מצווה שפא
מצוות עשה: לשחוט פסח שני בי"ד באייר
(קנ) מצוות עשה: מי שהיה טמא או בדרך רחוקה או נאנס או שגג ולא עשה פסח ראשון יעשה פסח שני בי"ד באייר.
שנאמר: "איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה וגו' ועשה פסח וגו' בחדש השני בארבעה עשר יום וגו'" במדבר ט, י-יא.

מראי מקומות:
פסחים פרק ט';
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרקים ה'-ז';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: נ"ז;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רכ"ד.


מצווה שפב
מצוות עשה: לאכול פסח שני ליל טו' באייר
(קנא) מצוות עשה: לאכול בשר בפסח שני בליל ט"ו באייר על מצוות ומרורים.
שנאמר: "על מצוות ומרורים יאכלהו" במדבר ט, יא.

מראי מקומות:
פסחים פרק ט';
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ח' הלכה ג';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות עשה: נ"ח;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול עשין רכ"ו.


מצווה שפג
מצוות לא תעשה: שלא להותיר מפסח שני עד בוקר
[רלב] מצוות לא תעשה: שלא להותיר מבשר פסח שני עד בוקר.
שנאמר: "לא תותירו ממנו עד בוקר" במדבר ט, יב.

מראי מקומות:
מסכת פסחים פרק ט';
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י' הלכה טו';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות לא תעשה קי"ט;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין שנ"ח.


מצווה שפד
מצוות לא תעשה: שלא לשבור עצם מפסח שני
מצוות לא תעשה: שלא לשבור עצם מפסח שני.
שנאמר: "ועצם לא ישברו בו" במדבר ט, יב.].

מראי מקומות:
פסחים פרק ט';
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י' הלכה טו';
רמב"ם, ספר המצוות מצוות לא תעשה קכ"א;
רבי משה מקוצי, ספר מצוות גדול לאוין שנ"ז.