הוגשה לפנינו תביעת הבעל לחייב את אשתו בגט. לטענת הבעל האשה סובלת ממחלת הנפילה עוד בטרם נשואיה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בתקופת נשואיה הקודמים, בהתאם לעדותו של בעלה הקודם.

הבעל הקודם העיד כי בהיותו יחד עם הנתבעת במיטה התחילה לרעוד ולמחרת בפגישתם אצל הרב בניהו נפלה פתאום.

לטענת הבעל, לאחר נשואיה הנוכחיים היה אירוע של נפילה בנוכחותו. כתוצאה מכך, ובצירוף אירועים קשים שחווה מהתנהגות אשתו שכללו בין היתר קללות ומכות, פקעה סבלנותו והחליט לשים קץ לחיי הנשואין, כצעד ראשון לקראת הגרושין החליט לעזוב הבית ובכך לשים קץ לחייהם המשותפים של הצדדים. בין יתר האירועים סיפר הבעל כי בסוכות עלתה האשה לסוכה ואיימה לזרוק הילדה באם לא יקח אותה, ולמחרת כשנכנס למטבח הכתה אותו, ונאלץ מתוך התגוננות אישית לנגוע בה בנדותה ע"מ שלא תפליא בו מכות.

לעומת זאת, האשה הכחישה שהייתה נפילה בנוכחות הבעל, אך אישרה הנפילה בזמן נשואיה הקודמים אצל הרב בניהו, אלא שלדבריה האירוע נבע מחולשה כללית. כן אישרה שהייתה נפילה אחרי עזיבתו של הבעל, וזאת כתוצאה מחולשה ולא ממחלת נפילה. כהוכחה לדבריה, מציינת האשה את העובדה שבטופס שחרור של בית החולים "ביקור חולים" לא צויין שהאשה סובלת ממחלת נפילה. כמו כן מכחישה האשה את האירוע בסוכות, ואת הטענות לענין הפלאת המכות והקללות לבעלה.

הצדדים הופנו לבדיקת פוליגרף בנוגע לנפילה ולאלימות. הומצאו לביה"ד חוות דעת של כל צד, לפיהן - בנוגע לנפילה אובחן הבעל דובר אמת שאכן התרחשה הנפילה בפניו בניגוד לתשובתה השלילית של האשה בפני הבעל, כך שאובחנה בפוליגרף שמשקרת. יצויין שבהתייחס לשאלה שנשאלה, אם אמרה לרב דוד כהן ואשתו שרוצה רק להתגרש השיבה בחיוב, וזאת בניגוד לגירסתה בפרוטוקול ביה"ד שאמרה להם שלא רוצה לדבר בנושא.

יצויין שבשיחה המקדימה לפוליגרף שהתקיימה בין צוות הפוליגרף לאשה, הודתה האשה במקצת בגרסת הבעל כדלהלן: "לא זכור לי שהייתה נפילה במובן שהבעל מנסה להגדירו כאפילפסיה, וזאת בניגוד להכחשתה הנמרצת בפני ביה"ד.

בנוסף לאמור עולה מהפרוטוקול, כי האשה חושדת בבעלה בהסתכלות בנשים וזאת כאשר הוא ניצב ליד החלון באופן שלא מעורר חשד כלשהו, וכן מתרעמת כלפיו כאשר זוג מכרים באים לביתו והוא משוחח אתם שלא בנוכחותה, וזאת למרות שמדובר בשיחה נימוסית ושגרתית.

כן עולה מדו"ח הדסה שהתבטאותה וכעסה של האשה יוצרים רושם שלא מתחברים עם רגשותיה, וכפי שאין חיבור לכעס קשה לראות יחס חיובי לבעל. כמו כן באחד הפרוטוקולים נכתב כי האשה פנתה למס הכנסה אודות הכנסות הבעל.
לאור הנ"ל ביה"ד משוכנע שפני האשה לגרושין, ובאה עליו בעקיפין בבקשתה לשלום בית, שאינה אלא מן השפה ולחוץ, ע"מ לתפוס את הבעל כבן ערובה למאוויה לקבל רכוש וכספים שלא מגיעים לה מן הדין.

בנוסף לאמור נראה לביה"ד שאכן האשה חולה במחלת הנפילה, ולא בכדי הופנתה ע"י הצבא למרפאה נוירולוגית, אשר כידוע הסימפטומים של מחלת הנפילה הם נוירולוגיים. כן ביה"ד מפנה לדו"ח הרפואי ממכבי מד"ר גורטן מתאריך 10.6.02 בהתיחס לבעיות הפעילות אצל האשה, ואשר ממנו ניתן להתרשם כי יש להניח שהנפילה נובעת לא מחולשה אלא ממחלה.

ולכן לאור הנ"ל ביה"ד מחייב את האשה להתגרש מהעילות דלהלן ,ולחילופין להתיר לבעל לשאת אשה על אשתו:

א. מום נכפה, הנחשב מום גדול.

ב. מקח טעות בעקבות העלמת המום מהבעל מלפני הנשואין.

ג. ביה"ד משוכנע ששני הצדדים חפצים בגרושין.

בהתייחס לעילה א' עיין אבהע"ז סי' לט' סעיף יא' "מי שנודע שאשתו נכפית ורוצה לגרשה ואינו משיג כדי כתובתה כופין אותה לקבל גט....ואם תמאן לקבל גט ימנע ממנה שאר כסות ועונה", ומקורו מדברי הרא"ש בתשובותיו.

ועיין בח"מ סק"כ וב"ש סקכ"ב דחולקים בכוונת הרא"ש. דלח"מ כוונת דברי הרא"ש דכתב "כשם שבאיש כופין כך באשה כופין לקבל גט ואת"ל שרבינו גרשום השוה מידותיו ששום אדם לא יגרש בע"כ אפילו נכפית, מ"מ אם תמאן לקבל גט ברצון ימנע ממנה שכ"ו. משמע דלא ברירה ליה להראש לכופה להתגרש.

לעומתו הב"ש הבין, דלמסקנת הרא"ש כמו שיכולים למנוע מהאשה שכ"ו ה"ה דיכול לכופה להתגרש ק"ו לזרוק לה גט. ועיין בנו"ב מהדו"ת סי' ק"ד דכוונת הרא"ש באת"ל דהרגמ"ה השוה מידותיו היינו דא"א לזרוק לה גט דכמו שבאיש שכופין היינו עד שיאמר רוצה אני ה"ה באשה דיש צורך בהבעת רצונה לגט גם כשכופין אותה, כך שלא ניתן לזרוק לה גטה בע"כ, ולכן יש להביא אותה למצב של רצון ע"י מניעת שכ"ו או באחת מדרכי הכפיות.

בהתיחס לעילה ב', עיין ב"ש סימן קי"ז סעיף כ"ד.... ונראה דאיירי במומין (קטנים) שנולד בה או שידע מהם אבל אם היה בה מומין והוא לא ידע י"ל דכופין אותה כיון דעשתה שלא כהוגן כמ"ש בתשובת הרא"ש כלל ל"ב אם הוא עשה שלא כהוגן וקידש ברמאות כופין אותו ה"ה דכופין אותה עכ"ל. וק"ו בנידון דידן דהעלימה מום גדול.

באשר לעילה ג', כשם שלגבי האיש אם שני הצדדים חפצים בגרושין יש לחייב בגט ה"ה האשה. דחרגמ"ה השוה מידותיו וזאת גם אם היו שני בני הזוג מעדות אשכנז ק"ו בעדות ספרד שלא קבלו עליה חדרגמ"ה, ולתא דשבועה רמיה עליה שלא לשאת אשה על אשתו וכפופה לרשות ביה"ד. ולכן בנידו"ד שבועה לא חלה עליהם, מאחר והשבועה הייתה בטעות מאחר והאשה העלימה את מומה ממנו.

וגם לו יצוייר שהמום היה נולד בה רק אחרי הנשואין, יש להתיר בשבועה. דעיין למבי"ט ורב פעלים באשה שנסתמאו שני עיניה דדנו אם אמרינן בה אדעתא דהכי לא נשבע. וכן עיין בתשובת מהר"מ אלשייך סי' פ"ו, שהתיר בתשובתו נידון זה. וכן עיין בספר משפטים ישרים סי' קס"ב שהתיר באשה שנסמית בשני עיניה דיכול לישא אשה אחרת, לפי המבואר בתקנות דאם היה אונס הניכר לביה"ד יוכלו להתיר לו, וק"ו בנידו"ד שיש מחלת נפילה ומקח טעות דמותר לו לישא אשה אחרת גם ללא היתר ביה"ד מצד שהכפיף את השבועה לרשות ביה"ד ושנית מצד שבועה בטעות, וכן מצד ששני הצדדים חפצים בגרושין ויש למנוע מצב "של לא שלום ולא גרושין".

והנה בנידו"ד אין להתלות בדין האמור באבן העזר סי' קי"ז סעיף ה'.... ונכפה בעתים ידועים הרי זה כמומי סתר דמשתמע דנכפה שלא בעתים ידועים הו"ל מום שבגלוי דלענ"ד המדובר שם באירוע נפילה שכיח ולא כבנידו"ד דלפי הידוע לביה"ד הנפילה הייתה רק פעם אחת דמהיכן יודע לבעל דבר זה ובפרט כשהמדובר בנפילה במשרדו של הרב בניהו ולכן מאחר והמדובר במקח טעות יש להפסידה כתובתה.

וכן יצויין שאין להתלות בטענה כלשהי - אפ' שלא נטענה - שהאשה נתרפאה בזמן נשואיה השניים, דעיין להח"מ סי' קי"ז סעיף יב' "וה"ה שהייתה נכפית פעם אחת בילדותה יש לחוש שמא תחזור ותהיה נכפית תחתיו".

ולכן ביה"ד מתיר לבעל לשאת אשה על אשתו באופן עקרוני לאחר שישליש גט וימציא שטר בטחון.

באשר לרכוש הצדדים ינהלו מו"מ ע"מ להגיע להסכם תוך חודש ימים ובהיעדר הסכם ביה"ד יתן החלטתו בנידון וזאת מבלי לעכב ההליכים להיתר נשואין.

פס"ד זה טעון אישור של מרן הרשל"צ הרה"ג שלמה עמר שליט"א.

פס"ד זה הוא בתוקף באם האשה לא תסכים להתגרש בעקבות חיובה בגט.

(-) ציון אלגרבלי - אב"ד

אני מצטרף למסקנתו של כבוד הגר"צ אלגרבלי שליט"א שיש לחייבה בגט, ומסתבר כמו כן שפטור מכתובתה על אף שיש מקום לפשרה סבירה שיתן לה פיצוי כלשהו כדי לסיים את פרשה עגומה זו בגירושין לאלתר, ויש להזמינם לסידור גט, ובאם תסרב האשה לקבל הגט, יחליט בית הדין במתן היתר נישואין בהתאם לדין. בנידון הרכוש יחליט בית הדין במועד אחר, ואין לעכב הגט בגלל הנושא הרכושי שלמעשה רשום ע"ש הבעל נכון לעכשיו.

(-) ח' י' רבינוביץ - דיין

מצטרף

(-) יעקב אליעזרוב - דיין

נפסק כאמור לעיל.

ניתן היום, י"ג כסלו תשס"ד (08.12.2003)

(-) ציון אלגרבלי - אב"ד         (-) יעקב אליעזרוב - דיין         (-) ח. י. רבינוביץ - דיין