בקשת ב"כ הבעל הוקראה.

החלטה
לפנינו תביעת אשה לחייב את הבעל לגרש.

כמתואר בהחלטת בית הדין מיום כ"א באדר ב' תשע"ד (23.3.2014), הבעל "מושך" את האשה בהליך הגירושין כבר יותר משלוש שנים, ובכך מיסב לה צער רב (אף שאת תביעת הגירושין הראשונה פתח הבעל). הסכמת הצדדים לגירושין אושרה כבר בהחלטת בית הדין (הרכב קודם) מיום כ"ו במרחשוון תשע"א (3.11.2010). הבעל בכל פעם "מנסה את מזלו" בדרך זו או אחרת כדי להמשיך ולמשוך את ההליך האישי והזוגי, עד לקבלת החלטות שיהיו לשביעות רצונו בהליך הרכושי המתנהל בבית המשפט.

וראה לדוגמה האמור במסגרת החלטת בית הדין מיום כ"ה בתמוז תשע"ג (3.7.2013):

לאור התמשכות ההליך, כבר כשלוש שנים, בית הדין סבור כי זוהי הדרך הראויה ללכת בה בנסיבות תיק זה, ואין לקבל את טענת הבעל כי הוא יסכים להתגרש רק לאחר סיום כל ההליך הרכושי. במידה והייתה מונחת לפנינו תביעת גירושין של האשה, ייתכן ואף היה מקום לשקול חיוב גט לאור חלוף הזמן והעיגון ההדדי.

כמתואר בהחלטה הנ"ל, הבעל לא נאות לקבל את הצעת בית הדין באשר למתווה לסיום ההליך, ובית הדין החליט לסגור את תיק הגירושין שפתח הבעל.

אף עתה (בדיון אחרון, כמתואר בהחלטה מיום 23.3.14) לא הצהיר הבעל בשום שלב כי הוא מעוניין באשה עצמה. יתירה מכך, בדיונים הקודמים אך הצהיר כי האשה נסתה לרצוח אותו (וראה המתואר בהחלטה הנ"ל מיום 23.3.14). הבעל לא בוש להצהיר בדיון (ראה המתואר בהחלטה הנ"ל מיום 23.3.14) כי סיבת אי הסכמתו לגירושין היא כדי להמתין לסיום ההליך הרכושי שמתנהל. בדיון האחרון נשאל ב"כ הבעל לאיזו ראיה הוא מתכוון בבקשו דיון הוכחות, והשיב כי לפני כשנה וחצי הצדדים ניהלו יחסי אישות אף שהליך הגירושין היה בעיצומו. בית הדין כבר הבהיר לבעל וב"כ בדיון הנ"ל כי אין בכך כדי להשפיע במאומה על הליך הגירושין הממשיך להתנהל עתה בתביעת הגירושין של האשה. בית הדין סבור כי אף הפעם הבעל מנסה ל"משוך זמן" ולהמשיך לצער את האשה ע"י הגשת בקשה תחת כותרת של "פרוצדורה וניהול הליך תקין", כדי להרוויח עוד זמן ו"משיכת ההליך" שיבוא בעקבותיו. בית הדין מתרשם כי אין לבעל הוכחות חדשות העשויות להשפיע השפעה של מהות על ניהול התיק.

וראה האמור בענין זה בהחלטת בית הדין מיום כ"א באדר ב' תשע"ד (23.3.2014):

בית הדין אינו מוצא כל עילה לקיום דיון להוכחות, כאשר העובדות ידועות, ולא נצפו עובדות חדשות האמורות לשנות בפן המהותי את המשך מתן ההחלטות בתיק.

לאור האמור, בית הדין מחליט כי ייאות לקיים דיון הוכחות כדרישת הבעל, רק אם הבעל יפקיד בקופת בית הדין מזומן בסך 6,000 ש''ח כערבות לכך שאכן יש ממש בדרישתו לקיום דיון הוכחות וישנם בידיו הוכחות של ממש. במידה ויתברר כי אכן אין בידיו הוכחות, כפי המצוין בהחלטת בית הדין הנ"ל וע"פ שיקול דעת בית הדין, ונוהל הליך סרק, הבעל יחויב בסך הנ"ל שיועבר לטובת הצד השני לשם כיסוי הוצאותיו, או לטובת אוצר המדינה בשל הטרחת המערכת, או לטובת שניהם גם יחדיו.

הבעל יגיב בתוך 14 יום האם הוא בוחר באופציה זו. במידה ולא תתקבל תגובתו, המסלול שנקבע בהחלטת בית הדין הנ"ל מיום 23.3.14 אודות הגשת סיכומים יהיה בתוקפו, והסיכומים יוגשו בתוך 14 יום מתום המועד המוקצב לתגובתו.

ניתנה ביום י"ג בניסן התשע"ד (13/04/2014).