לפנינו ערעור על החלטות בית הדין האזורי בחיפה בתיק ‏570900/16‏ מיום י"ב בסיון התשע"ג (21/05/2013)‏ וערעור שכנגד על החלטת בית הדין האזורי מיום כוח אלול תשע"ג 03/09/13 שנחתמה ביום 08/10/13. יש לציין שהערעור על החלטת בית הדין מיום כח אלול תשע"ג, שהוגש על ידי הבעל ביום 06/11/13, לא הוגש כדין, אלא במסגרת תיק צווי הגבלה מס' 854780/11, תחת הכותרת 'השלמה לערעור', ללא שקיבל את רשות בית הדין. ערעור האשה על אותה החלטה הוגש ביום 13/11/13 כדין.

פרטי המקרה ככל שהם נחוצים לענייננו:

הצדדים נשואים כארבעים שנה. הבעל מתגורר בגרמניה, האשה בישראל – לאחר שעזבה את הבעל בגרמניה ושבה לארץ. ביום א' וכ"ט ניסן תשע"א 05/04/11 ו 03/05/11, ניתנו פסקי דין בבית הדין האזורי שבהם נדחתה תביעת הגירושין של הבעל. בנימוקי פסה"ד נכתב, שהיות והאשה מוכנה לשוב אל הבעל לכל מקום שיחפוץ, הבעל שמסרב לקבלה, מוכיח שרצונו באשה הזרה שעמו.

ביום כ"ג אייר תשע"ב 15/05/12 ניתן פסק דין בערעור שהגיש הבעל. במסקנת פסה"ד בדעת הרוב נכתב: מחליטים שהאשה חייבת לקבל גט.

התיק חזר לבית הדין האזורי, ובהחלטה מיום י"ד תמוז תשע"ב נקבע מועד לסידור גט, ודיון בעניינים הכספיים לאחר סדור הגט. ביום כ' תמוז תשע"ב בית הדין האזורי ביטל את ההחלטה לסידור גט, מן הטעם שב"כ האשה הגיש בקשה לסתירת דין ודיון בהרכב מורחב בבית הדין הגדול. ביום ה' תשרי תשע"ג נדחתה בקשה לעיון חוזר בבית הדין הגדול, וביום כ"ז תמוז תשע"ב נתנה החלטה נוספת בבית הדין האזורי הדוחה את הבקשה לקבוע מועד לסידור גט עד שבית הדין הגדול יבהיר האם לפי דעת הרוב יש לקיים דיון בפיצוי לאשה לפני סידור הגט או אחריו. ביום כד אלול תשע"ב נתנה החלטת בית הדין הגדול המבהירה שלדעת הרוב יש לקיים את הדיון בכתובה – וככל הנראה גם בפיצוי – לאחר סידור הגט.

ביום י"ב כסליו תשע"ג נקבע מועד לסידור גט, האשה סירבה לקבל את הגט, בעקבות כך החליט בית הדין האזורי ביום י"ח כסליו תשע"ג 02/12/12 שהאשה אינה זכאית למזונות מהיום שנקבע לסידור גט ואילך.

הבעל הגיש בקשה לדון במתן צווי הגבלה לאשה.

הדיון נקבע ליום כ' אייר תשע"ג, ובעקבות הדיון נתנה החלטת בית הדין האזורי מיום י"ב בסיון התשע"ג (21/05/2013) מושא ערעור זה. בית הדין החליט לפנות לבית הדין הגדול בבקשת הבהרה, האם מוטל על בית הדין האזורי לדון בבקשת הבעל למתן צווי הגבלה, לאור הנימוקים שבהחלטה, ואם יוחלט שעל בית הדין האזורי לדון, איזה הרכב ידון בבקשה למתן צווי הגבלה.

בית הדין האזורי הבהיר בהחלטה שאם יוכרע שעליו לדון בבקשה למתן צווי הגבלה, יערוך דיון מחודש בתביעת הגירושין של הבעל.

מעיון בנימוקי ההחלטה עולה כי בבית הדין האזורי היו שלוש דעות. דעת הדיין י' רפפורט שגם אם נקבל את ההנחה שבבסיס החלטת בית הדין הגדול שהבעל מואס באשתו מאיסות מוחלטת, אין לחייבה בגט. לכן ידי בית הדין האזורי אסורות בחדר"ג, שחל גם על הרבנים מסדרי הגט. דעת הדיין י' יגודה, שעל בית הדין האזורי לציית להחלטות בית הדין הגדול, אלא שנחוצה הבהרה האם קביעת בית הדין הגדול היא בהתאם לדברי הגר"י פלאג'י או מנימוקים נוספים. דעת האב"ד מ' נהרי שדווקא נהירים לו נימוקי בית הדין הגדול, אלא שלדעתו אין בית הדין יכול להידרש לבקשה למתן צווי הגבלה ללא שישמע את תביעת הגירושין מחדש. כמו כן יש לדעתו לבקש מבית הדין הגדול הבהרה בפני איזה הרכב בבית הדין האזורי יתקיים הדיון, לאור המניעה ההלכתית לכאורה של חברי ההרכב לדון בתיק.

פסק דין מונח לפנינו, בהמתנה לדיון בערעור. בינתיים התקיים בבית הדין האזורי דיון בתביעת הגירושין וחלוקת רכוש של הבעל.

בעקבות הדיון נתנה החלטת בית הדין מיום ג' אב תשע"ג 10/7/13 שבה כרך בית הדין את הגירושין עם ענייני הרכוש כאשר הציע לאשה הסדר כלכלי שייטיב אִתה חלף הסכמתה להתגרש. האשה קבלה את ההצעה, הבעל קיבל זמן להשיב.

ביום כ"ח אלול תשע"ג 03/09/13 נתנה החלטת בית הדין האזורי שנחתמה ביום 10/08/13, שבה ניתן תוקף פסק דין לרוב פרטי ההצעה.

תמצית ההצעה כדלהלן: הרכוש והזכויות הכספיות של הצדדים יחולקו לפי "הלכת השיתוף", מעבר לכך האשה תקבל את תשלומי הפנסיה של הבעל מהמשטרה עד הגיעו לגיל 65, את תשלומי הפנסיה שלה במשך שנתיים נוספות – ומכאן ואילך תשלומי הפנסיה יאוזנו – והאשה תמשיך להתגורר בדירת הבעל בחיפה במשך שנתיים נוספות ללא תשלום. מאידך גיסא, לא יבוצע איזון בזכויות הבעל מכוח המוניטין שצבר.

בית הדין כתב גם, שלאחר שתתקבל חוות הדעת האקטוארית, ישקול בית הדין לכלול את דירת הבעל בחיפה באיזון המשאבים לפי הלכת השיתוף.

טענות הצדדים
הבעל המערער טוען: באשר להחלטה מיום כ' אייר תשע"ג, בית הדין האזורי פועל בניגוד להחלטות מפורשות של בית הדין הגדול שעל האשה לקבל את גיטה, ומסרב לדון בבקשה למתן צווי הגבלה בכל פעם מסיבה אחרת. לטעמו של הבעל, לא היה מקום לקיים דיון מחודש בתביעת הגירושין של הבעל, אלא על בית הדין האזורי לדון בבקשתו למתן צווי הגבלה.

לבעל טענות נוספות שאינן קשורות להחלטה מושא הערעור, כמו הטענה שיש להקדים את פטור הבעל ממזונות ליום בו חויבה האשה בגט על ידי בית הדין הגדול, ולא ליום שבו סירבה לקבל גט.

האשה המערערת טוענת: באשר להחלטה מיום כ"ח אלול תשע"ג, בית הדין האזורי קבע שלא יבוצע איזון בזכויות המוניטין של הבעל. האשה טוענת שיש לבצע איזון בזכויות אלו שישקף את הבדלי ההשתכרות בין הבעל לאשה.

הבעל המערער טוען: באשר להחלטה מיום כ"ח אלול תשע"ג, שיש לבצע איזון לפי חוק יחסי ממון, ולא לפי הלכת השיתוף, כפי שהצדדים קיבלו על עצמם בקנין בבית הדין האזורי ביום ט"ו תמוז תש"ע 28/06/10. עוד טוען הבעל שלפי החלטת בית הדין הגדול, לא היה לו לבית הדין האזורי לקיים דיון בתביעת הפיצוי של האשה לפני סדור הגט, עוד טוען הבעל שאין כל הצדקה לתת פיצוי לאשה מכמה נימוקים: ראשית, לא הייתה סיבה מלכתחילה לפצות את האשה, הנימוק שהבעל עזב את האשה לטובת אשה אחרת לא הוכח בבית הדין. שנית, אין מקור בהלכה לפסיקת פיצוי גירושין כאשר האשה חויבה להתגרש, ומקבלת מחצית מהרכוש לפי חוק, שלישית, האשה תצא מנישואיה ברכוש גדול – ראה פירוט בסעיף 17 להשלמה לערעור. רביעית, בית הדין כותב בהחלטה נשואת הערעור, שעדיין לא מוצה ההליך הדיוני, אם כיצד ניתן תוקף פסק דין להצעת הפשרה שבית הדין הציע.

הבעל מערער גם על ההחלטה לחייבו במחצית יתרת החובה בחשבון המשותף, וטוען שמשיכת הכספים מהחשבון בוצעה רק על ידי האשה.

דיון
בית הדין הגדול קבע כבר בעבר שהאשה חייבת לקבל את גטה, והבהיר שהדיון בפיצוי ובכתובה יתקיים לאחר מכן. בית הדין האזורי לא פעל בהתאם להחלטת בית הדין הגדול, וקיים דיון ברכוש ובפיצוי קודם סידור הגט, וניתן פסק דין בדרך פשרה שכלל בתוכו גם פיצויי גירושין.

האשה הביעה את הסכמתה לקבל את גיטה בכפוף להסכמת הבעל להצעת בית הדין האזורי, שבהמשך הפכה לפסק דין.

מקובלת עלינו טענת הבעל שעל בית הדין האזורי היה לדון בתביעתו למתן צווי הגבלה לאשה, ולא לכרוך את סידור הגט בהצעה נדיבה לאשה, אלא לדון בפיצוי המגיע לאשה, לדעת בית הדין האזורי, לאחר סידור הגט. כמו כן פסק הדין בעניין הרכוש אינו ממצה ואינו מתייחס לנקודות שעורר הבעל בכתב הערעור בין היתר לטענה שהצדדים קיבלו על עצמם בקניין לדון לפי חוק יחסי ממון.

לאור האמור בית הדין מחליט:

א. החלטות בית הדין האזורי מיום כ' אייר וכ"ח אלול תשע"ג מבוטלות.

ב. התיק יעבור לראב"ד חיפה הגר"ש שלוש שיקבע הרכב אחר בבית הדין בחיפה שידון בתיק.

ג. ייקבע מועד מוקדם לסידור גט, אם האשה תסרב לקבל את גיטה, יש לדון בהוצאות צווי הגבלה כנגד האשה.

ד. לאחר סידור הגט, בית הדין ידון מחדש בענייני הרכוש, ובתביעת הכתובה והפיצוי שהגישה האשה.

ניתן ביום ז' סיון תשע"ד (5.6.2014).