הצדדים חתמו על הסכם גירושין אולם קודם סידור הגט נפטר הבעל. האלמנה מבקשת היום, לאחר מותו של הבעל, לבטל את הסכם הגירושין הואיל ובפועל לא התגרשו.

העובדות
בני הזוג פלוני ופלונית נישאו ביום כ"ב כסלו תשס"ד (17.12.03) כדמו"י ברבנות חיפה הבעל היה רווק בן 55 והאשה היתה גרושה בת 51 עם 3 בנות מנשואיה הקודמים. בני הזג התגוררו בקיבוץ עין הכרמל לא היו להם ילדים משותפים. הנישואים לא עלו יפה וביום ו' טבת תשס"ז (31.12.06) חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום ד שבט תשס"ז (23.1.07). יום כג' ניסן תשס"ז (11.4.07) נקבע כיום סידור הגט.

ביום יב' ניסן תשס"ז (31.3.07) עזב הבעל את הבית בקיבוץ [...] ועבר לגור עם אמו בחיפה.

אולם ביום טו' ניסן תשס"ז (3.4.07) ערב ליל הסדר לקה הבעל באירוע מוחי שגרם לתרדמת מספר חודשים.

ביום יט' אייר תשס"ז (7.5.07) ביקש אחיו של הבעל מבית המשפט לענייני משפחה ליתן לו מינוי אפוטרופסות על גופו ורכושו של אחיו הואיל והבעל נזקק לטיפולים רפואיים בית המשפט נעתר לבקשתו.

ביום כא' סיון תשס"ז (7.6.07) הגישה האשה לבית הדין הרבני בקשה לשלום בית ולמזונות אשה כשהיא מנמקת את בקשתה הואיל והבעל קיבל אירוע מוחי היא מבקשת שלום בית כדי לסעוד אותו ומבקשת לקבל מזונות אשה מנכסיו הואיל ומצבה הכלכלי קשה, ב"כ הבעל התנגד. בסופו של דיון התבקשו הצדדים להגיש סיכומים לטענותיהם אך לא הגישו וממליא בית הדין לא נתן פסק דין בתביעה זו.

ביום ט' חשוון תשס"ח (21.10.07) נפטר הבעל.

ביום כג' כסלו תשס"ח (3.12.07) הגישה האלמנה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למתן צו ירושה, האח והאם הגישו התנגדות.

ביום ה' שבט תש"ע (20.1.10) בפסק דין ארוך קיבל בית המשפט את ההתנגדות האח והאם ופסק כי האח והאם הם היורשים ולא האישה והנימוק העיקרי הואיל וקודם מותו של הבעל חתמו על הסכם גירושין יש לראות את הזוג כגרושים לעניין הירושה אף שלא התגרשו בפועל.

בתוך פסק הדין התייחס בית המשפט לטענת האשה כי אין תוקף להסכם הגירושין הואיל ובפועל לא התגרשו. בית המשפט לא קיבל טענה זו על אף סעיף 18 להסכם כי כל הוראות ההסכם משולבות בביצוע גט פיטורין. בית המשפט נימק את דעתו שאין בסעיף זה למנוע שכלולו של ההסכם הואיל וההסכם מומש בפועל מבלי להותיר פירצה.

ביום יב' שבט תש"ע (27.1.10) הגישה האשה ערעור לבית המשפט המחוזי ושם הגיעו הצדדים להסכם פשרה כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה יישאר על כנו והאח והאם ישלמו לאשה סך 300,000 ₪ לפנים משורת הדין ומבלי להכיר בטענה מטענותיה.

בין לבין ביום ט' תמוז תשס"ט (1.6.09) הגישה האשה תביעה לבית הדין לעבודה כנגד קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים וכנגד מבטחים המוסד לביטוח סוציאלי של העובדים על מנת לקבל קצבת שארים של אלמנה. גם כנגד תביעה זו הגישו האח והאם התנגדות ותבעו הם את הכספים.

ביום א' כסלו תשע"ד (4.12.13) ניתן פסק דין שדחה את תבעת האשה והורה לקרנות הביטוח לשלם את הכספים לאח ולאם ולא לאשה. הנימוק העיקרי היה כי האשה אינה עומדת בתקנון קרנות הביטוח לקבלת קצבת שארים.

בין לבין ביום כא' טבת תשע"ג (3.1.13) הגישה האשה תביעה לביטול הסכם הגירושין לבית דין הרבני בטענה כי הצדדים לא התגרשו בפועל וסעיף 18 להסכם אומר כי כל הוראות ההסכם משולבות בביצוע גט פיטורין והואיל ולא התגרשו דינו של ההסכם להתבטל.

ביום כד סיון תשע"ג (2.6.13) התקיים דיון בפנינו, לדיון הוזמן גם עו"ד מקרן הפנסיה. האשה חזרה על טיעוניה בבית המשפט כי הסכם הגירושין בטל הואיל ולא התגרשו בפועל. לדבריה בית המשפט פסק בחוסר סמכות כשקבע שעצם חתימה על הסכם גירושין עושה אותה לגרושה קביעה שבסמכותו של בית הדין. וממילא הואיל וההסכם בטל הרי שהיא אלמנתו של פלוני ומגיע לה מחצית מנכסיו וקצבת שארים מחברות הביטוח.

ב"כ קרן הפנסיה חזר על טיעוניו בבית המשפט כי האשה אינה עומדת בתקנון קרנות הביטוח הואיל ושנה קודם מותו של הבעל לא חיו יחד אלא בחדרים נפרדים והתקנון אומר רק זוג שחיו יחד בשנה האחרונה תקבל האשה קצבת שארים.

ב"כ הבעל טען כי התביעה היא קנטרנית הואיל וטענות אילו כבר טענה האשה בבית המשפט ושם הגיעו הצדדים להסכמה. והאשה קיבלה מהאח 300,000 ₪. האשה השיבה כי לא הייתה מיוצגת בבית המשפט.

הצדדים התבקשו להגיש סיכומים. בסיכומי האח טען ב"כ כי טענות האשה כבר נשמעו בבתי המשפט השונים ונדחו כולם ובית הדין הרבני אינו ערכת ערעור על בית המשפט. טענתה כי הסכם הגירושין בטל היות ולא התגרשו ובסעיף 18 להסכם נכתב כי ההסכם שזור במתן גט נדחתה ע"י בית המשפט בשני נימוקים: האחד הואיל וההסכם מומש בפועל כך נכתב בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה עמ' 10 שורה 4 וא"כ א"א לבטלו. הנימוק השני כי בערעור הגיעה האשה עם הצד השני להסכמה כי תקבל 300,000 ₪ תמורה לתביעתה וא"כ אין מקום לתביעה.

הכרעה ונימוקים
לדעתי דינה של תביעה זו להידחות.

אמנם יש הצדקה לטענת האשה כי דינו של הסכם הגירושין להתבטל הואיל ולא סודר גט ביניהם. וידוע כי סידור הגט הוא תנאי בהסכם הגירושין. ובפרט בהסכם דנן שיש סעיף מיוחד האומר כן.

כשקיימו חלק מההסכם
אולם אין זו הלכה גורפת. עיין במאמר של הרב אברהם שיינפלד אב"ד ירושלים בשורת הדין חלק ז עמ' שה, "תוקפו של הסכם גירושין לפני סידור הגט", שכתב שאם התחילו בני הזוג לפעול לפי ההסכם וקיימו חלק ממנו ההסכם קיים ואינו בטל. בנ"ד שני הצדדים פעלו לפי ההסכם וקיימו חלקים ממנו הרי שההסכם קיים.

אין בית הדין ערכת ערעור
בנוסף הואיל וטענות אילו טענה האשה כבר בבית המשפט וטענות אילו נדחו שם הרי שצודק ב"כ האח שאין בית הדין הרבני ערכת ערעור על בית המשפט.

אין נזקקים לפונה לערכאות
בנוסף הואיל והאשה פנתה לבית המשפט בתביעה לקבל צו ירושה וטענה שם לביטול הסכם הגירושין ונדחתה שם, הרי שאין על בית הדין להזדקק לתביעתה זו כפי שפסק הרמ"א בשו"ע בחוש"מ סימן כו סעיף א שאם התובע פנה קודם לכן לערכאות באותו עניין אין בית הדין נזקקים לו. עיין בספר סדר הדין בבית הדין הרבני לפרופסור אליאב שוחטמן חלק א עמ' 456 בעניין תובע שפנה קודם לכן באותו עניין לערכאות שהכרעת הרמ"א שאין בית הדין נזקקים לו וכתב שם שני טעמים לדבר. והוסיף שיש מקרים שכן נזקקים לו, מ"מ מקרה דידן הוא המקרה כהכרעת הרמ"א.

קיבלה עליה את הדין
בנוסף הואיל ובבית הדין לעבודה הסכימה האשה לפשרה וקיבלה סך של 300,000 ₪ הרי שהדיון הסתיים ואין מקום לפתוח אותו מחדש בערכאה אחרת.

הלכך דינה של תביעה זו להידחות.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ה' בתשרי התשע"ה (29/09/2014).