לפנינו תביעה להתרת נישואין ולהכרזה כי הם בטלים מעיקרם.

הצדדים נישאו בתאריך ו' אב תשס"ה (18/8/2005) והתגרשו כשישה-עשר חודשים לאחר מכן, בתאריך י"ג כסלו תשס"ז (4/12/2006).

בתעודת הזהות של הצדדים רשום הבן [אלמוני] כבנם המשותף.

הבן יליד כ"ד בתמוז תשס"ז (10/7/2007), שבעה חודשים ואחד עשר יום לאחר הגירושין.

האב טוען כי בן זה אינו בנו אלא בנו של גבר זר, ולכן מבקש הוא להסיר את רישומו כבנו ממרשם האוכלוסין.

עניין הסרת הרישום במרשם האוכלוסין אינו בסמכות בית הדין, אולם כהליך מקדמי מבקש הוא שייפסק כי הנישואין בטלים מעיקרם, בטענה שתפורט לקמן, כך יוסר מעל הבן חשש הממזרות ותיסלל הדרך לשינוי הרישום.

האם הגישה תצהיר מקדים מטעמה ובו הצהירה גם היא כי היא מבקשת להתיר את הנישואין.

התקיים דיון ראשון בתאריך י"ט בשבט התשע"ה (8/2/2015). בדיון זה אמרה האם כי הבן הוא בנה והודתה שאינו בנו של בעלה, היא מבקשת שיוסר רישומו של בעלה לשעבר כאביו, וכך תיסלל הדרך לתביעת אבהות שתוגש כנגד האב הביולוגי.

הנימוק לבטלות הנישואין הוא כי אחד העדים שהעידו בקידושי בני הזוג הוא לא אחר מאשר בן דודו של הבעל לשעבר. בנוסף להיותו בן דודו הוא גם אינו שומר מצות, כיון שכך מבקשים הצדדים בהסכמה להכריז על בטלות נישואיהם למפרע.

התקיים דיון נוסף בתאריך י"ט באדר תשע"ה (10/3/2015). בדיון זה חזר הבעל לשעבר על טענתו כי הבן [אלמוני] אינו בנו הביולוגי, הוסיף ואמר כי ארבעה חודשים לפני סידור הגט, דהיינו, למעלה משנים עשר חודש קודם לידת הבן היו פרודים ולכן ברור שהבן הרשום על שמו אינו בנו הביולוגי.

האשה אמרה בדיון כי התגיירה ביום ב' באב תשס"ד (20/7/2004), שנה לפני נישואיה. הוצג על ידה אישור גיור מבית הדין לגיור של הרבנות הצבאית.

האשה אישרה את דברי הבעל לשעבר ואמרה כי קיימה קשר אישות קבוע עם אדם בשם [ו' פ'] תוך כדי נישואיה ואין ספק בלבה כי הוא אבי בנה.

מבדיקה שנעשתה על ידי בית הדין עלה כי אדם זה הוא יהודי לכאורה.

בית הדין תמה על העובדה כי אשה שהתגיירה סמוך לנישואיה קיימה תוך כדי נישואיה קשר אישות תכוף עם אדם אחר.

כשנשאלה האשה לשעבר בדבר הליך גיורה, אמרה שמבחינתה הייתה יהודייה עוד קודם, משום שאביה יהודי והליך הגיור נעשה כדי שתהיה יהודייה בעיני מי שלא ראה אותה כיהודייה.

כשנשאלה אם השתנה דבר באורחות חייה לאחר הגיור, ענתה שלא שמרה שבת מעולם, לא נהגה בכל סממן יהודי, מלבד עניין אחד – היא חדלה לאכול בשר וחלב יחד.

לדיון זה התייצב מר [פ' ב'] – העד חתם בפני בית הדין, והתברר כי חתימתו זהה לחתימת האדם החתום על הכתובה. כמו כן מספר הזיהוי שלו תואם את המצוי בתיק הנישואין ברבנות.

העד אמר הוא נשאל על ידי מסדר הקידושין, האם הוא שומר שבת, וענה שהוא משתדל, אך אינו יכול תמיד לשמור שבת, מכיוון שהוא עובד בשבת, כמו כן לפעמים הוא מניח תפילין.

עוד אמר כי הבעל לשעבר הוא בן דודו, אחי אמו, דהיינו, אמו של העד ואביו של הבעל לשעבר הינם אחים מאב.

הופיע גם אבי הבעל לשעבר והצהיר כי מר [פ' ב'] הוא בן אחותו מאב, [ס'].

הוצגו גם תעודות לידה רוסיות התומכות בדבר.

דיון שלישי התקיים בתאריך כ"ה בניסן התשע"ה (14/4/2015) ואליו זומן הרב אברהם סגיס שליט"א, ראש מחלקת נישואין ברבנות אשקלון, שהתבקש להביא אתו את תיק הנישואין.

הרב העיד שמסדר הקידושין היה רב שכונה באשקלון שפרש לגמלאות.

הציג את עותק הכתובה שהוחזר לרבנות אשקלון. בעותק הכתובה חתום בן דוד הבעל על הכתובה וכן על תוספת בשולי הדף בה נכתבו בכתב יד מסדר הקידושין שמות העדים ושמו כמסדר קידושין.

הרב סגיס הבהיר שלא מקובל להפריד בין עדי הקידושין לעדי הכתובה. כמו כן בעותק הכתובה, מלבד חתימות העדים על עותק הכתובה, מאשר הרב מסדר הקידושין כי העדים הם עדי הקידושין.

בנוסף הוצגה תמונה בה נראים החתן והכלה עומדים מתחת לחופה, ואיתם מלבד הוריהם הרב מסדר הקידושין ובן דודו של הבעל לשעבר.

עד כאן תמצית העובדות והטענות.

כאמור, הסוגיה העיקרית שבשלה הונח העניין לפתחנו היא כשרותו של הילד [אלמוני].

לאחר שהתברר בלא ספק כי אחד מעדי הקידושין היה בן דודו, אין ספק כי הבן אינו אסור לבוא בקהל.

דעת השו"ע אה"ע סימן מ"ב סעיף ב' שהמקדש בעד אחד אין קידושיו קידושין וגם הרמ"א המחמיר מודה במקום עיגון. וכ"כ בשו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סימן פ"ה, והדברים עתיקים.

רחוק הדבר לחוש שהיו עדים כשרים נוספים שראו את מעשה הקידושין לפי נסיבות המקרה שלפנינו, ואכמ"ל. ובלאו הכי נראה שעיקר הדין הוא שכאשר אחד העדים נמצא קרוב או פסול, אינה מקודשת והוולד כשר. יעוין באוצר הפוסקים סימן מ"ב סעיף ב' סקל"א.

כיוון שכך, בית הדין פוסק כי בלא קשר לעניין התרת הנישואין למפרע, הבן [אלמוני] לא יהא ממזר, אף אם תוצאת בדיקת הרקמות תורה כי הוא בנו הביולוגי של אדם אחר, יהודי.

עניין נוסף שיש לענות בו הוא סוגיית יהדות האם.

האם הצהירה בבית הדין כי התגיירה שנה לפני נישואיה ולא שמרה כל מצווה, לבד מאי-אכילת בשר וחלב יחד.

הדברים כמובן מעוררים תמיהה, אולם די בכך שהצהירה שמעולם לא שמרה שבת כדי לדון בתוקפו של גיורה.

בכללי הדיון בבקשות לגיור תשס"ו–2006, סעיף ט"ז, נקבעו הליכים לביטול גיור במקרים חריגים ודומה כי זהו המקרה הנכון לדון בו.

נוכח כל הנ"ל, בית הדין מורה כדלקמן:

א. עניין התרת הנישואין אינו משמעותי לנדון דידן, ולכן איננו מורים דבר בנושא זה.

ב. אפשר לערוך בדיקת רקמות לבן לשם קביעת אביו הביולוגי, ובלא קשר לתוצאותיה, לא תונף על הילד חרב הממזרות.

ג. הליך הגיור שעברה האשה לשעבר טעון בירור נוכח הצהרתה הברורה בבית הדין. עניין זה יידון בבית הדין לגיור שנערך בו הגיור, והוא המוסמך לדון בבטלותו.

ד. עד לקבלת פסק דינו של בית הדין לגיור יש לרשום את האישה [פלונית] ואת הבן [אלמוני] במרשם מעוכבי החיתון.

ה. יש להעביר עותק מהחלטה זו להנהלת בתי הדין המיוחדים לגיור וכן לעיון נשיא בית הדין הגדול.

ו. מותר לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ו' באייר התשע"ה (25/04/2015).