לתחילת הפסק

העולה להלכה למעשה מכל האמור לעיל:

א. העובר לכשיוולד אינו בנו ההלכתי של המבקש ואין הוא יורשו מדין תורה ואין המבקש מחויב לעובר החיובים של אב לבנו.

ב. יש להסתפק אם טבילת האם עלתה גם לגירותו של הוולד, דאם כן יהיה ישראל בעת הוולדו, או שלא עלתה לו טבילה, ויצטרך לטבול לשם יהדות לכשיגדל.

ג. מכיוון שיש ספק אם טבילת האם עלתה לעובר, אם יהיה זכר אין למולו בשבת דדווקא מילת ישראל ודאי דוחה שבת.

ולכן לכתחילה יש למיחש לדעת האחרונים שהבאנו ולא למול בשבת דשב ואל תעשה עדיף, ומלבד זאת לדעת הרמב"ן אף אם את הטבילה הייתה לגירות גם מילתו היא מילת גירות וחלק מהאחרונים סברי שגם הרמב"ם סבר כוותיה.

ד. אם העובר יהיה זכר יש לומר למוהל שיתכוון במילה בין לשם מצוות מילה ובין לשם גירות.

ה. אם תטבול האם עתה טבילה נוספת לשם גירות הולד, יהיה דינו ככל מעוברת שהתגיירה שבנה אינו צריך טבילה והוי ישראל גמור.

ו. טבילה לשם גירות צריכה להיות בפני שלושה וביום.

ז. נחלקו הראשונים אם טבל בלילה ולא בפני שלושה, אם תועיל בדיעבד לגירות.

ח. אף הראשונים שמכשירים טבילת גירות בלילה ושלא בפני שלושה בדיעבד, היינו דווקא אם הייתה דווקא קבלת מצוות בפני שלושה.

ט. בנידון דידן שגירות העובר היא כגרות קטן ולא בעינן קבלת מצוות, לכולי עלמא צריכים טבילה בפני שלושה וביום, ולא יועיל אפילו בדיעבד שלא בפני שלושה ובלילה.

י. טבילה שנהגו הכלות לטבול היום הינה משתי טעמים, טבילת נדה מדאורייתא וחשש לדם חימוד מדרבנן.

יא. טבילות אלו צריכות להיות לכתחילה בלילה ובדיעבד מועיל ביום אם הוא אחרי שבעת ימי נידתה.

יב. במקרה שלפנינו אין צריכה טבילה מדאורייתא, מפני שאין חשש שמא נידה היא, שהרי הייתה מעוברת כשהתגיירה.

יג. במקרה שלפנינו צריכה לטבול משום דם חימוד בלבד. אך לדעת חלק מהפוסקים בנידון דידן יכול להיות שלא צריכה לטבול כלל מטעם דם חימוד מכמה טעמים.

יד. אם תטבול לשם גרות כנצרך ביום, תעלה טבילה זו גם לחשש דם חימוד.

טו. ביה"ד מפנה המבקשת לרבנות נתניה לצורך עריכת טבילה לצורך גירות הולד.

מותר לפרסם לאחר השמטת שמות הצדדים.

הרב שלמה שפירא – אב"ד

הופיעו בפנינו המבקשים פלונית ופלוני והצהירו שהמבקשת בהריון מהמבקש כתוצאה מחיי אישות ביניהם שלא במסגרת הנישואין והם רוצים להינשא זה לזו.

המבקשת התגיירה בט"ו טבת תשע"ה 6/1/15 בעת הגירות הייתה המבקשת בהריון, אך לא ידעה מהריונה ולכן לא הודיעה לביה"ד בעת הטבילה שהיא מעוברת.

לאור הנ"ל, פוסק ביה"ד:
מכיוון שהריונה של המבקשת הוא מהמבקש אין לה דין "מעוברת חבירו" והצדדים רשאים להינשא זה לזו בלבד.

מעמדו של העובר שייוולד יקבע בהחלטה נפרדת.

ניתן ביום י' באדר התשע"ה (01/03/2015).




לתחילת הפסק