בפנינו תביעה לחייב את הבעל בגירושין.

הצדדים חיים בנפרד למעלה מ-5 שנים. הבעל ברח לחו"ל לפני כ-4 שנים.

התביעה לגירושין החלה בירושלים בשבט תשס"א ועד סיון תשס"ג הצליחו הבעל ויועציו למנוע תחילת דיון בתביעה בכל דרך לא דרך, בטענת חוסר סמכות, טענה לפסילת א' הדיינים ועוד ועוד, ולמעשה עד היום לא החל הדיון בתביעה.

בינתיים הגיש ב"כ האשה בקשה לנשיא ביה"ד הגדול להעביר הדיון לביה"ד בת"א מנימוקים שנכתבו בבקשה, אבי הבעל הביא התנגדותו בנימוקים שונים, ולאחר שכבוד נשיא ביה"ד התייעץ עם עו"ד ש' יעקבי, היועץ המשפטי לבתי הדין, הוחלט להעביר הדיונים לביה"ד בת"א.

נקבע תאריך והבעל הוזמן, הן עפ"י כתובת הוריו והן דרך פרסום בעתון, ליום י"ז מרחשון. האשה וב"כ הופיעו, הבעל לא הופיע, אף לא טרח לשלוח מטעמו עו"ד/טו"ר.

ב"כ האשה מבקש לדון ולהחליט שלא בפני הבעל, ולהחליט על סנקציות האמורות בתקנות הדיון למי שאינו מציית להוראות ביה"ד, ולחייבו בגט.

לאחר שביה"ד ראה השתלשלות הענינים בתביעת האשה, החל מיום הגשת התביעה ועד היום, ולאחר שביה"ד שוכנע שהבעל אינו מוכן לציית להוראות ביה"ד וממשיך להעלים מקום המצאו, ולדברי הוריו, אינם יודעים היכן הוא, ואין לביה"ד סיבה שלא להאמין להם.

במצב ענינים זה נראה לנו, שצודקת האשה בטענתה, כי הבעל מעונין לנקום בה ויעשה הכל כדי להשאירה עגונה.

אין ספק שמצב בלתי נסבל זה, שהבעל נמצא בחו"ל כ-4 שנים ולא מודיע כתובתו והאשה והילדים נשארים כאן, האשה בבחינת אלמנה חיה, על ביה"ד מוטל החיוב לעשות הכל כדי להציל אשה מעגינות ממושכת והעלולה חלילה להביא להתדרדרות מוסרית גם לבעל.

מאחר שאין הבעל מודיע כתובתו, למרות שיודע שהאשה פנתה לביה"ד בתביעת גירושין מחליט ביה"ד כדלהלן:

בהתאם לאמור בסעיף 4א (1) וסעיף 4 א (2) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) התשט"ז 1956:

א. ביה"ד מעקל כל נכס ו/או חשבון בנק שע"ש הבעל לרבות חשבון עו"ש, להוציא חשבון עו"ש משותף לבעל ולאשה.

ב. ביה"ד מצווה על משרד הפנים לשלול תוקף דרכונו של הבעל, והיות הדרכון בר תוקף לשיבה בישראל בלבד. יש לידע את הקונסוליות הישראליות דבר החלטה זו. כן יש להורות לקונסוליות הישראליות לשלול כל השירותים הקונסולריים הניתנים לבעל בהתאם וכפועל יוצא מהחלטה זו.

ג. ביה"ד מורה בזאת בצו למשרד החוץ ולנציגויות משרד החוץ בחו"ל, שאם הבעל יפנה לנציגות כל שהיא של משרד החוץ בעולם ובמסגרת פנייתו ימסור לנציגות את דרכונו, על הנציגות להמנע מלהחזיר לו את דרכונו ועליה להעביר הדרכון למשרד הפנים או להנהלת בתי הדין הרבניים בירושלים.

ד. על הנציגות בחו"ל להנפיק לבעל מסמך נסיעה חילופי (תמח"ס) שתוקפו בזמן יוגבל ושישמש את הבעל רק לצורך שובו לישראל.

ה. הבעל חייב לתת גט לאשתו מיד, אלא אם כן יופיע לביה"ד לדיון.

ו. מצוה על כל היודע מקום המצאו של הבעל לסייע בידי האשה לקבל ממנו גט וכל הברכות יחולו על ראשם.

ז. כל העוזר והמסייע לבעל להמשיך לעגן האשה הנו מסייע לדבר עבירה.

ניתן ביום כ' חשון תשס"ה (04/11/2004)

(-) ניסים בן שמעון- ראב"ד    (-) דב דומב - דיין    (-) יצחק הלוי אבירן - דיין

העתק מתאים למקור

הרב יצחק פרץ
המזכיר הראשי