ב"ה
בית הדין האזורי חיפה
בפני כבוד הדיינים:
הרב חיים הרצברג
הרב יצחק שמואל גמזו
הרב מיכאל בלייכר
דיין
דיין
דיין
תיק מספר: 6192-21-1
תאריך: כ"ב סיון תשס"ה
29/06/2005
תובע פלוני
נתבעת אלמונית
הנדון: גירושין
נושא הדיון: חיוב עורך-דין בהוצאות אישיות

פסק דין
הישיבה היום נקבעה לדיון בתביעת הבעל לגירושין. התביעה הוגשה על ידי הבעל בעצמו ללא ייצוג על ידי עורך-דין. לישיבת היום התייצב עו"ד יוסף פנדריך כבא-כוחו של הבעל. בפתח הישיבה ביקשנו את התייחסות הצדדים לדברים חמורים שפרסם עו"ד פנדריך אתמול בכמה אתרי אינטרנט, בגנותם של אב-בית הדין של הרכב זה, ובתי הדין בכלל. ואלו דבריו של עו"ד פנדריך:
"מחר יש לי דיון בפני בית הדין הרבני בחיפה לפני הרכב של הרב הרצברג. הרצברג זייף פרוטוקול לפני כמה שנים כדי "להוכיח" שהתחצפתי אליו, ולגרום להרשעתי בבי"ד משמעתי. הוא גם שיגר מכתב ללשכת עורכי הדין ודרש להוציא אותי לצמיתות משורות המקצוע.

מזימתו לא צלחה ואני זוכיתי. יש להניח שכעת שנאתו אלי התחזקה שבעתיים.

מחר צפוי דיון לפני ההרכב שלו ואני חושש שהוא וחבריו יעשו הכל כדי שלא יתקיים דיון עניני.

שורש הבעיה היא בסעיף 53ב' לחוק לשכת עורכי הדין. לפי סעיף זה דיין יכול לפסול עו"ד אם הוא שונא אותו. ישנה עתירה לבגצ אך טרם נדונה ואני חושש שהחלל הזמני שנוצר ינוצל לרעה על ידי הרצברג כדי לפגוע בפרנסתי.

ביה"ד הרבני החליט להרוס אותי מבחינה כלכלית והוא עושה הכל כדי שלקוחות לא יפנו אלי.

ביה"ד מזכיר לי את הקלגסים הנאצים שעמדו בפתח חנויות של יהודים בתקופת הרייך השלישי, ומנעו מלקוחות להכנס אליהם.

הדמיון הוא גם פיזי. לפני כמה שנים היה לי דיון אצל הרב חשאי, והמזכיר שלו נעמד בפתח כמו אותם קלגסים ומנע ממני את הכניסה." סוף ציטוט.
בעלי הדין עצמם, לרבות הבעל, שיוצג על ידי עו"ד פנדריך, וכן ב"כ האשה עו"ד זגורי, הביעו תדהמה מן הדברים שפורסמו. הבעל אף ביקש את סליחת בית הדין על הדברים, וכן ב"כ האשה הביע את צערו על הדברים. עו"ד פנדריך עצמו השיב: "אני חושב שזה לא צריך להטריד את בית הדין".

כל בר בי רב דחד יומא מבין, שעורך-דין הטוען כי שופט או דיין פלוני זייף פרוטוקול, אין הוא יכול לייצג בעלי-דין בפני אותו שופט או דיין. זיוף הינו עבירה פלילית, וחמור שבעתיים אם הוא נעשה על ידי נושא משרה שיפוטית. עו"ד פנדריך לא הגיש תלונה למשטרה בגין זיוף, אך הדבר אינו מפריע לו לפרסם כי אב-בית-הדין זייף פרוטוקול, פרסום שהוא בבחינת לשון הרע ועבירה פלילית. עו"ד פנדריך הגדיל עשות והוא משווה את בתי הדין ל"קלגסים נאצים".

כאשר זוהי דעתו של עו"ד פנדריך על אב-בית-הדין, ומה גם שהוא מתפאר בפרסום דעתו זו, הרי מניה וביה מתקיימים יחסי פסלות בין עורך הדין לבין הדיין.

ממה נפשך: אם טענותיו של עו"ד פנדריך בשם לקוחו לא יתקבלו על דעת בית הדין, יאמר הוא: והלא כך הודעתי מראש, שדיין בית הדין הרבני מתנכל לי, ואשר יגורתי בא לי, שהרי פסקו נגד מרשי. ואם בית הדין יקבל את טענותיו בשם מרשו, עלולים לומר: עו"ד פנדריך הצליח להפיל את חיתיתו על הדיינים, והם נאלצו לקבל את טענותיו כדי שהוא לא יוכל לומר שמפלים אותו לרעה.

כך או כך, בייצוג על ידי עו"ד פנדריך בפנינו, בנסיבות האמורות, לוקה מידת הדין, וייפגע אמונו של הציבור במערכת השיפוטית בישראל.

כאמור בפתח הדברים, עו"ד פנדריך נטל את הייצוג בתיק לאחר שהתיק כבר נקבע לדיון בפני הרכב זה. בעת שהוא נטל את הייצוג היה לו יסוד להניח – לפחות מנקודת מבטו הסובייקטיבית – כי דיין שנקבע לדון בהליך זה לא יוכל לדון בו בה בעת שעו"ד פנדריך מייצג בעל-דין בהליך זה. על פי סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, היה על עו"ד פנדריך להגיש בקשה מראש להתיר לו את הייצוג, ובקשתו היתה נשקלת בהתאם לאמור בסעיף 19א(ו) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, קרי: אם "הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין".

עו"ד פנדריך, ביודעין, פעל בניגוד לחוק, ולא הגיש בקשה להתיר לו את הייצוג בתיק זה.

ביקשנו מעו"ד פנדריך לנמק מדוע לא נטיל עליו, בנסיבות הענין, הוצאות אישיות. תשובות של ממש לא קיבלנו. התשובה "הרצינית" ביותר לשאלה זו היתה, כי אם נטיל עליו הוצאות אישיות, יהיו שוב עתירות. זהו אינו נימוק.

על פי הדין, בית דין עונשין חוץ מן הדין למיגדר מילתא (שו"ע חו"מ סימן ב' ונו"כ שם).

גם במשפט האזרחי נפסק כי "הכוח להשית על עורך-דין חיוב אישי בהוצאות מהווה חלק מן הכוחות הנתונים לבית המשפט, אשר, למרות שלא נקבעו במפורש בחוק החרות, הריהם כוחות הדרושים לו באופן טבעי והגיוני לשם מילוי תפקידו" (ע"א 4845/95 שמחה ניר, עו"ד נ' מדינת ישראל מט (2) 639, 645).

נראה לנו כי התנהגותו של עו"ד יוסף פנדריך בקשר להליך שבפנינו הינה בגדרם של אותם מקרים קיצוניים, בהם ראוי להטיל הוצאות משפט אישיות על עורך-הדין.

הודענו לצדדים בסיומו של הדיון, כי עקרונית מקובלת עלינו הסכמתם להתגרש. בקשר לכך ניתן החלטה נפרדת ונפנה אותם לסידור הגט.

לאור האמור לעיל, אנו מחליטים:

א. מחייבים את עו"ד יוסף פנדריך, מרח' פיכמן 4 חיפה, בהוצאות משפט אישיות לטובת אוצר המדינה, בסך של 15,000 ש"ח. מזכירות בית הדין תעביר החלטה זו לביצוע על ידי המרכז לגביית קנסות והוצאות משפט, משרד המשפטים, רח' יפו 213 ירושלים.

ב. המזכירות תעביר העתק החלטה זו לועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, אשר מתבקש לראות באמור כאן תלונה על עו"ד פנדריך, בגין התנהגות שאינה הולמת עו"ד אם בשל הפרסום שצוטט לעיל, ואם בשל הימנעותו מלהגיש בקשה להתיר לו את הייצוג בהליך שבפנינו.

ג. המזכירות תעביר העתק החלטה זו לפרקליט המדינה, אשר מתבקש לשקול את העמדתו של עו"ד פנדריך לדין פלילי, בגין הפרסום המצוטט בראש החלטה זו.

ד. לא יחול איסור פרסום על החלטה זו, בכפוף להשמטת שמות הצדדים ומספרי זהות.

ניתן ביום כ"ב סיון תשס"ה (29/06/2005)

הרב חיים הרצברג - אב"ד          הרב יצחק שמואל גמזו - דיין          הרב מיכאל בלייכר - דיין

העתק מתאים למקור

הרב מנשה מילר
המזכיר הראשי