לפני פסק דין של ביה"ד האזורי חיפה מיום כה כסליו תשע"ו 07/12/15 בתיק 565897/3 שעניינו ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה של קטין וקביעה שהצדדים אינם נשואים ואין צורך בעשיית גט לחומרא. בחלק האופרטיבי של פסק הדין נכתב:

א. אין מניעה מלבצע בדיקה להתאמת רקמות לבנה של האישה, שכן כל תוצאה שהיא לא תפגע במעמד ההלכתי של הילד.

ב. האיש והאשה אינם נשואים זה לזה ואינם חייבים בגט פיטורין, ובנסיבות המיוחדות שלפנינו אין לחייבם אף בגט לחומרא ולרווחא דמילתא.

ג. החלטה זו הינה בכפוף לאישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א.

אקדים את הבסיס החוקי שעל פיו לפי הנראה ניתן פסק הדין והועבר לאישורי.

לפי סעי' 28 ה. (א) לחוק מידע גנטי:

(1) ראה בית המשפט, בעצמו או לפי טענתו של בעל דין, ולאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בעניין, כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין, חסוי, לרבות חסוי שהוא עובר, או פסול דין, עקב חשש לממזרות לפי דין תורה, יפנה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה; הפנייה תיעשה בלא ציון שמות ופרטים מזהים;

(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול יעביר את חוות דעתו כאמור בפסקה (1) ליועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא לפני בית המשפט את עמדתו בעניין לאחר שקיבל את חוות הדעת האמורה;

לפי סעי' 28 יד לחוק הנ"ל

(א) על אף הוראות סעיף 28א, רשאי גם בית דין דתי, בעניין שבסמכותו על פי כל דין, ליתן צו לעריכת בדיקה בעניין שנדון לפניו, אם כל הנבדקים נתנו את הסכמתם לבדיקה לפי סעיף 28ב והתקיימו כל התנאים האמורים בפרק זה; כל ההוראות החלות על בית המשפט ועל קביעותיו לפי פרק זה יחולו על בית הדין הדתי.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יינתן באישור מראש של ראש בית הדין הדתי הדן בעניין.

בפרק ההגדרות, ראש בית הדין הדתי, לעניין יהודים – נשיא בית הדין הרבני הגדול.

פרטי המקרה כפי שהם בפרוט' הדיון ובפסק הדין
המבקשים בבית הדין הרבני, נישאו כדמו"י ביום 17/07/05 והתגרשו ביום 19/02/06, לאחר כחצי שנה חודש הקשר, וביום 03/08/07 נולדה הקטינה נשואת פסק הדין.

ביום י"ח סיון תשס"ט נתנה חוות דעת כב' נשיא ביה"ד הגדול לפנים הגרש"מ עמאר שליט"א, במענה לפניית ביהמ"ש לענייני המשפחה שדן בבקשת הצדדים להתיר ביצוע בדיקה גנטית. כב' הנשיא לפנים כתב שיש לברר תחילה את מעמדם של הצדדים לאור ההלכה של "מחזיר גרושתו", כדי לקבוע את המשמעות ההלכתית של חזרת הצדדים לחיים משותפים, ורק לאחר מכן לדון בבקשה לביצוע הבדיקה.

לאור חוות הדעת, התקיים דיון נוסף בביהמ"ש ביום ג' ניסן תשע"ה 23/03/15 והצדדים הגיעו להסכם שאושר בו במקום. בפרוט' הדיון (עמ' 17 מול שו' 12–13 ועמ' 18 מול שו' 8), הצדדים הסכימו שתיערך פניה לביה"ד הרבני לבירור מעמדם האישי לאור הנ"ל. בהסכם בסעי' 9-11 ו 16 יש התייחסות לאפשרות שביהמ"ש יאשר את ביצוע הבדיקה. ב"כ היועהמ"ש לממשלה שנכח בדיון עמד על כך שתישמר לו הזכות להתנגד לביצוע הבדיקה בקטינה לאחר הבירור בביה"ד הרבני (בפרוט' הדיון עמ' 18 מול שו' 30-33 ועמ' 19 מול שו' 8).

אם הקטינה הגישה תביעה לבירור שאלת מחזיר גרושתו בביה"ד האזורי, המשיב שככל הנראה סבר שמדובר בתביעה להכרת אבהות, התנגד לבקשה והפנה לכתב הגנה שהגיש לביהמ"ש במענה לבקשה של האם שם.

עמדות הצדדים בבית הדין האזורי
אם הקטינה טוענת שהקטינה היא בתו של המשיב, תוצאה של הקשר הזוגי שחודש. המשיב מודה בחידוש הקשר הזוגי אך מסופק אם הקטינה היא בתו כטענת האם.

שני הצדדים הביעו את הסכמתם לביצוע בדיקה גנטית.

עמדת היועהמ"ש לממשלה בבית הדין האזורי
"מדינת ישראל – משרד הפנים" צוין כנתבע נוסף בבית הדין האזורי. אף על פי כן, כתב התביעה לא נשלח אל הפרקליטות, וממילא לא הייתה התייצבות לדיון של ב"כ הפרקליטות. לא מובן מדוע בית הדין האזורי התעלם מכך.

דיון
אם הקטינה פנתה לביה"ד כדי לברר את שאלת מחזיר גרושתו, ובמהלך הדיון בביה"ד אם הקטינה והמשיב הסכימו על ביצוע בדיקת רקמות. הבקשה בכתב שהונחה לפני בית הדין לא כללה סעד לעניין עריכת בדיקה גנטית, ואולם על פי תקנות הדיון אפשר לבקש במהלך דיון בקשת-אגב.

בפסק דין מנומק ביה"ד קבע שגם אם יתברר לפי תוצאות הבדיקה שהקטינה אינה בתו של המשיב, לא יהיה חשש לכשרותה של הקטינה להינשא לפי דין תורה, ולפיכך אין מניעה לבצע את הבדיקה.

עמדת היועהמ"ש לממשלה לא התבקשה על ידי ביה"ד וממילא לא התקבלה, ואולם היתה לפני ביה"ד עמדת היועהמ"ש לממשלה בהליכים קודמים.

לפי סעיף 28 יד (ב) צו לביצוע הבדיקה על ידי בית דין רבני יינתן לאחר קבלת אישור מראש מנשיא ביה"ד הגדול.

לאור מסקנת פסק הדין כי תוצאות הבדיקה אינן עלולות לפגוע בכשרותה של הקטינה להינשא לפי דין תורה, מוחלט לאשר את ביצוע הבדיקה.

יש להעביר חוות דעת זו אל היועץ המשפטי לממשלה באמצעות בא-כוחו במשרד הרווחה, וכן באמצעות עו"ד רות גורדין בפרקליטות המדינה (אזרחי) במשרד המשפטים. אפשר לראות בהחלטה זו השלמה לחוות הדעת של נשיא בית הדין הגדול שהוגשה בזמנו בהליכי בית המשפט לענייני משפחה. אציין כי לאור התוצאה שאני מגיע אליה בהחלטה זו, לא ראיתי צורך בעמידה מדוקדקת על הפרוצדורה המורכבת לפי חוק מידע גנטי.

המזכירות תודיע לבית הדין כי חוות דעתי הועברה אל ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם אישור פסק הדין אני מוצא מקום להעיר לביה"ד האזורי, שפסק הדין חסר כמה דברים:

א. בפנייה לנשיא ביה"ד הגדול על פי חוק מידע גנטי, יש להשמיט את הפרטים המזהים של הנוגעים בדבר.

ב. ביה"ד לא קיבל את עמדת ב"כ היועהמ"ש לממשלה לפני מתן פסק הדין.

ג. ביה"ד לא התייחס בפסק הדין לשאלה האם ואיזה צורך יש בביצוע הבדיקה. הגם שהדברים ברורים וניכרים מהתיק, חשוב שביה"ד יפרש את הדברים בפסק הדין, כדי שלא תהיה מראית עין שניתן פסק דין שבו הכרעות הלכתיות בעניינים חמורים כל כך במקום שאין הכרח בדבר.

הנהלת בתי הדין תשמיט את פרטי הזיהוי ותשלח את ההחלטה להרכבי בתי הדין, לעיונם.

ניתן ביום כ"ט בטבת תשע"ו (10.1.2016).

הרב יצחק יוסף – נשיא