הצדדים נישאו כדמו"י בשנת תש"ן (1990) ומנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים, כולם קטינים.

ביום 3.3.04 הגיש הבעל תביעת גירושין, אליה כרך את עניני מזונות האשה, החזקת הילדים ומזונותיהם, פירוק שיתוף וכל עניני הממון.

האשה הגישה כתבי הגנה בתביעת הגירושין ובתביעה לפירוק השיתוף וחלוקת הממון, וטענה לחוסר סמכות בית הדין לדון בעניינים הכרוכים בגירושין, הואיל והתביעה אינה כנה, העניינים האחרים נכרכו בחוסר כנות ושלא כדין.

ביום כ"ו תמוז תשס"ד (15.7.04) התקיים בבית הדין דיון בענין טענות הצדדים לענין הסמכות. שמענו את הבעל ואת האשה ואת טענות באי-כוחם. הורינו על הגשת סיכומים לענין הסמכות, וכך אמנם נעשה.

כנות תביעת הגירושין
הבעל טען כי הוא לא מקבל יחס של בעל מן האשה. היא מתנהגת כרווקה. היא נסעה לאילת לסוף שבוע בלי הבעל. כשהוא חולה אינו מקבל ממנה טיפול. היא מקללת אותו "שיהיה לך סרטן, שתתפוצץ אם המחבלים". האשה אמרה: "יש אמת בקללות", אבל "זה מהפה ולחוץ".

בכתב הגנתה כתבה האשה, בין היתר, כי עברה עם הבעל "שבעה מדורי גיהנום". היא טוענת שהיא חשה לא אחת את נחת זרועו של הבעל. היא סובלת גם התעללות נפשית מילולית ומנטאלית מן הבעל. הבעל החל לשפוך על קירות הבית יין, ולהפוך את ארונות הבית מידי יום ביומו, כדי לגרום לאשה עבודה ונקיון מיותרים.

התיאורים ההדדיים של הצדדים מובילים למסקנה אחת – שתביעת הגירושין הינה כנה.

כריכה כדין
ב"כ האשה טען כי חלוקת הרכוש נכרכה באורח סתמי תוך הימנעות מלפרט בכתב התביעה את פרטי הרכוש שבמחלוקת. לטענתו, התובע לא הואיל לפרט דבר. טענה זו אינה נכונה. בכתב התביעה נכתב בפירוש כי לצדדים דירה ובית הדין מתבקש להורות על מכירתה וחלוקת תמורה לפי הדין. כמו כן צויין כי לבני הזוג רהיטים, כלי בית ומתנות, מצעים וכלי מיטה וכן מכשירי חשמל רבים, ובית הדין מתבקש לחלקם בחלוקה צודקת. כן הוזכר כי למשפחה יש חובות. לעומת זאת, ב"כ האשה לא ציין כל פריטי רכוש שכביכול לא נכרכו בתביעת הגירושין. דווקא טענת ב"כ האשה לענין זה הינה סתמית ונעדרת פירוט. לאור זאת אנו קובעים כי עניני הרכוש וחלוקתו נכרכו כדין בתביעת הגירושין. פירוט ממצה של כל עניני הרכוש יוגש ע"י שני הצדדים לדיון ההוכחות.

לענין מזונות האשה לא הועלתה כל טענה שכביכול הם לא נכרכו כדין. על כן אנו קובעים כי מזונות האשה נכרכו כדין בתביעת הגירושין.

אכן צודק ב"כ האשה כי אין בכריכת מזונות הילדים בתביעת גירושין, כדי לחסום את דרכם לבית המשפט לעניני משפחה, על ידי הגשת תביעה בשמם שלהם למזונותיהם.

כנות הכריכה
גם לגבי כנות הכריכה נטענה על ידי ב"כ האשה טענה סתמית, שכביכול אין הכריכה כנה. לא פורט על שום מה ולמה אין היא כנה. הטענה שכביכול יש לראות חוסר כנות בעצם רצונו של הבעל שכל התביעות יתבררו בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט האזרחי, כבר נדחתה פעמים רבות על ידי בית המשפט העליון. להיפך, עצם הרצון לרכז בטריבונל אחד את כל התביעות האפשריות הקשורות בחיסול המשבר במשפחה, הינו כן ואין למצוא בו כל פסול. רק כך ניתן לפתור ביעילות את כל הסכסוכים הקשורים בגירושין. לאור זאת, אין ספק כי העניינים שנכרכו בתביעת הגירושין נכרכו בכנות.

לא נשמעו ולא נכתבו טענות נגד כריכת החזקת הילדים בגירושין, מה גם שענין זה כרוך מעצם טיבו וטבעו בגירושין.

התוצאה היא, שאנו קובעים כי בית הדין מוסמך לדון בענין מזונות האשה, רכוש הצדדים וחלוקתו, וכן בכל הקשור להחזקת הילדים.

ניתנה, ביום כ"ז חשון תשס"ה (11.11.2004)

(-) חיים שלמה שאנן - אב"ד         (-) מיכאל עמוס - דיין        (-) דוד ברדוגו - דיין

העתק מתאים למקור

הרב יהושע ישראל כ"ץ

המזכיר הראשי