המקרה
הצדדים נישאו כדמו"י ביום י"ג בטבת תשע"ג (26.12.2012) ולבני הזוג בן משותף [פלוני] יליד 28.12.2103 הצדדים התגרשו ביום כ' בתמוז תשע"ה (7/7/2015).

ביום כ"ב בטבת תשע"ה (13.1.2015) ניתנה החלטה ע"י ביה"ד בנושא סמכות השיפוט ובה נאמר בין השאר:

"תביעת הגירושין הוגשה כדין ובכנות ונושא מזונות הקטין נכרך כדין. בכתב התביעה שהגישה באת כוחה של התובע תארה בהרחבה את דבר הסכסוך המשפחתי וציינה בו את עילות הגירושין שבגינן יש לחייב את הנתבעת בגט (סעיפים 23-27). בנושא המזונות קיימת הרצאת פרטים על הכנסתו של התובע וגם צורפו תלושי משכורת. נציין לטובה גם את התנהלותו המעשית של התובע המקפיד לשלם מדי חודש סך של 1,500 ₪ בהעברה בנקאית לחשבון הנתבעת-האם עבור מזונות הקטין עוד בטרם ניתנה ההחלטה שיפוטית רשמית בנושא.

באותו מועד ניתנה החלטה בתיק המזונות שלשונה:

"לאור החומר שבתיק ולאחר בחינתו אנו קובעים דמי מזונות קטין עבור [פלוני] בסך 1500 ₪ לחודש. סך זה ישולם על ידי האב מדי חודש בחודשו בהעברה לחשבונה של האם, כפי שהוא נהג עד כה. בדיון הקרוב שנקבע ליום כ"א בשבט (10/2/15) נעסוק בין היתר גם בנושא זה."

בדיון שהתקיים ביום 12/4/2015 נאמר בין השאר ע"י ב"כ האם (פרוטוקול שורה 157 ואילך) בזה"ל:

"רציתי לדבר עם חברתי על זה, כי זה עניין פתיר. אני רוצה משהו מדורג בהתאם לגיל הילד. לאור השתכרותה המאוד נמוכה של מרשתי, מוכנים ל- 3000 ש"ח + מחצית בריאות ומחצית גן."

ב"כ הבעל ענה:

"אנחנו מוכנים לתת 1500 ש"ח + מחצית גן ומחצית בריאות..."

באותו מועד יצאה החלטה שבה נאמר בין השאר:

"עד להחלטה אחרת, הבעל ימשיך לשלם את מזונות הקטין בסך 1500 ₪ לחודש..."

לאחר חתימת הסכם הגירושין וסידור הגט נותרה שאלת מזונות הקטין פתוחה ונקבע דיון לצורך ברור נושא זה.

ביום כ"ב בטבת תשע"ה (13.1.2015) הוגשה בקשה מטעם האם וב"כ שכותרתה: "בקשה לחיוב האב במחצית ההוצאות הרפואיות של הילד". בסעיף 4 לבקשה נכתב:

"אשר על כן מתבקש בית הדין הנכבד להורות כי האב מחויב במחצית מכל הוצאה רפואית הנדרשת לילד וכן במחצית מעלות החינוך שעה שהילד מתחנך בגן ועל האב לא מוטל מחצית עלות החינוך של הילד על כל הנלווים לעלות מוסד החינוכי."

בתגובתו של האב נאמר כי הוא משלם את מחצית ההוצאות החינוך כסדר ואף את חובת המזונות בסך 1,500 ₪ שילם מיוזמתו עוד בטרם הוחלט על כך בהחלטה שיפוטית ואף את הוצאות הרפואיות משלם. הוא אף צרף קבלות על תשלומיו הקבועים למחצית המעון. ואסמכתאות על תשלומים לקופ"ח עד מועד מסוים (8/9/2015) בו העבירה את התשלומים אל חשבונה מבלי ליידע אותו על כך. כך לדוגמא שילם האב מיום 8/1/2015 ועד 20/3/2015 סך 293 ₪ לקופ"ח מלבד דמי המזונות בסך 1500 ₪ ששילם למזונות הקבועים. דוגמא נוספת, האב שילם מיום 28/5/2015 ועד 12/6/2015 לקופ"ח סך 611 ₪ כאשר במקביל משלם את מזונות הקטין במלואן. כידוע במזונות המשולמים לאם כלול חוב קופ"ח ואין צורך לשלמם בנפרד ובנוסף. גם אם מדובר בחשבון משותף לצדדים, שילם האב מחצית הקופ"ח במשך חודשים רבים מיום 13/1/2015 ואף קודם לכן ביוזמתו, בנוסף על 1500 ₪ מזונות ששילם לידי האם.

ביום ח' באדר א תשע"ו (17/2/2016) התקיים דיון בעניין המזונות. בדיון זה נאמר ע"י ב"כ האב:

"האב שילם מזונות לרבות מדור למרות שהאם והבן גרים בבית הוריה. האב שילם מחציות של בריאות ועודנו משלם... 1300 ש"ח מזונות, 200 מדור, 1200 גן, 500 עבור ריפוי ועיסוק. האב מיוזמתו שילם מזונות ומיוזמתו שילם מחציות. והוא בעצמו כרך את מזונות הקטינים, הכל היה כדת וכדין בצורה גלויה... לאחר שהאשה תעבור מבית הוריה לדירה שכורה, האב יסכים לשלם דמי מדור ובלבד שלא יעלו על 700 ש"ח. האשה גם עובדת..."

לטענת האם וב"כ בדיון אם מרוויחה 3,500 ₪ כל חודש ולכל היותר 4,500 ₪ כאשר האב מרוויח 10,000 ₪. לטענתה היו הצדדים משלמים להורי האם שכר דירה בסך 3,000 ₪ בחודש. ולאחר הגירושין משלמת האם להוריה סך 2,000 ₪ שכר דירה כאשר סך זה מועבר בהעברה בנקאית וישנו חוזה שכירות על כך.

לדברי האם בדיון 2,000 ₪ כוללים את הוצאות המדור כולל חשמל מים גז וארנונה ועוד. לדברי האם עלות הוצאות המים 100 ₪, חשמל 250 ₪ ארנונה 140 ₪ גז 50 ₪. ס"ה הוצאות אלו עומד על סך 540 ₪ שהם עלות הוצאות הבית הכלולות בסך 2,000 ₪ אותם משלמת האם כשכר דירה. (לא ברור מתוך הפרטוקול אם הוצאות כבלים ואינטרנט גם כלולים בסכום זה). נמצא שעלות שכר הדירה עצמה גם לטענת האם לא עומדת על יותר מ-1460 ₪, כאשר היתרה – 540 ₪ היא הוצאות מדור. האב מנגד מעלה ספק באמינות טענת האם. הוא מציין כי ביה"ד הוטעה ע"י צד האשה. אין זה נכון שהצדדים שלמו סך 3,000 ₪ להורי האם כשכר דירה. כל אשר סוכם עם הורי האם כמחווה מצידם כי בצדדים לא ישלמו שכר דירה אלא יפרישו סך זה לתכנית חיסכון לצורך הילדה. לדבריו כיצד יתכן שלאחר גירושיה ידרשו ממנה הוריה שכר דירה חודשי. גם אם תצרף חוזה, הוא טוען, הוא פיקטיבי ולדבריו היחידה חשוכה והאם והבת מתגוררים עם ההורים. בהמשך הדיון העלתה ב"כ האשה תביעה חדשה שלא הוזכרה בבקשות שקדמו לדיון וכפי שצוטט לעיל. היא מבקשת בשם האם את מלוא הוצאות החינוך ואת מלוא ההוצאות הרפואיות (מול שורה 68) ובהמשך הדיון (מול שורה 120) אומרת ב"כ האשה שכאשר הבת תגיע לגיל שש יישאו הצדדים במחציות החינוכיות והרפואיות (כולל חוג וקייטנה). המסמכים שהוגשו לאחר הדיון לאור הוראות ביה"ד הובהר כי האם אינה זכאית לסיוע לשכר דירה כאם חד הורית משום שהיא שוכרת דירה שבבעלות הוריה. הוגש המסמך ממשרד הבינוי והשיכון על כך. בנוסף, הוגש חוזה שכירות בין האם תאריך 1/6/2015. בחוזה זה נכתב בסעיף 5א שעלות הוצאות המדור מוטלות על השוכר עניין שנסתר מדברי האם בדיון וכאמור. בתגובת האב נטען כי לא בכדי לא מקבלת האם עזרה בשכר דירה בשל כך ששוכרת דירה מקרוביה, שכן גם במשרד הבינוי חוששים לעורמה והמצאת חוזה שכירות פיקטיבי. האב טוען כי משלם 1,300 ₪ למזונות הקטין. 200 ₪ סיוע למדורו של הקטין ומחצית הוצאות חינוך חריגות ומחצית הוצאות רפואיות חריגות מחצית צהרון בעלות צהרון עירוני במחצית עלות קייטנה עירונית מחזור אחד בקיץ מחצית חוג אחד בעלות חוג ממוצע. כמו כן טוען כי מענק הלימודים הניתן ע"י הביטוח לאומי בתחילת השנה יקוזז מהוצאות החינוך החריגות.

הומצאו לביה"ד בנוסף תלושי משכורות של הצדדים כאשר האב מרוויח בממוצע משכורת העומדת על סך של למעלה מ-9,000 ₪ מלבד ההורדות החודשיות לקרנות השונות כעובד מדינה.

הומצאו בנוסף תלושי המשכורות של האם כאשר הממוצע החודשי עומד על למעלה מ-3,500 ₪. הומצאו בנוסף מסמכים המעידים על העברות חודשיות של 2,000 ₪ מחשבון האם לחשבון הוריה החל מחודש 28/9/2015 ועד 28/3/2016. הומצאו העברות הצדדים בסך 3,0000 ₪ לתוכנית חיסכון כתחליף לשכר דירה כנטען לעיל.

שכר דירה
ננתח להלן את נושא שכר הדירה. האב משלם חודש בחודשו סך 1,300 ₪ למזונות הקטין ו-200 ₪ השתתפות במדורו. מלבד הנתון שביה"ד מחייב לא פעם סך 1,250 ₪ עבור מזונות קטין, ככלל, יש להבהיר כי במזונות קטין כלולים הוצאותיו הכלליות של הקטין (מלבד הוצאות שכר מדורו). לאמור, כי במזונות הקטין הנפסקים כלולים הוצאות האוכל, הביגוד, ההנעלה, הוצאות רפואיות בקופ"ח וכל הוצאות המדור היחסיים כמו הוצאות החשמל, המים הארנונה הגז וועד בית ושאר ההוצאות הרגילות. במקרה דנן העידה האם בבית הדין כמובא לעיל כי הוצאות החשמל של יחידת הדיור עומדות על סך 250 ₪ בחודש והוצאות המים עומדים על סך של 100 ₪ בחודש. הוצאות הארנונה עומדות על סך של 140 ₪, הוצאות הגז 50 ₪ ס"ה 540 ₪ שהם כלולים בסך השכירות של 2,000 ₪. לכשנחשב את חלקו היחסי של הקטין בסכום הוצאות המדור בערך של 30% ימצא כי עלות הוצאות המדור של הקטין עומדות על סך של 180 ₪ בלבד. סכום זה קטן בהרבה מעלות הוצאות מדור כלליות כנראה בהתחשב בכך שהאם גרה ביחידה הסמוכה להוריה. נראה אפוא כי גם סך של 1,250 ₪ במקרה דנן ביחס למזונות הקטין הינו סכום גבוה מעל הנצרך ויתכן מאד שבמקרה דנן היה ביה"ד פוסק אם לא הייתה הסכמה בין הצדדים על סך של כ- 1,000 ₪ בלבד. אם נחשב את עלות שכר הדירה ללא הוצאות המדור יימצא כי הוא עומד על סך של 1,460 ₪ בלבד. אם נחשב את חלקו היחסי של הקטין בערך של 30% יימצא כי עלות שכר הדירה של הקטין בלבד עומדת על סך של כ- 480 ₪. גם אם היינו מחשבים את חלקו היחסי של הקטין לפי 40% הייתה התוצאה בסביבות 580 ₪. כך שחיובו של האב בתשלום מזונות הקטין בסך 1,500 ₪ כוללים את כלל מזונות הקטין כולל חלקו היחסי במדור. נציין בנוסף כי האם מקבלת את קצבת הילד העומדת כיום על סך של כ-200 ₪ לחודש. כל זאת מבלי לגעת בטענות ובמענות על חוזה השכירות ואמינותו. לפיכך נראה כי סך 1,500 בנתונים הקיימים מכסה את הוצאות הקטין כולל שכר המדור והוצאות המדור וכולל את עלות קופת החולים החודשית.

מחציות חינוכיות ורפואיות
כפי שהוכח בניתוח טענות הצדדים בטרם הדיון בדיונים עצמם ולאחריהן, מתברר שהאם תבעה מהאב לשלם את מחציות ההוצאות הרפואיות והחינוכיות ולא את כולן במלואן וכפי שנאמר ע"י האם וב"כ בהזדמנויות שונות בכתבי בקשות, כתבי תביעה ובדיון עצמו. רק בשלב מסוים בדיון מיום ח' באדר א' תשע"ו (17.2.2016) העלתה ב"כ האם תביעה על מלוא ההוצאות הרפואיות והחינוכיות. גם לטענתה כל תביעתה הינה עד גיל שש. לאחר גיל שש גם היא מסכימה כי הוצאות אלו יחולקו בשווה בין הצדדים.

לאור הנתונים הקיימים כי מדובר בקטין שהוא מקטני קטנים ולאור ההפרש המשמעותי שבין משכורת האב ובין משכורת האם ולאור כל הנתונים שבתיק ולאור ההלכה ביה"ד מחייב את האב באופן זמני בעלות הוצאות החינוך (מעון) ועלות ההוצאות הרפואיות החריגות אשר אינן כלולות בקופ"ח במלואן. הארכנו במקרה דומה בתיק רבני מס' תיק ‏914354/9‏ (פורסם). חוב זה יחול מחודש מרץ 2016 שכן עד מועד הדיון ביום 17/2/2016 לא נתבעו אלו במלואן אלא במחציתן. לפיכך מיום 1/4/2016 מועד תשלום המעון לחודש מרץ יחוייב האב במלוא הוצאות המעון בסך 2,400 ₪ עד סוף שנה זו. יש לקזז את מה ששילם האב על חשבון קופ"ח במקביל לתשלום מזונות מלא כאמור. יצויין בנוסף כי האב שילם באותו חשבון גם את קופ"ח של האם כל אותם חודשים כאשר לא ברור כלל אם חייב במזונותיה בתקופה זו של אחר התביעה בנתונים שבתיק זה, ובמיוחד כאשר האשה עובדת ומעשה ידיה מתקזזים במזונותיה. ולפיכך על דרך הפשרה בקיזוז תשלומיו הכפולים והמיותרים, חיובו בתשלום המעון במלואו יחל מיום 1/6/2016 ועד סוף השנה. פסיקה זמנית זו תלויה בנתונים הקיימים כיום. בכל שינוי בנתונים אלו יוכלו הצדדים להגיש בקשה מתאימה. באם יוחלט על פי אבחון מקצועי שהקטין ימשיך במעון שנה נוספת, ימשיך האב לשלם את המעון במלואו שנה נוספת. יובהר כי תוצאות האבחון יועברו לידי ביה"ד להחלטה נוספת. יובהר בנוסף כי כל טיפול רפואי ייעשה במסגרת קופ"ח. טיפול רפואי שאינו נעשה במסגרת קופ"ח ייעשה בהסכמת הצדדים ובמטפל או רופא מוסכם על הצדדים. האם לא תתחיל בטיפול רפואי זה או אחר במסגרת הקופה או שלא במסגרתה, אלא בהתייעצות צמודה ורציפה עם האב ובהסכמתו. במקרה של וויכוח בין הצדדים בעניינים אלו, רופא המשפחה יהיה הגורם המכריע והצדדים יקיימו את המלצתו בכתב. רק במקרים דחופים וחריגים תוכל האם להגיש טיפול ראשוני לבן מבלי ליידע את האב. האב ישלם את מלוא תשלום הקייטנה למחזור אחד בקיץ. מגיל שש יחלקו הצדדים בהוצאות החריגות החינוכיות והרפואיות שווה בשווה וכאמור בבקשת ב"כ האם בדיון.

נפסק:
א. מיום כ"ד באייר תשע"ו (1.6.2016) ועד סוף שנת הלימודים הנוכחית ישלם האב זמנית את מלוא עלות המעון של הקטין ואת מלוא תשלום הקייטנה של מחזור אחד בקיץ לפי עלות קייטנה עירונית.

ב. סך המזונות שהאב משלם לאם עבור הקטין הינם 1,500 ₪ צמודים למדד בלבד והם כוללים את כל צרכי הקטין כולל הוצאות המדור ושכר המדור.

ג. עלות קופת חולים כלולה במזונות שבסעיף ב. האב יישא מיום כ"ג בניסן תשע"ו (1.5.2016) במלוא עלות ההוצאות הרפואיות החריגות שאינן ממומנות ע"י קופ"ח. יובהר בנוסף כי כל טיפול רפואי ייעשה במסגרת קופ"ח. טיפול רפואי שאינו נעשה במסגרת קופ"ח על פי הוראת הרופא או הקופה ייעשה בהסכמת הצדדים אצל מטפל או רופא מוסכם על הצדדים. האם לא תקדם כל צעד בטיפול רפואי זה או אחר במסגרת הקופה או שלא במסגרתה, אלא בהתייעצות צמודה ורציפה עם האב ובהסכמתו. במקרה של וויכוח בין הצדדים בעניינים אלו, רופא המשפחה יהיה הגורם המכריע והצדדים יקיימו את המלצתו בכתב. רק במקרים דחופים וחריגים תוכל האם להגיש טיפול ראשוני לבן מבלי ליידע את האב.

ד. אם יוחלט על פי אבחון מקצועי שהקטין ימשיך במעון שנה נוספת, יועברו תוצאות אבחון זה לביה"ד להחלטתו – אם ימשיך האב לשלם את המעון במלואו שנה נוספת. אם יוחלט על פי על תוצאות האבחון שהקטין ימשיך במעון שנה נוספת ימשיך האב לשלם את המעון במלואו עד סוף שנת הלימודים הבאה.

ה. בהסכמת הצדדים מגיל שש יחלקו הצדדים בהוצאות החריגות שווה בשווה.

ו. קצבת הילדים בעבור הקטין תעבור לידי האם.

ז. מענק לימודים הניתן ע"י ביטוח לאומי כל תחילת שנה, יקוזז מעלות ההוצאות החריגות החינוכיות.

ח. פסק דין זה הינו זמני וניתן בהתאם לנתונים הקיימים כיום.

הרב שניאור פרדס

אנו מצטרפים לפסק הדין.

הרב מיכאל עמוס – אב"ד          הרב חיים וידאל

הוחלט כאמור לעיל.

ניתן ביום כ"ה בניסן התשע"ו (03/05/2016).