זוהי החלטה לענין סמכותו הייחודית של בית הדין לדון בכל הנושאים שנכרכו בתביעת הבעל לגירושין - הן בנושא משמורת הילדים, הן בנושא מזונות האשה, והן בנושא חלוקת הרכוש.

הבעל הגיש תביעה לגירושין בתאריך ה' שבט תשס"ד 28/1/04 שעה 9:49 אליה כרך את הנושאים האמורים לעיל.

בפתח הדיון שהתקיים בביה"ד בתאריך ח' באדר תשס"ד 1/3/04 נדרשו הצדדים לטעון בנושא סמכות ביה"ד לדון בנושאים שנכרכו בתביעת הבעל לגירושין.

ב"כ הצדדים טענו באריכות ובפרוט רב וללא הגבלת זמן את טיעוניהם תוך ציון מקורות ומקבילות והגשת מסמכים וראיות. בסיום הדיון התקבלה החלטה ולפיה ניתן לב"כ הצדדים 9 ימים להגשת מסמכים נוספים ותגובות הדדיות טרם קבלת החלטה.

כמו כן נקבע לקיים דיון בנושא מזונות האשה בתאריך 28/3/04 במידה ויחליט ביה"ד כי הסמכות נתונה לו.

בתאריך 21/3/04 התקבלה בביה"ד בקשה דחופה מטעם ב"כ האשה לחקירת הבעל בטרם החלטה על הסמכות.

ביה"ד נעתר למבוקש ובתאריך ו' ניסן תשס"ד 28/3/04 הסב את הדיון הקבוע למזונות האשה לטובת חקירת הבעל במסגרת הדיון על סמכותו הייחודית של ביה"ד וכהמשך לדיון שקדם לו, ובסופו התקבלה החלטה המאפשרת לב"כ הצדדים להשלים תוך שבוע את סיכומיהם ותגובותיהם ההדדיות ולאחר מכן ביה"ד יתן את החלטתו בנדון.

בתאריך 25/04/04 התקבלה בביה"ד בקשה מוסכמת להימנע מליתן החלטה בעניין הסמכות ועל כי הצדדים מודיעים כי הגיעו להסכמה להפניית הצדדים לגישור והוסכם שלא תינתן החלטה בשלב זה לענין הסמכות.

ובסעיף 2 לבקשה נאמר כי אם הבעל יחליט כי רצונו בהחלטה בעניין הסמכות יוכל לפנות לביה"ד באמצעות ב"כ, ביה"ד נעתר למבוקש ובתאריך י"ט באייר תשס"ד הקפיא את הטיפול בענין הסמכות.

בתאריך 30/6/04 התקבלה בביה"ד בקשה דחופה ביותר מטעם ב"כ הבעל למתן החלטה בענין הסמכות ולקביעת מועד דיון דחוף.

ביה"ד נעתר למבוקש וחידש את הטיפול בנושא הסמכות.

ולגופו של ענין, כאמור הדיונים האמורים לעיל נסובו על ענין הסמכות ובפתח הדיון הראשון טען ב"כ האשה על כי אין סמכות לביה"ד לדיון בכל הנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין של הבעל מאחר והאשה הגישה בתאריך 28/1/04 בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט וקיבלה צווים זמניים באותו יום ובכך התחילה סמכות בית המשפט.

בסיכומו מביא ב"כ האשה אסמכתאות לכך שבקשה ליישוב סכסוך מקנה סמכות בכל הנושאים בהם ניתן להתדיין בבית המשפט. ב"כ האשה לא חולק על כך ששעת הגשת התביעה בבית המשפט היתה באיחור שעה מהשעה בה הגיש הבעל את תביעתו לבית הדין הרבני אך סבור כי הקדמה זו לא משמעותית ואין לקחת אותה בחשבון. לחילופין טוען ב"כ האשה כי ביה"ד לא רכש סכמות מאחר ותביעת הבעל לגירושין לא כנה וכן הכריכה לא כנה.

תביעת הגירושין אינה כנה מאחר והבעל מעלה אפשרות לשלום בית ובכך מראה כי אין לו כוונה רצינית להתגרש וכל מטרתו לטעון ולתבוע גירושין כדי לתפוס סמכות ביה"ד, כהוכחה לכך מצביע ב"כ האשה על דברי הבעל בחקירתו שלשאלתו "כשהגשתה את התביעה מה רצית שלו"ב או גירושין? ענה "שלו"ב" ולשאלה האם אתה לא תובע גירושין, ענה, לא תובע גירושין.

בענין כריכת נושא מזונות האשה טען ב"כ האשה כי הימנעות הבעל מהפירוט כמתחייב בתקנות ביה"ד, אי פירוט הכנסותיו כמות שהם בפועל כנדרש ואי פרוט סכום המזונות הנחוץ לאשה מלמדים על חוסר כנות הכריכה ועל כריכה שנעשתה שלא כדין.

בענין כריכת נושא הרכוש טען ב"כ האשה כי מאחר והבעל לא טרח לתת פרוט מלא על הרכוש והכנסותיו האמיתיות וכן מאחר שעל נכסים שמציין טוען כי לאשה אין חלק בהם ואף רכוש הרשום על שמה אינו שלה הרי בכך מעיד כי אין לו כל רצון בהסדר אמיתי ולכן הכריכה אינה כנה.

מאידך גיסא טוען ב"כ הבעל כי הסמכות הייחודיות לדון בכל הנושאים שנכרכו בתביעת הבעל לגירושין נתונה לבית הדין הרבני וזאת מאחר והבעל הקדים את האשה ובתאריך 28/1/04 בשעה 9:45 בבוקר הגיש תביעת הגירושין וכל הכרוך בה, ואילו האשה הגישה בקשה ליישוב סיכסוך לבית המשפט באותו יום בשעה 10:45 מוסיף ב"כ הבעל וטוען כי עצם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך אינה מקנה לבית המשפט לעייניני משפחה את סמכות הדיון בתביעות שהוגשו ע"י האשה כשלשה שבועות לאחר מכן בתאריך 16/2/04.

לענין כנות תביעת הגירושין טוען ב"כ הבעל כי ברור שיסודה במשבר אמיתי וכן שהתרחש בחיי הנישואין של בני הזוג המתאפיין בהתנכרות מוחלטת והתרחקות של האשה מבעלה תוך שהיא מתעמרת בו ואף מנסה להסית את הילדים.

לדבריו על המשבר הקשה שפקד את חיי הנישואין של בני הזוג ניתן גם ללמוד מהאמור בתביעות שהוגשו מטעמה של הנתבע לבית המשפט לענייני משפחה ולפיה הנתבעת מעלה טענות קשות וחמורות ביותר כנגד התובע.

במענה לנטען כי הבעל בעצם העלאה של אפשרות לשלו"ב מוכיח על חוסר כנות תביעת הגירושין כותב ב"כ הבעל כי בפסיקת בתי המשפט נקבע כי כנותה של תביעת גירושין אף שצויינה בה תביעה חלופית לשלו"ב אינה נפגמת בשל עובדה זו.

ב"כ הבעל טוען כי במקרה דנן חל המבחן המשולש כאשר תביעת הגירושין הינה כנה וענייני הרכוש פורטו בהרחבה בסעיפים 26-29 לכתב התביעה תוך שנכלל בה פירוט מלא ומפורט של כלל זכויותיהם של בני הזוג.

כריכת נושא מזונות האשה נעשתה בצורה מפורשת ומפורטת בסעיפים 21-23 לכתב התביעה ואף פורטו שם חלופות, בכריכת נושא החזקת הילדים והסדרי הראייה נעשתה אף היא בצורה מפורשת בתביעת הגירושין וזאת למרות שנושא זה כרוך מעצם טיבו טבעו בתביעת הגירושין, ולכן מבקש ב"כ הבעל שביה"ד יקבע כי לו נתונה הסמכות הייחודית לדון בכל הנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין.

עפ"י חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג 1953, עם הגשת תביעת גירושין תהיה לבית הדין סמכות ייחודית לדון בכל העניינים שנכרכו בתביעה, לרבות מזונות האשה והילדים.

בפסק דין בע"א 8/59 גולדמן נ' גולדמן, פ"ד י"ג 1085 בע"מ 1091, נערכה הבחנה בין שני סוגי כריכה: (א) עניין אשר לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעה של הגירושין, (ב) עניין אחר, ואפילו לאו דווקא בעניין של המעמד האישי, אשר הכרעתו דרושה לשם חיסול היעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים זה מזה. נושא החזקת הילדים הוכר מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין. כל יתר העניינים, ניתנים לכריכה בפועל, ובלבד שהכרעה בהם דרושה לשם החיסול היעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים, וכן שהם נכרכו בפועל בתביעת הגירושין.

בפסיקת בתי המשפט נקבע, שעל מנת לקיים את סמכותו של בית הדין הרבני בעניינים שנכרכו בגירושין, צריכים להתקיים 3 תנאים מצטברים: שתביעת הגירושין, שהוקדמה והוגשה לבית הדין הרבני, היא כנה, שהענין שנכרך - בין מזונות ובין רכוש - נכרך בה כדין וכן, שכריכת אותו ענין בתביעת הגירושין אף היא כנה, ראה ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, כ"ד לד (4), בג"צ 552/83 בג"צ נ"ע 563/83 ששליו נ' ביה"ד הרבני האזורי בירושלים, פ"ד ל"ח (ג) 67 בע"מ 73.

בשלב מתן החלטת ביניים לענין סמכותו של בית הדין, אין צורך לבדוק מהם סיכויי התביעה להתקבל, די לנו לבדוק אם תביעת הגירושין אכן מגלה עילת גירושין: ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד ל"ד (4) 155; ע"א 198/82 דותן נ' דותן.

תביעת הגירושין הוגשה לבית הדין הרבני והוקדמה בכ- 19 ימים לתביעתה של האשה בבית המשפט לעינייני משפחה.

אף אם נקבל את עמדת ב"כ האשה כי בקשה ליישוב סיכסוך מקנה סמכות בכל הנושאים בהם ניתן להתדיין בבית המשפט, הרי על כל פנים אין חולק בעובדה כי הבעל הקדים והגיש תביעת הגירושין לפני פתיחת התיק ע"י האשה בבית המשפט, גם הקדמה קיצרת מועד בת שעה אחת היא הקדמה ולשוא מזדעק ומגחך ב"כ האשה אודות הקדמה זו, לא לחינם מכונה נושא לא חביב זה כמרוץ סמכויות, אנלוגיה הלקוחה "מעולם הספורט" ששם גם שניה היא זמן ארוך מאוד, הנימדד במאיות השניות ומשם ילמד לכאן מהי הקדמה, וכ"ש בנדון דידן שקדם הבעל בשעה וכבר אמרו חז"ל יש קונה עולמו "בשעה" אחת ולכן זה גם מה שקובע מבחינה משפטית.

תביעת הגירושין דנן שהוגשה ע"י הבעל מגלה כי יסודה במשבר אמיתי וכן שקיים בחיי הנישואין של בני הזוג, משבר מתמשך ומחריף של התנכרות והתרחקות מתמדת מצידה של הנתבעת כלפי התובע - תוך שהיא מתעמרת בו, מרחיקה את עצמו ממנו ואף מנסה להרחיק ולהסית את הילדים כנגדו, הנתבעת מסרבת לדבריו לקיים יחסי אישות עימו ומורדת גם "ממלאכות הבית" ומסרבת לבשל לכבס ולגהץ את בגדי בעלה.

כמו כן מהאמור בכתבי טענותיו של ב"כ האשה עולה בבירור שקיים משבר חמור ורציני ביותר ביחסי הצדדים, אותו מייחסת האשה לאופיו ולדפוסי התנהגותו הרעים כביכול של הבעל.

בענין זה יצויין, כי בפסיקת בתי המשפט נקבע שהתנהגות רעה המיוחסת למבקש מחזקת את המסקנה בעניין כנותה של תביעת הגירושין שהוגשה על ידו, בענין זה ראה : ע,א 192/82 דותן נ' דותן, כ"ד מ"ח (1), 1 בע"מ 3 - 4, ע"א 700/81 פז נ' פז פ"ד ל"ח (ב) 736 בע"מ 742-743 ,

במענה לטענת ב"כ האשה על כי הזכרת אפשרות לשלו"ב מלמדת על חוסר כנות בתביעת הגירושין י"ל כי דינה של טענה זו להידחות ע"פ פסיקת בתי המשפט שקבעה כי כנותה של תביעת גירושין - אף שצויינה בה או צורפה לה, תביעה חלופית לשלום בית - אינה נפגמת בשל עובדה זו, כך למשל, בע"א 120/62 מאירוביץ נ' מאירוביץ פ,ד טז (4) 2514, נפסק ע"י השופט זילברג כדלקמן: "העובדה כי הגירושין נתבעו ע"י הבעל באורח חלופי, הינו למקרה בו האשה לא תסכים לשלום בית, עדיין אינה שוללת מתביעת הגירושין את הכנות שבה. כך דרכו של עולם, וכך נוהגין בתי הדין הרבניים בכל מקרה ומקרה, תחילה הם מנסים לפשר בין בעלי הדין ורק כאשר נוכחים לדעת כי גבה טורא ביניהם, הם פוסקים גירושין אם בדרך של חיוב ואם בדרך של כפייה, תביעת גירושין היא איפוא תמיד חילופית, ולכן היא הועילה גם במקרה שלפנינו לשלול מראש את סמכות בית המשפט המחוזי".

בע"א 655/81 כהן זדה פ"ד תשמ"ב (ג) 418 נפסק "האם יהא צודק כמו להעניש את הבעל על שביקש, בראש וראשונה, להשלים עם אשתו ורק בלית ברירה ביקש לחלופין, למקרה שהאשה לא תסכים להשלים עמו - לכוף על האשה גט ולדון אז בעיניינים כרוכים כמו מזונות וחלוקת הרכוש?".

וראה גם ע"א 328/67 שרפסקי נ' שרפסקי ס"ד כ"ב (1) 277 בע"מ 279. פסיקה זו היא גם מענה לדברי הבעל בחקירתו ע"י ב"כ האשה שבה טען שהיה רוצה שלו"ב ובמסגרת הדיון הבהיר התובע כי תביעתו לגירושין היא חילופית לתביעת שלו"ב למקרה בו יתברר שהאשה אינה מעונינת בהשכנת שלו"ב וכפי שנאמר בפרוטוקול הדיון שלשאלה "אם יתברר לך שאשתך לא רוצה בשלו"ב אז מה אתה מבקש? ענה הבעל "אז אני רוצה להתגרש".

ביחס למזונותיה של האשה טען ב"כ האשה כי אינה זכאית לקבל מזונות מחמת התנהגותה ולחילופין יש לפטור הבעל כי האשה משתכרת כדי מזונותיה ולכן אין היא זכאית למזונות ולפחות יש להפחית הכנסתה מגובה חיוב המזונות ומבוקש מביה"ד להתייחס כל הנ"ל ולפסוק בכך. הנה כי כן, הבעל כרך במפורש את ענין מזונות האשה לפיכך נכרך ענין זה כדין ובכנות, ראה ע"א 328/67 שרפסקי נ' שרפסקי פ"ד כ"ב (1) 277, ע"א 660/70 שלום נ' שלום.

ב"כ האשה טען כי הבעל לא כרך את הרכוש כראוי בתביעתו בכך שהחסיר פרטים לגבי היקף נכסיו ורכושו. במענה לכך טען ב"כ הבעל כאמור כי ענייני הרכוש פורטו בהרחבה בסעיפים 26-29 לכתב התביעה תוך שנכלל בה פרוט מלא ומפורט של כלל זכויותיהם של בני הזוג.

ואף אם נכונה הטענה כי הבעל החסיר פרטים לגבי היקף נכסיו ורכושו כטענת ב"כ האשה, הרי בנסיבות הענין אין בה משום פגיעה בכנות, אין זה בגדר מעוות לא יוכל לתקון, בענין זה נצטט דווקא פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע 621/00 פרץ שאול נ' פרץ רותי תיק מ"ב 2001 (1) 2169 "באשר לכנות הכריכה, ציין בימ"ש קמא שהמבקש לא פירט את רכושו ובתביעתו בפני בית הדין הרבני הסתפק באמירה כללית לענין חלוקת הרכוש בין הצדדים. משיג על הנמקה זו ב"כ המבקש דרך הפנייה לפס"ד מנדלברג (ע"א 1565/94 פ"ד מ"ט 174 (5), נפסק ע"י השופט טל "אף כתב תביעה אשר איננו מפרט את מכלול הזכויות הרכושיות אינו מעיד על חוסר כנות" אך יש לדייק יש להבחין בין מצב בו ישנה אמירה כללית כפי עניינו - לבין מצב בו הפירוט קיים אך לא ממוצה עד תום, בפסק דין מנדלברג השופט טל הסתמך על פסק דין בבלי (ע"א 739/87) באותו פסק קבע הנשיא שמגר את הדברים הבאים: "אינני מקבל גם את הטענה כי הכנות אשר בכריכה תבחן לפי השאלה אם מי שתובע את הגירושין הביא בכתב התביעה פירוט מלא וממצה של כל רכושו, פירוט כאמור יכול וידרש במהלך הדיונים, אך אין לקבוע ככלל שהוא חייב להיות מוביא במלואו ובאופן ממצה בתוך התובענה דווקא".

ההבחנה בין אמירה כללית לבין פירוט אשר נשמט ממנו פרט זה או אחר, מעוגנת בהגיון מבחן הכנות, הרי צד אשר אינו מפרט את רכושו כלל, פועל בניגוד למצופה, ואינו מציג בפני בית משפט או בית דין תמונה עובדתית ולו חלקית, לעומת זאת, צד אשר מפרט את רכושו, אך רשימתו איננה מלאה, לא בהכרח פועל בחוסר כנות, יתכן ופעולתו בתום לב. כמו כן בענין זה ראה ע"א 617/78 בן יחזקאל נ' בן יחזקאל פ"ד ל"ג שם נדחתה טענה דלעיל תוך שנקבע (בע"מ 696) כי "בהעדר פירוט בתביעת הבעל, אין בו כדי לפגוע בסמכות בית הדין הרבני וענין זה יוכל לבוא על תיקנו במהלך הדיון שם".

ב"כ האשה מייחס חוסר כנות לעובדה שהבעל טוען בסעיף 28 (ד) לכתב תביעתו כי האשה הפסידה זכויותיה בבית הרשום על שם שני בני הזוג, כתוצאה מהתנהגותה, לדבריו לא יעלה על הדעת שהמבקש יעתור לבית הדין לשלול מהאשה את הזכויות הקנייניות הרשומות על שמה.

טענה זו יש לדחות שהרי הסעד שהתבקש ע"י ב"כ הבעל מופיע לקראת סיום כתב התביעה "והכל הולך אחר החיתום" ושם בסעיף 34 ב (4) מתבקש ביה"ד: "לדון ולהכריע בכל עינייני הרכוש שצויינו לעיל,,, בכל דרך שתראה לבית הדין הנכבד כנכונה וצודקת בנסיבות הענין", וזהו העיקר. כיצד יפרק בית הדין את השיתוף ברכוש, לא נאמר כאן, חזקה על בית הדין שיעשה כן בהתאם לדין ובהתאם לכל הכללים המחייבים את בית הדין הרבני.

אף שבמרוצת טענותיו, מספר הבעל שבנסיבות שנוצרו לא נותרה לו הברירה אלא לדרוש גט פיטורין ובקשה להכריז על האשה כמורדת שאינה זכאית לשום חלק ברכוש המשותף, אין זה העיקר, משל למה הדבר דומה, לאשה שהגישה תביעה למזונות גבוהים ומופרזים, וכי בשל כך הופכת תביעתה לבלתי כנה? וכן בעל הטוען כי אשתו אינה זכאית למזונות ובשל כך אין הוא מציע סכום למזונות האשה, האם בכך הופכת תביעתו להיות בלתי כנה? לעיתים תכופות, אף שתביעת הגירושין כנה, וענין המזונות נכרך בה בכנות וכדין, מוצא בית הדין תוך כדי הדיונים בתביעה, על אף טענת בעל שאישתו אינה זכאית למזונות, שכן יש מקום לפסוק מזונות לאשה, ובית הדין קובע את שיעורם, במקרה שכזה אין כריכת תביעת המזונות נשללת בדיעבד ובודאי לא לכתחילה, מפני טענות מסוג זה, כך גם ביחס לכריכת עינייני הרכוש. לדוגמא, הלכת השיתוף בין בני הזוג אינה שוללת מבעל דין לטעון כי ביחס לבני זוג ספציפיים שעניינם נדון בפני ביה"ד או בית המשפט, לא התקיימו חיי שיתוף, כמו כן על אף קיומם של חיי שיתוף בין בני הזוג, אין מניעה להוכיח כי ביחס לנכס מסויים לא התקיים ולא הייתה כוונה לשיתוף. כנות הכריכה של תביעה לחלוקת רכוש לא תישלל, מחמת הסיבה שבעל דין העלה טענות מעין אלו. זכותו של כל צד להעלות טענות שכאלו, היה ויוכחו תיתן הערכאה שבה נדון ענין הרכוש את הסעד המתאים לטענות שהוכחו. כך גם, על אף הלכת איזון המשאבים שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973, מוסמך בית המשפט או בית הדין הדן בענין, לקבוע מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי נכס מסויים לא יאוזן, דרישה שכזו, על אף נדירות יישומה אין בה בכדי לפגוע בכנות כריכת ענן הרכוש.

הוא הדין בנידוננו כשם שהדבר קיים בהלכת השיתוף בנכסים ובהלכת איזון המשאבים, אין בידי בית הדין בשלב הגשת התביעה לחסום את דרכו של הבעל מלטעון ולהוכיח כי ביחסים המיוחדים שבין בני הזוג אלו קיימות נסיבות מסויימות לפיהם ישתנה המערך הקנייני של הרכוש המשותף, ואין בכך כדי לפגום בכנות הכריכה של ענייני הרכוש.

כאמור לעיל נושא החזקת הילדים כרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין, על כן אם הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני טרם שהוגשה תביעה להחזקת הילדים לבית המשפט לענייני משפחה, אזי בית הדין הרבני רוכש לעצמו את הסמכות הייחודית לדון בעניין החזקת הילדים גם אם נושא החזקת הילדים לא מוזכר כלל בתביעת הגירושין. לאור כך נפסק כי ביחס לנושא זה אין צורך לבדוק את מבחני הכריכה, ראה למשל בג"ץ 552/83 ; 563/83 שליו נ' ביה"ד הרבני ירושלים פ"ד ל"ח (ב) בע"מ 75, במקרה דנן נכרך ענין החזקת הילדים במפורש.

לאור האמור לעיל ביה"ד קובע כי תביעת הגירושין כנה כל שנכרך בה, נכרך בה כדין ובכנות, ולבית הדין הרבני הסמכות לדון ולפסוק בכל אלו.

על המזכירות לקבוע לצדדים מועד לדיון בכל הנושאים בתאריך הראשון הפנוי ביומן.

ניתנה, ביום ב' אב תשס"ד (20.07.2004).

(-) יקותיאל כהן - אב"ד        (-) מרדכי בר אור - דיין        (-) מיכאל צדוק - דיין