בפני בקשת ב"כ הבעל, להורות על ביטול החלטתי להעביר את הדיון בתיקי הצדדים מבית הדין בהרכב בראשות הגר"א אטלס שליט"א לבית הדין בהרכב הגר"מ חשאי שליט"א, שניהם בחיפה.
נימוקי הבקשה הם במישור העקרוני של פרשנות תקנה כ(2) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים – התשנ"ג. וכך נאמר בתקנה:
"נשיא בית-הדין הרבני הגדול לערעורים רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, לפי בקשת בית-הדין הדן בעניין מסוים או לבקשת אחד הצדדים, להעביר את הדיון לבית-דין אחר אם ראה נימוק חשוב לכך שיירשם בהחלטתו. בית-הדין שאליו הועבר עניין, כאמור, לא יעבירנו לבית-דין אחר.
טוען ב"כ הבעל, כי סמכותו של נשיא בית הדין הרבני הגדול על פי התקנה האמורה היא להעביר את הדיון לבית דין אחר, קרי: בית דין בעיר אחרת ובאזור שיפוט שונה, אך לא להרכב אחר באותו בית דין אזורי.
עוד הוא מוסיף, כי הסמכות להעביר תיק מהרכב להרכב באותו בית דין אזורי מסורה להרכב בית הדין עצמו, וזאת על פי תקנה כ"א(2) ותקנה כ"ב.
אינני מסכים לפרשנות זו. המונח "בית דין אחר", יכול להתפרש הן כבית דין באזור אחר והן כהרכב אחר באותו אזור, הכל לפי הקשר הדברים והגיונם.
כך, למשל, בתקנה כ"ב (3) לתקנות הדיון נאמר: "החליטו בית-הדין או דיין, כאמור, ואושר כאמור בס"ק (1) ואין באותו אזור בית-דין אחר הכשר לדון בעניין זה...". כאשר מתייחסים ל"בית דין אחר" באותו אזור, אין ספק שמדובר בהרכב אחר באותו בית דין. רואים אנו מפורשות, כי מתקיני התקנות הכלילו בתוך המונח "בית דין אחר" גם הרכב אחר בבית הדין שבאותו אזור.
לנשיא בית הדין הרבני הגדול הוענקה בתקנות הדיון סמכות רחבה מאד, להעביר את הדיון מבית דין אחד למשנהו – על אף שמדובר בהעברה שאינה תואמת לכללים הרגילים של הסמכות המקומית, ובלבד שיהיה "נימוק חשוב" לכך. ההגיון שעמד בבסיס התקנה, עומד אף כאשר מדובר בהעברה מהרכב להרכב באותו אזור. אף היא בכלל העברה "לבית דין אחר".
במכתב בו הובאה החלטתי להעביר את התיק להרכב אחר צויין, כי שקלתי את הבקשה והגעתי למסקנה "לאשר את הבקשה". משלא פורטו נימוקים להחלטתי, אך ברי הוא, שהחלטתי לקבל את הנימוקים שפורטו על ידי ב"כ האשה בבקשה להעברת התיק להרכב אחר.
למעלה מן הצורך, אוסיף, כי על פי חוק הדיינים, התשט"ו-1955, כפי שתוקן לאחרונה, הוסמך נשיא בית הדין הרבני הגדול, על פי סעיף 8א(ב), "לקבוע לענין מסויים את הרכב הדיינים". גם מקרה זה בכלל סמכות זו.
הבקשה לביטול העברת התיק להרכב אחר, נדחית.
ניתנה היום, כ' אייר, תשס"ד (11 מאי, 2004).
שלמה משה עמאר – נשיא