בפנינו בקשת האב למשמורת משותפת של שלשת הילדים, כאשר האם מבקשת משמורת מלאה כפי המצב כיום.

הצדדים התגרשו כדמו"י בתאריך ד' באלול תשע"ו (7.9.16), ולהם שלשה ילדים, ת' (ילידת 2007), מ' (ילידת 2008) וא' (יליד 2010).

הונח בפנינו תסקיר שרותי הרווחה ר' מיום ה' בשבט תשע"ח (21.1.2018).

עניין מזונות הקטינים נידון בבית המשפט לענייני משפחה.

ביה"ד קיים דיון בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, כאשר באי כוח הצדדים מעלים טענותיהם.

לאחר שמיעת דברי הצדדים ועיון בחומר שבתיק, ובכללם התסקיר הנ"ל, עולה התמונה דלהלן.

כיום המשמורת בפועל אצל האם, אף שעדיין אין כל החלטה שיפוטית בעניין. מתקיימים הסדרי שהות מורחבים בין האב לילדיו, כאשר בימים ראשון ושלישי הילדים עם האב מסיום בית הספר ועד למחרת לבית הספר. סופי שבוע לסירוגין, מיום ו' מביה"ס, ועד ליום ראשון לביה"ס. ימי חמישי – לסירוגין, לאחר סופ"ש אצל האם, מסיום ביה"ס ועד למחרת לביה"ס.

בתסקיר מציינת העובדת הסוציאלית (ק') ששני ההורים עשו כברת דרך משמעותית מאז פרוץ הסכסוך, וכיום הם מנהלים הורות משותפת, בשיתוף פעולה תוך חשיבה על טובת הילדים. יחד עם זאת קיים עדיין סכסוך כלכלי בין ההורים, כאשר האב אינו משלם מזונות, לדבריו – בשל מצבו הכלכלי, וכלשונה: "פתרון הסכסוך הכלכלי הינו חיוני לשימור המרקם העדין שנוצר במשפחה".

התסקיר מציין כי האב הינו אדם חם ואוהב את ילדיו. למרות המשבר האישי שעבר בחייו עם הגירושין, הצליח לחזור ארצה ולמצוא עבודה יציבה. הוא עדיין מתגורר בבית אמו, והתאים את בית אמו לגידול הילדים, וכן נעזר באמו לקיים מסגרת בטוחה ויציבה לילדים. התסקיר מציין כי לאב כעסים על האם, ולעיתים הדבר בא לידי ביטוי כשהוא מדבר עמה. כמו כן הוא אינו נוטל חלק בעול הכלכלי.

בעניין האם מציין התסקיר כי היא מסורה ויציבה בחיי ילדיה, גם בתקופה שהאב נעדר היא שמרה על שגרת יומם. האם רגישה הן לצרכים הפיזיים והן הרגשיים של הילדים, מקפידה לשמור על מקומו של האב בחייהם, ורואה את תרומתו המשמעותית לגידולם, ומעוניינת לקדם את שיתוף הפעולה ביניהם. כוחות מעכבים – התנגדות האם למשמורת משותפת בשל סירוב האב להתחייב למזונות.

התסקיר נותן שתי המלצות, כאשר הוא מעדיף את ההמלצה למשמורת משותפת.

ההמלצה הראשונה – שימור המצב הקיים, כאשר האם היא המשמורנית, והסדרי הראיה ימשיכו כמתכונתם. חלופה זו למעשה משמרת את המצב הקיים, ועל כן מאפשרת המשך חיים בטוח ויציב עבור הילדים, ושימור קשר משמעותי עם שני ההורים. יחד עם זאת, חלופה זו משמרת את תחושת האב כי ההורות שלו חשובה פחות מהורות האם, מצב הפוגע ביכולת ההורים להמשיך ולעבוד בשיתוף פעולה למען ילדיהם.

החלופה השנייה – הורות משותפת, וזמני שהות לפי המציאות הקיימת, כאשר יתרונה בכך שהיא נותנת מקום שוויוני לשני ההורים.

דיון והכרעה
לאחר ששמענו את באי כוח הצדדים, עיינו בתסקיר, שקלנו את צדדי העניין, דעתנו כי יש לשמר את המצב הקיים ולקבוע כי משמורת הילדים תהיה בידי האם, כאשר הסדרי השהות יהיו כפי שהם כיום, וכנ"ל.

איננו יכולים להתעלם מהתחושה כי הבקשה הנוכחית של האב למשמורת משותפת, לא נועדה כדי להרחיב את הסדרי השהות, אלא לתת "כותרת", שבאמצעותה ניתן יהיה לחייב או לפטור את האב מחיוב מזונות.

השיקול היחיד שמובא בתסקיר להעדיף את המשמורת המשותפת הינו תחושת האב, דהיינו, לתת לאב תחושת חשיבות הורית. מקריאת התסקיר אנו מתרשמים שמבחינה עניינית לאם יש עדיפות להיות משמורנית. התכונות שצוינו בתסקיר ביחס לאם וביחס לאב, נותנות עדיפות ברורה לאם ביחס לאב. הגם שאיננו שוללים ח"ו את הורות האב, התרשמותנו כי טוב יהיה לילדים אם יהיו במשמורת האם, וטובת הילדים עדיפה בעינינו מתחושה כזו או אחרת של הורה. טובת הילדים קודמת לכל "אידאולוגיה חדשה" של הורות משותפת.

צא ולמד. בתסקיר הובעו מחמאות לאב (חזרה ארצה ומציאת עבודה וכו'), וככל הקשור לילדיו נאמר כי הוא אב חם ואוהב.

אולם המאפיינים שנאמרו ביחס לאם, בהיותה אדם מסור ויציב, רגישה לצרכיהם הרגשיים ומזהה בכל אחד מהם את כוחותיו, כמו גם הקפדתה לשמור על מקומו של האב בחיי הילדים, כל אלה נותנים לאם יתרון משמעותי ביחס לשאלת המשמורת.

כך גם העובדה כי האם נוטלת חלק מלא בעול הכלכלי של ילדיה, והאב אינו נוטל כל חלק בעול הכלכלי.

בית הדין לא יכול לקבל טענות על אי תשלום מזונות שנפסקו, ואב שמבקש משמורת, עליו בין השאר להוכיח רצינות בנטילת העול הכלכלי של גידול הילדים ופרנסתם.

לאור האמור לעיל ביה"ד מחליט כדלהלן:
א. משמורת שלשת ילדי הזוג - אצל האם.
ב. זמני השהות אצל האב יהיו לפי המתכונת הקיימת היום, דהיינו:

1. בימים ראשון ושלישי הילדים עם האב מסיום בית הספר ועד למחרת לבית הספר.

2. ימי חמישי – לסירוגין, בשבוע שהילדים אינם אצל האב בסוף השבוע, יהיו הילדים אצלו ביום חמישי מסיום ביה"ס ועד למחרת לביה"ס.

3. סופי שבוע – לסירוגין, בשבוע שהילדים אינם אצל האב ביום חמישי, יהיו הילדים אצלו בסוף שבוע מיום ו' מביה"ס, ועד ליום ראשון לביה"ס.

4. חלוקה שווה של החופשות והחגים.

בית הדין מביע את הערכתו לשני ההורים, שלמרות משקעי העבר מצליחים לגשר ולתקשר ביניהם, לטובת ילדיהם המשותפים, ואנו מביעים תקוה שהדבר ימשך גם בעתיד.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום א' במרחשון התשע"ט (10/10/2018).