לפנינו בקשה לביטול עיכוב יציאה.
הצדדים הצהירו כי נישאו בנישואין פרטיים ביום א' בתמוז תשע"ח (14.06.2018), התגוררו יחד כחודש וחצי, וסמוך לאחר מכן התגרשו בגירושין פרטיים בחודש אלול תשע"ח.
לטענתם, מסדר הקידושין היה [...] המשמש כטוען רבני, והוא זה שסידר את הגט.
לדברי האשה, לאחר סידור הגט קינן בליבה החשש שמא הגט לא נעשה כדין ומכאן בקשתה להבהרת העניין.
התקיים דיון דחוף לבירור העניין ביום ה' בטבת תשע"ט (13.12.2018). בדיון הסכים האיש לסדר גט לאלתר.
הצדדים זומנו לבירור שמות ולסידור גט ביום ט' בטבת תשע"ט (17.12.2018). בדיון אמרה האשה כי אין ברצונה להתגרש עד שיוסדרו עניינים רכושיים שבין הצדדים.
צו עיכוב יציאה הוצא בתחילת ההליך כמקובל.
כעת על שולחננו בקשת האיש לביטול צו עיכוב היציאה לשם נסיעה בת חמישה ימים לצרפת.
התקיים דיון נוסף בהתראה של יום, אליו התייצבו הצדדים ובאי כחם. נסיעת המבקש נקבעה ליום הדיון בשעה 15:40, והוצג על ידו כרטיס הלוך וכרטיס שוב.
המשיבה טענה כי ייתכן ויש ספק בכשרות הגט שניתן, ועל כן יש לעכב את יציאת המבקש מן הארץ מחשש עיגון.
עוד טענה כי יש בינה לבינו התדיינות כספית ששוויה עומד על סך 60,000 ₪, וגם מסיבה זו יש לעכב את יציאתו.
המבקש הודיע כי הוא מוכן לסדר גט לאלתר.
גם לאחר הודעת המבקש על הסכמתו לסידור גט לאלתר, סירבה המשיבה להתגרש תוך כדי שהיא מבהירה שאיננה מוכנה לשקול שיבה לשלום בית.
ב"כ המבקש אמר כי סך התביעות הוא נמוך בהרבה מ-60,000 ש"ח, ובידיו מסמך שבו מצהירה המבקשת כי התביעה נמוכה יותר.
ב"כ המשיבה אמר כי המשיבה מסרבת להתגרש משום שהיא חוששת שביה"ד יהיה מנוע לאחר הגירושין לדון בתביעותיה הרכושיות, והיא איננה מעוניין שדבר זה יידון בביהמ"ש אלא דווקא בכותלי ביה"ד.
דיון והכרעה
כאמור, לדברי הצדדים נישאו בנישואים פרטיים והתגרשו בגירושין פרטיים.
שניהם אינם מעוניינים לשוב לשלום בית, ומבחינם אף אם נשואים הם אין כל היתכנות להמשך חיי הנישואין.
המבקש מוכן לסדר גט נוסף לאלתר. המשיבה אינה מעוניינת בגלל סיבות ממוניות.
גם לשיטתה, העניין הממוני יכול שיידון בביהמ"ש, אולם היא מעוניינת שהדבר יידון בביה"ד ולכן יש לעכב את יציאתו של המבקש מהארץ.
ביה"ד הציע שהצדדים יתגרשו בגט נוסף לאלתר תוך כדי שהתיקים המתאימים ייפתחו גם הם לאלתר, ואם יינתן פס"ד הצהרתי שהצדדים היו נשואים בעבר תהא לביה"ד הסמכות לדון בשאר העניינים שביניהם ללא קשר לשאלה אם סודר הגט. המבקש הסכים, המשיבה סירבה.
לפנינו איש ואשה שעשו דין לעצמם פעמיים. פעם אחת עת נישאו בנישואין פרטיים, ופעם שניה – בבחינת עבירה גוררת עבירה – התגרשו בגירושין פרטיים.
כדרכם של עבריינים, מעשה העברה הולך ומסתבך ומקבל פנים שונות ומשונות.
האשה פנתה לבית הדין לכאורה לשם קבלת סעד הלכתי. פניה זו אכן מושכלת היא אם היא תמת לב. בהחלט יש לתהות על יכולתו של אדם שאינו משמש בדיינות בפועל לסדר גט כהוגן.
אולם משהסכים האיש לסדר גט לאלתר, סירבה האשה בטענות שונות ומשונות שאין אחריהן דבר ולא חצי דבר.
אין ספק שלבית הדין תהא קנויה הסמכות לדון ברכוש ככל שיוחלט כי הצדדים היו נשואים נכון ליום הדיון הנוכחי, וסירובה של האשה להתגרש אין לו פשר.
ביה"ד מוחה בכל תוקף על התנהלות המשיבה שעשתה דין לעצמה פעמיים, ועושה דין לעצמה בשלישית, במה שמסרבת לקבל גט נוסף ומבקשת לעכב את יציאתו של המבקש שלא כדין. יתר על כן, נושאת היא את שם העיגון לשווא כאשר לאמיתו של דבר אין למקרה שלפנינו דבר וחצי דבר עם עיגון.
כיון שאין לפנינו עיגון, הוחלט להתייחס למקרה שבפנינו כבקשה לעיכוב יציאה על רקע ממוני.
המבקש הוחתם על ערבות עצמית בסך 200,000 ש"ח כדי להבטיח חזרתו ארצה. משכך אנו מורים על ביטול עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגדו.
בית הדין כילה זמן רב לבטלה בניסיון להתיר את הסבך, אולם כל ניסיונותינו כשלו נוכח סרבנות האשה.
על כילוי זמנו של ביה"ד בדיון סרק זה, ביה"ד מחייב את המשיבה בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
הוצאות משפט לטובת הצד שכנגד יידונו בהמשך ההליך.
עם חזרת האיש ארצה, יחודש צו העיכוב לפי בקשה תוך הפקדת ערבות במזומן בסך 15,000 ש"ח.
לעת עתה, גם אין מנוס מלהורות על רישום הצדדים במרשם מעוכבי חיתון עד לסידור גט ביניהם.
לא נוכל להתעלם מזהותו של האדם שנטען על ידי הצדדים כי הוא מסדר הקידושין והגט. אם אכן אמת הדבר, כי אז מדובר בטוען רבני. התנהלות כזו אינה עולה בקנה אחד עם המצופה ממי שמייצג בבתי הדין כטוען רבני.
טו"ר [...] מתבקש להמציא עמדתו בעניין זה תוך ארבעה עשר יום. עם קבלת עמדתו יוחלט באשר להמשך ההליכים. ככל שלא יגיב במועד, יראה בכך בית הדין הודאה בנכונות הנטען כלפיו.
עם סיום נאמר, כי גם עין שאינה בוחנת תבחין בנקל עד כמה התעלמות מהחובה החוקית לדווח על נישואין וגירושין יכולה להוביל לתסבוכת שהיא בבחינת כדור שלג ההולך ומתגלגל, ועד כמה מסוכנת היא ההליכה בנתיבים פרטיים כאשר מדובר בענייני נישואין וגירושין.
ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום י"ח בטבת התשע"ט (26.12.2018).
הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד | הרב אבידן משה שפנייר | הרב אברהם הרוש
|