בית הדין האיזורי, בפסק דינו מיום ח' אדר תשס"ב, קבע כי יש לעכב את נשואיה של המערערת עד להוראה אחרת, וזאת עקב חששות הלכתיים לכשרות הגט.

המערערת ובא כוחה קובלים על כך, ולדבריהם הגט כשר הלכתית, מאחר והמשיב ביטל את כל התנאים ואת כל המודעות עובר למסירת הגט. מאידך, לפי השקפת ביה"ד האיזורי, מדובר בהטעיה שורשית של המשיב, שהסכים לתת גט רק בהתאם להסכם הגרושין.

הצענו לצדדים, והמשיב הסכים לכך, כי מבלי להכנס לגופם של דברים, יסכים המשיב לסידור גט נוסף ללא תנאים, ובזה תוסר משניהם המניעה ההלכתית לפי השקפת ביה"ד האיזורי.

המערערת ובא כוחה סרבו להצעה זו, וטענו כי לדידם הגט כשר למהדרין.

לנו נראה, כי ראוי לצדדים לנהוג לפי הצעתנו. ידוע מאז ומתמיד, שבנושא סידור הגט, ישנן חומרות יתרות. בתי הדין מקפידים על כל חשש קל שבקלים, בכדי שהגט יהיה כשר למהדרין, ללא כל ספק וללא כל פיקפוק. גם כאשר יש חשש קל שבקלים, ואפילו לזות שפתיים בלבד, מקפידים לסדר גט נוסף. פירושם של דברים: גם כאשר הצדדים גרושים הלכתית, הרי נושא היוחסין חמור כל כך, עד כדי שבית הדין מיוזמתו מבקש מן הצדדים, סידור גט לחומרא, בכדי למנוע לעז על הדורות שלעתיד.

יצויין, כי לעז על הגט, שמוצא על ידי בית הדין, חמור יותר מבחינה הלכתית, מאשר לעז המוצא על ידי אנשים מן החוץ. קבלת הערעור, אין פירושה מחיקת הלעז.

גם בנידוננו, יש ללכת בדרך דומה. עמדת המערערת ובא כוחה, כי אין לפקפק בכשרות הגט. בית דיננו, חייב ללכת בהתאם למסורת ההלכתית, של גדולי הדורות מאז ומתמיד, שהקפידו על סידור הגט שיהיה כשר לכל הדעות. על כן, גם אם מבחינה הלכתית, היה מקום להסכים לעמדת בא כוח המערערת, אולם, מבחינת הנוהג של בתי הדין בישראל, לא נוכל לתת יד למצב שיש בו צל צילו של ספק. היות, והמשיב מוכן לתת גט מיידי, ללא כל תנאי, וללא כל שיור, אין מקום להסתפק בגט הקיים, שבית הדין האיזורי פיקפק בכשרותו.

בשים לב להקפדה היתרה שהקפידו רבותינו ז"ל בענין סידור הגט, ומתוך חשש ללזות שפתים בעתיד, אנו ערים לכך, שיתכן ובעתיד, כאשר תאבה המערערת להנשא מחדש, וילדיה יגיעו לפרקם - בית הדין האיזורי ובית הדין הגדול בהרכבם הנוכחי, כבר לא ישמשו בתפקידם - אזי עלולה להתעורר בעיה על ידי גדולי הדור של הדורות הבאים, שתטיל צל על כשרותם של הילדים. משום כך, מצאנו לנכון להציע לצדדים סידור גט לחומרא.

לסיכום: לא ניתן למנוע מן הצדדים להנשא. אולם, על מנת להסיר לזות שפתיים, ועל מנת למנוע סיבוכים הלכתיים בעתיד, על הצדדים לפנות לסידור גט נוסף.

במידה והמערערת לא תסכים לשתף פעולה בסידור גט נוסף, אזי יוכל המשיב לפנות לבית הדין האיזורי, להפקיד גט בידי בית הדין. לאחר שיעשה זאת, יהיה משוחרר מכל קשר ומכל התחייבות כלפי המערערת.

המערערת תוכל לקבל את הגט בביה"ד, בכל עת שתחפוץ בכך. באם תסרב לקבל את הגט, עליה לדעת, כי היא מטילה צל על מעמדם ההלכתי של ילדיה בעתיד.

צו עיכוב הביצוע שניתן על ידינו ביחס לסעיף ב' בפסק דינו של בית הדין האיזורי מיום ח' אדר תשס"ב - בטל.

ניתן ביום כ"ח אלול תשס"ב (05/09/2002)

(-) הרב שלמה דיכובסקי - דיין, יו"ר          (-) הרב שלמה בן שמעון - דיין          (-) הרב אברהם שרמן - דיין

החלטה
לבקשת כבוד ביה"ד האזורי, הרינו להבהיר:

משמעות החלטתנו מיום כ"ח באלול תשס"ב, היא כי אין לפסול את הגט בדיעבד. אולם לכתחילה, על מנת למנוע לעז, יש לסדר גט נוסף.

במידה וכבוד ביה"ד האזורי יתקל בקשיים בסידור הגט הנוסף - קשיים שימנעו את סידור הגט בתקופת זמן סבירה, אזי לא ניתן יהיה למנוע מן המערערת מלהנשא בהתאם לגט שסודר.

אנו מבקשים מכבוד ביה"ד האזורי לזמן את הצדדים ולעשות מאמץ להביאם לסידור גט שני, כאמור לעיל.

כבוד ביה"ד האזורי מתבקש להודיענו דבר.

(-) שלמה דיכובסקי          (-) שלמה בן שמעון

מצטרף למסקנה.

(-) אברהם שרמן

לאור האמור לעיל מוחלט כנ"ל.
ניתן ביום כ' כסלו תשס"ג (25/11/2002)

(-) הרב שלמה דיכובסקי - דיין, יו"ר          (-) הרב שלמה בן שמעון- דיין          (-) הרב אברהם שרמן- דיין