הצדדים התחתנו זע"ז בשנת תשמ"ב (1982) ולהם 4 ילדים מתוכם שתי בנות קטינות. הצדדים עדין גרים ביחד.
ביום 16.10.2006 הבעל הגיש לביה"ד תביעה לשלום בית ולחילופין לגירושין וכרך את עניני מזונות האשה, החזקת הילדים ומשמורתם, ועניני רכוש. הבעל צירף לתיק כתב תביעה מפורט.
בדיון שהיה ביום י"א שבט תשס"ז 30.01.2007 טען הבעל שהאשה מתנדבת ופעילה בגופים שונים, לכן רוב הזמן היא נעדרת מהבית ומזניחה את הבית והילדים.
כמו"כ היא מונעת ממנו חיי אישות מזה כשנה. האשה הגישה נגדו תביעות לבית המשפט.
בסעיף 19 בכתב התביעה למזונות שהגישה האשה ביום 22.08.2006 כתבה בזה"ל "לאחר שכלו כל הקיצים, החליטה התובעת לסיים את מערכת היחסים ולהתגרש מהנתבע. התובעת פנתה אל הנתבע ובקשה להגיע להסכמה, ולסיים את הנישואין בצורה מכובדת אך לדאבונה סרב הנתבע לבקשתה של התובעת".
לטענת הבעל יש מכאן ראיה שגם האשה מעונינת בגט. אמנם בתחילה הוא ביקש שלום בית, אך לאור המצב העכשוי הוא החליט שאין סיכוי לשלום ועתה תובע רק גירושין, ומבקש לדון בענינים הכרוכים.
האשה הודתה שהיא מתנדבת ופעילה בחוגים שונים, אך לטענתה היא לא מזניחה את הבית, ולכן אין פגם בפעילותה. האשה אישרה שמזה כשנה שאין חיי אישות ביניהם, אולם אמרה שזה באשמת בעלה היות שאינו יוזם חיי אישות.
לענין הגירושין היא חוזרת בה ממה שכתבה בתביעת המזונות ומתנגדת להתגרש ואף מוכנה ללכת ליועץ נישואין.
ב"כ האשה טענה שהיות והאשה הגישה לבית המשפט ביום 20.06.2006 "בקשה לישוב סכסוך " לפני שהבעל הגיש את תביעותיו לביה"ד לכן בהתאם לחוק, הסמכות לדון בעניני הרכוש ומזונות האשה נתונה לבית המשפט. ב"כ האשה מודה שהגישה לבית המשפט תובענה מפורטת בעניני הרכוש רק לאחר הגשת תביעות הבעל לביה"ד.
ב"כ הבעל השיב "שבקשה לישוב סכסוך" אינה שוללת את סמכותו של ביה"ד הרבני לדון בתביעות שהוגשו ונכרכו כדין.
ביה"ד נתן החלטה שעל ב"כ הצדדים להגיש סיכומים בענין הסמכות. בתחילה תגיש ב"כ האשה סיכומים בתוך 30 יום, ואח"כ ישיב ב"כ הבעל בתוך שבוע מיום קבלתו את סיכומי ב"כ האשה.
ביום 15.02.07 התקבלו סיכומי ב"כ הבעל על גבם צוין שמסר עותק מהסיכומים לב"כ האשה.
ביום 28.03.2007 התקבלה בקשה מב"כ האשה ובה ביקשה עקב עומס עבודה במשרדה להאריך את מועד הגשת הסיכומים עד לאחר חג הפסח.
ביה"ד נענה לבקשתה ודחה את המועד עד ליום 20.04.2007.
ביום 19.04.07 התקבלה בקשה נוספת מב"כ האשה, הואיל ונמצאת בחו"ל לכן היא מבקשת דחייה נוספת של עשרה ימים.

ביום 19.04.2007 התקבלה בקשה מב"כ הבעל, שהתנהגותה של ב"כ האשה הינה בחוסר תום לב, וכל רצונה הוא למשוך את מתן החלטת ביה"ד בענין הסמכות עד לאחר מועד הדיון שיתקיים בבית המשפט ביום 08.05.2007 ב"כ הבעל התנגד להארכה נוספת ומבקש מביה"ד לפסוק בענין הסמכות לפי החומר שבתיק.
ביום 09.05.2007 התקבלה מב"כ הבעל בקשה נוספת, ובה ציין שבדיון שהיה בבית המשפט דובר רק על מזונות הילדים. לדבריו צוין בדיון בביהמ"ש שבית הדין עומד להכריע בענין הסמכות, ולכן בית המשפט נמנע מלהחליט בזה. לאור זאת הוא מבקש מביה"ד החלטה בנידון.
ביה"ד העביר לב"כ האשה עותק מהבקשה. ביה"ד ציין שאם לא יתקבלו סיכומי האשה עד 20.05.2007 יפסוק ביה"ד בנידון לפי החומר שבתיק, ולא תינתן שום הארכה נוספת.
ביום 20.05.2007 התקבלה הודעה מב"כ האשה שבה היא מציינת שבדיון בבית המשפט הגיעו להסכם ביניהם בענין הוצאות כלכלת הבית, שאושר ע"י בית המשפט, והם עושים ניסיון לשלו"ב ובקשו הקפאת הליכים, ולכן לדעתה מיותר להחליט בענין הסמכות, ויש להפנות הזוג ליעוץ נישואין לשלום בית.
אם ביה"ד בכל זאת מבקש להחליט בענין הסמכות היא מבקשת להודיע לה, ולאפשר לה להגיש סיכומים.
ביום 24.05.2007 התקבלה הודעה מב"כ הבעל שבה הוא כותב שדרישת ב"כ האשה לנסות שלום בית הוא "תרגיל" כדי לשלול מביה"ד סמכותו לדון בענינים שנכרכו בתביעת הגירושין, והוא מבקש מביה"ד לפסוק בענין הסמכות.
ביה"ד פירט את כל ההליכים והתכתבויות עם ב"כ האשה כדי להוכיח שהיתה התחמקות שיטתית מצידה להגיש את סיכומיה בענין הסמכות, וע"י כך לגרום לעכוב פסיקת ביה"ד בנידון.
לאור הבקשות החוזרות ונשנות של ב"כ הבעל נראה לביה"ד שהגיע הזמן לפסוק בנידון.
הואיל ומאז הדיון הראשון שהיה ביום 30.01.2007 היה לב"כ האשה די והותר זמן להגיש את סיכומיה, אם היתה מעונינת בכנות בכך. לפיכך יש לשים סוף לסחבת הממושכת בה נקטה ב"כ האשה.
כדי לקבוע שהסמכות נתונה לביה"ד יש להוכיח תחילה שהתביעה והכריכה עומדים ב"מבחן המשולש" של :
א- תביעה גירושין כנה; ב - כנות הכריכה; ג- כריכה כדין.
א] תביעת גירושין כנה
כפי שצויין לעיל בדיון שהיה ביום י"א שבט תשס"ז 30.01.07 הצדדים אישרו שמזה כשנה אין חיי אישות ביניהם. הבעל האשים את אשתו שהיא נעדרת הרבה מהבית, ומזניחה את המשפחה, גם האשה ציינה בתביעתה למזונות לבית המשפט, שהחליטה להתגרש. כל הדברים הללו מוכיחים שתביעת הגירושין כנה.
אע"פ שביה"ד עדיין לא פסק בתביעת הגירושין אין בכך פגם כדי להוכיח שהתביעה כנה די בעילה לגירושין לכאורה שתהא נכונה לזמן הגשת התביעה, ואין צורך בפסיקה המקבלת את התביעה.
כפי שקבעה כב' השופטת שטופמן בבר"ע 2703/02 א.ע. נגד ר.ע. שם היא מאמצת את עמדתו של כב' השופט יעקובי שוילי בבר"ע 1152/98 וז"ל : "גם משלא קמה עילה הלכתית לגירושין, אולם משמוגשת תביעת גירושין מתוך כוונה להתגרש, כי הקיץ הקץ על נישואי הצדדים, אין לראות בתביעה זו תביעה שאינה כנה " ( עיין עוד ברע"א 9357/96 ה"ר נ. ה"ר פ"ד נ"א (2) 629 618 וכן ע"א 198/82 דותן נ. דותן פ"ד ל"ח (1) 13 ).
בנוסף על כך משנחקק חוק שיפוט בתי דין הרבניים התשט"ו 1955 ( קיום פסקי דין של גירושין ), והורחבה הגדרת פס"ד לגירושין גם ב"הצעה לגירושין וכד', יש בכך להשליך גם על היקף המקרים הנכללים בגדר " תביעת גירושין כנה ".
אעפ"י שהבעל פתח תביעה לשלום בית ורק לחילופין גירושין, וגם עתה הם עושים ניסיון לשלום בית, אין זה עומד בסתירה לתביעת הגירושין.
מכיון "שגדול השלום " ופירוק נישואין כרוך בסבל לבני הזוג ובפרט לילדים, לכן יש כל הזמן לבדוק בטרם עושים את הצעד הגורלי של פירוק המשפחה, אם יש סיכוי לאחות הקרע ולמנוע זאת.
המדד לכנות תביעת הגירושין היא בזמן הגשת התביעה, שאז נקנת הסמכות. למרות שלאחר הגשת התביעה עשויים לחול כל מיני התפתחויות.
כפי שהתברר, ביה"ד סבור כי לאור טענות הצדדים בדיון כנ"ל, התביעה בזמן שהוגשה היתה כנה.
עיין פד"ר כרך י' עמ' 310,313 פס"ד של ביה"ד הגדול שאושר גם בבג"צ. וכן בע"א 866/7 בתיק שביט נ' שביט, מובא בספר "דיני מזונות" מאת א. שיינבוים. ב' דון יחיא כרך ב' תשמ"ה ע' 690,689, וכן בג"צ 6334/96 לאה אליהו נ' ביה"ד הרבני בת"א פ"ד נ"ג (2) עמ' 163,153, וכן בפס"ד שלום נ' שלום פ"ד כ"ב (2) 701,707, גם בע"א מאירוביץ נ' מאירוביץ פ"ד ט"ז 2514 2517-2518, וכן בע"א 328/67 שרפסקי נ' שרפסקי פ"ד כ"ב (1) 277, וכן בע"א ברורמן נ' ברורמן פ"ד ל"ה (3) 729-731, וכן ע"א 246/81 גוטהלץ נ' גוטהלץ פ"ד ל"ו (4) 673,677 ).
לאור כל האמור אין כל סתירה בין כנות התביעה לגירושין ולנסיון לשלום בית.

ב] כנות הכריכה
לאחר שהוכחנו בסעיף א' שתביעת הגירושין כנה, כבר נפסק כי מרכז הכובד ב"מבחן המשולש" הנה בשאלת כנותה של תביעת הגירושין. ככל שהקביעה כי תביעת הגירושין כנה חזקה יותר, כן יפחת הצורך בבדיקת כנות הכריכה.
ראה רע"א 275/87 פלד נ פלד פ"ד מא (4) 520 518.
בדברי המלומד פרופ' רוזן צבי בסיפרו " דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול" פפירוס 1990 עמ' 55 וז"ל "... כנות התביעה לגירושין עשויה ברוב המקרים להיות ראיה כמעט מכרעת לכנות הכריכה ".

ג] כריכה כדין
ב"כ הבעל פירט בכתב התביעה וכן במהלך הדיון את פרטי הרכוש והממון של הצדדים ולכן ישנה גם כריכה כדין.

ד] בקשה לישוב סכסוך
לענין טענת ב"כ האשה היות והיא קדמה והגישה לבית המשפט ביום 20.06.2006 " בקשה לישוב סכסוך " לכן בהתאם לתקנות, הסמכות הינה לבית המשפט, יש לנו להשיב :
השאלה העומדת בפנינו היא האם תקנה 258 כ' (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 הקובעת כדלקמן :
" הגשת בקשה לישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל הענינים המפורטים בתקנה 258 ז' (1) עד ד ", ותקנה 258 כ"א ב] הקובעת : " הוגש לבית המשפט כתב תביעה כאמור (דהיינו בתוך 30 יום ) יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך. לא הוגש כתב תביעה - תימחק הבקשה ", מקנות סמכות לביהמ"ש גם כאשר הוגש כתב תביעה במועד מוקדם יותר לביה"ד הרבני.
תקנות אלו הותקנו בחקיקת משנה ע"י שר המשפטים במסגרת סמכותו לפי סעיף 26 לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה תשנ"ה -1995 וס' 109-108 לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) תשמ"ד 1984.
ביה"ד עיין בתקנות אשר כאמור הותקנו בחקיקה משנית ע"י שר המשפטים ולא בחקיקה ראשית, ובחוות דעתם של משפטנים בכירים כפרופסור שאוה ז"ל במאמרו : היחס בין סמכות של בית המשפט לעניני משפחה לבין סמכותו של ביה"ד הרבני " פורסם ב- "הפרקליט מד' א' 44 70-71. בדברי כב' השופט גרמן בתמ"ש 45471/01, וכן בפס"ד של כבוד השופט שאול שוחט בתמ"ש 58421/98 ועוד. ( עיין בסיכומי ב"כ הבעל שמצטט בהרחבה את תוכן פסקי הדין הנ"ל ופסקים נוספים בנידון).
מכל האמור במקורות שציינו אנו מסיקים כי התקנות הנ"ל שהותקנו בחקיקת משנה ע"י שר המשפטים תוקנו מתוך חריגה מסמכות, היות והם פוגעים בחוקים שנחקקו בחקיקה ראשית והם:
א] סעיף 25 לחוק בתי המשפט לעניני משפחה הקובע: " חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים".
ב] חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין ) תשי"ג - 1953 הקובע " הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם ע"י האשה ואם ע"י האיש יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין.
ג] התקנות המוזכרות סותרות גם את תקנה 258 ה' (א)" הקובעת: " תובענה למעט בקשת ביניים, תפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט". משמע שהסמכות לדון בתובענה נקנת מזמן הגשת כתב תביעה מפורט לבית המשפט ( עיין בפס"ד הנ"ל של כב' השופט שאול שוחט עמ' 9-10 בסעיפים י"ג - י"ח ).
הפגיעה בסמכותו של ביה"ד הרבני ע"י התקנות, הינה כיוון שלפיהן מספיק להגיש בקשה לבית המשפט ולציין את שלוש מילות קסם, " בקשה לישוב סכסוך ", בלי שום פירוט של התביעות. חסימת דרכו של הצד השני להגיש תביעה מפורטת לבית הדין לפי כל הכללים בהתאם לדין ולחוק, אינה מוצדקת.
כל עוד לא הוגשו פירוט התביעות שהם מהוים את העיקר, והם מקנים את הסמכות לבית המשפט כמפורט בתקנות בית המשפט עצמם 258 ה (א) וכן בתקנה 258 (כא), הרי שאם לא הוגש פירוט התביעות בתוך 30 יום ממועד סיום הגישור סמכות ביהמ"ש בטלה.
סוגיה זו נידונה גם ע"י ביה"ד הרבני הגדול בתיק 4280-21-2 פלוני נ פלוני ביום 11.07.2005 אשר קבע שיש להעביר את הענין להכרעתו של בית דין מיוחר בהתאם להוראות סימן 55 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1923-1947, ועד עתה לא נתקיים דיון כזה בביד"מ.
כל זמן שלא הוכרע הענין, אין בכוחן של התקנות שנחקקו בחקיקת משנה לגרוע ולפגוע בסמכותו של ביה"ד הרבני שנקבעה בחקיקה ראשית, והגוברות על תקנות שהותקנו בחקיקת משנה, ולכן הן אינן מחיבות את ביה"ד. כך נקבע ע"י ביה"ד הרבני בצפת בפס"ד בתיק 4551 ס"ג ביום כ"ח אב תשס"ג (26.08.2003) שמסיק בין השאר וז"ל: לאור סימן השאלה שהוצב ביחס לתוקף התקנות הנ"ל, הרי שבקשה "לישוב סכסוך" מעלה לכל היותר ספק באשר לסמכותו של בית המשפט לעניני משפחה. בעוד שסמכותו של ביה"ד הרבני לדון בענינים שנכרכו כדין ובכנות בתביעת הגירושין כנה, הינה בגדר ודאי. מקובלנו, כי אין ספק מוציא מידי ודאי ".
ביום י"ב אייר תשס"ז ניתן פס"ד בביה"ד הגדול. בהרכב ישבו נשיא ביה"ד הגדול הגר"ש עמאר, הגר"ש דיכובסקי, והגר"ח איזירר שליט"א
בפסק דין ארוך ומנומק המשלים את פסה"ד הנ"ל מיום 11.07.2005 מגיע הגר"ש דיכובסקי למסקנה :" התקנות שבמחלוקת בטלות בהיותם נוגדות את סעיף 25 לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה. אם יקבע בניגוד לעמדתינו כי התקנות תקפות,כי אז חייבת בקשה לישוב סכסוך להיות מוגשת בכנות וכדין".
בשולי פסק הדין מפנה הגר"ש דיכובסקי בקשה לשר המשפטים " שישקול לבטל במפורש את תקנה 258 כ (ב) ותקנה 258 כ"א (ג) לתקנות הדין האזרחי ".
לאור כל האמור הסמכות לדון בתביעת הגירושין ובכל הדברים שנכרכו לתביעת הבעל נתונות לבה"ד הרבני למעט תביעת מזונות האשה, שהוגשה ע"י ב"כ האשה לבית המשפט, ביום 22.8.06, לפני שהבעל הגיש תביעתו לביה"ד ביום 18.10.06.

לפיכך ביה"ד פוסק :
א- הסמכות לדון בתביעת הגירושין ולחילופין שלום בית, וכן בדברים שנכרכו לתביעה והם החזקת הילדים ומשמורתם ועניני הרכוש נתונים לביה"ד הרבני.
ב- היות והצדדים עושים ניסיון לשלום בית לכן בשלב זה מקפיאים את הדיונים. לפי בקשת ב"כ האשה מפנים אותם ליעוץ נישואין וטיפול משפחתי למכון " שינוי" קיבוץ גליל ים ע"י הרצליה פיתוח טל' 09-9551973 או לכל מכון אחר שיסכימו עליו הצדדים וב"כ.
לאחר תום הטיפול המכון ישלח לביה"ד את חוות דעתו והמלצותיו, הוצאות הטפול והדיווח יחולו על הצדדים בשוה.
ג- לאחר קבלת הדו"ח של המכון ביה"ד יחליט על הדרך להמשך הטיפול בתיק.
ניתן ביום י"ח סיון תשס"ז (04/06/2007)
(-) הרב שמואל פופוביץ, אב"ד (-) הרב משה אוחנונה, דיין (-) הרב דוד מלכא, דיין