זהו ערעור הבעל על פס"ד של ביה"ד האזורי בת"א מיום י"ז באייר תשנ"ט, שבו נפסק כי על הבעל לחזור לשוב ולגור עם אשתו בשלו"ב וכן שעליו להינתק מהאשה הזרה ונאסר עליו לגור בדירתה.

המערער טוען כי הוא מבקש להביא הוכחות וראיות שהאשה היא זו שהפרה את שלום הבית, ולא אופשר לו להביאם בפני ביה"ד האזורי. ויצויין כי גם הטענה שהועלתה בכתב הערעור - שפסה"ד נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - לא הצליח ולא הספיק להעלותה בפני ביה"ד האזורי והוא מסכים שיחזור התיק לביה"ד האזורי לשמיעת כל הטענות והראיות בנושא. ב"כ האשה מסכים שיחזור התיק לאזורי ובלבד שיבוטל עיכוב הביצוע שניתן בבי"ד זה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים מוחלט בזה:

א. מוחזר התיק לביה"ד האזורי לשמיעת טענות הצדדים וראיותיהם, ויפסוק.
ב. לאחר שינתן פס"ד יהא כל צד רשאי לערער.
ג. עיכוב הביצוע שניתן בביה"ד הגדול ביום י"ט בסיון תשנ"ט בטל.
ד. אין צו להוצאות.

(-)משה טופיק

אחר שב"כ המערער אמרה שרצונה להביא הוכחות על זה שהאשה לקחה את האוטו שלו ואם היתה מחזירה מה שלקחה מרכושו היה חוזר לשלום בית, ביה"ד מחליט שעל הצדדים לחזור לשלום בית לאלתר ודוחים את הערעור אבל הבעל יכול להגיש תביעה כספית על רכוש ובי"ד ישמע הוכחות ויפסוק כדין.

(-)זלמן נחמיה גולדברג

בפנינו הוגש ערעור על פסק הדין של ביה"ד האזורי בת"א סעיפים א', וב' בו ביה"ד פסק:

א. על הבעל לחזור לשוב ולגור עם אשתו בשלום בית כמנהג המשפחות הכשרות בישראל.

ב. ללא כל ספק עצם מגוריו ויחסיו עם אלמונית מהוים את הגורם ההרסני ביותר לחיי
המשפחה של בני הזוג, ועליו להתנתק מגב'אלמונית מיידית, ונאסר עליו לגור
בדירתה של הגב' אלמונית בתוקף צו ביה"ד, ועליו לחזור .... לגור בדירת מגורי בני
הזוג.

המערער טען כנגד פסיקתו של ביה"ד שחייבה אותו לחזור לשלום בית בלי שמיעת ראיות ודרישה וחקירה כפי שנדרש בדבר שמתברר בפני ביה"ד, והוסיף וטען שעצם פסק הדין של ביה"ד המחייבו לחזור לשלום בית נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שניתן לאדם את חירותו לנוע בחופש, וכן שפוגע בחירותו של אדם לדור היכן שליבו חפץ וכן פוגע בחירותו שלא להיות עם אשתו וילדיו. הוסיף ב"כ המערער וטען שבזה שביה"ד צווה על הבעל (המערער) לגור בדירת המגורים המשותפים לו לאשתו וילדיו הוא דבר שהדעת אינה סובלת והדבר דומה למתן צו מעצר בית.

כ"כ טען המערער כנגד הסעיף השני שבפסה"ד שהוציא צו האוסר עליו להתגורר בדירתה של אלמונית, וטוען שצו זה מנוגד לחוק כבוד האדם וחירותו להתגורר היכן שליבו חפץ!

המערער טען בפנינו וכן בכתב הערעור שבית הדין כי הוא מוכן לשלום בית בכפוף להצהרת והתחייבות המשיבה להשיב לידיו את שנטלה שלא כדין.

ב"כ המשיבה עתר לביה"ד לדחות את ערעורו של הבעל. הוא טוען שפסק דינו של ביה"ד ניתן כפי שמשתקף מפרוטוקול הדיון לאחר שביה"ד שמע את הצדדים באריכות. וביה"ד נתן את פסק דינו לאחר ששקל את כל השקולים הראוים וערך איזון ראוי בין כל הערכים האינטרסים והעקרונות. ביה"ד העלה על נס את קדושת המשפחה וקדושת הנישואין כאשר הוא לקח בחשבון בשיקוליו גם כבודה של המשיבה וכאמם של שלושת הילדים. כ"כ הוסיפה המשיבה וטענה שהמערער עצמו הצהיר שהוא מוכן לשלום בית ומתנה זאת שהאשה תחזיר לו את שלקחה.

לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר שבתיק דין הערעור להידחות ופסק הדין של ביה"ד נשוא הערעור יהיה בתוקפו המלא.

לאחר שהמערער הצהיר גם בביה"ד האזורי וגם בפנינו וכן בכתב הערעור שהוא באופן עקרוני ג"כ חפץ בשלום הבית ורוצה להחזיר למצב שיחזור לחיות בחיי שלום בית עם אשתו וילדיו, והדבר היחידי שמעכב בעדו מלחזור ומשאיר אותו בבית האשה הזרה הוא שהאשה לא החזירה לו דברים שלקחה ממנו בנגוד להסכמתו. לא מובנת טענתו בערעור שביה"ד לא שמע את הוכחותיו וראיותיו לצדקת סרובו לחזור לשלום בית אם הסיבה היחידה שמונעת אותו מלחזור היו הדברים שלקחה האשה ופרט לזה אין לו כל טענות אחרות כלפיה שמצדיקות את עזיבתו אותה ואת הילדים. על כן כפי שכתב עמיתי הגרז"נ גולדברג שליט"א שהבעל יגיש לביה"ד את תביעתו הקשורה לדברים שלקחה האשה ושאר עניני כספים שתובע, ובזה ישמע ביה"ד הוכחות ויפסוק כדין, ואין בזה עילה שתצדיק את המשך עזיבתו את האשה ומגוריו אצל אותה אשה זרה. ככל שהבעל ימשיך את מצב הפרוד והרחוק שלו מאשתו ילדיו הוא הורס את היסודות של שלימות משפחתו וחייו המשותפים עם אשתו וילדיו, ומצב זה מבקש ביה"ד האזורי להפסיק באמצעות פסק הדין שנתן המצוה עליו לחזור לחיי שלום בית במשותף עם אשתו וילדיו. תמוהה ביותר טענת ב"כ הבעל שפסק דין זה סותר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בהעלאת טענה זו יש חוסר הבנה יסודית ביסודות הנשואין והמשפחה ע"פ השקפת תורת ישראל והיהדות וע"פ ההשקפה המקובלת בחברה יהודית נאורה.

מושג שלום בית בין בני זוג ומשפחה אינו רק ביטוי למצב אישי ריגשי שקיים בין בני זוג וילדיהם. הנשואין בין בני הזוג לא נועדו ליתן רק זכויות לכל אחד מבני הזוג. מצב הנשואין יוצר מציאות משפטית שמטילה חובות על כל אחד מבני הזוג כלפי זולתו וכאשר נולדים ילדים עצם לידתם יוצרים מצב של חובות של ההורים כלפיהם. וחובות ומחויבויות אלו הופכות לזכויות של הצד שכל אחד מחויב כלפיו, ובודאי שחובות ההורים כלפי ילדיהם הופכות לזכויותיהן של הילדים אצל הוריהם.

כאשר צד אחד מבני הזוג במקרה שלנו הבעל מחליט לממש את זכותו לחירות הוא יוכל לעשות זאת רק במקום שממוש זכות זו לא פוגעת בחובותיו שהם זכיותיהם של אחרים. חלק מזכויות בני זוג וילדיהם היא הימצאותם של בן הזוג האחר או ההורים תחת קורת גג אחת תוך חיים משותפים. על כן כאשר בן זוג עוזב את החיים המשותפים עם בן זוגו וילדיו, מתוך מחשבה שהוא מממש בזה את חירותו לחיות ולגור שלא במשותף עם ילדיו יש בזה פגיעה קשה בחובות המוטלות עליו וממילא בזכויות בין הזוג והילדים שנוצרו מחובות אלו.

אלו היו שקולי ביה"ד שצווה על הבעל לחזור לחיי שלום בית ולחיות במשותף עם אשתו וילדיו, כפי שנוהגות המשפחות הכשרות שבישראל. ובודאי שפסק דין זה ניתן לאחר שנשקלו כל השקולים הראויים ונערך איזון ראוי בין כל הערכים שגלומים בשלמות יחסי בני הזוג וחובותם כלפי ילדיהם וכן האינטרסים של בני הזוג ובודאי של הילדים, שאינטרס עליון שרוצה בטובתם ושלמות התפתחותם שיגדלו ויקבלו כל שמצווים הוריהם ליתן להם, וכן ... העקרונית שבונים את שלמות התא המשפחתי שמהוה יסוד של כל חברה אנושית בכלל ושל עם ישראל בפרט, ההשקפה והרוח שנושבת בפרשנות שניתנה ע"י ב"כ המערער לחוקי יסוד כבוד האדם וחירותו ועל פיהם מכוחם זכאי, רשאי ובן חורין בעל ואב (או אשה ואם) לנטוש את בן זוגו וילדיו על כל ההשלכות ההרסניות שיש להם על התא הבסיסי שבונה את חברת בני האדם והחברה היהודית בפרט, היא מרשם בדוק לנזקים של התפוררות חברתית ופגיעה אישית במיוחד בילדים שהזוגיות והמשפחה מהוים בסיס טבעי לכל גורל התפתחותם השלמה והטובה.

כאמור, פסה"ד של ביה"ד האזורי מקויים על ידינו על כל סעיפיו כולל סעיף ב' שאוסר בצו בי"ד על המערער לגור בדירתה של האשה הזרה, גב' אלמונית, ועכוב הבצוע שניתן ע"י ביה"ד הגדול לאכיפת צו זה בטל. יש לציין ולהבהיר שהחלטת עכוב הבצוע התיחסה רק לחלק האכיפה היינו שעד החלטת ביה"ד דנן בערעור לא יהיה ניתן לכל הגורמים האוכפים במשטרה והוצל"פ לאכוף את הצו האמור אבל הצו שאוסר על המערער להיות בדירת האשה הזרה נשאר בתוקפו וביה"ד האזורי רשאי להזהיר את המערער שאם לא ימלא אחר הצו ביה"ד יראה בזה בזוי ביה"ד ויוכל לנקוט כלפיו את כל הצעדים שנתונים לביה"ד ועפ"י חוק על בזיון ביה"ד.

על כן נותנים ביד ביה"ד כמה דרכים ליישום צו שהוציא כנגד המערער וזאת ע"מ שזכותם של המשיבה וילדיה שמשפחתם לא תהרס והשלום יחזור למשפחה בחזרתו של המערער - הבעל לחיק משפחתו.

(-)אברהם שרמן

לאור כל האמור מוחלט על דעת הרוב:

א. לדחות הערעור ופסק ביה"ד האזורי מקויים על כל חלקיו.

ב. המערער רשאי להגיש את תביעותיו הכספיות ... כנגד המשיבה בפני ביה"ד האזורי.
ולאחר שמיעת התביעה וההוכחות יפסוק בזה ביה"ד.

ג. צו עכוב הביצוע שניתן על ידי ביה"ד הגדול בי"ט בסיון תשנ"ט בטל.

ניתנה ביום ו' אב תשנ"ט (19.7.99)

(-)משה טופיק (-)זלמן נחמיה גולדברג (-)אברהם שרמן