החלטה
"סובב סובב הולך הרוח ואל מקומו שב הרוח". כך אמר שלמה המלך בתחילת ספר קהלת, וכך חוזר ונוהג ב"כ המשיבה, בתיק זה המתנהל כ-18 שנה, ומאז הצדדים בנפרד. הבעל יצר קשר עם עם אשה אחרת, ומאז מתנהלים הדיונים.

למעשה שני הצדדים חפצים מאוד בגירושין, אלא שהאשה מסרבת להתגרש, מחשש שמא תאבד את הפנסיה כאשר ילך הבעל לעולמו-באם יקרה זאת, בטרם תלך היא לעולמה.

ואלה תולדות התיק:

א. ביה"ד האיזורי בהרכבו א' פסק ביום ח' שבט תשס"ב, כי אין האשה יכולה לעגן את הבעל בגלל רצונה בפנסיה עתידית, ויש מקום לשקול התרת חרם דר"ג. אולם בי"ד זה לא השלים את פסקו להיתר נישואין, מאחר ואב ביה"ד חלה, וביה"ד נותר בהרכב חסר. התיק הועבר להרכב אחר להשלמת פס"ד.

ב. ההרכב האחר נתן פס"ד סותר ביום ט' אדר א תשס"ג. בפס"ד זה בוטל פס"ד של ביה"ד בהרכב הראשון ונדחתה תביעת הבעל לגירושין וכן תביעתו להיתר נישואין.

ג. ביה"ד הגדול בפס"ד מיום א תמוז תשסג קבע שהרכב אחד של בי"ד איזורי לא יכול לבטל פס"ד של הרכב אחר, וכיון שההרכב הראשון הושלם ע"י דיין אחר, הוחזר התיק לאותו הרכב.

ד. ההרכב השלישי, שבא במקומו של הראשון, שינה את טעמו וקבע ביום כ"ב כסלו תשס"ה, לדחות את תביעת הבעל לגירושין ולהיתר נישואין, כדעת ההרכב השני, ובניגוד לדעתו של ההרכב הראשון המקורי.

ה. ביה"ד הגדול בפס"ד מיום כ"ו סיון תשס"ה, החליט ברוב דעות להחזיר את פסק דינו של ההרכב הראשון למקומו, וקבע שהאשה חייבת בגירושין, ואם לא תסכים להתגרש ינתן לבעל היתר נישואין.

ו. מאחר והאשה סירבה להתגרש והבעל בקש לאכוף עליה גט ולא להסתפק בהיתר נישואין, וביה"ד האיזורי סירב לדון בהטלת צוי הגבלה, חזר התיק אלינו.

בהחלטה מיום ו' אייר תשס"ו עסקנו בשני נושאים: ב"כ האשה טען שפסק דיננו מדבר רק על היתר נישואין, ולא על כפית גט. נושא שני עסק בהשתתפותו של הנשיא בהרכב שידון באכיפת גט, כאשר הנשיא אמור לפי החוק לערוך שימוע לאשה לאחר הטלת צוי אכיפה. בשני נושאים אלו ניתנו קביעות משפטיות.

ז. בנושא הראשון קבענו, שלא גדרנו את עצמנו מלעסוק באכיפת גט. היתר נישואין - זו הדרך החליפית המקובלת כאשר סרבנות הגט היא מצד האשה. זו דרך קלה יותר לביצוע, גם הלכתית וגם משפטית. יחד עם זאת, גם החוק וגם ההלכה אינם חוסמים את הדרך בפני אכיפת גט, למרות שזהו הליך יותר מורכב ובעייתי. הבעל עומד על זכותו לגט, הוא אינו מעוניין בהיתר נישואין שיותיר אותו נשוי לשתי נשים. לא נוכל למנוע ממנו את הדבר.

ח. בנושא השני כתבנו, שהסמכות שניתנה לנשיא ביה"ד הגדול לאשר היתר נישואין וצוי הגבלה, אינה מונעת את ישיבתו בתיק. המנדט שניתן לנשיא הוא בבחינת "ישיבה על כסא רחמים" ובחינת הנושא מן הצד האנושי ומן הצד הפרקטי. הנשיא אינו ערכאת ערעור על פסק הדין שניתן בהרכב של שלושה בביה"ד הגדול, אלא עוסק אך ורק בנסיון למציאת פתרון מזוית אחרת, בבחינת "לפנים משורת הדין". אין בזה סתירה ל"ישיבה על כסא דין" במסגרת דיון הלכתי מסודר. אציין, שהנשיא יושב בראש ההרכב הבכיר בביה"ד הגדול - הרכב שעוסק בין היתר בנושאים החמורים של סרבנות גט. אם תתקבל עמדת ב"כ האשה, הרי הנשיא ינוטרל מן הנושאים הקשים שבהם עוסק ביה"ד הגדול, ובודאי לא לזה התכוון המחוקק.

ט. ב"כ האשה מנסה לנטרל כל דיון בתיק זה, באמצעות תרגיל משפטי מבריק. מצד אחד הוא טוען שהנשיא אינו יכול לשבת בדין, כאמור לעיל. מצד שני הוא טוען, שהנשיא חייב לשבת בדין, כיון שלפי התקנות הנלוות לחוק שיפוט בתי דין רבניים - קיום פסקי דין של גירושין, אותו הרכב שנתן את פסק הדין לגירושין, הוא זה שמוסמך להטיל צוי הגבלה. וכיון שהנשיא ישב בראש ההרכב שקבע את חיוב הגט, על כן חייב הנשיא לשבת גם בהרכב שדן בצוי הגבלה. וכיון שכך, לא יוכל הנשיא לאשר את צוי ההגבלה, כאמור בחוק הנ"ל, משום שהנשיא אינו יכול לאשר פסק דין שניתן על ידו.

י. זו לוליינות משפטית מבריקה, אבל לא נכונה. אי אפשר לאחוז את החבל בשתי קצוות: לטעון לפסלות הנשיא לשבת בהרכב העוסק בהטלת צוי הגבלה על אשה, ומצד שני לטעון שהנשיא חייב לשבת בהרכב הנ"ל, משום שהוא נתן את פסק הדין. בנוסף כאמור לעיל, אין סתירה בין הדברים. הנשיא יכול לשבת בכל הרכב של ביה"ד הגדול, ובודאי שאין להגביל את ישיבתו ולמנוע ממנו מלעסוק בתיקים קשים.

יא. אם נסכם: הנשיא יכול וחייב לשבת בתיק זה. לצערי, עקב טעות נקבע התיק לא להרכב המקורי שנתן את פסה"ד המחייב בגט, בניגוד להוראה מפורשת שנתתי ביום כ' תמוז תשס"ו.

יב. על כן תקבע המזכירות את התיק להרכב המקורי שנתן את פסק הדין לגירושין, בהתאם לאמור בתקנות לחוק קיום פסקי דין לגירושין. אמנם, אין זה אחד מן ההרכבים הקבועים שיושבים בדין - וזו כפי הנראה הסיבה לקביעת התיק להרכב שונה - אבל אין מנוס מכך. יקבע תאריך מוקדם ביותר.
ניתן ביום ו' שבט תשס"ז (25/01/2007)
(-) הרב שלמה דיכובסקי, דיין