בישיבה מיום ט' בשבט תשנ"ט החלטנו כי "על ב"כ הצדדים לנהל מו"מ על מנת להגיע להסדר גירושין מלא".

כמו כן הבענו דעתינו כי "יש להבטיח במסגרת המו"מ דיור מתאים למשיבה, וכן הסכמה בין הצדדים ביחס לכל התביעות בבתי המשפט בענינם של הצדדים".

היות והמו"מ בין ב"כ הצדדים נכשל, יש לחזור ולדון בעצם הערעור.

הערעור הוא על החלטת ביה"ד האזורי בפ"ת מיום ה' באב תשנ"ח, אשר קבע כי אין לחייב את האשה לקבל גט.

אין חולק על כך שלאור היחסים בין בני הזוג, הניתוק הממושך ביניהם, ולאור העובדה שהבעל גר כיום עם אשה אחרת והוא אבי שני ילדיה, על בני הזוג להפרד, אולם העובדות הנ"ל אינן, עדיין, סיבה שהפרוד יעשה מתוך כפיה.

על הבעל למצוא את הדרך לשכנע את האשה להסכים לקבל את גיטה או לפחות להציע הצעה שביה"ד יקבע שהצעתו עונה על קביעת ביה"ד ביום ט' בשבט תשנ"ט.

ולכן הצדדים יעלו בכתב את הצעותיהם, וכן את תגובתיהם להצעת הצד שכנגד, וביה"ד יפסוק בהתאם.


(-)ישראל מאיר לאו

מצטרף לפסה"ד.

(-)שלמה דיכובסקי

נראה לי שדין הערעור להידחות.

המערער עזב את הבית, הוא מתגורר עם חברה שיש לו ממנה שני ילדים. אין אני רואה בטענותיו הצדקה לעזיבת הבית, גם אם המשיבה מטיחה דברים כנגדו, מלאה כעס ומרירות נגדו אין אנו יכולים להטיל עליה את האשמה לאור העובדא שהמערער זנח אותה, עבר לגור עם אשה אחרת, ורואה בה כבת זוג לחיים, ואף יש לו ממנה שני ילדים.

בנסיבות אלו אינני סבור שיש לחייב את המשיבה לקבל גט נגד רצונה. המערער אינו נחשב למעוגן במקרה דנן, הוא חי עם אשה ומנהל חיים כנשוי לכל דבר.

אך מאידך הואיל וכנראה אפסה כל תקוה שהמערער ישוב לאשתו המשיבה וגם המשיבה נראה שהיא תסכים לגרושין, אם תתקבלנה תביעותיה הממוניות שיש לה כלפי בעלה המערער, מן הדין הוא כי המשיבה תציע את תביעותיה לפני ביה"ד האזורי שישמע תשובתו של המערער, וביה"ד יפסוק בהתאם - בהתחשב בנסיבות הנ"ל המערער הוא זה אשר עזב את הבית ועבר לגור עם אשה אחרת, ובהתחשב בעובדא שהאשה אינה חייבת מן הדין לקבל גט.

(-)יוסף נדב

לאור האמור לעיל מוחלט כדעת הרוב.

ניתנה ביום כ"ד בתמוז תשנ"ט. (8.7.99)

(-)ישראל מאיר לאו (-)שלמה דיכובסקי (-)יוסף נדב

העתק מתאים למקור.

הרב עזריאל אבן חן
המזכיר הראשי