הופיעו בפנינו אבי המערערת ובאי כוחם, וכן הופיע המשיב בערעור על פסק דינו של ביה"ד האזורי בטבריה מט"ו בחשון תשס"ח 31.10.07 בו פסק ביה"ד לחלט את הערבות במידה והבן לא ישוב לביתו כנדרש וכאמור בהחלטה.

ב"כ המע' טוענים בערעורם שהערבות שהפקיד המערער היתה לצורך מימוש חזרתו של הבן ג' לארץ. הערב לא התחייב מה יהיה עם הבן לאחר חזרתו אלא לשובו ארצה בלבד.

ע"כ חזרתו של הקטין לארץ ושובו אל בית אביו מבטלת כליל תוקף הערבויות על אתר.

הוסיפו וטענו שלמעשה הבן היה שלושה ימים אצל אביו לאחר חזרתו לארץ, אולם עזב את בית אביו משום שלא היה לו טוב אצלו.

המשיב בתשובתו לערעור ציין, שדרישת הערבות של ביה"ד מהמערער נבעה מידיעת ביה"ד על התנהלות המע' ואביה בכל הנוגע לענין משמורתו והסדרי הראיה של הבן. דרישת הערבות של ביה"ד מאבי האשה נבעה מרצונו של ביה"ד להחמיר בענין הערבויות ולהבטיח החזרת הבן למשמורת אביו.

ביה"ד היה ער לכל התנהגותם של האם והסב להשפיע על הבן ולפעול בנגוד לפסיקת ביה"ד וקביעתו שמשמורת הבן היא אצל אביו.

המשיב הוסיף שהוסבר לסב היטב מהותן של הערבויות, ע"כ אין הוא יכול לטעון שקבל הערבות רק לצורך חזרה טכנית של הבן לארץ.

המשיב הסב תשומת לבנו לעובדה שהסב הערב ממשיך להתנכל ולפגוע בקשר בינו לבין הבן ואף מונע ממנו תקשורת באמצעות הטלפון.

לאחר שמיעת הערעור ותגובת המשיב ולאחר העיון בפסק דינו המנומק הן במישור ההלכתי והן במישור המשפטי של ביה"ד האזורי, דינו של הערעור להדחות. לא מצאנו בדברי המערערים כל נמוק שמערער את נמוקיו המפורטים והדוייקים של ביה"ד האזורי.

ביה"ד מציין בנמוקיו שהערבות ניתנה בכפוף לשקול דעתו של ביה"ד בלבד, שקול דעת זה הוא הקובע את מהות ההתחייבות של הערב.

ע"כ הערבות הבנקאית שהופקדה אצלנו, היא ערבות אוטונומית הכפופה לשקול דעתו של ביה"ד בלבד, ובנידון שבפנינו שהערבות ניתנה על בסיס שקול דעתו של בית דיננו, אנו מאמצים את שקול דעתו של ביה"ד האזורי בטבריה וע"כ אנו מחליטים שהבן חויב לשוב לביו אביו לא יאוחר מי"ב בניסן תשס"ח 17.4.08.

האב יעודכן מראש על מועד הגעת הבן.

לשכת הרווחה במקום מגורי האב תתבקש לעקוב מקרוב אחר חזרת הבן למשמורת קבועה של אביו, והיה אם לא יחזור הבן לבית אביו ולמשמורתו הקבועה יחולט כתב הערבות שהופקד בבית דיננו ויבוצע בהתאם לאמור בכתב הערבות.

לאור האמור, הערעור נדחה.

(-) אברהם שרמן (-) חגי איזירר

מאחר והערבות ניתנה על דעת שיחזור הבן ארצה ואכן חזר הבן לארץ ואף שהה מס' ימים בבית אביו, ולכן מאחר ומולאו תנאי הערבות ככתבם וכלשונם, לא ניתן להוציא ממון ולחלט הערבות. באם יש טענה שמצד הסב היה שיבוש הליכים, הנושא יטופל במסגרת המתאימה, ללא כל קשר לערבות.

(-) ציון אלגרבלי

לאור האמור פוסקים כאמור בדעת הרוב.
ניתן ביום א' ניסן תשס"ח (06/04/2008)
(-) הרב אברהם שרמן, דיין - יו"ר (-) הרב חגי איזירר, דיין (-) הרב ציון אלגרבלי, דיין