תיק זה נגרר תקופה ארוכה. תחילתו בביה"ד באשדוד, שם חוייבה האשה בגט ונקבע שהסכם הגירושין תקף. על כך הוגש ערעור לביה"ד הגדול, ובתאריך ז' באדר תשס"ב פסקנו שחיוב הגירושין אינו תקף משום שנעשה בדיין אחד, אולם הסכם הגירושין מחייב. נימקנו זאת בדעת הרוב, משום שההסכם בוצע למעשה, ולא ניתן לחזור מהסכם לאחר ביצועו, וכן משום ששני הצדדים חפצים בגירושין, והמחלוקת ביניהם היא רכושית בלבד. דעת מיעוט היתה שההסכם אינו תקף. העברנו את התיק לביה"ד ברחובות, עקב טענת ב"כ האשה שביה"ד באשדוד כבר גילה דעתו.

ביה"ד ברחובות בפס"ד מיום י' באב תשס"ד, החליט להפוך את הקערה על פיה, לאחר שקבע שלבעל אשה אחרת, ועל כן הגיע למסקנה שהאשה אינה חייבת בגט, והבעל חייב בכל החיובים לה. על כך הערעור. חזרנו ובדקנו שוב את הדברים, וקשה לנו לקבל את מסקנת ביה"ד האזורי, שיש בה סטיה גדולה מפסק דיננו בעבר.

אכן, גם אם לבעל אשה אחרת, לא נוכל להתעלם מן העובדה שהצדדים בנפרד תקופה ארוכה ושניהם חפצים בגירושין. "אשה אחרת" או פילגש", אינה מילת קסם שבגללה נדחית תביעת גירושין. קורה לא אחת - למרות הסתייגותנו מדרך זו - שאדם הנמצא בהליכי גירושין תקופה ארוכה או שחייו בביתו אינם חיים, אינו יכול לעמוד בנסיון ומוצא לעצמו אשה אחרת. כאמור, יש לגנות את הדבר, אבל לא ניתן לומר שזו הסיבה לגירושין. פעמים רבות, זו תוצאה, ולא סיבה. לנו חשובה יותר ההכרה שכיום שני הצדדים רוצים בגירושין, והמלחמה מתנהלת על שיפור תנאי הסכם הגירושין. לנו חשוב לדעת שהסכם הגירושין בוצע בפועל ע"י שני הצדדים ברצון חפשי, אלא שהאשה החליטה שכדאי לה לשפר את מצבה הכלכלי. כדאי לציין, שבהסכם הגירושין נקבע ע"י הצדדים ששלושת ילדי הזוג ישארו אצל אביהם - דבר נדיר למדי - וכך היה הלכה למעשה.

הצענו לצדדים שיתגרשו לאלתר, ובית דיננו יוסמך לקבוע לאחר הגט לפי שיקול דעת רחב את הפיצוי המגיע לאשה בנוסף להסכם הגירושין. קבלנו את הסכמת הבעל, ולא קבלנו את הסכמת האשה. צר לנו, אבל אילו היתה האשה מעוניינת בפתרון אמיתי, היתה מקבלת את הצעתינו.

אין מנוס מן המסקנה, שביה"ד האזורי באשדוד שפעל אמנם בהרכב חסר הצליח לאבחן את הדברים טוב יותר מביה"ד ברחובות אליו הועבר התיק. אכן, שני הצדדים רוצים בגירושין, ועל כן יש לחייבם בכך.

עניני הממון סודרו בהסכם גירושין שבוצע כולו הלכה למעשה, ואין לערער עליו, ובפרט לאחר שביה"ד הגדול אישר את ההסכם.

על כן, יש לקבל את הערעור ולקבוע חיוב בגט. אין לחייב הבעל בתשלום המזונות.

מבחינת הדין, אין לחייב את הבעל ביותר ממה שנקבע בהסכם הגירושין, אולם לפנים משורת הדין הייתי מחייב את הבעל לתת לאשה סכום נוסף של 18,000 דולר, במידה ותקבל את גיטה במועד הראשון שיקבע לסידור גט.

אם לא תקבל את הגט במועד זה מכל סיבה שהיא, יעמוד הסכם הגירושין בעינו, וחיוב הגט יבוצע הלכה למעשה, כולל הפסד מזונות וכולל נקיטת צעדי אכיפה מתאימים.

(-) שלמה דיכובסקי (-) עזרא בר שלום

בענין הכרת המציאות אנו נוהגים לסמוך על ביה"ד האזורי. ביה"ד האזורי ברחובות קיים ישיבות רבות והשתכנע כי הבעל בבגידתו גרם לכל המשבר בין בני הזוג. ההליכה לאשה הזרה לא היתה תוצאה של המשבר, אלא היא היתה הגורם למשבר וקדמה לו.

מהדיונים אצלנו ג"כ יכולנו להתרשם מדברי המשיבה שהיא מעוניינת בשלום-בית. יש להוסיף שכאשר הבעל נתון בחיקה של אשה זרה, אי אפשר לקבל מאשתו הכשרה תשובה אם רוצה בשלום-בית או לא. תשובה זו אפשר לקבל רק כאשר יעזוב את האשה הזרה.

גם טענת מאיס עלי מאבד הבעל במקרה כזה, שכן העובדה שנתן עיניו באחרת מערערת לפי ההלכה את אמינותה של טענת מאיס עלי.

העובדה שהאשה חתמה על הסכם גרושין אינה מהוה אמתלא למאיס עלי או הוכחה שרצונה בגרושין שכן החתימה נעשתה לאחר שחוייבה בגט.

לאור הנ"ל, דעתי לדחות את הערעור.

(-) חגי איזירר

לאור האמור לעיל, פוסקים ברוב דעות:

א. הערער מתקבל. האשה חייבת בגט.

ב. המערער לא חייב במזונות המשיבה.
ניתן ביום כ' חשון תשס"ו (22/11/2005)
(-) הרב שלמה דיכובסקי, דיין - יו"ר (-) הרב עזרא בר שלום, (-) הרב חגי איזירר,