לפנינו ערעור ברשות על החלטת בית הדין הרבני האזורי בחיפה מיום י' חשוון תשס"ח (22.10.07), שבה נדחתה בקשתה של המערערת למחוק את תביעת הבעל לדון בהחזקת הילדים וסדרי ראייתם.

ההליכים המשפטיים שבין הצדדים התנהלו למקוטעין. לראשונה הגיש הבעל תביעה לגירושין והחזקת ילדים ביום כ"ט חשון תשס"ז (30.11.06). הצדדים לא התייצבו לדיון ולא נימקו את אי הופעתם, וכעבור חודש ממועד הדיון הורה דיין אחד על סגירת התיק. ביום ג' אב תשס"ז (18.07.07), הגישה האשה תביעה להחזקת ילדים והסדרי ראייה בבית המשפט לענייני משפחה. ביום י' אב תשס"ז (25.07.07), חזר הבעל ופתח תיק להחזקת ילדים וסדרי ראייה. הבעל הסביר כי אף שהאשה הגישה מספר ימים קודם לכן תביעה לבית משפט אין לראות בכך הקניית סמכות לבית המשפט מאחר שהאגרה לא שולמה במועד ורק ביום י"ד אב תשס"ז (29.07.07) אושר פטור מתשלום אגרה. לכן, לדעתו, התאריך הקובע בעניין הגשת תביעת האשה לבית המשפט הוא יום י"ד אב תשס"ז (29.07.07). כן טען הבעל שתיק הגירושין המקורי לא היה פעיל עקב בקשתה ותחינותיה של האשה להשכנת שלום בית, אך בפועל התברר כי היא עשתה בכך שימוש לא ראוי לצורך הגשת תביעותיה לבית המשפט.

בית הדין האזורי קיבל את נימוקו של הבעל לחוסר הפעילות בתיק הגירושין וסבר כי יש בכך נימוק מספיק על מנת להורות על פתיחת תיק הגירושין הראשון מחדש, ועל כן יש לקבוע שהסמכות לדון בעניין החזקת הילדים והסדרי הראייה מוקנית לבית הדין.

בערעור טענה באת כח האשה כי ביום י' אב תשס"ז (25.07.07), היום בו פתח הבעל תיק בבית הדין בנושא החזקת הילדים והסדרי הראייה, לא היתה עוד תלויה ועומדת התביעה הקודמת שהגיש וזו גם הסיבה שניתנה לתביעה החדשה מספר תיק חדש. עוד טענה היא, שתאריך תשלום אגרת בית המשפט לענייני משפחה אינו רלוונטי לעניין מרוץ הסמכויות, והמועד הקובע להגשת התביעה הוא מועד פתיחת התיק פיזית במזכירות בית המשפט. באת כח האשה טוענה כי לא היתה לבית הדין האזורית סמכות לחזור ולפתוח תיק משנה 2006 שכבר נסגר מהחלטה קודמת של בית הדין.

בא כח הבעל השיב כי חוסר הפעילות בתיק המקורי נבע מנסיון לשלום בית שבמסגרתו הבטיחה האשה כי היא תשתנה ותיטיב את דרכיה. נסיון זה לא צלח והיא בשלב מסוים נעלמה מן הבית והגישה תביעותיה לבית המשפט בנסיון לעשות מחטף בקשר למרוץ הסמכויות שבין בתי הדין לבתי המשפט. לדבריו, יש להתחשב בעובדת אי תשלום האגרה במועד, זאת מאחר ועל פי הדין עד להסדרת תשלום האגרה אין בית המשפט נזקק להליך שבפניו.

לאחר העיון נראה לנו כי צדק בית הדין האזורי בהחלטתו לחזור ולפתוח את התיק המקורי שנסגר, וכי בית הדין הוא המוסמך לדון בתביעה להחזקת הילדים והסדרי הראיה.

החלטה על סגירת תיק איננה שוות ערך להחלטה בדבר מחיקת תביעה או ביטול תביעה. החלטה בדבר סגירת תיק הינה החלטת-ביניים מינהלית ומשמעותה מצומצמת: התיק נכנס "להקפאה". התיק יורד בשלב הסגירה ממצבת התיקים הפעילים של בית הדין. בשלב הביניים, התיק מצוי דרך קבע בארכיב בית הדין והוא ממתין להחלטה נוספת, אם החלטה בדבר חידוש ההליכים ואם החלטה בדבר מחיקה סופית של ההליך. מטעם זה החלטה בדבר סגירת תיק יכולה להינתן ע"י דיין אחד בלבד, בהתאם לסעיף 8 (ה) וסעיף 8 (ה1) לחוק הדיינים, התשט"ו- 1955. אילו היה מדובר בהחלטה סופית המוחקת את ההליך, מן הדין היה שההחלטה תינתן ע"י שלושה דיינים כדרישת החוק.

ראו: ע"א 756/85 שושנה יעקב נ' ציון יעקב מ(2) 637.

העובדה כי לצורך חידוש ההליך נזקק הבעל להגשת בקשה חדשה ונפרדת, שאף קיבלה מספר סידורי חדש, איננה מאיינת את סמכות בית הדין שנקנתה כדין עוד קודם לכן. ככלל, כל בקשה המוגשת לבית הדין, לרבות בקשות ביניים טעונה פתיחת תיק נפרד ותשלום אגרה (חוץ מאלו שפטורות במפורש עפ"י התקנות מתשלום אגרה). ממילא, מקבלת הבקשה מספר חדש, המתאים להליך.

יצויין שלא היתה הכחשה של ממש מצד האשה כנגד טענתו של הבעל כי חוסר הפעילות בתיק הגירושין המקורי נבע מנסיון שלום בית שנערך בין הצדדים. נסיון זה איננו פוגם בכנות תביעת הגירושין שהוגשה, וממילא לא נפגמה כריכת עניין החזקת הילדים והסדרי הראייה אשר כרוכים מעצם טבעם וטיבם בתביעת הגירושין המקורית.

כאמור, הערעור נדחה.

ניתן ביום ב' אדר ב' תשס"ח (09/03/2008)

(-) הרב שלמה משה עמאר, נשיא (-) הרב שלמה דיכובסקי, דיין (-) הרב ציון בוארון, דיין