ב"ה
בית הדין הגדול
בפני כבוד הדיינים:
הרב אליהו בקשי דורון
נשיא
תיק מספר: נה/836
תאריך: כ"ג בחשון תשנ"ו.
מערערת פלונית
בא כוח המערערת ד. פרימר, עו"ד
משיב פלוני
בא כוח המשיב ב. הוכמן, עו"ד
הנדון:
נושא הדיון: שניים שדנו עם דיין פסול לעניין מתן פס"ד עם דיין כשר

פסק דין
בקשה דחופה לנשיא ביה"ד הגדול להורות על קיום דיון חוזר בערעור בפני הרכב אחר של ביה"ד הגדול

החלטה

לאחר שהטעות תוקנה ופסה"ד ניתן ע"י ההרכב המקורי, מבקש ב"כ המערערת לחזור ולדון מחדש, עקב הטענה כי שנים מחברי ההרכב חוו את דעתם, בטרם בא התיק אל הדיין השלישי.

הנוהג בבית הדין כי הדיינים כותבים כל אחד בנפרד את פסק דינו, ורק לאחר מכן נושאים ונותנים יחדיו. אין טעם לשאת בטרם חווה כ"א את דעתו לאחר עיון בתיק. פרי הנשיאה והנתינה הוא פסק הדין הסופי המבוסס על פסקי הדין הנפרדים של כ"א מן הדיינים. העובדה שניתן פס"ד נפרד ע"י שנים מחברי ההרכב, בטרם הגיע התיק לדיין השלישי, אינה מעלה או מורידה, מאחר ונשאנו ונתנו יחדיו, לאחר שהדיין השלישי חווה את דעתו.

הטענה כי "עביד איניש להחזיק דיבוריה", אמורה, כאשר יש צורך לקיים דיון נוסף באותו ענין, אבל כאשר מדובר במתן פס"ד ע"י ההרכב המקורי, כשקודם לכן ניתן פסק הדין בצירוף דיין שלא ישב בתיק, והדיין המקורי השלישי מסקנתו ההלכתית דומה, אין מקום לטענה כי השנים האחרים מחפשים להחזיק דיבורם בלבד. אילו היה הדיין השלישי אומר דעה אחרת, והשנים האחרים נשארים בדעתם הראשונה אזי היה אולי מקום לטענה, אבל כשאין דעה אחרת, מדוע פגומה הדעה שהובעה ע"י השנים הראשונים?

ועוד. מעשים בכל יום שהרכב אחד מתייעץ עם חברי ביה"ד שלא ישבו עמו בתיקים קשים ומסובכים, וכ"א מחוה את דעתו, ולאחר מכן חוזרים ומתיעצים בינם לבין עצמם, ואין כל פגם במה שגילו דעתם בראשונה.

מכל סיבות אלו, אין לדעתי מקום לדיון מחודש.

ניתנה ביום כ"ג בחשון תשנ"ו.


אליהו בקשי דורון-נשיא