בפנינו בקשת הגב' פלונית להיתר נישואין.

המבקשת הופנתה ע"י הרבנות המקומית כרמיאל, שם ביקשה להירשם לנישואין, לאחר שהתברר כי יש לה בן יליד ט"ז ניסן תשס"ז 4.04.07 ועדיין לא מלאו כ"ד חדשים מהלידה.

בתאריך י"ט חשון תשס"ח 31.10.07 התקיים דיון ובו הצהירה המבקשת כי הבן נולד לה במסגרת נישואיה מגבר בשם אלמוני שנפטר לאחר מחלה. לדבריה לא ידע כלל מההריון ועתה היא מבקשת להנשא למר פלוני עמו היא חיה כבעל ואשה לכל דבר.

עוד הצהירה כי לא היניקה את בנה. לדבריה שירותי הרווחה כרמיאל הוציאו ממנה את הבן עם צאתה מביה"ח למסגרת מעון וכי היא מנהלת עמם מאבק משפטי להשבתו אליה.

כמו כן מקבלת מביטוח לאומי סך כשלושת אלפים ש"ח קיצבה בגין נכות נפשית.

המבקש להנשא עמה הצהיר וחתם בביה"ד על התחייבות לזון את הבן בסך אלפיים ש"ח לחודש, אם וכאשר יוחזר הבן למבקשת. וכן התחייב להפקיד 17 צ'קים.

ביה"ד התרשם כי יש מקום לבחון את מצבה של המבקשת לאור הרקע הנפשי שלה ועברה הלא ברור. מה גם שלא צורפו מסמכים לגירסתה לפיה הפסיקה להניק.

ביה"ד הוציא החלטה לפיה:

א. על המבקשת להמציא מסמכים רפואיים מקוריים המאשרים גירסתה שלא הניקה והסיבות לכך.

ב. פניה לשירותי הרווחה כרמיאל להמציא לביה"ד חוו"ד מפורטת.

ג. על מר פלוני להמציא בתוך 14 יום 17 צ'קים פתוחים לפקודת ביה"ד לערבון.

בתאריך י' כסלו תשס"ח 20.11.07 הגיע לביה"ד תסקיר שירותי הרווחה כרמיאל ובו תמונת מצב עגומה וכואבת אודות המבקשת.

התברר כי היא נישאה בעבר לשלושה גברים. משניים התגרשה ומהשלישי התאלמנה. יש לה שני ילדים נוספים מהגברים הראשונים שנמסרו לאימוץ עקב חוסר יכולתה לטפל בילדים.

המבקשת סיפרה כי הריונה האחרון הוא כתוצאה מחיי אישות עם איש מילואים. היא בקשה להפיל, וחזרה בה. בקשה להנשא בשנית לבעל השני ממנו התגרשה אולם הדבר לא צלח, לאחר מכן פגשה בבן זוגה הנוכחי מר פלוני עמו היא חיה ומבקשת להנשא. לא ברור כלל אם הבן המדובר הוא מבעלה השלישי ממנו התאלמנה או מאדם אחר שהכירה.
ביה"ד הוציא החלטה לפיה הוא ממתין להמצאת המסמכים כאמור בהחלטת ביה"ד, אולם רק בתאריך 15.05.08 הופקדו הצ'קים בביה"ד ע"י המבקש.

בהחלטה נוספת באותו יום נאמר כי על המבקשת להמציא את המסמכים כאמור בהחלטת ביה"ד.

משום מה גם המסמכים הללו הגיעו באיחור ורק בתאריך 27.7.08 הומצאה לביה"ד חוו"ד של אורית קרן עו"ס בביה"ח מאיר ובו נאמר כי המבקשת אכן לא הניקה כנראה לאור מצבה הנפשי.
עם המצאת המסמך המבוקש ולאור העובדה שהבן נלקח מהמבקשת אין מניעה הלכתית מהמבקשת להנשא כדמו"י למר פלוני.
וזאת בהתאם לנפסק בטושו"ע אה"ע (סימן י"ג סעיף י"א)... וכן אם גמלתהו בחיי בעלה או שאינה חולבת לעולם וראה שם באוצה"פ (אות צ"ב).

כמו כן יש לצרף את היות המבקשת מופקרת לזנות כמבואר באוצה"פ (אותיות פ"ב - פ"ג) ובהתאם לנפסק ברמ"א שיש מקילים כדי שיהא בעלה משמרה.
ולמרות שטעם זה לא ברור אם שייך בנדוננו, מ"מ יש לצרף כסניף את העובדא שקרוב לשמונה עשר חודש חלפו מאז לידת הבן ורבים הפוסקים המקילים בכהאי גוונא, ראה אוצה"פ (שם) אות ע"ד.
לזאת יש להוסיף את העובדא שהילד נלקח ממנה עם לידתו בעל כרחה, ולא היה סיפק בידה להניקו.
כך שיש להחשיב מקרה זה כלא שכיח ובמקרה זה לא גזרו חז"ל דין מינקת כמבואר בפוסקים וראה עוד מ"א או"ח סימן תמ"ז סק"ה בשם תה"ד דאין להחמיר באיסור כשהוא משום לא פלוג כמו בגוף האיסור, ובאבני האפוד סו"ס י"ג שכאשר יש ס"ס מקילים, למרות שבס"ס בסכנתא מחמירים.

מכל הלין טעמי נראה שאין מניעה הלכתית להתיר לה להנשא.

בשולי פסק הדין, ביה"ד ער לבעייתיות שבנסיבות מקרה זה כפי המשתקף בתסקיר שירותי הרווחה עקב מצבה הבלתי יציב של המבקשת המביאה באופן חזרתי לשיקול דעת מוטעה ביחס לבחירת בן זוג ולהבאת ילדים לעולם שאינה מסוגלת לגדלם.

ומחובת ביה"ד להתריע בפני הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר להביא את המבקשת למצב בו תשקול מחדש את הנושא באופן הראוי.

עותק מהחלטה זו יש לשלוח לשירותי הרווחה כרמיאל.
ניתן ביום ב' אלול תשס"ח (02/09/2008)
(-) הרב מימון נהרי, אב"ד (-) הרב יוסף יגודה, דיין (-) הרב דוד שני, דיין