ה ח ל ט ה

בפנינו בקשת מנהלי העיזבון עוה"ד ברוך וינברגר ומר פלוני, לאישור שכר טירחה בשיעור 4% (37,792 ש"ח), מניהול עיזבונו של המנוח מר פ"ב ס' ז"ל.
על פי תקנה 45ב'(א) לתקנות הירושה תשנ"ח-1998, שכר הטרחה שיפסק לא יעלה על 3% משווי העיזבון. ברם, שכר טרחה גבוה מ-3% ינתן רק במקרים חריגים – כאשר היקף פעילות הניהול רחב יחסית, באופן שיצדיק זאת. במקרים רגילים נראה, שסביר להניח שהממוצע בקביעת שכר הטרחה של ניהול העיזבון יתמצע לכדי שיעור של 1.5% - 2%.
במקרה דנן ניכר כי פעולות מנהל העזבון לא חרגו מהרגיל, ואין לדון בהן על "תוספות מיוחדות". לפיכך בית הדין מעמיד את שכה"ט על שיעור של 2% מכלל העיזבון, ויעמוד על סך של 22,387 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק
נבהיר את נימוקינו.
מבחינת שיטת קביעת שכר טרחתו של מנהל העיזבון, לפי תקנות הירושה, עולה כי התקנות אינן קובעות שכר אחיד של 3% עבור ניהול העיזבון. הערכאה השיפוטית מוסמכת לקבוע שכ"ט של עד 4% רק במקרה שניהול העיזבון כולל פעולות חריגות, או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון. לפי הוראות תקנה 45ב' (א) האמורה – "השכר יקבע בהתחשב בין השאר בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן...". כלומר שיקלולו של שכר הטרחה כולל בתוכו גם את שוויו והיקפו של העיזבון. דבר זה כשלעצמו מהווה גורם לקביעת שכר הטרחה, וזאת בשל היקף האחריות המוטלת על כתפי מנהל העיזבון עד לחלוקתו בין היורשים.
אין ספק שככל שערך העיזבון גבוה יותר כך מידת האחריות כבדה יותר. מאידך גיסא, גם היקף הפעולות המבוצעות ע"י מנהל העיזבון, דהיינו הזמן והמאמץ אשר נדרש לביצוע הניהול, משתנה מעיזבון לעיזבון. לעיזבון גדול נדרש זמן ומאמץ רב יותר מאשר בעיזבון צנוע ופשוט לניהול.
החיבור בין שני המרכיבים הנ"ל במינון נכון, בכוחו לתת את התמונה הנכונה של עבודת ניהול העיזבון לצורך קביעת שכרו.
הגדרתן של "פעולות חריגות" נידונה בהרחבה בע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל, בו כתב כב' השופט שמגר :
"סבורני שיש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל עזבון שהוא עורך-דין או רואה-חשבון איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים גם אם אינם מאלה המנויים מפורשות בהוראותיהם של דיני הירושה - ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל עזבון. אולם אם נדרשת פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון - כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון – שהוא עורך-דין - לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא בתוקף...".
לאחרונה סוכמה שוב הפסיקה בנדון בע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה (5) 62. להלן דברי השופט טירקל:
"לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק - כמו בקשות שהוא מגיש לבית המשפט לצורך מילוי תפקידיו - ומקצתן בעלות אופי מנהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות. בית המשפט פוסק לו שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו (סעיף 91 לחוק הירושה), בין אם היו בעלות אופי משפטי ובין אם היו בעלות אופי מנהלי-ביצועי. הסיר מנהל העזבון מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר - עורך דין, רואה חשבון או בעל מקצוע אחר - לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור פעולות אלה וכן לא יהיה אותו אחר זכאי עבורן לתשלום מן העזבון, והשכר לאותו אחר ישולם מתוך שכרו של מנהל העזבון. עשה מנהל העזבון פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו - כמו, לדוגמא, הגשת תביעות בשם העזבון לבית המשפט, או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העזבון - זכאי הוא עבורן לשכר נוסף מן העזבון, מלבד השכר שהוא זכאי לו עבור הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו. יכול שמנהל העזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף, אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה - עורך דין, רואה חשבון או אחר - אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העזבון. קיצורו של דבר, מנהל העזבון אינו זכאי לשכר נוסף אם היו הפעולות חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, וזאת בין אם עשה את הפעולות בעצמו ובין אם עשה אותן על ידי אחר...".
מנהל עזבון שהוא עורך דין אינו זכאי, אפוא, לשכר נוסף עבור שירותיו המקצועיים, אם ניתנו בגדר הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו כמנהל עזבון. מכאן, שגם מנהל עזבון שאיננו עורך דין, שהעסיק עורך דין לשם פעולות כאלה, אינו זכאי לשכר נוסף לשם תשלום הוצאותיו של עורך הדין (שם, בעמ' 67, 68). בית המשפט אף ציין בפס"ד הנ"ל כי הלכה זו תקיפה גם לפי "תקנות תשס"א החדשות".
בנוסף יש לציין בנושא זה החלטה שניתנה ב-תמ"ש 50515/02 עו"ד בזק נ' האפוטרופוס הכללי (ביהמ"ש לעניני משפחה בירושלים, כב' השופט בן ציון גרינברגר) –:
"השאלה היא, איפוא, אם פעולת מכירת דירה תיחשב כפעולה "חריגה" או כפעולה "רגילה" או "טבעית". בהתחשב בעבודות השוטפות הכלולות בעיזבון "הממוצע", נחה דעתי כי אין אלא לקבוע שמדובר בפעולה רגילה. במקרים רבים, תהיה זו הסיבה המרכזית להעדפת עורך דין לתפקיד מנהל העיזבון, על מנת שיטפל במכירת הדירה, המהווה קרוב לוודאי אחד מן הנכסים המרכזיים בעיזבון; ואם יהיה זכאי מנהל העיזבון לקבל שכר טרחה מקסימאלי עבור "ניהול" הנכס, שבמקרה הרגיל מסתכם בהשקעת מאמצים למציאת קונה וניהול מו"מ על תנאי המכירה, וגם שכר טרחה נוסף עבור מתן שירותים מקצועיים משפטיים, "מה הועילו הממנים בהחלטתם", כדברי השופט שמגר, ומה הועילו מתקיני התקנות בתקנתם? על כן גם נחה דעתי שהוראות תקנה 45ג(ג), המסמיכות את בית המשפט לאשר שכר טרחה נוסף עבור שירותים מקצועיים, מיועדות למקרים שהם באמת חריגים, כגון הגשת תובענות או הגנה מול תביעות, שבהן מעורבת העיזבון, ולא לביצוע פעולות רגילות, סטנדרטיות, כמו מכירת דירות."
ושם בסעיף 19 נכתב:
"לצורך זה, יש לבחון יותר לעומק את שיטת קביעת שכר טרחתו של מנהל עיזבון לפי תקנות הירושה. יש לציין כי התקנות אינן קובעות שכר טרחה אחיד של 3% עבור ניהול העיזבון; בית המשפט מוסמך לקבוע שכר טרחה אשר אינו עולה על 3% (תקנה 45 ב (א)); ומאידך, הוא מוסמך לקבוע שכ"ט של עד 4% במקרה שניהול העיזבון כולל "פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון" (תקנה 45ב(ב)), הוראה אשר אינה רלוונטית במקרה שפניי)."
ובסעיף 20, 21 נכתב :
"20. בהקשר זה ראוי לציין כי הקביעה בתקנות הירושה החדשות ששכר הטרחה של מנהל העיזבון לא יעלה על 3%, בעוד שבעבר היה נהוג לאשר שכ"ט של עד 6% ולפעמים אף יותר, מצביעה על מגמה ברורה לצמצום בנטל המוטל על עיזבונות עבור שכר טרחה.
21. אי לכך, אין זה דבר המובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בקצה העליון של הסקאלה שקבע המחוקק. ההיפך הוא הנכון:ב סביר להניח שה"ממוצע" בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון יתקרב יותר לאמצעה, היינו % 1/2 1 - 2%. שכר טרחה גבוהה של 3% אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת." ע"כ.
במקרה שלפנינו לא נראה לנו כי הפעולות שנעשו ע"י מנהל העזבון עומדות תחת ההגדרה של "פעולות חריגות", אשר אליו שאליו התכוין מחוקק-המשנה בסעיף 45ב(ב). מדובר בניהול עיזבון מהסוג הסטנדרטי והרגיל. בנוסף לכך, עלינו לציין כי הסעיף הנ"ל, (תת סעיף א') אומר כי שכר הטירחה יקבע בהתחשב בשווי הכולל של נכסי העיזבון. העיזבון המדובר איננו גדול. מדובר במכירת בית שעבורו שילמו הרוכשים 818,000 ש"ח. מתוך זה ההוצאות ששולמו במסגרת תהליך המכירה היו בסך של 120,998 ש"ח.
נמצא איפוא שהסכום שעומד לחלוקה בין היורשים עומד על 697,002 ש"ח, ומדובר ב-14 יורשים. במקרה שכזה תשלום שכ"ט של 4%, איננו ראוי כלל וכלל.
לפיכך אנו פוסקים כי שיעור שכה"ט למנהלי העיזבון יעמוד על סך של 2%, שהוא 22,387 ש"ח.
ניתן ביום י"ג תמוז תשס"ח (16/07/2008)
(-) הרב מיכאל עמוס, אב"ד (-) הרב שניאור פרדס, דיין (-) הרב אריאל ינאי, דיין