ב"ה
בית הדין האזורי פתח תקוה
בפני כבוד הדיינים:
הרב משה אוחנונה
הרב דוד מלכא
הרב יגאל לרר
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 7941-63-1
תאריך: כ"ט אדר תשס"ט
25/03/2009
מבקשת פלונית
משיב פלוני
הנדון: תיקון מעמד אישי
נושא הדיון: נישואין פרטיים כתקלה לציבור

פסק דין
ה ח ל ט ה

א. המבקשת פתחה תיק לבירור מעמד אישי ביום 12/2/09. בכתב התביעה כתבה:
"לפני כחודש פגש אותי פלוני ... קידש אותי בפני שני עדים ואח"כ הזמין אותי לבית כנסת בבני ברק, קידש אותי וכתב לי כתובה (שהשאיר אותה לעצמו) ועשה שבע ברכות. ברצוני להזמינו כדי שנקבע אם אנו נשואים כדת משה וישראל".
ב. בדיון לפנינו ביום י"ט אדר תשס"ט 15/3/09, התבררה בפנינו מציאות קשה וחמורה. המשיב הינו יליד שנת 56 בעל חזות חרדית ולבוש כרב, ולדבריו מחזיק בשני כוללים ובידו מכתבים מרבנים חשובים הממליצים לסייע בידו בהחזקת הכוללים.
המשיב הודה בפנינו:
"קידשתי אותה כדת וכדין, כתובה ושבע ברכות. את הברכות עשיתי עם כל הכוונות. מאז הקידושין לא התיחדתי איתה. אני לא בדקתי את הדברים, שהיא לוקחת סמים ולא שפויה. אני נשוי כדת וכדין איתה. אני הייתי גרוש לפני כן.
אין לי שום התנגדות לחיות עם התובעת. רציתי לשקם אותה. ריחמתי עליה ולכן התחתנתי איתה, ... היא אשת איש כדת משה וישראל, קידושין בפני שני עדים בנוכחות עשרה אנשים ורב כתב את הכתובה...".
המבקשת ביקשה לבטל הקשר עם המשיב ולא ליתן תוקף לנישואין אלה.
ג. מחקירת הצדדים ומהמסמכים הרפואיים שצורפו לתיק התברר לביה"ד שהמבקשת נולדה בשנת 83 וצעירה מהמשיב ב 27 שנים.
המבקשת אובחנה כסובלת מ-O.C.D, הפרעת אישיות גבולית, וחשד למצב פסיכוטי חריף. אושפזה במרכז לבריאות הנפש "גהה" בצו אשפוז.
בחודש אפריל 2008 התנהל כנגד המבקשת הליך משפטי בבית משפט השלום בפ"ת, בגין כתב אישום שהוגש כנגדה.
הפסיכאטר המחוזי הגיש לביהמש"פ חוות דעת, לפיה המבקשת סובלת ממחלת נפש ואינה כשירה לעמוד לדין. בגין כך הופסק ההליך כנגדה והיא אושפזה בבית חולים גהה.
המבקשת הופיעה בפנינו כבחורה חילונית לכל דבר, למרות שהמשיב מסר לביה"ד שקנה לה בגדים צנועים ולדבריו אף הסכימה לילך עם כיסוי ראש.
ד. ביה"ד הגיע למסקנה שיש לראות הצדדים כנשואים כדמו"י ויש לסדר ג"פ להתרת קשר הנישואין. ביה"ד הביא הצדדים להסכמה על ביטול תביעות הדדיות וסודר ג"פ בו ביום, על מנת למנוע מצב של תקלה ומכשול לרבים שיסברו שהמבקשת רווקה ופנויה כפי הרשום בתעודת הזהות שלה, כאשר ע"פ דין הינה אשת-איש גמורה.
בהתאם לאמור ניתנה החלטה לרשום הצדדים בהנהלת בתי הדין כמי שנישאו והתגרשו והאשה אסורה לכהן.
ה. נידון זה שלפנינו מעלה שוב לדיון את הצורך בקביעת דרכי התמודדות מול תופעה קשה זו של נישואין פרטיים, שלא באמצעות לשכות הרבנות המוסמכים ע"י הרבנות הראשית לרישום נישואין ועריכתם.
מידי פעם אנו נתקלים במקרה של נישואין פרטיים שלא נרשמו ולא תועדו.
אין צורך להאריך בתקלות החמורות הנובעות ממקרים אלה, בהכשלת הרבים באיסור אשת איש או באיסור מחזיר גרושתו ושאר איסורי עריות משום קרבה.
ו. במקרה שלפנינו אין זו הפעם הראשונה שהמשיב עורך לעצמו נישואין בלא שהתקיים הליך נישואין כראוי.
המשיב הודה בפנינו כמפורט בפרוטוקול שעד כה היה נשוי לשש נשים. לשתים נישא באמצעות הרבנות, שלוש נשים נשא באופן פרטי ואחת באמצעות ביה"ד דהגר"נ קרליץ.
ביה"ד בדק במירשם האוכלוסין את בנות הזוג עמם התחתן המבקש והתקיים לגבם רישום והתברר כדלקמן.
המבקש היה נשוי ל-אי' בלא רישום, ממנה התגרש ב-12/12/84. אח"כ התחתן עם ר' א' ב-21/5/85, והתגרש ממנה בפ"ת ב-5/10/88. לאחריה נשא את פ' ה' ב-2/7/90 והתגרש ממנה בפ"ת ב 20/6/94. התחתן שוב עם כ' ה' ב- 5/8/99 והתגרש ממנה בפ"ת ביום 16/1/06. את זו האחרונה, המבקשת פלונית, קידש ללא רישום לפני כחודשיים, והגט סודר בביה"ד דנן ביום 15/3/09.
פרט לנשים הנ"ל לגביהן קיים רישום, המשיב הצהיר בפנינו כי אשתו הראשונה היתה ל' לבית ח' עמה התחתן והתגרש בביה"ד בירושלים ואין רישום אודותיה. כמו"כ הצהיר המשיב, שהתחתן עם צ' כ' באמצעות ביה"ד דהגר"נ קרליץ והתגרש ממנה שם בלא שנרשם בתעודת הזהות כנשוי אליה.
יש לו ממנה בן שיתכן ואינו יודע על כל אחיו מן האב.
העולה מהאמור, שבארבעה מהמקרים הנ"ל נשא המשיב אשה בלא רישום נישואין כראוי, ובמקרה אחד אף התגרש בלא שהענין נרשם כראוי.
בתיק אישור הסכם הגירושין של המשיב מ-א' כ' המצוי בביה"ד דנן, ציין הגר"צ בוארון שליט"א שסידר את הג"פ, בפרוטוקול בכתב ידו: "לפני כשנתים סודר ג"פ בירושלים באופן פרטי, לא ברור מי סידר את הגט. הומצא תצלום הגט לביה"ד מיום י' סיון תשס"ד".
התמונה העולה מהאמור קשה וחמורה ביותר.
הגיעה השעה לפעול למציאת דרכי התמודדות למניעת הישנותם של מקרים כאלה הגורמים לתקלות רבות לציבור באיסורי ערווה החמורים.
ז. ביה"ד רואה לנכון לפנות בהזדמנות זו לנשיא ביה"ד הגדול כבוד הראשל"צ הגאון הרב שלמה משה עאמר שליט"א, ולבקשו לפעול בתוקף סמכותו למיגור תופעה זו של נישואין וגירושין פרטיים, כולל אלה הנעשים באמצעות בתי דין פרטיים בלא רישום הנשואין והגירושין כדין וכראוי ובהתאם לנוהלים שנקבעו ע"י מועצת הרבנות הראשית לישראל.
ישנו נוהל במערכת בתי הדין הרבניים לפיו במקרים בהם נתקלים בנישואין פרטיים, מביאים הדבר לידיעת מנהל בתי הדין הפונה למסדר הקידושין ומעמידו על חומרת מעשיו. לצערינו, אין הדבר מונע הישנותם של מקרים כאלה. יש לפעול לקביעת קנסות וסנקציות שיוטלו כנגד מי שיפעל בניגוד להוראות הרבנות הראשית לישראל ולנשיא ביה"ד הגדול, בכל הנוגע להליכי רישום נישואין וגירושין, למען ישמעו ויראו.
ח. בנידון דומה בתיק 25450859 בביה"ד דנן, עוד בשבתו של כבוד נשיא ביה"ד הגדול כחבר ביה"ד דנן, נעשתה פניה בענינו של רב שערך נישואין פרטיים מספר פעמים.
מנהל בתי הדין פנה ביום 16/4/02 אל היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר אליקים רובינשטיין, בבקשה לשקול העמדתו לדין, בגין התקלה הציבורית שהוא גורם.
בתשובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה מיום 23/1/03 נאמר: "כל עוד עריכת נישואין פרטיים לא נקבעה כעבירה פלילית,לא ניתן להעמיד לדין מי שמסדרם".
בעקבות תשובת היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב ש' יעקבי בחן אפשרויות לבצע תיקוני חקיקה שיאפשרו להעמיד לדין עבריינים כאלו.
ט. ביה"ד פונה לנשיא ביה"ד הגדול ולכל הגורמים המוסמכים שבידם לפעול, להביא לתיקוני חקיקה שיגדירו נישואין פרטיים כעבירה פלילית, ויקבעו עונשים וקנסות למי שיעבור על הוראות מועצת הרבנות הראשית בכל הנוגע לרישום ועריכת נישואין כדמו"י, ולעריכת גיטין ורישומם כדין וכראוי. בכלל זה מבקשים מכבוד נשיא ביה"ד הגדול לפנות לבתי הדין הפרטיים ולהעמידם על חומרת הענין ועל התקלות הנגרמות מכך.
החלטה זו תשלח לנשיא ביה"ד הגדול, למנהל בתי הדין, וליועץ המשפטי לשיפוט הרבני.
ניתן ביום כ"ט אדר תשס"ט (25/03/2009)
(-) הרב משה אוחנונה, אב"ד (-) הרב דוד מלכא, דיין (-) הרב יגאל לרר, דיין