ה ח ל ט ה
א. המבקש הגיש ביום 26/4/09 בקשה להיתר נישואין לשאת אשה על אשתו בגין מצבה הרפואי.

ביום 17/9/09 התקיים דיון, בעקבותיו ניתנה החלטה ביום ד' תשרי תש"ע 22/9/09 לפיה, קודם למתן פס"ד עקרוני להיתר נישואין לפנות למינהל האוכלוסין לקבלת העתק מהתיק האישי של המבקש.

ב. ביום כ"ו תשרי 14/10/09 התקבל העתק התיק של הצדדים ממינהל האוכלוסין. מהעיון בתיק המבקש במשרד הפנים עולה כי קודם להגשת הבקשה לביה"ד להיתר נשואין, התנהלו הליכים ממושכים מול משרד הפנים בבקשת המבקש להליך חיים משותפים עם בת זוגו שהינה עובדת זרה ועמה הוא חי מזה מספר שנים.

ג. בת הזוג הגיעה ארצה ב 17/6/05 כעובדת סיעודית. בסמוך להגעתה הכירה את המבקש ולאחר תקופה מסוימת עברו לגור יחד בדירה שכורה.

בקשתם של המבקש ובת זוגו להכרה כמי שמנהלים חיים משותפים נדחתה ע"י מחלקת האשרות, והודעה ע"כ נשלחה אליהם ביום 25/2/09.

ד. בעקבות סירוב הבקשה לחיים משותפים, פנו המבקש ובת זוגו לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ועתרו כנגד משרד הפנים על סירוב הבקשה והדיון בעניינם התקיים ביום 23/4/09.

בדיון בביהמ"ש ציין ב"כ משרד הפנים את העובדה שהמבקש נשוי, וב"כ העותרים אמר שיברר אם ניתן לקבל מביה"ד "מסמך כל שהוא שיראה שיש ניתוק".

התקיים דיון נוסף בביהמ"ש המחוזי ביום 1/7/09 ואז צוין לפרוטוקול שהוגשה בקשה לביה"ד להיתר נישואין, בעקבות הדיון הראשון בביהמ"ש.

בדיון השני הסכים משרד הפנים להאריך את אשרת השהיה של העובדת הזרה למשך חצי שנה והעותרים נדרשו למסור בתקופה זו "את כל ההתפתחויות בעניין התרת הנישואין". ביהמ"ש נתן תוקף להסכמת הצדדים שפורטה לפרוטוקול.

ה. עולה מהאמור שהמבקש לא בא בידיים נקיות לביה"ד, ובקשתו להיתר נישואין באה בעקבות סירוב בקשתו להליך חיים משותפים עם בת זוגו שהינה עובדת זרה.

המבקש לא דיווח לביה"ד על ההליכים האזרחיים שניהל מול משרד הפנים ובבית המשפט המחוזי, לצורך ההכרה בבת זוגו ומיסוד חייהם המשותפים בארץ.

ו. המניעה לשאת אשה על אשתו הינה הלכתית מכוח חרם רבינו גרשום וגם חוקית משום איסור ריבוי נישואין (ביגמיה).

היתר נישואין הינו היתר הלכתי שנקבע בפוסקים לפיו בנסיבות מיוחדות יש להתיר את חרם רבינו גרשום, או לקבוע שבמקרה מסוים לא חל חרם רבינו גרשום.

סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-1953, קובע: "נישואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל על פי דין תורה".

החוק האזרחי במדינה הכיר באפשרות להיתר נישואין של אשה נוספת כאשר ההלכה מתירה זאת. היתר נישואין של בי"ד רבני כפוף לאישורו של נשיא ביה"ד הגדול. כאשר ניתן היתר נישואין כדין רשויות החוק אינן רואות בכך עבירה על איסור ריבוי נישואין.

ז. בנידון זה המבקש רוצה לעשות את התורה קרדום לחפור בו, לצורך מילוי רצונו למסד את חייו עם עובדת זרה שבקשתם להליך חיים משותפים סורבה.

המבקש רוצה לעשות שימוש בהליכי ביה"ד הרבני למטרת נישואין שלא כדת משה וישראל, וכל זאת על מנת לאכוף את רצונו על משרד הפנים לאשר את שהייתה של מי שהגיעה ארצה כעובדת זרה לשהיית קבע כבת זוגו לחיים.

ח. ההליכים למתן היתר נישואין בביה"ד הרבני לא נועדו למימוש מטרות דוגמת אלה של המבקש, החי את חייו עם בת זוגו ומבקש לעשות שימוש בהליכי ביה"ד למטרות פסולות. בנסיבות אלה ביה"ד לא נזקק לבחון את הבקשה להיתר נישואין לגופה.

לאור האמור ביה"ד דוחה בקשת המבקש למתן היתר נישואין.

ט. המזכירות תשלח החלטה זו למר יעקב גנות ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי גבול במשרד הפנים, ולמנהל מינהל האוכלוסין בבני ברק רח' חזון איש 89.

ניתן ביום כ"ז תשרי תש"ע (15/10/2009)