הופיעו בפנינו הצדדים ובאי כוחם בערעורים של האשה. ערעור אחד מתייחס לפסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב מיום כ"א אדר א' תשס"ח. ערעור שני מתייחס להחלטת בית הדין האזורי בתל אביב מיום כ"ה באדר ב' תשס"ח (1.4.08).

בפסק נשוא הערעור מיום כ"א אדר א' תשס"ח קבע בית הדין כי הוא נענה לבקשת בא כוח הבעל למחיקת תביעתו לגרושין, והחליט למחוק את תביעת הגרושין הנ"ל של הבעל וסגירת התיק.

בא כוח המערערת עתר בפנינו להורות לבית הדין הרבני האזורי לפתיחת תיק הגרושין שהגיש הבעל מחדש ולדון בתביעת הגרושין שלו. ולחילופין ביקש מבית דיננו לחייב את הבעל במתן גט תוך חיוב הבעל בכתובת האשה ופיצויים, כאשר עילות הגרושין שהועלו בכתב תביעת הגרושין של הבעל די בהן כדי לחייבו במתן גט.

בכתב ערעורו כותב בא כוח האשה כי אין חולק על כך כי חיי הנישואין הגיעו לקיצם, ואין חולק על כך כי לאור הפגיעה הקשה שפגע הבעל באשה היא לא תוכל לחזור לחיי אשת איש. בפנינו הודיעה האשה כי היא רוצה להתגרש.

בפנינו טען בא כוח המערערת שאסור היה לבית הדין לסגור את תביעת הגרושין שכל כולה השמצות ופגיעה בשמה הטוב של האשה, ולא ניתנה לאשה ההזדמנות להתגונן בפני טענותיו החמורות של הבעל. בנוסף לאמור טען בא כוח האשה שבמסגרת פתיחת הגרושין תבקש האשה לחייב את הבעל בכתובת האשה ובפיצויים.

ב"כ הבעל בתשובתו לטענת המערערת שבית הדין טעה בזה שנענה לבקשת הבעל למחיקת תביעת הגרושין שלו, טען כי בית הדין האזורי הסתמך על תקנות הדיון סעיף עח ס"ק (6) על פיהן ההענות לבקשת מחיקת תיק מסורה לשיקול דעתו, ובא כוח המערערת לא הצליח להעלות את כל טענה שתצדיק ערעורו. כמו כן הוסיף שסגר את תיק גרושין משום שנתברר לו שהוא טעה בהאשמותיו והוא חפץ בשלום בית. ובאם האשה מבקשת לחייב את הבעל בגט פיטורין, ולתבוע תביעות נוספות של הוצאת שם רע והשמצות, שתפתח תיקים מתאימים.

לאחר שמיעת הצדדים ובאי כוחם ועיון בכל החומר שבפנינו, נראה כי דינו של הערעור להידחות.

החלטתו של בית הדין האזורי לסגירת התיק נעשתה לאחר שאיפשר לב"כ האשה להגיש את נימוקיו לטענתו שבית הדין טעה בהחלטתו לסגירת התיק. בית הדין האזורי קיים דיון בין הצדדים לענין בקשת סגירת התיק של הבעל, וכן איפשר לב"כ האשה להשלים בכתב מדוע אין למחוק את תביעת הגרושין. צדק בית הדין שהחליט על מחיקת תביעת הגרושין של הבעל. לא מצאנו כל פגם בשיקול דעתו של בית הדין כנאמר בתקנות הדיון סעיף ע"ח(6). ברגע שהאשה הסכימה גם כן להתגרש לא היה כל צורך לקיים דיונים בעילות הגרושין שהעלה הבעל בכתב תביעתו.

בית הדין פתח בפני בא כוח האשה את הדרך לפתוח בכל תביעה שירצה כולל תביעת גרושין על פיה ניתן לחייב את הבעל בגרושין ולדחות את בקשת שלום הבית שלו, וכן תביעות הקשורות בכתובתה ובתביעת הפיצויים שלה. במסגרת תיקים אלו תוכל האשה לקבל את סיועו של בית הדין בתביעותיה השונות.

אין זה מתקבל על הדעת כלל שניתן להכריח צד אחד לקיים תיק שהוא אינו חפץ בו. בא כוח האשה לא יכול לכפות לקבוע את המסגרת הדיונית על בית הדין או הצד שכנגד.

כיום כאשר לא קיימת כל תביעת גרושין מכל צד שהוא, ומאידך קיימת בקשת שלום בית של הבעל, על בית הדין האזורי להמשיך את הדיונים בין הצדדים במסגרת בקשת שלום הבית בלבד.

כאמור ערעורו של בא כוח האשה נדחה. כמו כן בקשת הוצאות שהגיש נדחית.

לענין תביעת הוצאות על סך 15000 ₪ שהוגשו מטעם בא כוח המשיב, לאחר שתוגש קבלה מתאימה מטעם בא כוח המשיב יתן בית הדין את החלטתו בנידון.

הערעור השני של באת כוח המערערת מתייחס להחלטתו של ביה"ד האזורי מיום כ"ה אדר ב' תשס"ח, בה החליט בית הדין להענות לבקשת בא כוח הבעל ולבטל את עיכוב היציאה שהוצא כנגדו.

לאחר שמיעת הצדדים ובאי כוחם לערעור זה ועיון בשאר כל החומר שהוגש בפנינו, גם ערעור זה דינו להדחות. צדק בית הדין בנמקו החלטה זו, שלאשה אין כל תביעה בפני בית הדין וגם תביעת כתובה והפיצויים אינם סיבה לעיכוב, וזאת מן הטעם שמאחר ולא קיימת תביעת גרושין, וקיימת רק בקשה שלום בית של הבעל, אין כל מקום לדיון בענין הכתובה ותביעת הפיצויים. במידה והאשה תפתח תיק תביעת גרושין בה תעלה את תביעת הכתובה ופיצוייה תהיה רשאית להעלות מחדש את הבקשה לעיכוב יציאתו של הבעל. נוסיף ונאמר, בא כוח הבעל הציג בפנינו כתב עיכוב יציאה מן הארץ שקיים בפני בית המשפט. לאור זאת אין כל טעם בתוספת עיכוב יציאה על עיכוב היציאה הקיים.

לאור האמור הערעור נדחה.
(-)אברהם שרמן
באופן עקרוני צודקת המערערת. כיון שתיק אשר הוא גדוש בהשמצות חמורות על האשה אין לסגור אותו לפי בקשה חד צדדית. ההלכה היא שבמקרה כזה רשאי הנתבע לבקש המשך הדיונים כדי לטהר את שמו.

אולם היות והבעל - המשיב הצהיר בפנינו של ההאשמות שהאשים אותה בכתב התביעה בביה"ד האזורי היו בטעות והוא הוטעה בהן או טעה מעצמו שוב אין מה לברר בביה"ד האזורי.

הזכות שאותה הזכרנו לעיל להתנגד לסגירת התיק נועדה לאפשר לנתבע להוכיח את צדקתו. אולם כאשר התובע - המשיב הצהיר בפנינו שאין אמת בתביעתו ובכל השמצותיו ויסודן בטעות שוב אין מה לדון בתיק זה.

אם הנתבעת-המערערת רוצה לתבוע תביעת נזיקין על לשון הרע וכיו"ב אין זה שייך לתיק של הגרושין ובזכותה להגיש תביעה מיוחדת לפיצויים או לכלול את תביעת הפיצויים בתביעת גרושין ולהסתייע גם מהחומר שבתביעת הגרושין של הבעל בפני ביה"ד האזורי והחומר בנוסף בדיונים בפנינו.

לאור הנ"ל, אני מצטרף למסקנתו של ידידי הגר"א שרמן לדחות את הערעור.
אין צו להוצאות, אם כי אנו סבורים שב"כ המערערת יכול היה לדעת שלא היה מקום לערעור והערעור הוא גם הטרחת מרשתו לשוא.
(-)חגי איזירר
מצטרף.
(-)יונה מצגר
לאור האמור לעיל מוחלט כנ"ל.

ניתן ביום ג' אלול תשס"ח (03/09/2008)
(-) הרב יונה מצגר, דיין - יו"ר (-) הרב אברהם שרמן, דיין (-) הרב חגי איזירר, דיין