לפנינו ערעור האשה בשני נושאים:

א. על שבית הדין האזורי פסק כי החלטותיו בענין המשך הסמכות בטלות.
ב. ערעור על גובה מזונות הילדים.

בפנינו שורה של החלטות בעניני רכוש וסמכות לדון ברכוש.

בהחלטה א' מיום כ"ח סיון תשס"ז (14.06.07), מחליט בית הדין כי לאור העובדה שהבעל דורש שהפסיקה ברכוש תהיה לפי חוק המדינה, והאשה דורשת שהפסיקה תהיה לפי דין תורה. לפיכך:

"המשמעות היא שבמצב שנוצר לפנינו, איננו יכולים להפעיל את סמכותנו השיפוטית לפי דין תורה.
לאור האמור בית הדין מפסיק את הדיון בתביעה הרכושית".

בעקבות החלטה זו הוגשה בקשה על ידי בא כח האשה ביום 3.9.07 כדלקמן:

א. בלית ברירה הם מסכימים שבית הדין יפסוק לפי החוק.
ב. להבהיר שהפסקת הדיון אינה מחיקת הנושא והסמכות לדון בו.
ג. אין בית הדין מוסמך למשוך ידיו מתביעה שדן בה כדין.

יאמר גם כן, כי לאחר ההחלטה על הפסקת הדיון מיום כ"ח סיון תשס"ז (14.6.07), הוגשה תביעה רכושית לבית המשפט למשפחה על ידי הבעל, ובקשה זו בסעיפים א-ג, נועדה גם כן לשלול את סמכותו של בית המשפט למשפחה.

בעקבות הבקשה הנ"ל החליט בית הדין החלטה שניה ביום ה' חשון תשס"ח (17.10.07), כמענה לבקשתו כדלקמן:

"בסעיף 6 לבקשתו כותב בא כח האשה, כי אכן בהעדר הסכמה בין הצדדים באשר לדין המהותי, אזי שומה על בית הדין לקבל עליו את הדין ולדון בהתאם לחוק.

בית הדין מבהיר בזה כי כוונתו בפסק הדין הנ"ל מיום 14.6.07 היא כי בשלב זה לאור חוסר ההסכמה ... החליט בית הדין להפסיק את הדיון בענין הרכוש עד לקבלת הסכמת הצדדים בנידון, ובודאי שאין בהחלטה הנ"ל כל משמעות למחיקת התביעה בענין הרכוש. לאור בקשת בא כח האשה קובע בית הדין תאריך בענין הרכוש ...".

בינתיים נתברר לבית הדין שבזמן מתן ההחלטה השניה כבר ניתנה החלטה על ידי בית המשפט שהוא קנה סמכות. בפסק הדין האחרון-נשוא הערעור מחליט בית הדין (החלטה שלישית):

"בעת נתינת ההחלטה הנ"ל מיום ה' חשון תשס"ח (17.10.07), לא היה מודע בית הדין כי ניתנה כבר החלטה מפורשת של בית משפט לענייני משפחה בענין הסמכות, אי לכך ובהתאם לעקרון הכיבוד ההדדי של ערכאות השיפוט כמבואר בבג"צ פלמן אין מנוס מביטול ההחלטה הנ"ל.

בסיכום פסק הדין מיום ח' כסלו תשס"ח (18.11.07) אכן נפסק בסעיף א.:

"החלטת בית הדין מיום ה' חשון תשס"ח (17.10.07), בטלה".

המשמעות של פסק דין זה היא שהסמכות עוברת לבית המשפט למשפחה.

על כך מערערת האשה וחוזרת על הטענות שבבקשתה מיום 3.9.07.

בית המשפט נימק את פסיקתו בשלשה נימוקים:

"א. בית הדין קבע כי איננו יכולים להפעיל את סמכותינו השיפוטית על פי דין תורה. כלומר ההפסקה היא מחוסר יכולת שיפוטית.

ב. בית הדין ניסח את החלטתו כהפסקת הדיונים ולא כעיכוב הדיונים.

ג. המצב המשפטי בפועל הוא שאין קיום דיונים.

עלינו להתייחס בערעור בעיקר לנימוקי בית הדין הרבני, ובמקביל - אם יש צורך - גם לנימוקי בית המשפט.

בנושא הנדון ברור שלא חלים כאן הכללים של מרוץ סמכויות ובג"צ פלמן, כפי שכותב בית הדין האזורי. כאן מדובר בסמכות מוקנית על ידי תביעת גירושין עם כריכה שאין עליה עוררין. לפיכך אין כאן שאלה של מרוץ סמכויות. הבעיה כאן היא פרשנות החלטה של בית הדין על הפסקת דיונים.

אין ספק שכאשר מדובר בפרשנות, הרי שבית הדין שנתן את ההחלטה על הפסקת הדיונים הוא זה אשר מוסמך לפרש את דבריו. ואכן הביטוי של "הפסקת דיונים" במינוח המקובל בבית הדין, הוא מצומצם מהמשמעות של הקפאת דיונים, והוא משקף המתנה עד שהצדדים יגיעו להסכם בענין החוק המהותי כפי שאכן בית הדין פירט. גם הניסוח שאין לבית הדין יכולת משפטית הוא מינוח זמני שמשמעותו אין יכולת מיידית, ובית הדין ממתין לכך שאחד מן הצדדים יבין וישנה את גישתו, מבלי שבית הדין יצטרך לאכוף בדברים את החוק.

לנו נראה שבית המשפט "פלש" לתיק דרך פירצה פחותה מ"קופא דמחטא", ועליו היה לנהוג בדרך של כיבוד הערכאות ולבקש באמצעות הצדדים את הבהרת בית הדין להחלטתם מיום 14.6.07.

יש לתת את הדעת גם על כך שבית הדין מנוע על פי ההלכה מנטישת הדין כאשר שני הצדדים מסכימים לסמכותו והיה על בית הדין לעשות הכל כדי להשלים את הדיון.

משום כך נראה שאכן בית הדין פעל בכיוון זה, ובחכמתו החליט על הפסקת דיונים בלבד, כדי להביא את הצדדים להסכמה על הדין המהותי אם כדעת הבעל ואם כדעת האשה.

לאור האמור בית הדין מקבל את הערעור וקובע כי פסק הדין של בית הדין מיום ח' כסלו תשס"ח (18.11.07) בסעיף א', בטל, וחוזרת להיות בתוקף ההחלטה מיום ה' חשון תשס"ח (17.10.07).

בית הדין האזורי יחדש את הדיונים בענייני רכוש, וזאת בכפוף לכך שהאשה תעמוד בדברים שבבקשתה, שבהיות בית הדין מנוע מלפסוק בניגוד לחוק כאשר הבעל דורש זאת, יפסוק בית הדין באופן שלא ייגרעו זכויות הבעל שלפי החוק.

הסכמה זו תעשה בהצהרה בכתב ובע"פ בנוסח שיקבע בית הדין האזורי.

ניתן ביום כ"ד אייר תשס"ח (29/05/2008)

(-) הרב אברהם שרמן, דיין - יו"ר (-) הרב חגי איזירר, דיין (-) הרב ציון אלגרבלי, דיין