בראשית הישיבה האחרונה הצהרתי, שתיק זה הוא אחד מן התיקים הכואבים לי אישית. שני הצדדים יודעים היטב את המאמצים הרבים - עד כדי כאב לב - שהשקעתי בתיק, בנושא הגירושין ובנושא ראית הילדים. לצערי, האב אינו רואה את הילדה[...] הנמצאת במשמורת אמה בארה"ב, למרות שבנושא ראית הילד [...] המוחזק בידי אביו, אין בעיות, למעט המרחק הגיאוגרפי.

שני הילדים גדולים בגופם ובנפשם - הבת בגיל 16, הבן בגיל 20 - ואין טעם לדבר על הסדרי ראיה, כשהילדים הם בעלי הדבר. הכתובת כיום, אינה ההורים, אלא הילדים עצמם, וכל פניה או טיפול מקצועי צריכה להיות אליהם ועליהם.

גירושי הצדדים נתקלו בקושי רב, בעיקר בגלל נושא הילדים. בפסק הדין שקדם לגירושין קבענו במפורש שאין להוציא את הילדים לחו"ל ללא הסכמת שני ההורים. ההחלטה לאפשר לאם לצאת לחו"ל בכדי להינשא לבן זוגה האחר, ניתנה על ידינו בקושי רב, כאשר דירת הצדדים (רח' [...]) שימשה כבטוחה לצורך הבטחת ביקורים סדירים. לצערנו, הביקורים נתקלו בבעיות קשות, לעיתים קושי אובייקטיבי ולעיתים קושי של חוסר רצון טוב.

דירת הצדדים נשארה עד היום - שנים לאחר הגירושין - רשומה ע"ש שניהם, ללא דיירים וצוברת חובות רבים. זה נושא הדיון, ואין מנוס מהכרעה.

לצערי, במשך השנים שחלפו שוכנעתי, ששני הצדדים אשמים במצב שנוצר לאי ראית הילדה, אלא שכף המאזנים המרשיעה נוטה בבירור לכוונה של האם. עם קצת רצון טוב, ניתן היה להסדיר את הביקורים במשך השנים, ולא לגרום לנתק בין האב ובין בתו. אני מניח שהליך הגירושין הקשה שעברה האם - ויש לאב חלק נכבד בכך - הוא הגורם, אבל בסופו של דבר, לאחר הגירושין ויציאת האם והילדה לחו"ל, צריך היה להתגבר על העבר, ולהסתכל קדימה לעתיד, ובפרט שהדבר עוגן בהתחייבות כספית ברורה. צריך היה לראות את טובת הילדים כדבר ראשון במעלה, ולאפשר להם ביקורים סדירים. זה לא נעשה.

דירת הצדדים משמשת כבטוחה לביקורים. האב הציע, שהדירה תחולק בין הילדים לאחר ניכוי החובות. האם מתנגדת, ומבקשת לעצמה את מחצית הדירה. יש בהצעת האב טעם רב. כל אחד מן ההורים מחזיק בילד אחד. עליו לדאוג לו בבוא העת - וזה כבר לא רחוק מדאי - להיכנס לחופה. ילד להורים גרושים - גם אם הוא ילד נפלא - זקוק לנדוניה של ממש בכדי שמעמדו "בשוק השידוכים" לא יהיה נחות. נכון ומוצדק, ששני ההורים ישאו בעול, והיות וכפי הנראה לא יהיה שיתוף פעולה ביניהם, הרי נתינה משותפת של שני ההורים לכל אחד מן הילדים, היא פתרון צודק, שיש בו מילוי חובות ההורים לילדים מצד אחד, ומצד שני כל אחד מן ההורים מקבל בעקיפין - באמצעות נתינה לילד המוחזק אצלו - את חלקו בדירה. יש בנתינה זו גם פתרון לחיוב האב במזונות הילדה, במידה והחלוקה לא תהיה סימטרית.

המסקנה היא כדלהלן:

א) דירת הצדדים (ברח' [...]), תימכר לכל המרבה במחיר. מדמי התמורה ינוכו כל החובות הרובצים על הדירה(ארנונה, מיסים, מים, חשמל, גז, ועד בית ועוד).

ב) לצורך מכירת הדירה ימונה על ידינו כונס נכסים, שיקבל את שכרו כמקובל, לפי פסיקת ביה"ד. הליכי המכירה - מכרז פומבי + הליך התמחרות בין 3 בעלי ההצעות הגבוהות - טעונים אישור ע"י ביה"ד.

ג) התמורה תחולק בין הילדים, כאשר הבן [...] יקבל %35 ממנה, והבת [...] תקבל גם כן %35. כספים אלו ינתנו להם לקראת נישואיהם. %30 הנותרים יוחזקו בידי כונס הנכסים הנאמן עד לאותו מועד. אם הקשר באותו מועד בין האם לבין הבן אשר נמצא בבית אביו יהיה תקין, אזי יקבל האב %15 – מחצית מן ה-30%. אם הקשר בין הבת לאב יהיה תקין, אזי תקבל האם %15 כנ"ל. באם הקשר בין אחד ההורים ובין הילד הרלוונטי לא יהיה תקין באותו מועד, אזי יקבל ההורה השני את כל ה-30% אם הקשר בין שני הילדים ובין שני ההורים לא יהיה תקין, אזי לא יקבל אף אחד מן ההורים דבר, וכל הכסף ינתן לילדים בלבד בחלוקה שווה, לאחר חלוף שנה מנישואי כל אחד מהם. הסדר זה נעשה בכדי לשמש תמריץ לכל הורה לדרבן את הילד הנמצא ברשותו לקשר עם ההורה השני. המבחן יהיה מבחן התוצאה בלבד, בלי שים לב אם מישהו מן ההורים אשם בדבר.

ד) כספי התמורה יופקדו בחשבון חסום ע"ש כונס הנכסים, בנאמנות עבור הצדדים וילדיהם. ניתנת בזה הוראה מפורשת לבנק ולכונס, שלא לשחרר את כספי התמורה, אלא לצורך נישואי כל אחד מן הילדים, ולפי הוראה מפורשת של ביה"ד.

ה) הליכי המכירה יסתיימו תוך 6 חדשים ממועד מתן פס"ד זה.

(-) שלמה דיכובסקי

מצטרפים.

(-) עזרא בר שלום (-) ציון אלגרבלי

לאור האמור לעיל מוחלט כנ"ל.

ניתן ביום כ"ג טבת תשס"ח (01/01/2008)

(-) הרב שלמה דיכובסקי, דיין - יו"ר (-) הרב עזרא בר שלום, דיין (-) הרב ציון אלגרבלי, דיין