ביה"ד ניסה לפשר בין הצדדים אולם הבעל לא הסכים להצעת הפשרה. אין לנו מנוס מלהכריע בערעור ע"פ שורת הדין.

הטענות של המערערת שהועלו בפנינו ובפני ביה"ד האזורי אינן מבססות מצב של הסכם מוטעה.

ההסכם נערך בשתוף של ביה"ד. האשה ידעה היטב מה מוסכם. למרות שהיה פס"ד לחיוב גט וגם העלתה אפשרות של הפקעת נשואין מ"מ הבעל סירב להתגרש וע"י ההסכם השיגה האשה את קיצור התהליך.

שמא נאמר שכיון שהבעל חויב ע"י ביה"ד במתן גט א"כ תאמר האשה (לאחר שקיבלה את הגט) משטה הייתי בכך.

נראה לנו שהסכם התחייבות שנעשה ואושר ע"י בי"ד לא ניתן לטעון בו משטה הייתי בך.

כמו כן אם היה ברור שהאשה נותנת מתנה לבעל או שכר גבוה בעבור הגט היה מקום לטענת השטאה, אבל יש מקום לאמר שכוון לפנינו הסכם סביר. לאשה 1/3 בדירה ששויה 600 אלף ש"ח. על הדירה משכנתא בשווי 200 אלף ש"ח. 57 אלף ש"ח הם סכום שישאר לתשלום בכל מקרה. המענק שיפטור את סך המשכנתא של 200 אלף ש"ח בנכוי ה - 57 אלף (דהיינו את הסך של 143 אלף ש"ח) יתקבל בעוד 3 שנים שווי זכות הממון של האשה בדירה היא:

200,000 = 3 /600,000 בנכוי 1/3 המשכנתא – 200,000-19,000=181,000
חסכונות 150,000 חלק האשה 75,000
ס"ה 75,000 +181,000 = 255,000

האשה מקבלת 150,000 ש"ח. נמצא שמגיע לה 105,000 ש"ח נוספים. בהסכם מוותר הבעל על זכויותיו בהלוואה שנתנו הצדדים לאם האשה, וזה לפחות 25,000 ש"ח נוספים לאשה. נמצא שהיתרה לזכותה של האשה 80,000 ש"ח. אולם לדירה הנדונה יש שותף נוסף ובמקרה כזה גם אם ימכר החלק המשותף של הבעל והאשה 2/3 לא יושג המחיר של השוק 400,000 אלא סכום נמוך בהרבה של דירה תפוסה.

נוכח החישוב דלעיל נראה שאין כאן חלוקה שתוצאותיה מתן פרס לבעל שחוייב בגט.

לפיכך, לא תוכל האשה לטעון משטה הייתי בך. יש להוסיף כי לאשה היה ענין גדול בזרוז הגט כיון שהיא חפצה בילדים והבעל עקר והיא בגיל מתקדם וכל שנה חשובה לה ולכן זה מגרע את טענת משטה הייתי.

כיון שכך נשארו נמוקי ביה"ד האזורי בכך שההסכם הוברר לאשה על כל צדדיו ע"י ביה"ד האזורי עצמו וכי היא חפצה היתה בהסכם יותר מן הבעל.

מה שנכתב בהחלטת הצעת הפשרה שהיתה לבי"ד [האזורי] טעות בחשוב המענק, היינו על יסוד דיון שנערך שנה לאחר ההסכם ואין לנו שום ודאות שבזמן חתימת ההסכם [היו] לאשה טענות בנדון.

לאור הנ"ל, ביה"ד מחליט לדחות את הערעור.

(-) חגי איזירר

ראיתי מ"ש עמיתי הרה"ג חגי איזירר, ונראה שישנן סיבות נוספות לדחות הערעור.

א. תוקף הקדושין נשואי העדה האתיופית כמנהג הוא בסימן שאלה גדול עיין יבי"א ולכן יש לראות ההסכם כמחייב גם ללא הגירושין לחומרא, שביה"ד נוהג לסדר לצאת מידי כל ספק.

ב. באם יתקבל הערעור נכנסים לספק גט מוטעה, ועיין בספר הלכה למשה בנידון אשה שמחלה על כתובתה כהסדר לקראת הגט, ולאחר מכן התברר שהאשה עשתה מודעה על המחילה שהביא הרב המחבר תשובת שאלה מר' יעקב אבן דנאן שכזה אירע בבית דינו וכתב שהגט גט אבל צריכה לחדש מחילה חלוטה בלי מודעה ואז יהיה הגט למפרע כיון שהתנאי לא נעשה כהלכתו בשעת נתינה, ומאחר שמטעם טעות שהטעתי במחילה בלתי הגונה והוי דינא כדין מקח טעות שחוזר בו עד שיתן המטעה אותו הדבר או שמכר לו ואז יתקיים למפרע ביד המטעה ולא מצי הדר ביה.

ועיי"ש הרב המחבר הביא כמה פוסקים הסוברים אחרת ומסקנא שהמודעה לא פוגעת בכשרות הגט, וזאת למרות ההטעיה, היות ולא התנה תנאו בזמן סידור הגט עיי"ש.

לכן לאור הנ"ל בנידוננו לא נעשה מעשה בידיים לבטל ההסכם כשקיימת חשש לפגיעה בכשרות הגט, ומה גם שלפי האמור אין לראות התנאים שבהסכם גרושין כשכר פעולת הגט במקום שיש מקום לומר שלא מחויבת פעולת הגט בגלל בעיית תוקף הנישואין.

ובסיכום, יש לראות ההסכם גירושין כמחייב גם לפני הגירושין ולא שייך דין השטאה בדומה לדין טול דינר והעבירני דאין לו אלא שכר, ויש לדחות הערעור.

(-) ציון אלגרבלי

לאחר העיון בנמוקי פסק הדין של עמיתי הרה"ג שליט"א, אני מצטרף למסקנת לדחית הערעור.

(-) אברהם שרמן

ניתן ביום ז' טבת תש"ע (24/12/2009)

(-) הרב אברהם שרמן, דיין - יו"ר (-) הרב חגי איזירר, דיין (-) הרב ציון אלגרבלי, דיין