לפני בית הדין ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה בתיק 568367/7 מיום י"א בניסן התשפ"ב (12.4.2022) הקובעת את סמכות בית הדין לדון בתביעת הגירושין הכרוכה.

מסקנת ההחלטה נשואת הדיון:

[...] האישה פתחה בהליך יישוב סכסוך בתאריך 3.8.21 [...] שכרה עורך דין בתאריך 19.9.21, והגישה בקשה למחיקת התביעה וסגירת התיק בתאריך 29.9.21, ורק בחלוף שישים יום ניתנה החלטה לבקשת בא כוח האישה למחיקת התביעה וסגירת התיק (תמוה מדוע לא הגיש בקשה מייד עם קבלת הייצוג והמתין עד חלוף המועד?) [...] ונמסרה לאיש הודעה כי מועד פגישת המהו"ת שהיה קבוע ליום 25.10.21 בוטל, מאחר שהתיק נסגר, ובמקומו פתחה האישה בהליך חדש – שאינו מובן, אלא אם נאמר שככל הנראה שינו האישה ובא כוחה אסטרטגיה וסבורים הם כי ישיגו הישגים דיונים רבים בפני כבוד בית הדין על פני בית המשפט, או משיכת ההליכים כדי להתיש את האיש ובא כוחו שיסכימו לתנאים [...]

לדעת בית הדין, בא כוח האישה עשה שימוש לרעה בהליך השיפוטי, בהגישו בקשה לבית המשפט לסגירת ומחיקת התביעה ליישוב סכסוך, כשכל מטרתו הייתה להשהות את ההליך או להטריד את בעל הדין שכנגד כדי להתישו ולהביאו להסכים לתנאיו [...] גרם למשיכת זמן ועינוי הדין, תיק שיכל להיגמר מזה זמן רב. אין ספק אילו היה יודע בית הדין את האמור לעיל, בית הדין לא היה מאפשר פתיחת הליך יישוב סכסוך פעם נוספת. משכך, קובע בית הדין שהסמכות נתונה לבית הדין, פתיחת התיקים על ידי האיש ובא כוחו נעשו כדין.

העובדות המוסכמות
1. האישה פתחה הליך יישוב סכסוך בבית המשפט בכ"ה באב התשפ"א (3.8.2021), נקבע זימון ליום י"ט במרחשוון התשפ"ב (25.10.21). לא צוין אם יחידת הסיוע האריכה את עיכוב ההליכים מעבר לארבעים וחמישה יום.

2. בכ"ג בתשרי התשפ"ב (29.9.2021) – חמישים ושבעה ימים לאחר פתיחת הליך יישוב הסכסוך – הגישה האישה בקשה לסגירת ההליך בבית המשפט, ולא הודיעה על סגירת הבקשה לאיש ובא כוחו.

3. באותו יום (לפני מתן החלטת בית המשפט דלהלן) פתחה האישה הליך יישוב סכסוך חדש בבית הדין הרבני, והגישה בו זמנית בקשות לסעד זמני לצו עיקול ולמניעת הברחת רכוש.

4. בתאריך כ"ו בתשרי התשפ"ב (2.10.2021) – שישים יום לאחר פתיחת הליך יישוב הסכסוך – הורה בית המשפט: "לבקשת המבקשת אני מורה על מחיקת ההליך. משלא מוצה הליך מהו"ת, התובענה לא תבוא במניין לענין חוק להסדר התדיינות לסכסוכי משפחה."

5. בא' במרחשוון התשפ"ב (7.10.2021) קיבל בית הדין הרבני הודעה מיחידת הסיוע (שגם היא לא ידעה על סגירת התיק וההליך בבית המשפט) כי נקבעה פגישה בהליך יישוב סכסוך לתאריך כ"ה במרחשוון התשפ"ב (31.10.21) [...] הפגישה תיערך במסגרת ההליך בבית המשפט ולא במסגרת הליך בית הדין.

6. בעקבות הודעה זו הורה בית הדין על סגירת הליך יישוב הסכסוך בבית הדין משום שקיים הליך בבית המשפט.

7. בכ"א במרחשוון התשפ"ב (27.10.2021) – שמונים וחמישה יום מפתיחת ההליך בבית המשפט, עשרים וחמישה יום מסגירת התיק על ידי בית המשפט – הגיש האיש תביעת גירושין כרוכה בבית הדין.

8. בכ"ה במרחשוון התשפ"ב (31.10.21) הגיעה האישה לפגישת המהו"ת, האיש לא התייצב.

9. בי"ז בכסלו התשפ"ב (21.11.2021) פתחה האישה הליך יישוב סכסוך חדש בבית המשפט, ובט"ו בשבט התשפ"ב (17.1.2022) הגישה תביעת רכוש לבית המשפט.

טענות המערערת
1. הליך יישוב הסכסוך הראשון בבית המשפט נסגר בהחלטת בית המשפט שהורה כי תובענה זו לא תבוא במנין לעניין החוק להסדר.

2. ההליך החדש נפתח בבית הדין הרבני בכ"ג בתשרי התשפ"ב (29.9.2021), נקבעה פגישת מהו"ת ליום כ"ה במרחשוון התשפ"ב (31.10.21), וזו לא כובדה על ידי המשיב.

3. המשיב הגיש את תביעתו לבית הדין בכ"א במרחשוון התשפ"ב (27.10.2021), הרבה לפני סיום תקופת העיכוב וחרף ידיעתו על פגישת המהו"ת הצפויה, והעלים מבית הדין שההליך הראשון נסגר.

4. המשיב לא הופיע לפגישת המהו"ת למרות חובתו להשתתף בהליך והגיש תביעתו ללא מיצוי ההליך.

5. יחידת הסיוע שלחה לבית הדין כי פגישת המהו"ת תתקיים במסגרת ההליך בבית המשפט ורק ביום ב' בשבט התשפ"ב (4.1.2022) התייחס אליה בית הדין.

6. המערערת הגישה תביעתה לבית המשפט לאחר תום ימי העיכוב להליך שנפתח בבית הדין.

7. בית הדין, המתעלם מהחלטות בית המשפט, גם מותח ביקורת לא עניינית על בית המשפט על שלא שלח את בקשת סגירת ההליך למשיב, והתעלם מהבהרת המשיבה למהלך ההליכים ולכך שבזמן פתיחת יישוב הסכסוך כבר נסגר ההליך בבית המשפט.

8. הסכמת האישה לדון בגירושין אינה כהסכמה לדון בתביעות הכרוכות כנודע.

9. 'התעקשות בית הדין' לפעול שלא כדין גרמה וגורמת נזקים למערערת ולבנה הקטן.

טענות המשיב
1. המערערת 'משחקת' בשתי הערכאות במקביל ללא עידכונן כנדרש.

2. בזמן שפתחה הליך יישוב סכסוך בבית הדין עדיין לא נסגר הליך יישוב הסכסוך בבית המשפט (הוגשה בקשה ועדיין לא אושרה). גם לאחר בקשת הסגירה לא עדכנה את יחידת הסיוע על הסגירה, וגרמה להטעיית יחידת הסיוע שהטעתה בשל כך את בית הדין ולביטול בטעות של הליך יישוב הסכסוך בבית הדין.

3. האיש הגיש את תביעתו לאחר תום ימי העיכוב, ועשרים וארבעה יום לאחר סגירת תיק יישוב הסכסוך.

4. ככל שסוברת האישה שהליך יישוב הסכסוך לא הושלם בעת הגשת התביעה על ידי האיש אסור היה לאישה להסכים לדון גם בתיק הגירושין שנפתח שלא כדין.

5. הסכמתה לדון בתיק הגירושין כמוה כקבלת סמכות בית הדין וכהודאה שמדובר בהגשת תביעה כשרה.

6. האישה הגישה תביעות לבית המשפט, בעוד היא יודעת שמתנהלות תביעות בבית הדין ולא מעדכנת אותו על הליך מקביל. יתירה מזו האשה מגישה תביעות בעוד היא טוענת כי אין אפשרות להגיש תביעות לפני מיצוי הליכי ישוב הסכסוך.

7. ישנה החלטת בית משפט למשפחה שאפשר להגיש תביעות לפני מיצוי הליכי יישוב הסכסוך.

8. אי אפשר לקבל סעדים בבית הדין ולהגיש תביעות בבית המשפט.

דיון והכרעה
השאלות העומדות בפנינו הן:
האם בקשה לסגירת הליך יישוב סכסוך וסגירתו בפועל לאחר מניין הימים הנקוב בחוק מצריכה פתיחת הליך יישוב סכסוך חדש ומונעת פתיחת הליכים עד להשלמת הליך יישוב הסכסוך החדש?

וכן: מה משמעותה של החלטת בית המשפט בהחלטתו לסגירת ההליך, ומה תוקפה של הוראתו הקובעת כי 'התובענה ליישוב הסכסוך לא תבוא במניין הימים', שגם היא ניתנה רק לאחר שההליך כבר מיצה את הזמן הנקוב בחוק?

במסגרת שאלה זו ננסה לעמוד על הבסיס להחלטה כזו ואת הסיבה האפשרית לנתינתה.

בעובדות המקרה כתבנו כי התיק נפתח בכ"ה באב התשפ"א (3.8.2021), בפגרה, ובזימון לפגישת מהו"ת נקבעה זו למועד שלאחר חמישים ושלושה ימים, ליום י"ט במרחשוון התשפ"ב (25.10.21). לא צוין לפנינו אם יחידת הסיוע האריכה את עיכוב ההליכים מעבר לארבעים וחמישה יום, ומסתימת הדברים נראה כי יחידת לא פנתה בהודעה להארכת מועד עיכוב ההליכים מעבר לארבעים וחמישה יום מפתיחת ההליך, וגם לא קבעה מועד לפגישת מהו"ת בתוך זמן זה כנדרש בחוק (ייתכן כי בשל העומס הנוצר בימי חופשה ופגרה).

לכן עלינו להבהיר תחילה אם כאשר יחידת הסיוע לא קובעת פגישת מהו"ת בתוך המועד הנדרש בחוק מניין הימים מתארך בעקבות כך עד למועד הפגישה.

היסוד הראשון שעליו תתבסס התשובה לשאלה זו הוא שאין אפשרות למנוע את זכותו היסודית של אדם לפנות לערכאות מעבר לנאמר בחוק ולמוכרח ממנו.

עיון בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014, מעלה, כי המחוקק בחר לתלות את עיכוב הגשת התביעות רק במניין הימים שחלף מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. המחוקק למרות מודעותו להיותו כופה פתיחת תיק ליישוב סכסוך, לא התייחס בקביעת התקופה לעיכוב ההליכים לנעשה בתיק, ובוודאי לא קבע כי עיכוב ההליכים ימשך עד למיצוי הליך יישוב הסכסוך. המחוקק תלה את עיכוב ההליכים רק במספר הימים שחלפו מפתיחת התיק.

החוק אמנם אפִשר ליחידת הסיוע להאריך את משך עיכוב ההליכים בחמישה־עשר יום נספים בהודעה לצדדים ולערכאה הדנה בתיק. בתקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע"ו – 2016, שעידכנו את הנהלים לפי הצרכים שהתגלו ביישום החוק, נוספה גם האפשרות להארכה מוסכמת של עיכוב ההליכים בהסכמה בכתב בין הצדדים ובהגשתה ליחידת הסיוע ולערכאה הדנה בתיק, וכן ניתנה סמכות לערכאה הדנה בתיק להארכת התקופה או לקיצורה בתנאים מסוימים. אך ברור מדברי המחוקק שעובדת היות התיק פתוח לא מהווה עילה לאי־הגשת תביעות ולעיכוב הליכים וכי אין מניעה מלהגיש תביעות לאחר תום מניין הימים.

יתרה מזו, עיון בסעיף 3ב(3) לחוק מוכיח שגם כאשר הליך יישוב הסכסוך לא הסתיים ועדיין לא התקיימו כל המפגשים הנחוצים, לא ממשיך ממילא עיכוב ההליכים לאחר ארבעים וחמישה ימים כנטען בערעור, אלא: נצרכת פעולה לשם הארכת התקופה – הודעת יחידת הסיוע לערכאה ולצדדים על כך, וגם על ידי נתינת הודעה מתאפשר להאריך את עיכוב ההליכים רק באופן חד־פעמי ובחמישה־עשר יום בלבד.

מכאן שלשם הארכת תוקפת עיכוב ההליכים נחוצה או הודעת יחידת הסיוע כדי לאפשר הארכת המועד הנוספת בחמישה־עשר יום, או הסכמה בכתב של הצדדים כשיש צורך בזמן רב יותר, או החלטה שיפוטית הכפופה לתנאים המוזכרים בתקנות. לכן גם כאשר קובעים מראש פגישת מהו"ת החורגת ממספר הימים הנקובים בחוק נצרכת פעולה לשם הארכת תקופת העיכוב.

דברים דומים לאלו הובהרו בפסק דין בערעור (תיק בית הדין הגדול 1151791/1, פסק דין מיום כ"ז בסיוון התשע"ח – 10.6.2018, הדיינים איגרא, שפירא ולוז־אילוז) שבו נאמר:

יש לשוב ולהדגיש את אשר אמרנו כבר במקום אחר (עיין פסק הדין של בית הדין הגדול בתיק 1121808/1):

עלינו לזכור כי זכות הפנייה לערכאות היא זכות יסוד חוקתית, וכידוע, אין פוגעים בזכות יסוד אלא בדבר שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה יתר על הנדרש להשגת אותה תכלית. בחקיקת החוק להסדר התדיינות אמר המחוקק את דברו באשר להיקף הפגיעה המותרת בזכות היסוד של הפנייה לערכאות, וקבע כי הפגיעה תהא כאמור, למשך ארבעים וחמישה ימים או שישים יום הנמנים החל ביום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ובנוסף להם חמישה־עשר ימי הצינון. בימים אלה מנוע אדם מלנקוט הליכים משפטיים למעט בקשות דחופות ובקשות לסעד זמני. לאמור: התקופות המנויות בחוק הסדר התדיינויות הן תקופות מדודות וקצובות, הנמנות מיום הגשת הבקשה לישוב סכסוך ומסתיימות כאשר חלפו הימים שקצב המחוקק. אין מניין ימי התקופה תלוי בקיומן של פגישות, בתוצאותיהן של הפגישות או במילוי טופס כזה או אחר. משחלפו הימים הקבועים בחוק – אף שיחידת הסיוע לא קיימה פגישת מהו"ת, או לא הכריזה על סיומו של הליך המהו"ת, או שבעלי הדין לא מילאו טופס 3 שהיה מצופה מהם שימלאו – שבה למקומה זכותו היסודית של בעל הדין לגשת לערכאות ולפיה הוא רשאי להגיש את תביעתו בפני ערכאה שיפוטית.

גם כאשר התיק נפתח בתקופת הפגרה כמו בתיק שלפנינו, ימי הפגרה נכללים בימי עיכוב ההליכים. כפי שהוכיח פסק הדין הנזכר על סמך –

הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות הקובע: "במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה."

וכמוסבר שם:

הוראות חוק זה משתרעות על פני כל תחומי המשפט ככל שאין בחוק או בהוראה ספציפית החרגה מהוראותיו של חוק הפרשנות. וכך אמר בית המשפט העליון בהקשר זה (רע"א 4990/05 ‏ממן יעקב ואחרים נגד עיריית הרצליה): על היקף התפרשותו של סעיף זה ניתן ללמוד מסעיף 1 לחוק הפרשנות, הקובע כי:

חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מִנהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לעניין הנדון ואם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה.

כלומר, סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות חל על כל מועד שנקבע בחקיקה או בהוראת מִנהל, אלא אם כן בעניין הנדון או בהקשרו יש כדי למנוע את התחולה. בהקשר זה ראוי לציין את קביעתו והבהרתו של בית הדין הגדול בתיק מס' 1152768/1, וכדלהלן:

באשר להחרגת או הכללת ימי הפגרה בחמישה־עשר הימים שבהם מוקנית זכות קדימה למי שפתח את התיק ליישוב סכסוך, בית הדין מראה מקום לסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א –1981, הקובע מפורשות שימי הפגרה ייכללו בכל תקופה שמופיעה בחיקוק, אלא אם חלו בסוף התקופה. וזו לשון הסעיף: "במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה." דברים מפורשים וחד־משמעיים [...]

לפיכך בנידון דידן שהימים שקבע המחוקק לעיכוב ההליכים הסתיימו אחרי שהסתיימה הפגרה, אין ספק שימי הפגרה באים בכלל הימים, והמערער היה רשאי להגיש תביעתו בחלוף ימי העיכוב שקבע המחוקק.

למעלה מן הצורך נאמר כי בענייננו יש אף נימוק נוסף המחייב את מניית ימי הפגרה בתוך תקופת עיכוב ההליכים שכן, כפי שנאמר, עיכוב זכות הגישה לערכאות שיפוטיות הוא פגיעה בזכות יסוד חוקתית, וככזו יש לפרש את היקף הפגיעה בה על דרך הצמצום. על כן מסקנתנו היא שימי הפגרה נמנים בתוך ימי עיכוב ההליכים, זולת היום האחרון של תקופה, שאם הוא חל בתוך תקופת הפגרה – הוא בלבד לא יימנה.

הכללת ימי הפגרה והחופשה בתקופת עיכוב ההליכים – כאשר בדרך כלל, וכפי שהיה במקרה זה, הליך יישוב הסכסוך עדיין לא ממצה את עצמו, ואולי אף לא מתקיימת בו פגישת מהו"ת ראשונה – גם היא מצביעה על שתקופת עיכוב ההליכים לא תלויה בהתפתחות הליך יישוב הסכסוך אלא בפתיחתו, כאשר השאיפה היא כמובן שההליך כן יתחיל, לפחות, בתוך התקופה. מובן גם כי הגשת התביעות לערכאה בתום תקופת העיכוב אינה סותרת להמשך הרצון ליישוב הסכסוך בדרכי שלום.

אחר שהבהרנו כי מספר הימים שעברו מפתיחת ההליך הוא הקובע את סיום תקופת העיכוב, עלינו לבחון את השאלה אם סגירת הליך יישוב הסכסוך על ידי המבקש או על ידי ערכאה כלשהי לפני מיצויו, מבטלת את ספירת הימים ומצריכה פתיחת הליך יישוב סכסוך חדש.

כאמור לעיל סתימת לשון החוק היא כי מניין הימים מתחיל מפתיחת ההליך ואינו מתחשב במה שקורה בהליך עצמו, מניין הימים מסתיים גם לפני מיצוי ההליך ואף קודם פגישת המהו"ת הראשונה, ולכן סביר שמניין הימים גם לא מתחשב באופן סגירתו.

אם נחדש שביד פותח הליך יישוב הסכסוך לסגור אותו ולבטל בכך למפרע את מניין הימים שעבר, הרי שיהיה בידו כלי המאפשר לו להאריך את תקופת העיכוב ולנעול את חברו מלהגיש תביעה למשך זמן רב יותר מהמותר בחוק. לדוגמה, כפי שנעשה במקרה שלפנינו, אדם מגיש בקשה ליישוב סכסוך, מעט לפני סיום תקופת העיכוב הוא סוגר את ההליך הראשון, ובאותו יום (ואולי אף בתום־לב מסיבותיו שלו) פותח הליך חדש בערכאה אחרת (או ,לכאורה, אף באותה ערכאה) ומתחיל לספור ספירה חדשה של תקופת עיכוב הליכים (וחוזר חלילה).

אך כפי שאמרנו לעיל אין ספק שהמחוקק לא נתן אפשרות לפותח הליך יישוב הסכסוך למנוע את זכותו היסודית של הצד שכנגד לפנות לערכאות מעבר לתקופה שהוגבלה בפירוש בחוק ומעבר למוכרח מלשון החוק.

אומנם מסתבר שיכול אדם לפתוח הליך יישוב סכסוך ולהתחרט ולסגור אותו אחר כמה ימים, ויכול הוא אחר כך לחדש הליך יישוב סכסוך חדש. אבל ראשית עליו ליידע את יחידת הסיוע על כך וגם את הצד שכנגד, ועליו לזכור שככל שאין הסכמה על הארכת תקופת העיכוב, הוא אינו יכול באופן זה להניח שעיכוב ההליכים שהחל בוטל למפרע.

לכן, משנפתח הליך יישוב הסכסוך והחלה ספירת הימים, היא נמשכת ללא כל קשר לנעשה בתיק הליך יישוב הסכסוך, ובקשה לסגור את התיק אינה יכולה להאריך את עיכוב ההליכים מעבר לתקופה שנקבעה. מובן שכאשר הפותח רק הגיש בקשה לסגירת התיק ועדיין לא התקבלה הבקשה הרי שמניין הימים נמשך, וכשהסתיים מניין הימים שוב יכול גם הצד שכנגד להגיש תביעות. אך מן האמור לעיל עולה כי גם כאשר הערכאה נענית לבקשה וסוגרת את התיק בתוך הזמן ולפני מיצויו – אין בזה כדי להאריך את תקופת העיכוב.

אכן ייתכן כי האישה טעתה בתום־לב וסברה כי עיכוב ההליכים הראשון בוטל והמניין מן השני הוא הנכון, אך אין בטעות שלה כדי להגביל את זכויות הצד שכנגד, גם אם לא היה טוען שמדובר שלא בתום־לב.

נותר לנו לברר את שכתב בית המשפט בסגירת התיק: "לבקשת המבקשת אני מורה על מחיקת ההליך. משלא מוצה הליך מהו"ת, התובענה לא תבוא במנין לענין חוק להסדר התדיינות לסכסוכי משפחה."

מהחלטה זו מנסה המערערת להוכיח כי סגירת התיק אפילו לאחר תום הימים אכן מבטלת את הליך יישוב הסכסוך מעיקרו, ולכל הפחות כשניתנה החלטה מפורשת על כך.

ולא היא.

התקנות להסדר ההתדיינות התייחסו במפורש לשאלה באלו עניינים יש אפשרות לערכאות לתת החלטות המאריכות או מקצרות את תקופת העיכוב. בסעיף 16(ב) שם מודגש:

בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים:
(1) הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
(2) נבצר מאחד הצדדים [...]

ודוק, כי האפשרות להארכה ניתנה רק בתוך מהלך התקופה, רק בנסיבות מוגדרות ורק בתנאים שנקבעו שם, אך כאמור גם בנסיבות אלו מדובר על הארכת התקופה, ולא להוסיף לה לאחר שהסתיימה, ובוודאי שלא מוזכר בחוק שניתן לבטל אותה למפרע לאחר שהסתיימה, וכבר הזכרנו שבחוק מחודש זה "אין לך בו אלא חידושו".

(לגבי החלטת בית המשפט עצמה: כיוון שסביר שבית המשפט לא התכוון לשנות את החוק או להוסיף עליו מליבו, נראה שסבר שמדובר עדיין באמצעו של ההליך. כאשר המבקשת ביקשה מבית המשפט לסגור את ההליך, בית המשפט הורה למחוק את ההליך, משום שראה בבקשת הסגירה לקראת תום התקופה חוסר רצינות או חוסר תום־לב מצידה ולכן הורה שעל הפותחת והסוגרת יהיה לקיים הליך חדש של 'ישוב סכסוך' לפני הגשת תביעה, אך אין ב'קנס' זה על הצד הפותח כדי לקצץ בזכויותיו של הצד שכנגד שכבר גמר לספור את ימי תקופת העיכוב לפני מתן החלטה זו.)

הכרעת הערעור
מקביעת העקרונות העולים מהחוק ומהתקנות, ברור כי לאחר שעברו שישים יום מפתיחת ההליך הראשון בבית המשפט, תמה תקופת העיכוב כלפי האיש. בקשת הסגירה של האשה ביום החמישים ושבעה לתקופת העיכוב לא הפסיקה את מניין הימים ולכן התקופה תמה ביום השישים. אי אפשר לעכב את מי שכבר עוכב לתקופה נוספת, ובפרט כשלא הודיעו לו על הסגירה.

אכן לא ברור איך נפתח הליך יישוב סכסוך בבית הדין באותו יום לפני סגירת הליך יישוב הסכסוך הקודם. כנראה סמכה המזכירות על הודעת בא כוח האישה שאין הליך אחר, והוא – סמך על שביקש את סגירת ההליך באותו יום. אך גם אם נעשה הדבר בתום־לב הרי שפתיחת הליך יישוב הסכסוך הנוסף בבית הדין לא חידשה עיכוב הליכים נוסף על מה שכבר עוכב.

האיש שהגיש את תביעתו לגירושין ולכרוך בהם לבית הדין לא יכול היה להגיש גם תביעת גירושין לולי הסתיימה תקופת העיכוב, ולגבי הכריכה בצדק הצהיר שאין תביעה בערכאה אחרת. מכיוון שהיה הליך יישוב סכסוך פתוח בבית הדין, שלא עברו בו שישים יום, ובכל זאת קיבלה המזכירות את תביעתו, כנראה הראה לה שהיה הליך קודם בבית המשפט. וכאמור, יכול אדם לפתוח הליך יישוב סכסוך חדש גם מבלי שתהיה בו תקופת עיכוב.

משנפתחה תביעת הגירושין הכרוכה כדין קנה בית הדין את סמכותו לדון בתיק – ואף שאי עדכון יחידת הסיוע גרם לטעויות – ואף שלא התקיימה ישיבת המהו"ת אין בכך כדי לגרום לביטול הסמכות שנקנתה.

לסיכום: הערעור נדחה, והסמכות נקנתה לבית הדין בהגשת התביעה הכרוכה לאחר עיכוב ההליכים הראשון, גם מבלי לקבוע מסמרות בעניין תום־הלב.

כיון שמצודת הטעות פרוסה בעניינים אלו ולא קבענו מסמרות בעניין תום־הלב, אין חיוב להוצאות.

כאמור בדברינו גם בתיקים אחרים, בית הדין מאשר את פרסום הדברים כי אנו רואים חשיבות בפרסום התנאים הנדרשים להארכת עיכוב ההליכים כדי למנוע טעויות ונזקים. ראוי גם שיחידות הסיוע ובאי הכוח של הצדדים יעמידו את הצדדים על הצורך בהסכמה בכתב להארכת עיכוב ההליכים, בפרט כשעינינו הרואות כי פעמים רבות פגישת המהו"ת הראשונה נקבעת לאחר המועד הקצוב בחוק ולאחר תום תקופת העיכוב.

ניתן ביום י"ג בתמוז התשפ"ב (12.7.2022).

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה