בפנינו תביעת האשה להתגרש מבעלה באמצעות ב"כ עוה"ד ענבר רון. הבעל אינו מיוצג.

התקיימו מספר דיונים בבית הדין בתביעה זו, הצדדים הופנו לייעוץ נישואין והוגשו סיכומים לתיק בהתאם להחלטת בית הדין.

להלן עיקרי הדברים העולים מן העיון בחומר שבתיק.

א. הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל לפני כשש עשרה שנה ולהם חמשה ילדים קטינים, הבן הבכור מתגורר עם האב וארבעת הילדים הקטנים ממנו מתגוררים עם האם.
ב. הצדדים פרודים על פי החלטת בית הדין מזה כעשרה חודשים. האשה מתגוררת בבית הוריה בעיר [...] והבעל מתגורר בבית המשותף.
ג. האשה פתחה תיק תביעה הנדון, לפני כשנה וחצי, ועומדת על דרישתה להתגרש.
מנגד, הבעל מתנגד לגירושין ונחוש בדעתו להמשיך ולנסות שלום בית.

להלן טיעוני הצדדים:


טיעוני האשה וב"כ:

א. הבעל התעלל באשה במשך שנים התעללות מילולית קשה, הכוללת קללות השפלות, וכמו כן פעל באלימות כלכלית הכוללת מצור כלכלי.
ב. הבעל הציג לאשה מצג שווא כי הוא דתי ושומר מצוות בזמן הנישואין והתברר שאינו דתי, לא איפשר לאשה להשתתף בשיעורי תורה, הכריח אותה לחלל שבת ומחנך את ילדיו שלא ברוח הדת.
ג. הבעל אילץ את האשה לקיים יחסים שלא בדרך הטבע ואף נהג לספר לבני משפחה דברים שבינו לבינה במטרה להשפילה.
ד. בשל הטענות הללו והפירוד הפיזי ביניהם, מבקשת היא, לכופו לתת גט בהתאם לנקוט בהלכה בטענת מאיס עלי מבוררת, הוצאת שם רע לאשה, ועובר על דת.
צירפה אסמכתאות הלכתיות לטיעוניה. וכן חוות דעת של יועצת הנישואין של בית הדין הגב' קפלן ותסקירי שירותי הרווחה מהם מבקשת היא להסיק שאין סיכוי לשלום בית במצב שנוצר לאור הקרע העמוק בין הצדדים כתוצאה מהתנהגותו הקלוקלת של הבעל.

טיעוני הבעל: מכחיש מכל וכל את הטענות המיוחסות לו. לדבריו, הוא שומר שבת, בא מבית דתי נהפוך הוא, האשה היא שמקללת אותו מזלזלת בו בפני הילדים ומעלילה עליו "עלילות דם לשמה" כהגדרתו, הכוללות שטיפת מוח לילדים כנגדו.

עוד טוען, האשה חזרה בתשובה בהשפעת רבנים בצורה לא נכונה והוא הדריך אותה בצורה נכונה ומכאן ההסבר לדעתו, מדוע בקש ממנה להמנע מלקיים מצוות שלא כהלכתן.

למרות הכל, הוא מוכן לסלוח לה ומבקש את עזרת בית הדין לייעוץ נישואין אצל מטפלים דתיים.

הסבר להתנהגות האשה הוא נותן בכך שהיא ממציאה דברים כדי לחייבו בגט ולתבוע אותו תביעות כספיות לא מוצדקות.

עד כאן עיקרי טיעוני הצדדים וב"כ האשה.

כאמור הצדדים היו בטיפול משפחתי הכולל ייעוץ זוגי בשירותי הרווחה ואצל הגב' קפלן.

בתסקיר שירותי הרווחה מיום כ' סיון תשס"ט 27/05/09 מפורטת השתלשלות העניינים שהובילה למשבר בין הצדדים. התסקיר נערך בצורה מקיפה, לאחר מספר פגישות עם בני הזוג וכן שמיעת עמדת המטפלת המשפחתית שטיפלה בהם. מן התסקיר עולה, כי הצדדים מרבים בתלונות הדדיות, קיימת תקשורת לקויה, נטייה לביקורת בתחום יחסי האישות, פערים ומחלוקות וקושי להגיע להסכמות סביב אורח החיים הדתי.

נעשו מספר נסיונות לגישור שלא צלחו, הם ישנים בחדרים נפרדים הדבר מגביר את המתח ביניהם, מערב את הילדים ומוביל לפגיעה בהם.

במסקנתם הם כותבים:

"התרשמנו כי לא ניתן לגשר על הפערים בין רצונות בני הזוג. כמו כן קיים להערכתנו חשש שאם הסכסוך לא יבוא על פתרונו בהקדם ייפגע הדימוי ההורי של כל אחד מבני הזוג בעיני ילדיהם.

מומלץ לסייע בידי הזוג לגבש הסכם שישרת את טובתם וטובת הילדים. כמו כן קיים חשש שהמתח בבית עלול להסלים את מערכת היחסים בין בני הזוג ולסכן את כל בני הבית".

הבעל בקש מבית הדין להפנותם לייעוץ אצל אנשים דתיים, ואכן בית הדין הפנה אותם ליועצת הנישואין של בית הדין עו"ס הגב' אורה קפלן.

הצדדים היו בייעוץ ממושך אצלה.

בחוות דעתה מיום כ"א חשון תש"ע (08/11/09) כתבה לבית הדין בנוגע לעמדת הבעל שאינו מסוגל לראות עצמו גרוש, לא מוכן לתת גט, מוכן שישאר מצב של "שני זרים" ובלבד שתשאר המסגרת המשותפת לטובת הילדים. מהפגישות המשותפות ועם כל אחד מבני הזוג עולה מערכת יחסים עכורה גישות ותפיסות שונות צרכים שונים נראה שהבעל לא חש במצוקתה של האשה ואינו מבין צרכיה. הפערים ביניהם גדולים ואינם ניתנים לגישור.

לסיכום דבריה, ממליצה לבית הדין לעזור לבני הזוג להתגרש בהקדם וכן על פירוד זמני שיאפשר רגיעה מיידית ויאפשר לכל אחד מבני הזוג לבדוק את הדברים ולהגיע להחלטה שקולה.

יצויין, כי גם בתסקיר נוסף של שירותי הרווחה שנערך מספר ימים קודם לכן, פנו לבית הדין בבקשה לאשר את עזיבת האשה את הבית לאור ההסלמה שחלה ועל מנת למנוע הישנות של מקרי אלימות.

בדיון נוסף שהתקיים התבצרו הצדדים בעמדתם והטיחו האשמות הדדיות קשות. בהחלטת בית הדין מאותו יום אימץ בית הדין את המלצות שירותי הרווחה והגב' קפלן, ואישר לאשה לעזוב את הבית תוך כדי המשך הטיפול והייעוץ של הגב' קפלן בשני הצדדים, על מנת שתסייע בידם להגיע להבנות.

בחוות דעת נוספת שכתבה הגב' קפלן מיום 10.03.2010 לאחר שנפגשה מספר פעמים עם הצדדים כתבה בסיכום, "לא ניתן להגיע להסכמות. אני מתרשמת שתהליך טיפולי לא יעזור במקרה זה לגיבוש הסכמות להסכם עתידי".

יצויין, כי גם מתסקיר שירותי הרווחה טירת הכרמל שניתן בתאריך ה' ניסן תש"ע 23/03/10 עולה כי הצדדים הגישו תלונות הדדיות במשטרה והיה קושי לגבש עמם הסכמות להסדרי ראייה.

הצדדים מנהלים מאבקים משפטיים בביהמ"ש, בתביעות האשה, בנושא מזונות וחלוקת הרכוש הכולל פירוק שיתוף.

בתאריך ז' תמוז תשס"ט 29/06/09 התקיים דיון במהלכו הבהיר בית הדין לבעל שצריך להתגרש, הבעל הגיב "שאינו מעוניין להתגרש ואם האשה רוצה להתגרש שתשאיר לו את הילדים".

בהחלטת בית הדין מאותו יום המליץ בית הדין לצדדים להתגרש. נפתח תיק לסידור גט אולם הבעל סירב לתת גט ועמד על כך שמעוניין בשלום בית.

הצדדים היו לפני כשנה, גם אצל הרב הכרמי, שפסק להם שהפתרון לסכסוכים ביניהם הוא שלום בית. מכתבו צורף על ידי הבעל בתיק ועל פיו מבקש הבעל לפעול.

בדיון נוסף שהתקיים המשיכו הצדדים להקשיח עמדותיהם ולהטיח זה בזה את האשם בגרימת המשבר שנוצר.

בהחלטת בית הדין מאותו יום התבקשו הצדדים להמציא סיכומים ובהם אסמכתאות לביסוס עמדותיהם.

עמדת בית הדין, שבנסיבות המתוארות יש בסיס לראות בטיעוני האשה טענת מאיס עלי באמתלאה מבוררת. נבהיר דברינו, טענות האשה בדבר קיום יחסי אישות שלא כדרכה תוך כדי פרסום הדברים שבינו לבינה על מנת להשפילה, יש בהן עילה מוצדקת לגירושין. אף לא אשה אחת תסכים לדבר הזה, קל וחומר כאשר המדובר באשה שומרת תורה ומצוות, אין לך השפלה ובזיון גדולים לאשה בפני בני המשפחה היודעים בדברים שבינו לבינה.

הכחשות הבעל שנאמרו בחצי פה ודבריו שאשתו כביכול התחזקה בדת יותר מדי והיה לו צורך להדריך אותה, אינם ראויות לאימון. טענות הללו חזרו על עצמם מספר פעמים גם במהלך הייעוץ ולא מסתבר שהאשה תבדה דברים שכאלו, הפוגעים בה במישרין. מעשיו של הבעל גם בחינוך הבן שנמצא בחזקתו נותנים יסוד להאמין לדברי האשה.

גם אם ננקוט זהירות ולא נאמין לדברים הללו, העובדה שבין הצדדים יש בעיות בתחום הזה כפי שציינו בתסקיר וכמו כן הפער שביניהם בנושא שמירת המצוות, משמש כרועץ וקטליזטור לאי המשך חיי נישואין ראויים ומצביע על כך שיש רגליים לדברי האשה.

דברי הבעל בפני בית הדין כי הוא יסכים להתגרש באם הילדים יהיו בחזקתו, מעידים על כך שאין פיו ולבו שווים, ובקשתו לשלום בית כל כלה אינה אלא מן השפה ולחוץ, על מנת להפטר או לפחות להקל מעליו את חיובו במזונות הילדים. כך עולה גם מהתיחסותו למזונות הילדים בסיכומיו.

לא בכדי יצאנו מגדרנו במבוא העובדתי המורחב, קיימנו מספר דיונים ונעתרנו לבקשת הבעל להפנותם לייעוץ במסגרת דתית של בית הדין, הדברים הללו נעשו על מנת לבחון את טיעוני הצדדים בצורה מקצועית ולהתרשם באופן בלתי משוחד מעמדותיהם.

נכון הדבר כי תסקירי שירותי הרווחה הינם חריגים בדיני הראיות, באמצעותם מוגשת עדות שמיעה וכן חוות דעת שלא על פי העקרונות ההלכתיים. אולם החוק נותן אימון מיוחד בפקידות הסעד העושות זאת בצורה מקצועית ומקיפה, התסקיר אינו מספק חומר רכילות גרידא, אלא מידע אמין ובדוק מכמה מקורות תוך כדי הצלבה ביניהם והכל על מנת לספק תמונה אובייקטיבית ונכונה.

גם במקורות ההלכתיים מצאנו אסמכתא לאפשרות בית הדין להסתמך, בעניינים שבינו לבינה, על חוות דעת שאינה עומדת בגדרי עדות. הרמ"א באבן העזר סימן ע"ד סעיף י' כתב "ונוהגין להושיב עמהם איש או אשה נאמנים ותדור עמהם עד שיתברר על ידי מי נתגלגל הריב והקטטה" וראה עוד תשובת פרח מטה אהרון ח"א סימן ה'.

אמנם בזמננו לא ניתן לפעול בדרך הזו, אבל באמצעות הגורמים המקצועיים האמונים על כך ניתן בהחלט להגיע למסקנה, כאשר בית הדין גם הוא מקבל את הרושם שאכן כך הם פני הדברים וכל עוד בית הדין לא רואה חריגות בעבודת היועצים.

תסקירי שירותי הרווחה וחוות הדעת שמתקבלות בבית הדין משמשות כלי עזר חשוב, להבין את הרקע וההתרחשות בין בני הזוג, המסייע בגיבוש עמדתו של בית הדין, בנוסף להתרשמותו הבלתי אמצעית מהצדדים.

במקרה דנן הדברים מקבלים מימד רחב יותר וזאת בשל העובדה שבית הדין לא הסתפק בתסקיר שירותי הרווחה, למרות היותו מקיף, ניאות לבקשת הבעל להפנותם לגורם מקצועי דתי המקובל על בית הדין.

כאמור בית הדין הפנה את הצדדים לייעוץ אצל הגב' קפלן המתמחה בייעוץ נישואין בבית הדין וגם היא לאחר טיפול בצדדים שנמשך זמן רב הגיעה למסקנה שאין מנוס מגירושין.

הן מהתסקיר של שירותי הרווחה והן מחוות הדעת של הגב' קפלן עולה תמונה קשה של בני זוג שלא השכילו למצוא את שביל הזהב להתגבר על המשבר שפקד אותם בשימת דגש על כך שהבעל אינו מבין את צרכי האשה ואינו מסוגל ליצור עמה תקשורת חיובית ההכרחית למערכת הנישואין. הדבר משפיע לרעה על היחסים ביניהם, האשה פיתחה שנאה כלפי בעלה בעקבות משבר אימון קשה וההשפעה השלילית לא פסחה גם על הילדים הסובלים מהמשבר שבין ההורים.

בנסיבות הללו, בית הדין אינו רואה טעם להמשיך ולנסות להשכין שלום בית כאשר הצד המעוניין בכך אינו מגלה הבנה והתחשבות ותחת זאת מבקר ומתלונן על הצד שכנגד משל היה אויבו ולא אוהבו, ועל כגון דא נאמר, "הלנצח תאכל חרב".

לסיכום:
א. הצדדים היו בטיפול זוגי תקופה ממושכת, אצל מספר גורמים, שלא הניב תוצאות חיוביות.
ב. מהחומר שהתקבל עולה כי אין סיכוי לשלום בית והמשך החיים המשותפים מחריף עד כדי מסכן את בני הבית.
ג. במהלך הדיונים התרשם בית הדין שהבעל אינו מבין כלל בחיי זוגיות, וזה בא לידי ביטוי בכך שאינו רגיש לכאבה של האשה, והוא אטום למצוקותיה הקשות של האשה.
ד. בנוסף בית הדין התרשם באופן ישיר שאין פני הבעל לשלום בית, ודברי הבעל בפני בית הדין שיסכים לתת גט תמורת העברת הילדים מהווה הוכחה שאין בקשת הבעל לשלום בית, כנה.
ה. דרישה זו של הבעל אינה מוצדקת ואין לעגן את האשה ולהחזיקה כבת ערובה עד למילוי דרישתו זו.
ו. לבית הדין חשש שהבעל אינו מעוניין באשה והוא פועל ממניעי נקמה.
ז. בית הדין שוכנע דיו שיש בסיס לתביעת האשה לגירושין בטענת מאיס עלי, בגין דברים שבינו לבינה. גירסת הבעל אינה נראית אמינה לאור מערכת היחסים העכורה ביניהם והחומר שהתקבל. העובדה שלבעל אין חשדות שהאשה נתנה עיניה באחר מחזקות הערכת בית הדין לקבל את טיעון האשה כמבואר בפוסקים, גם לדיעות החולקות על הרמב"ם וסיעתו.
ח. הצדדים בפירוד מוחלט מזה תקופה ארוכה ולמעט התגוששותם בערכאות אין ביניהם דבר.
המסקנה העולה כי קיימת עילה הלכתית לחיוב הבעל בגט מדין טענת מאיס עלי באמתלאה המבוררת לבית הדין שלדעת רוב ככל הפוסקים יש לחייב בגט (ראה על כך בטור שו"ע אבן העזר סימן ע"ז ובנו"כ, וראה עוד מאמרו המקיף של הגר"ח איזירר שלט"א חבר בית הדין הגדול בספר שורת הדין כרך ד' שהביא דעות הפוסקים בזה וההכרעה המקובלת)
לזאת יש לצרף דברי הגר"ח פאלאג'י המפורסמים בספרו החיים והשלום חלק ב' .
העילה שציינה האשה וב"כ לחייב את הבעל בגט בגין היותו עובר על דת והוכחשה על ידי הבעל, אינה מתקבלת בגין חוסר ביסוס עובדתי.


לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן:
א. בית הדין מחייב את הבעל לתת גט לאשתו.
ב. דרישת הבעל לשלום בית נדחית בגין חוסר כנות.
ג. על הצדדים לנהל מו"מ להסכם גירושין הכולל בתוכו את נושא הכתובה ולהעבירו לאישור בית הדין בתוך 30 יום.

ניתן ביום כ"ג באלול התש"ע
(02/09/2010)

הרב מימון נהרי - אב"ד
הרב יוסף יגודה - דיין
הרב אברהם מייזלס - דיין