ביום 16/07/09 פתח הבעל תיק לתביעת גירושין ללא כריכה כנגד האשה.

הצדדים נישאו בשנת 92, ואלו נישואין ראשונים לצדדים. לבני הזוג שני ילדים משותפים ילידי 1995 ו-2001. הצדדים גרים בנפרד מיום 04/02/09. הבעל עזב את הבית.

התקיימו שלשה דיונים בעניין הצדדים. הדיון הראשוני ב-ל' חשוון תש"ע (17/11/09), לאחר מכן, התקיים דיון הוכחות הראשון ב-כ"ה אדר תש"ע (11/03/2010), והדיון האחרון (המשך ההוכחות) התקיים ב-ד' בתמוז התש"ע (16/06/10).

סיכומיו של התובע-הבעל, הונחו של שלחנו של ביה"ד ביום ב' אב תש"ע (13/07/10).

סיכומי הנתבעת הונחו ביום כ"ב אלול תש"ע (01/09/10).

סיכומי התשובה מטעם התובע הונחו גם הם על שלחן ביה"ד.

בדיון הראשוני תבע הבעל בהמשך לכתב תביעתו לחייב את האשה בגירושין. האשה מאידך ביקשה שלו"ב.

הבעל בדיון הנזכר מיום ל' חשוון תש"ע (17/11/09), טען ופירט את עיקרי טענותיו.

האשה מתנהגת בצורה מחפירה. מקללת אותי ומשמיצה אותי מאות פעמים. משמיצה אותי בגלל שאבי ממרוקו ואמי ספרדיה. מנבלת את הפה על עדות המזרח.

עוד טען הבעל, כי האשה אמרה לו שהיא בוגדת בו.

עוד טען, כי האשה פתחה נגדו בבית המשפט כתבי תביעה ממונית "לכאורה" רכושית. טענת שלום הבית של האשה, לטענת הבעל, זו טקטיקה. האשה הזו פסולה, מחוקה, אמר הבעל, יש בינינו איבה גדולה. "לא יכול לגעת בה ולא אגע בה", כדברי הבעל.

הבעל הודה שיש לו חברה שהכיר חודש לאחר שעזב את הבית במרץ 2009.

בדיון הנזכר הגיבה האשה על טענות הבעל.

לטענתה, היא באמת רוצה שלו"ב. היא נדהמה עד כמה עו"ד (מקצוע בעלה) יכול לשקר בבית הדין הרבני. רצונה, לטענתה, היה לחיות עם בעלה. היא ויתרה על תואר דוקטורט בארה"ב כדי להינשא לו. אין לה שום דבר נגד עדות ספרד, הרי היא נישאה למרוקאי. הבעל מאיים עליה כל הזמן "נפגש על מדרגות הרבנות". הוא רצה לטענתה, לסחוט ממון רב ממנה ושתשאיר את הבית שקנתה מכספי ירושה, על שמו, ואם לא, יעזוב אותה. האשה גילתה מאוחר יותר שיש לבעל מאהבת, מפי בנה המטופל.

חודשים אחדים טרם עזיבתו לא קוימו יחסי אישות בטענה שהוא "נגעל" ממנה. הסיבה העיקרית לעזיבתו היא חברה חדשה ורצונו בממונה.

לטענת האשה, על אף כל ההתנהגות רוצה בשלו"ב, לאחר שייבדק כראוי ויעזוב את האשה הזרה.

בעניין התביעות בביהמ"ש שאל ביה"ד את ב"כ הבעל מה מהות התביעה. על כך ענה ב"כ הבעל כדלהלן:

"ב"כ הבעל: הצהרתי.
ביה"ד : לא פירוק.
ב"כ הבעל: אין מה לפרק, הבית על שמה ... והוגשה תביעה לסעד הצהרתי . . .".

בהמשך דן בית הדין שוב עם ב"כ האשה, וזה טען ושב וטען שאין בכוונתם לפרק את הרכוש כלל וכל תביעתם היא הצהרתית, דקלרציה. "איננו מוכרים".

בדיון השני שהוא דיון ההוכחות הראשון מיום כ"ה באדר התש"ע (11/03/10) נחקר הבעל. בחקירתו אל מול ב"כ, שב הבעל על טענותיו כדלהלן:

"במהלך השנים האחרונות כל הזמן אני שומע שהיא מנהלת חיים כפולים סוערים.
. . . . . . . . . . . . . . . . . .
היא מגעילה אותי, דוחה אותי, מיוזמתה היא סיפרה לי באיזה שלב באוג' 2006 היא התאהבה במישהו אחר, מיוזמתה, לא חשדתי שהיא בוגדת אז.
. . . . . . . . . . . . . . . . . .
ביה"ד: יש לך הוכחה.
ת: אני מעיד, וכב' יחליטו למי מאמינים.
ביה"ד: חיים סוערים לא כותבים בתביעת הגירושין?
ת: איני עו"ד בתחום זה, אתם תחליטו למי אתם מאמינים".

לטענת הבעל מ-2006 אומרת לו האשה שהיו לה שני מאהבים. לשאלת ביה"ד כיצד שנתיים עד 2008 שמע ולא הגיש תביעה ולא עשה כלום, ענה הבעל "אתה לא תאמין אני חשבתי בתחילה שזה סוג של פרובוקציה". הבעל המשיך לחיות עמה. לדבריו, כל מה שניזון הוא ממנה.

בית הדין המשיך ללחוץ והקשה :

"גבר שאשתו מספרת לו והיא אומרת עם מי הולכת, והוא עו"ד, עם דעה עצמית וממשיך לחיות?"
ת: זו האמת, כב' לא היה שם, וזו האמת.
. . . . . . . . . . . . . . . . . .
הבעל : חייתי מהפה שלה.
ביה"ד: היא נאמנת עליך.
הבעל : בהקשר זה, לא הייתי פוסל זאת.
ביה"ד: נאמנת עליך,
הבעל : כן".

האשה הגיבה:

"בחיים לא, אני לא מעדתי, בחיים לא, איני מאמינה בשקרים. חיים סוערים זה (לא) בחוג שלי".

הבעל האריך עוד שהאישה מקללת, מכנה אותו בכינויי גנאי חריפים כמו "זבל לבן" ועוד. כמו כן רוצה בחלוקת רכוש וכו'. מתלהמת, לועגת, זלזול מוחלט.

ב"כ האשה הוסיף להקשות אל מול הבעל בחקירתו למה לא נכתב בכתב התביעה על חיים כפולים, למה לא נכתב על הזלזול בעדתו כספרדי, כאשר הבעל הודה קודם לכן שכל טענותיו אלו היו כבר בזמן שכתב את התביעה.

ב"כ האשה בשאלותיו שאל אם האשה שולחת לבעלה מסרונים עם ברכות. הבעל טען מנגד שהאישה מנבלת פיה במסרונים. מה ששלח לה הבעל שהיה לו משעמם איתה, "חייתי בסרט רע ועכשיו בסרט טוב", "עלובה", "לילה טוב טיפשה", "בגלל זה יש לך קמטים". הבעל מנגד ענה כי היה זה בתגובה למסרונים של האשה עם דברי גנאי.

ב"כ האשה הוכיח לפני ביה"ד שהאישה שולחת לבעלה מסרונים של אהבה, של הערכה וחיזוק של געגועים, ציורים של בכי. ביום הנישואין שלחה לו "יום נישואין שמח והרבה חזרות".

ב"כ האשה שאל בחקירתו את הבעל כדלהלן:

"ש: אמרת שאם לא תיקח (האשה) משכנתא אז תעזוב?
ת: יכול להיות, לא זוכר, וזו לא סיבת העזיבה . . .
ש: אמרת שאם לא תסכים אז תמרר את חייה?
ת: לא זכור לי דבר כזה".

בדיון ההוכחות השני, שהוא הדיון השלישי והאחרון שהתקיים ביום ד' בתמוז תש"ע (16/06/10), נחקרה האשה.

לשאלת ב"כ הבעל את האשה בחקירתה בעניין ניבול הפה וההשמצות במיילים, ענתה האשה:

"ברור כתגובה שהוא תוקף אותי, או שלא מופיע למה שקשור לילדים, או שלא עושה כמו לקנות את התרופות והוא אומר לי שאני גרועה, ואני מקומטת, והוא אומר שאני שמנה, ואני אשכנזיה, ואומר שהוא מצא אחת משודרגת . . .
ש: ניבלת פיך כלפיו ?
ת: כן שהוא כתב על המאהבת . . . בשעת כעס כותבים זאת.
ש: את השמצת את בני משפחת הוריו.
ת: ממש לא.
. . . . . . . . . . . . . . . . . .
ש: תסבירי לי מי זה נחותים.
ת: בגלל זה יש לך קמטים, לילה טוב טיפשה.
ש: למה התכוונת חולה עליך, אין כמוך מותק.
ת: שאני חולה עליו".

עוד נטען באותו דיון שהאישה שינתה בתעודת הזהות את שם משפחתה ושבה לשם משפחת אביה, ביום 03/12/08. האשה הסבירה צעד זה כי ההורים נפטרו והיא רצתה להמשיך את השושלת ולכבד את אמה כי אין המשך במשפחה לשם זה. במכתב למורה כותבת שם משפחת בעלה. לטענתה, שינתה בת"ז, אך מאידך לא מחקה את שם משפחת בעלה. רצתה לתת כבוד לאמה.

כל המסרונים שהאישה כתבה בגנותו כמו "מסכן", "שקרן מסריח", שהציגה ב"כ הבעל, נכתבו, לטענת האשה כתגובה על מסרונים שכאלה מצד הבעל. בני הזוג כבר נפרדו בעבר למשך שלש שנים ושבו לשלום בית.

האשה אמרה:

"היו לנו עליות ומורדות המון, ואני פשוט אוהבת אותו, גדלתי בלא אבא . . . כמו שהצלחנו לצאת מזה, אפשר לצאת מזה".

האשה הכחישה בחקירתה ואמרה שלא סיפרה לבעלה שהכירה גבר שריגש אותה ושלא היה לה אף גבר. ומרוב תמיהתה אמרה בפני ביה"ד: "לא מאמינה"?!

הבעל בסיכומיו שם וסידר את עיקרי טענותיו.

העילות עליהן מבסס הבעל את תביעתו הן, טענת "מאיס עלי", חוסר סיכוי לשלו"ב, עוברת על דת ומורדת.

הבעל הגיש תמליל משיחתו עם אשתו, בו נכתב:

"[פלוני]: את מתאהבת ב[אלמוני]?
[פלונית] : אני מאוהבת במשהו אחר, לא ב[אלמוני].
[פלוני] : אז מאה אחוז.
[פלונית] : תתעורר, שלש שנים ואתה לא שמת לב.
[פלוני] : כן, אז יופי לך ממש מפיל.
[פלונית] : [פלוני], [פלוני] אתה לא קולט ולא קלטת".

מכך מסיק הבעל שהאישה מודה שהיה לה מישהו אחר במשך שלש שנים.

עוד מצטט הבעל מתמליל שיחתו עם אשתו, כדי להוכיח שהאישה בגדה בו, כדלהלן:

"[פלוני]: תמצאי בן זוג בינתיים, אני מת שכבר תמצאי מישהו.
[פלונית]: [פלוני] (תשובה באנגלית): I had one for years".

ובתרגום דבריה נכתב בסיכומים: "היה לי מישהו שנים". (כאשר התרגום האמיתי הוא: היה אחד לשנים).

"[פלוני]: כולם מאמינים לך.
[פלונית]: you did not know what is going on".

ובתרגום ע"פ סיכומי הבעל: אתה לא ידעת מה קורה סביבך.

"[פלונית]: think about every tning".

ובתרגום כותבי הסיכומים: על החיים הכפולים. (ובתרגום האמיתי: תחשוב על הכול)
ומסיים ב"כ הבעל שם (סעיף 31) שוב מודה האשה שחיה חיים כפולים ושהיה לה מישהו אחר במשך שנים.

בסעיף 33 טוענת ב"כ הבעל כי אשה המעוניינת בפירוק שיתוף משקרת בטענת שלו"ב. היא גם מצטטת את ב"כ האשה "מבחינתנו אנו הגשנו בקשה להצהרה ולפירוק". (ראה במקור שנכתב: "מבחינתו אנו הגשנו בקשה להצהרה ולפירוק", ולא "מבחינתנו").

בסעיף 36 מפנה הבעל וב"כ את בית הדין לסעיפים 98, 94, 91, 99 (ט) ו-99 (יא) המוכיחים שתביעתה הינה לפירוק שיתוף.

האשה וב"כ בסיכומיהם טענו כי אין שום עילת גירושין אף לא אחת. הם שבים על טענותיהם שהוזכרו בפרוטוקול, על כך כי הבעל הודה בדיון שאין לו ראיה על הבגידה וכל דבריו הם מפיו. דבר שמוכחש על ידה מכל וכל.

עוד הוסיפו האשה וב"כ כי מהתמליל שהביא הבעל ושצירף לסיכומיו ניתן ללמוד ההיפך מטענותיו של הבעל. "אני מת שכבר תמצאי מישהו, מאחל לך שתמצאי בן זוג . . . אני מאחל לך".

מאידך טוענת האשה בסיכומיה שהבעל עזב את הבית רק כי הוא בוגד עם אשה זרה, מבזבז מהונו עליה, מביאה להוריו ואף ישן עמה ועם בנו, יחדיו.

האשה, לטענתה, באמת רוצה שלום בית. לדבריה, כך מוכח בעליל מתוך התמליל שהבעל עצמו הגיש כראיה, כביכול לטענותיו, בו כתוב:

"אשה: אני למה שאני אמצא מישהו, אני רק אותך אוהבת, בחיים לא בגדתי בך, תמיד הייתי נאמנה לך, אולי עוד אפשר לתקן, כי אני כולי קנאה, אני רוצה אותך, חולה עליך, מתגעגעת".

ושוב, זהו מסיכומיו של הבעל!

מלבד זאת, צרפה האשה מסרונים רבים המביעים אהבה גדולה והשתוקקות וגעגועים לבעלה, שהתאריך האחרון שבהם הוא מ-13/12/09, שהוא לאחר פתיחת התביעה ואף לאחר הדיון הראשון!

עוד הוסיף ב"כ האשה, כי הוכח במהלך הדיון כי המסרונים השליליים ששלחה האשה היו בתגובה מיידית למסרונים ששלח הבעל בגנותה וכפי שהובא כבר לעיל מהפרוטוקולים. הובאו המסרונים מצד הבעל אל מול המסרונים מצד האשה, כאשר מסרוני האשה נשלחו כתגובה מיידית לאחר ובעקבות מסרוני הבעל.

בעניין החלפת השם, נטען (גם בדיון) שהבעל ידע זאת, אמר שמבין את מניעיה וכי הדבר פורמאלי לבד בת"ז והכול בשל רצונה בהמשכיות שם המשפחה כי יש לה אח אחד בלבד שיש לו שתי בנות.

בעניין התביעות בבית המשפט, טוענת האשה כי התביעות הן תביעות לפס"ד הצהרתי ולא פירוק שיתוף, כך הכותרת של התביעה וכך נכתב בסעיפים שבתוך התביעה.

לפנינו תביעה עקרה, נטולת רוח ונשמה שאין בה ולא כלום. אין לה בסיס, ללא שום ראיה והוכחה וכולה מגמתית, ללא אותות אמת.

כל טענותיה של האשה מקובלות על בית הדין במלואן.

שוכנענו כי עסקינן באשה שבאמת אוהבת את בעלה אהבה אולי אפילו אובססיבית ומייחלת לשובו לביתה. לא הוכח כי האשה בגדה בבעלה. להיפך, מתוך "הוכחותיו" המפוקפקות והריקות שהמציא הבעל, הוא פרש על שולחן ביה"ד את ההוכחות ההפוכות לגמרי - לא בגידה ולא מרידה.

ברצוננו לצטט בהרחבה כמה קטעים מתמליל זה, המדברים בעד עצמם וכדלהלן:

"[פלוני]: תמצאי לך מישהו,
[פלונית]: אוקי.
[פלוני]: תהיי בן אדם שמח.
[פלונית]: אני למה שאני אמצא מישהו. אני רק אותך אוהבת.
[פלוני]: תמצאי לך מישהו.
[פלונית]: אני רק אותך אוהבת.
[פלוני]: כן. ממש, תמצאי לך מישהו.
[פלונית]: בחיים לא בגדתי בך. תמיד הייתי נאמנה לך. (צוחקת).
. . . . . . . . . . .
[פלוני]: כמה עלו לך כל המקליטים.
[פלונית]: 6.4.
[פלוני]: מה זה, מה זה? מה זה 6.4? מה זה ? מה זה?
[פלונית]: כן. כן. מה זה 6.4?
[פלוני]: מה זה 6.4 אני לא יודע?
[פלונית]: .........6.4. minutes 6.4.
[פלוני]: אוקי. אז מה זה קשור לעניין.
[פלונית]: זהו. זה ...
[פלוני]: אז מה 6.4 קשור לעניין.
[פלונית]: shekels 6.4.
[פלוני]: תקשיבי את חייבת למצוא מישהו, והוא ירגיע אותך.
[פלונית]: אבל אני רוצה רק אותך.
[פלוני]: תפסיקי להיות אשה מרירה ונקמנית.
[פלונית]: אבל אני רוצה רק אותך.
[פלוני]: ותתחילי לחשוב על טובת הילדים שלנו.
[פלונית]: אבל אתה בגדת בי שנים, [פלוני], גם היום אתה בוגד בי, אתה נשוי לי.
[פלוני]: מה את אומרת?
[פלונית]: אתה נשוי לי.
[פלוני]: מה את אומרת? לא. מה את אומרת.
[פלונית]: אולי עוד אפשר לתקן. ועוד אומר לילדים שהיא אלמנה. הגזמנו היא רווקה.
. . . . . . . . . . .
[פלונית]: כי אני כולי קנאה. I want you back.
[פלוני]: אוקי.
[פלונית]: I want you back.
. . . . . . . . . . .
[פלונית]: אני רוצה אותך.
[פלוני]: את חושבת שתקליטי אותי.
[פלונית]: אני רוצה אותך.
. . . . . . . . . . .
[פלונית]: אני רוצה רק אותך.
[פלוני]: כן. אבל זה לא יקרה.
[פלונית]: black window.
[פלוני]: אבל זה כבר לא יקרה.
[פלונית]: למה לא?
[פלוני]: ככה.
[פלונית]:למה לא?
[פלוני]: זה כבר לא יקרה.
[פלונית]: אבל אני נורא אוהבת אותך.
[פלוני]: אני יודע.
[פלונית]: חולה עליך.
[פלוני]: אני יודע.
[פלונית]: אני הייתי נאמנה לך כל השנים. התגעגעתי איך אני מתגעגעת. הלו? (צחקוק)".

תרגומו של הבעל מעוות את הדברים, כאילו ביה"ד לא בתוך עמו הוא יושב ואין בידו להבין אנגלית בסיסית!

לדוגמא: האשה אמרה לבעל באנגלית: I had one for years"".

ותרגומו האמיתי: היה לי (גבר) אחד (להרבה) שנים, וכוונתה לבעלה, וכפי שאמרה ובארה גם בדיון. הבעל וב"כ תרגמו "היה לי מישהו שנים".

דוגמא נוספת: האשה צוטטה: " think about every tning". תרגום הבעל וב"כ: על חיים הכפולים. התרגום האמיתי: תחשוב על הכול.

כאן אנו מוצאים מקום להעיר כי יש להצטער על הנמכת רף הטיעונים לרמה נמוכה שכזו.

טענותיו של הבעל כאילו שולחת לו האשה מסרונים המגנים אותו וכי המסרונים בהם גינה אותה, באו בתגובה – גם הן אינן אמת.

ב"כ האשה, שלא טמן ידו בצלחת, המציא לבית הדין את המסרונים של הבעל. הוכח בעליל כי המסרונים של האשה באו כתגובה מיידית למסרונים הקלוקלים הפוגעניים של הבעל באשת נעוריו היושבת וממתינה לשובו! ומדובר במסרונים רבים.

בעניין אשה המקללת בעלה כתגובה לקללותיו, כבר כתב בתשובת 'לחם רב' (לבעל הלח"מ):

"שאלה, ראובן שאשתו מתקוטטת עמו מדי יום ביומו ומקללת ומחרפת אותו בפניו, גם לאביו ולאמו היא מקללת כמה קללות נמרצות, ובכלל החירופים והגידופים היא אומרת לו ששוכב עם בתו נשואה ועם כלתו וכו', [עיי"ש בפרטי המעשה]. יורנו מורנו מה דינה של אשה זו וכו'.

וא"כ בניד"ד, אם מקללת לאביו ולאמו בפניו, ודאי דלכ"ע מפסדת כתובה, אפי' להרמב"ם ז"ל. ואפילו אם היא אינה מקללת לאביו ולאמו בפניו, כיון שכתוב בשאלה שמקללת לו בפניו, ודאי דאין לה כתובה, וכדכתוב בתשובות להרמב"ן (סי' קב): 'אם מקללת חנם הדין עמו דהא מקללת בעלה בפניו מן היוצאות שלא בכתובה'. ונראה דלמדו מק"ו דמקללת יולדיו בפניו, ואע"ג שהרב ב"י תמה עליו, אין לדחות דברי התשובה ההוא, כיון שלא מצינו בשאר הפוסקים שיחלקו עליה בפירוש.

ומ"מ צריך בזה תנאים: הא' - שיתרו בה בפני עדים, וכדכתב הטור ז"ל, ואם אחר ההתראה קללה תצא שלא בכתובה. וכתב המרדכי בפרק המדיר בשם הר"ם ז"ל, דבהתראה בפעם א' סגי, ואם עברה פעם אחרת אח"כ על ההתראה, אע"פ שלא התרו בה בשעת מעשה, תצא שלא בכתובה. וכ"כ בתשובות הרשב"א (סי' תתסד) בשם הר"ם ע"ש. ואם לא התרו בה בפני עדים, אלא בינו לבינה, ועברה אח"כ בינו לבינה, אם מודה בהתראה ושעברה, כתב הרמב"ם ז"ל דמפסדת כתובה. ואם מכחשת, בין שמכחשת בהתראה, או שמודה בהתראה אבל אומרת שלא עברה אח"כ, תשבע.

השני - נ"ל דאע"ג דבמשנה הוזכר סתם המקללת יולדיו בפניו, דמשמע דבכל גוונא מפסדת כתובה, מ"מ אפשר דאם הוא מכה אותה ומצערה הרבה דאין להפסיד כתובתה בשביל כך, דאין אדם נתפס על צערו, ומשום דמצער לה יצאה ממחיצתה ואין להפסידה. ומוכח כן לכאורה מלשון הרמב"ן וכו', ומשמע דמקללת דיוצאת הוי מקללת בחנם וכו', אבל אם אינו חנם אלא לסיבה, אין להפסידה בשביל כך.

אבל אם קללה אחר ההתראה על לא דבר, מן הטעם הזה מפסדת כתובתה, דהיינו כתובתה ותוספת. ואפילו מנכסי צאן ברזל אינה נוטלת אלא מה שהוא בעין, וכן מנכסי מלוג, אבל לא מה שכבר בלה ואבד, וא"כ אינה נוטלת אלא הנדוניא הדבר שהוא קיים, אבל המעות שהכניסה ומה שבלה מהבגדים שהכניסה, אין לה כלום בהיות לה התנאים הנזכרים שזכרנו, דהיא - ההתראה ועברה אח"כ וקללה לבעלה או לאביו ולאמו, והוא לא עשה לה סיבה גורמת. וכו'. הנראה לענ"ד כו"ח שמי הקטון אברהם בכמהר"ר משה דין בוטון זלה"ה". ע"כ.

* * *
טענת הבעל שמאס באשתו, בטלה ומבוטלת. מצא לו הבעל לרעות שדות זרים בדמות מאהבת שאותה הוא "מצא" כביכול חודש לאחר עזיבתו את הבית! היא זו שגרמה לו לעזוב את ביתו ואשת נעוריו! כל מה שחפץ הבעל בעבר עשתה אשתו האוהבת ואף מעשיים אינטימיים "חולניים" הסכימה כדי לרצות את יצריו המשונים. וכפי שנכתב בפרוטוקולי הדיון. מדובר באשה שבאמת רוצה בבעלה.

גם טענתו שאין סיכוי לשלום בית, בטלה ומבוטלת. לדעתנו, ככלל אין עילה שכזו. במיוחד כשהסיבה האמיתית היא כי בחיקו יושבת אשה זרה. כשיעזוב אשה זו, ישוב לביתו. בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כי אין סיכוי לשלום בית. הלא כבר עזב לשלש שנים בעבר, ולתקוות אשתו גם הפעם הוא יחזור.

להיפך, לו האשה הייתה תובעת לחייב את הבעל בגירושין, או אז אולי היה מחייב בית הדין את הבעל בגט על היותו "רועה זונות" מושלם כפי המבואר בשו"ע. אבהע"ז סי' קנ"ד. בית הדין גם היה מטיל על הבעל את מלוא תשלום הכתובה ואולי אף בתוספת פיצוי גדול, הגון והולם. וכי בת ישראל הינה הפקר שברצותו מקרב וברצותו זורק ומשליך, על לא עוול בכפה?

גם תביעת הרכוש בבית המשפט שצירף הבעל לסיכומיו כראיה לשיטתו! זועקת עשרות פעמים על מתן סעד הצהרתי בלבד.

בא, נביט וניווכח.

בכתב התביעה מיום 22/09/08, נכתב:

"מהות התביעה: סעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון וכו' פס"ד הצהרתי ומתן חשבונות".

בסעיף 98 כותבת האשה:

"אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבע לדין ולתת את כל הצווים הנדרשים לשם שמירת הזכויות של האשה ... ובמידת הצורך ליתן צו לשמירת והבטחת כל הרכוש . . .".

בסעיף 99 (ב) נכתב: "ליתן פסק דין הצהרתי לפיו יקבע ..".

בסעיף 98 (ג) נכתב: "ליתן פסק דין הצהרתי לפיו יקבע כי האשה הינה הבעלים של מחצית מהזכויות ...".

בסעף 99 (ד) נכתב: "ליתן פסק דין הצהרתי ... כי האשה זכאית לקבל מחצית מכל הדירות ...

סעיף 98 (ה): "לחייב את הנתבע מס' 1 ליתן מתן חשבונות בתצהיר . . . ".

סעיף 98 (ח): "יינתן פס"ד הצהרתי הקובע את שותפותיו . . .".

סעיף 99 (ט):

"לחילופין על הנתבע לאזן עם התובעת את משאביו וזאת באופן שיעבור ע"ש התובעת . . . מחצית ערכם . . .".

יוער כי כוונת סעיף זה, לטענת האשה, ובצדק, כי אם לא יסכים הבעל לשלו"ב, ויגיעו הצדדים לפרידה, אזי יש לאזן את המשאבים.

בסעיף 99 (יב) נכתב: "ליתן כל סעד זמני ו/או קבוע להבטחת זכויותיה".

אל מול הציטוטים הללו, טוען הבעל כי תביעת האשה הינה לא הצהרתית אלא פירוק שיתוף.

מה סבור הבעל, שביה"ד אינו יודע לקרוא עברית? על שפת האנגלית כבר כתבנו. אך עברית, שפת האם, גם אותה בית הדין אינו קורא. אתמהה!

זאת ועוד, בדיון הראשוני, וכפי שצוטט לעיל, אומרת ב"כ הבעל בעצמה, בפירוש, שהתביעה איננה פירוק ורק הצהרה, וכפי שצוטט בראשית פסק הדין.

ככל שחרשנו שוב ושוב את כתבי התביעה, הפרוטוקולים והסיכומים, נוכחנו שוב ושוב כי התביעה בטלה ומבוטלת, אין בה ממש. האשה חפצה בשלום בית.

לפיכך, תביעת הגירושין נדחית.

בית הדין ישקול בכובד ראש בעניין חיוב הבעל בהוצאות משפט של שכר עו"ד ב"כ האשה, הוצאות ביה"ד ועוד, כאשר יוגשו מגובים באסמכתאות.

לפנינו תביעה שקרית שהוגשה במזיד ובפשיעה וגרמה נזקים לאשה. לא ניתן לכאורה, לטעון כי האשה יכלה להגן על עצמה ללא עו"ד, במיוחד שהבעל הוא עו"ד ואף מיוצג על ידי עו"ד!

(-)שניאור פרדס
דיין

אנו מצטרפים לפסק דינו של חברנו הרה"ג רבי שניאור פרדס שליט"א.
(-)מיכאל עמוס (-)אריאל ינאי
אב"ד דיין



ניתן ביום כ"ד במרחשוון התשע"א
(01/11/2010)

הרב מיכאל עמוס - אב"ד הרב שניאור פרדס - דיין הרב אריאל ינאי - דיין