ביום י"ט תמוז תש"ע (01.07.2010) ניתן פסק דין לגירושין ביחס לצדדים, ואשר באמצעותו הותרו הנישואין האזרחיים שנערכו בין הצדדים.

לאחר מכן, ביום כ' תמוז תש"ע (02.07.2010), ניתנה החלטה נוספת שבה בית הדין הורה על המצאת מסמכים וחומר שיש בהם כדי לסייע להשלמת הליך בירור יהדות שני הצדדים. בהמשך, התקבל תיק בירור מעמד אישי שהתנהל בבית הדין ברחובות לפני כעשר שנים ביחס לאחות האשה שבפנינו – [אלמונית], לרבות שתי החלטות מבית הדין ברחובות, האחת מיום ט"ו שבט תשס"א (8.2.2001), ופסק דין מיום י"ח אדר תשס"א (13.3.2001), המתייחסות לבירור יהדות של אחות האשה.

כעת, עם השלמת העיון בחומר שבפנינו אנו מחליטים כדלהלן –

א. מוצאם של המבקשים הוא מהעיר איקיטוס בפרו. כפי הנראה, בני הקהילה מגדירים עצמם כיהודים. אך מהמסמכים שהתקבלו בפנינו עולה כי לא ניתן להכיר בהם כיהודים, והם בחזקת נכרים, ואמנם מהחומר שבפנינו עולה כי כבר בזמנו הורו להם לעבור גיור בטרם יוכרו כיהודים.

לפני 13 שנה, הצדדים בקשו לאשר את יהדותם והתקיים דיון בבית הדין שבו הוצגו מסמכים. במסגרת בירור זה בית הדין בקש לקבל חוות דעת מוסמכת ביחס למעמדם האישי של בני קהילת איקיטוס בפרו, ובחודש אב תשנ"ז התקבלה חוות דעת הרב יעקב קראוס שבאותו מועד היה רב ראשי של לימה בירת פרו. בחוות דעת זו נכתב כדלהלן: "קהילה זו הינה מתבוללת לחלוטין, וכל המשתייכים אליה הינם גויים גמורים. אמנם אחדים מהם עלו לארץ והתגיירו בה באופן עצמאי, אך כל השאר הינם גויים ללא שום ספק ופקפוק".

גם בפסק הדין הנ"ל שניתן בבית הדין ברחובות נכתב: "בית הדין פנה לשני רבנים המכהנים כיום בפרו וחוות דעתם היתה שהיהודים באיקיטוס אכן רואים עצמם כיהודים, אבל למעשה אין הדבר כן. אנשי איקיטוס הרואים עצמם כיהודים, הם כולם צאצאים של מהגרים יהודים ממרוקו וטנג'יר ... כולם נשאו נשים נכריות מבנות המקום. עוד מסרו לנו הרבנים שהגיורים שנערכו בשנות הששים היו בחלקם רפורמים ובכולם לא היתה קבלת מצוות ולא ידוע אפילו על גר אחד ששמר מצוות".

ב. בנסיבות אלו, ביחס לבעל פלוני, שמוצאו מקהילה זו ואין טענה שעבר הליך גיור, הרי שהוא בחזקת נכרי.

ג. ביחס לאשה, הוצג בפנינו צילום של שטר כתובה של האם. ממנו לכאורה עולה כי ביום ב' שבט תשכ"ז סודרו להוריה חו"ק כדמו"י. אך מהחומר שבפנינו מתיק בית הדין ברחובות עולה כי נטען בזמנו שבסמוך לסידור החו"ק הנ"ל, אם המבקשת התגיירה, ולפי זה אין בכתובה זו אסמכתא ליהדות המבקשת שנולדה כשנה קודם לכן, ביום כ"א אדר תשכ"ו.

על כן בהעדר תעודת גיור מוסמכת, או עדות מהימנה על גיור שנערך למבקשת, אין יסוד לאשר יהדות עבורה. גם אם אמה הוחזקה כיהודיה, היינו החל ממועד סידור החו"ק, אך חזקה זו אינה מועילה למבקשת שנולדה קודם לכן.

במאמר מוסגר נציין כי אין בפנינו שטר הכתובה המקורי. אך גם מעיון בצילום שבפנינו עולות כמה תמיהות ביחס לטיבו של מסדר החו"ק. מצד אחד מסדר הקידושין ניסח את הכתובה כמקובל, ואף ידע להוסיף בשורה אחרונה קיום למחקים. למרות זאת בשטר הכתובה טעויות רבות. כגון - התאריך המצויין בכתובה הוא מוצאי שבת ב' שבט, ואילו באותו חודש בשנה הנזכרת, מוצאי שבת הסמוך ליום זה, חל ביום ד' שבט. כמו כן שם האם נכתב: "רות בת שרה", במקום הרישום המקובל בנסיבות אלו - "רות בת אברהם אבינו". כמו כן נציין כי רישום שם האם רות טעון בירור, כשגם אחת מבנותיה נקראת רות.

ד. בנסיבות אלו, לא יבוטל עיכוב הנישואין שנקבע לצדדים בהחלטה קודמת. הצדדים יירשמו ברשימת פסולי הנישואין, מאחר ואינם יהודים ע"פ דין תורה.

ה. עקב העדר אפשרות לאישור יהדות לשני הצדדים, מבוטל בזאת פסק הדין שניתן ביום י"ט תמוז תש"ע (01.07.2010).

על פי המצב המשפטי הקיים, ייאלצו המבקשים להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה. סגן נשיא של בית המשפט, יפנה בהתאם להוראות החוק, לקבלת חוות דעת מאת בית הדין הרבני הגדול [ומבוקש בזאת להעביר לביה"ד הגדול, העתק מההחלטה הנוכחית], ויש להניח כי בנסיבות הענין שהצדדים לא נישאו אלא בהליך אזרחי בלבד, ייאמר כי בני הזוג אינם זקוקים לסידור גט פיטורין כדמו"י מספק או לחומרא.

עותק מהחלטה זו יועבר ע"י מזכירות בית הדין לרשות האוכלוסין במשרד הפנים. עותק נוסף יועבר לראש תחום בירור יהדות בהנהלת בתי הדין, לבחינת המשך ההליך ביחס להשלכות הנובעות מההחלטה הנוכחית לגבי בני משפחה נוספים.

ניתן ביום ה' טבת תשע"א
(12/12/2010)
הרב אוריאל לביא - אב"ד
הרב חיים בזק – דיין
הרב יועזר אריאל – דיין