הצדדים זוג נשוי ולהם בת אחת ומתדיינים בפנינו בתביעות שהבעל הגיש בפנינו - תביעת גירושין ורכוש. במקביל כל הכרוך בעניינה של הבת נידון בערכאה אחרת.

הצדדים נשואים משנת 2000 ומזה מספר שנים ניסו להביא פרי בטן לעולם על ידי טיפולים רפואיים והליך רפואי קשה ומייגע אותו עברה האשה בכדי להרות. משהרתה על ידי הפריית מבחנה, עלו חיי נישואיהם על שרטון, כאשר הבעל קושר קשרים עם אשה זרה ובמקביל מגיש תביעת גירושין. כמו כן הבעל טוען כי אשתו זינתה תחתיו. האשה מכחישה זאת.

לצדדים דירה הרשומה על שמם ונקיה ממשכנתא, וכן חשבונות בנק נפרדים כל אחד על שמו, אך היתה להם זכות חתימה הדדית. הצדדים נהגו לאזן ביניהם את ההוצאות אחת לכמה זמן ולהתקזז ביניהם. משום כך האשה וב"כ טוענים כי לאור התנהגותם יש לראות בכך מעין הסכם למשטר הפרדה רכושית וכפועל יוצא יש לחלק את משאביהם בהתאם. ומאידך הבעל וב"כ טוענים כי אין כל הפרדה רכושית ואין שום בסיס לחלוקה זאת.

שני הצדדים טוענים לחלוקה על פי חוק יחסי ממון, אלא שכאמור ב"כ האשה טוען כי בהתאם לאורח החיים בה התנהלו לטענתו הצדדים, אין לחלק את הכספים בחלוקה שוויונית, אלא יש להותיר בידי כל צד את הכספים שצבר בחשבונו.

כמו כן קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למקור הכספים. האשה טוענת כי חלק מהכספים מקורם בכספי אביה, ואילו הבעל טוען כי דין הכספים להתחלק בחלקים שווים.

בנוסף האשה דורשת את כתובתה במקרה גירושין.

בית הדין קיים ישיבות רבות בהם נחקרו הצדדים, הן בענין הגירושין והן בעניין הרכוש. נעשו מספר ניסיונות לנהל מו"מ ביניהם אך המו"מ לא צלח.

בדיון בעניין טענות הבעל כי אשתו זינתה תחתיו, התברר בפנינו כי טענתו היא על מעשה כיעור. ראה פרוטוקול מתאריך 28/01/09, שטענת הבעל וב"כ נגד האשה היא על קיום "מין אוראלי" (מגע באמצעות הפה לאבר המין) אך לא זנות ממש. ולכל היותר ניתן להגדיר זאת מבחינה הלכתית כמעשי כיעור בלבד שעדיין האשה לא נאסרה על בעלה. אם כי מעשה זה כשלעצמו הינו חמור ביותר, ובמידה והטענה אמת, הדבר מהווה עילת גירושין שניתן לחייב את האשה לקבלת גט. אלא שכאמור האשה מכחישה זאת. הבעל עקב אחר אשתו על ידי חוקרים שצילמו את האשה בלווית אדם זר, ולטענתו קיימה עימו יחסי מין אוראליים.

בדיון שהתקיים בתאריך י"ט אייר תש"ע 3/05/10 הופיע בפנינו החוקר שהעיד על חקירתו שערך וכן בית הדין צפה בוידאו, אך לא ניתן להסיק מצפיה והתבוננות כל מסקנא לאישוש טענות הבעל. אם כי האשה נראית בוידאו בקירבת אדם זר במכונית בשעת לילה מאוחרת, אך אין כל מימצא המאשש את טענת הבעל וב"כ ופרשנותם לקיום "מין אוראלי", להלן קטע מעדות החוקר בפנינו

"ש. האם שניכם עמדתם כל הזמן?
ת. רוב הזמן ביחד, ומפאת הסיבה שהמקום היה קשה לתצפית היינו צריכים לשפר מגמה, וכל זמן שיפרנו, בדירוג עם שני מצלמות, הסירטון זה שני מצלמות, שני סרטים נפרדים, כל המהלך כולו צולם, מה שביה"ד יראה זה מה שראינו, יש דברים שראינו ולא יכולנו לצלם, את האקט המיני עצמו לא ראינו, את זה ראינו ולא צילמנו, לא הצלחנו לצלם, הצלחנו לצלם, אך לא יכולנו להתקרב לאוטו, אחד מאיתנו התקדם כדי לראות אם אפשר למצוא נקודת צילום יותר טובה, וזה היה מסוכן, ולא צילמנו, כדי לא ליצור מהומה, יש לפעמים שאם מתקרבים יותר מדי זה יוצר מהומה ולא רצינו להיחשף".

יוצא איפוא שאף לדברי העד עצמו שעליו מסתמך הבעל לא נראה מעשה זנות. אלא שהעד משער ומסיק כי נעשה מעשה זנות. הואיל והאשה מכחישה טענות אלו, א"כ אין לדון בטענה זאת מאחר ולא הוכחה.

לאחר העיון בטענות הצדדים וב"כ ובכל החומר שבתיק כולל סיכומי ב"כ הצדדים, עולה כי באשר לתביעת הגירושין של הבעל לחייב את אשתו לקבל גיטה, לא הוכיח הבעל את טענתו שהאשה זינתה תחתיו, וכאמור לעיל לא ניתן להסיק מהחומר שהוצג בפנינו כי אכן האשה ביצעה את אשר טען הבעל - "מין אוראלי", מה גם שהאשה מכחישה זאת בתוקף ומסבירה את נסיבות הימצאותה באותה סיטואציה משום שהיתה בעת משבר בנטישת הבעל אותה בתקופה קשה ביותר בחייה וכי אותו אדם זר רק שהתה בקרבתו והיווה לה לסעד נפשי בלבד אך לא קיימה עימו כל קשר אינטימי. בית הדין מבהיר כי הסבר זה אינו מספיק ואין בו כדי להפחית גם בנסיבות האמורות מחומרת איסור התייחדות אשת איש עם גבר זר, וגם לו האמת כדברי האשה שלא נעשה שם כל מעשה אינטימי שהוא בגדר כיעור, מכל מקום היחוד כשלעצמו הוא איסור חמור, שאין לזלזל בו בשום אופן מטעמי סעד נפשי וכיוצא, ובפרט לא בשעות הקטנות של הלילה. אשת איש הזקוקה לסעד נפשי אינה צריכה דוקא להתייחד באוטו עם גבר זר בשעות הקטנות של הלילה כדי לקבל את הסעד. עדיין לא פסו פתרונות כשרים מן העולם ובית הדין בתוך עמו הוא יושב, ודי ברמיזא.

ומכל מקום חיי הנישואין של הצדדים הגיעו לקיצם לא משום סייג הלכתי, אלא שבפועל למעשה לא ניתן להמשיך בהם, הן משום טענות הבעל כנגד אשתו, הן משום הפירוד הממושך קרוב לשנתיים, והן משום שהבעל קשר קשרים עם אשה זרה.

משום כך גם בקשת האשה לשלום-בית אינה מעשית ואינה ריאלית ומה גם כי האשה הסכימה והשלימה עם תביעת הגירושין במישור המעשי אלא שרצונה להגן על זכויותיה.

באשר לזכאות האשה לכתובתה אמנם לא הוכחה טענת הבעל כאמור אך בפנינו הודתה האשה על התנהגות שאינה הולמת אשת איש אף בחברה אליה משתייכים הצדדים ראה פרוטוקול מתאריך 14/09/09:

ש. עם חבר הנפש שלך מר [אלמוני] האם את נוהגת להתנשק.
ת. לא, לא נוהגת.
ש. האם יכול להיות שהתנשקת איתו אינטימית צרפתית על השפתיים.
ת. פעם אחת כן, חד פעמי כשהייתי במצב נפשי מאוד קשה ובכיתי וספרתי לו על כל מה שאני עוברת בשנה האחרונה כשסיפרתי לו מה עברנו באותו יום.
ש. איפה זה היה.
ת. באוטו.
ש. איפה היה האוטו.
ת. בפארק ליד הבית.
ש. את זוכרת מה היתה השעה.
ת. אמצע הלילה שלוש ארבע משהו כזה.
ש. היו עוד אנשים באוטו או ליד.
ת. לא, זה היה ליד הבית שלו, היינו לפני כן בהצגה, סיפרתי לו, הוא ניצל את המצב שהייתי באותו רגע ובכיתי הרבה.
ש. ואם אני אגיד לך שזה היה בחניון באיזור בפארק רעננה.
ת. נכון זה מה שאמרתי.
ש. מה קרה חוץ מנשיקות איזה מגע מיני עוד היה ביניכם שם.
ת. לא שכבנו התנשקנו התחבקנו בכיתי הרבה התרפקתי עליו לא זוכרת שהיה משהו יותר מזה.

אין מדובר פה על נשיקה גרידא אלא "נשיקה צרפתית" עם גבר זר שחורגת אף מהנורמה בחברה אליה משתייכים הצדדים על כן התנהגות כזו הינה בגדר עוברת על דת הגובלת בכיעור וכן שהות האשה עם גבר זר באישון ליל אין כל הצדקה לכך ומעשים אלו מערערים את זכאותה לכתובתה.

אך מאחר ומעשים אלו על אף חומרתם אינם בדרגת כיעור המובאת בשו"ע אבן העזר סימן י"א אלא עדיין בדרגת עוברת על דת הנפסק בסימן קט"ו משום כך עדיין לא הפסידה האשה עקרונית את זכאותה לכתובה אם כי נוצר חיוב לקבלת גט מדין עוברת על דת ובכפוף לכללי הלכה זו.

באשר לרכוש וכספי הצדדים ומשאביהם, הואיל וקיימת מחלוקת בין הצדדים בקשר למקור הכספים וחלוקתם, על כן הצדדים יפנו מיד לרואה חשבון ויציגו בפניו את כל החומר בכדי שיגיש חוו"ד בהקדם בקשר למקור ונתיב הכספים.

באשר לטענת ב"כ האשה כי לאור התנהלותם הכספית בעניין משק ביתם יש להחיל עליהם משטר הפרדה רכושי ולהותיר בידי כל אחד מהם את אשר צבר, מאחר ושני הצדדים טוענים לחלוקת הרכוש על פי החוק, והפרשנות המקובלת היא שאין לראות בניהול חשבונות נפרדים משום הסכם להפרדה רכושית כל עוד אין הסכם מפורש על כך, איננו רואים כל מקום לחרוג מהמקובל.

שאר הנושאים הרכושיים שאין בהם מחלוקת וזכויות הצדדים שנצברו בתקופת הנישואין עד למועד הקרע יחולקו בחלקים שווים.

מועד הקרע הקובע לאיזון משאבי הצדדים הינו יום הגשת התביעה, משום שבפועל הצדדים חיים בנפרד מאותה תקופה ומנהלים משק בית נפרד.

באשר לכתובת האשה, תינתן פסיקה כוללת לאחר קבלת חוות דעתו של רואה חשבון.

דעה ב':
אני מסכים לאמור לעיל בכל הנוגע להסדרים הממוניים שבין הצדדים וכו'. אולם בענין הכתובה, נראה שהפסידתה מחמת הודאתה הברורה כשאמרה בפני בה"ד שהנטען ניצל את המצב וכו' (פרוט' 14/09/09), והמשמעות הרווחת של אמירה זו היא של ניצול ליחסים ממש, ולכל הפחות לדברי כיעור, ואין לומר שכיון שהודתה על 'ניצול', א"כ נאמר שהיה זה באונס, זה אינו, לפי שממכלול החומר שבפנינו עולה תמונה ברורה שלא היה שם אונס כלל ועיקר אלא רצון מלא לאחר כל השתלשלות המעשים המתוארים בפרוטרוט בדו"ח החוקר וגם הודאתה שהצביעו על קירבה נפשית וגופנית גדולה מרצון, וגדולה לגימה שמקרבת, ו"הרבה יין עושה" נאמר על הסוטה, ועוד שגם החוקר העיד שאכן ראה דבר כיעור מובהק, משיכת הראש מעלה ומטה וכו' שיש לדונה כאותה שאמרו "משיראו כדרך המנאפים" אף שלא ראו כמכחול בשפופרת ממש, ומה שאמרו לענין ביאה נכון גם לענין כיעור כנידוננו. וגם אם "יעלו שמים ירדו תהומות" בהתפלספות לסנגר על האשה שמא הודאתה אינה הודאה ושמא ראיית העדים אינה ראייה, אי אפשר להסתיר את השמש בכברה בצל המציאות בדורנו, ולהוציא כתובה מהמוחזק בנסיבות דנן כשכל בר בי רב דחד יומא יודע את האמת בסתר לבבו, וכהאי גוונא מבעי לן למיחש טובא לזילותא דבי דינא שמא יאמרו התירו פרושים את הדבר, ושמא יאמרו אין ת"ח בקיאים במעשי ידינו. ועי' ס' מי מנוחות על פ' שופטים עה"פ צדק צדק תרדוף, בא להזהיר הדיין לדון באומדנא חזקה ואפי' להוציא וכו'. לאור האמור, האשה הפסידה כתובתה וחייבת לקבל את גיטה.

דעה ג':
ביום 15/9/08 תבע הבעל בבית הדין תביעת גירושין כרוכה. במהלך הדיונים האשה הודתה שהיתה בקשר עם "חבר נפש" עמו יצאה לבד למועדונים למסעדות למקומות בילוי לבארים ולמסעדות. כמו כן הודתה שהתנשקה עם ידיד נפשה נשיקה אינטימית ("נשיקה צרפתית") על השפתיים באמצע הלילה בשעה שלוש או ארבע לפנות בוקר בהיותם לבד ברכב ללא נוכחות אנשים אחרים ברכב או לידו. האשה אמרה: "התנשקנו התחבקנו בכיתי הרבה התרפקתי עליו." וכשנשאלה האשה באילו מקומות בילוי הייתה עם ידיד נפשה במהלך אותו ערב ולילה השיבה: ".בהצגה ובמסעדה ולאחר מכן ליד הבית בפרק באוטו". האשה תארה את היחס עם ידי הנפש באופן הבא: "סיפרתי לו, הוא ניצל את המצב שהייתי באותו רגע ובכיתי הרבה." בבית הדין הופיע לעדות חוקר פרטי והעיד על כך שהאשה נראתה נכנסת לרכב עם גבר זר כשהיא מחובקת לאחר שבילתה עמו בהצגה ובמסעדה כשבמהלך הארוחה הם האכילו אחד את השני והיו צמודים ונגעו זה בזה, בהיותם ברכב בשעות הקטנות של הלילה הם ניראו מתחבקים ומתנשקים וכן העיד: "ראינו מבעד לשמשה שהבחור שיושב ליד ההגה מושך את ראשה של האשה מטה ומעלה" העד העיד שהיה עמו עד נוסף שגם הוא ראה את שהתרחש אך בית הדין לא חקר את העד השני.

הודאת האשה תאמה את הארועים שעליהם העיד העד, בית הדין הסתפק בהודאת האשה ולא דרש את חקירת העד השני.

מן האמור עולה המסקנה החד משמעית שהאשה עשתה מעשים המוגדרים כמעשי כיעור, היתה כאן התייחדות של זמן מרובה לאחר שהיו מחובקים ומתנשקים וניתן להגדיר התייחדות זו כהתייחדות לשם זנות ולא כהתייחדות רגילה. במיוחד כשההתייחדות היתה לאחר בילוי משותף וארוך. אי לכך יש לקבל את תביעת הגירושין של הבעל והאשה חייבת לקבל את גיטה.
ביחס לכתובה, האשה הפסידה את כתובתה. שכן במעשי כיעור שאיסורם ברור האשה לא צריכה לקבל התראה בכדי להפסיד את כתובתה והיא מפסידה כתובתה גם ללא התראה. וראה דעות הדיינים בפד"ר ח' פסק דין בעמוד 354 ועוד, וגם אם קיימות דעות שונות בין הפוסקים בהגדרת מעשי כיעור שיש בהם כדי להפסיד כתובתה אי אפשר לחייב את הבעל בתשלום הכתובה, כשהוא יכול לטעון לפטור עצמו לפי הדעות הפוטרות אותו. לכו יש לפסוק:

א. האשה חייבת לקבל את גיטה
ב. האשה הפסידה כתובתה.
ג. ביחס לחלוקת הרכוש אני מסכים לאמור לעיל.

פוסקים כדעת הרוב.

לאור האמור פוסק בית הדין:
א. לאור כל המתואר לעיל אין מקום להורות על שלום בית, ועל כן על הצדדים להפרד זה מזה בגט להלכה ולא רק למעשה, והאשה חייבת לקבל את גיטה.
ב. האשה הפסידה את כתובתה.
ג. השיתוף בדירת המגורים הרשומה על שם שני הצדדים יפורק והדירה תחולק בחלקים שווים.
ד. הצדדים יפנו לשמאי מוסכם להערכת שווי הדירה.
ה. לצדדים זכות ראשונית על פני צד ג' לרכישת הדירה.
ו. במידה ולא יצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה בעניין מכירת/רכישת הדירה תוך ששה חדשים, ממנה בית הדין את ב"כ הצדדים ככונסי נכסים למכירת הדירה.
ז. מועד כינוס הנכסים ידחה באם תתקבל בקשה מוסכמת על ידי הצדדים עצמם.
ח. מסידור הגט ועד למכירת הדירה, תמשיך האשה לגור בדירה תמורת מחצית מדמי שכירות המקובלים במשק על דירה מקבילה.
ט. מסידור הגט הבעל מנוע מלהיכנס לדירה למעט לצורך מכירתה ובליווי צד ג'.
י. הצדדים יפנו מיד לרואה חשבון מוסכם ויציגו בפניו את כל החומר הנדרש לבדיקת טענותיהם למקור הכספים בחשבונות הרשומים על שמם.
יא. ניתן בזה צו לגילוי מסמכים הדדי ועל הצדדים להציג בפני רואה החשבון כל חומר הנדרש בכדי לקבל חוות דעת ברורה למקור הכספים.
יב. על רואה החשבון להגיש בהקדם האפשרי את חוות דעתו.
יג. לאחר קבלת חוות דעת מרואה חשבון תינתן פסיקה סופית על כספים אלו.
יד. פרט לכספים השנויים במחלוקת, כל זכויות הצדדים מתקופת חיי הנישואין ועד למועד הקרע יאוזנו ביניהם ויחולקו בחלקים שווים.ובמידת הצורך יפנו לאקטואר.
טו. מאחר והצדדים חיים ומנהלים משק בית בנפרד מזה כשנתיים, מועד הקרע הקובע לאיזון המשאבים הינו 15/09/08בו נפתח תיק הגירושין.

ניתן ביום כ"ח באלול התש"ע
(07/09/2010)

הרב אחיעזר עמרני - אב"ד
הרב דוד בירדוגו - דיין
הרב מאיר פרימן - דיין