עובדות והליכים


1. הצדדים, פלוני (להלן:"הבעל") ופלונית (להלן:"האישה") נישאו זל"ז כדמו"י בחופה וקידושין ביום 11.1.2007.
אלו נישואין ראשונים של שני הצדדים.מנישואין אלו לא נולדו לצדדים ילדים.
לפנינו תביעת גירושין של הבעל ותביעות כרוכות לרבות תביעה רכושית אשר הוגשו ביום 18.7.10.
האישה הגישה תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 36209-07-10 ) אשר נושאת חותמת 'נתקבל' של מזכירות בית המשפט מיום 21.7.2010.זהו גם תאריך הרשום של התביעה במערכת המחשוב של בתי המשפט.


2. ביום ב' כסלו תשע"א (9.11.2010) קיים בית הדין דיון בעניינם של הצדדים.
בתחילת הדיון הצהירו שני הצדדים על רצונם להתגרש.האישה גם הודתה בפני בית הדין כי בשנה האחרונה קיימה מערכת יחסים אינטימית עם גבר זר.
בנסיבות אלו, פסק בית הדין בהחלטה נפרדת כי אין מנוס מגירושין ובני הזוג חייבים להתגרש זה מזה.
לאחר העיסוק בסוגיית הגירושין נסב עיקרו של הדיון בסוגיית סמכותו של בית הדין לדון בתביעות שכרך הבעל לתביעת הגירושין - לרבות התביעה רכושית, תוך שב"כ הצדדים משמיעים את טענותיהם וטיעוניהם באריכות ובפירוט.


טענות הצדדים

3. ב"כ האישה טוענת שיש למחוק את התביעה הרכושית הכרוכה של הבעל בהעדר סמכות עניינית של בית הדין לדון בענייני הרכוש.
את טענתה זו מבססת ב"כ האישה בראש ובראשונה על כך - שלדבריה, האישה הגישה תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה 12 יום קודם שהגיש הבעל תביעה רכושית כרוכה לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב.
לדברי ב"כ האישה, אף שבאופן פורמאלי התביעה הרכושית הוגשה לבית המשפט רק ביום 21.7.2010, מכל מקום, כתב התביעה נשלח בדואר רשום למזכירות בית המשפט ביום 4.7.10 והתקבל על ידי מיופה כח של מזכירות בית משפט ביום 6.7.10.לדברי ב"כ האישה בשל שביתת מזכירויות בית המשפט לא ניתן היה לרשום את התביעה במערכת המחשב של מערכת בתי המשפט עד סיום השביתה.
ב"כ האישה הגישה לבית הדין את הודעת מנהל בתי המשפט בדבר השבתת מערכת בתי המשפט בין יום ה- 21.6.2010 ועד ליום ה- 10.7.2010.
עוד טוענת ב"כ האישה שהבעל הכיר בסמכות בית המשפט, וזאת לאור העובדה שלא הגיש לבית המשפט בקשה נפרדת ומיוחדת להעברת הדיון לבית הדין הרבני בשל העדר סמכות, והסתפק בהגשת בקשה זו בכתב ההגנה אשר הגיש לבית המשפט.
ב"כ האישה השלימה את טיעוניה בכך שהתביעה הרכושית של הבעל אינה עומדת במבחני הכריכה. לדברי ב"כ האישה תביעת הגירושין אינה כנה והכריכה עצמה נעשתה שלא בכנות ושלא כדין -נוכח העובדה שהבעל לא נתן פירוט מספיק בענייניי הרכוש והשמיט קיומם של חובות.


4. מנגד, טוען ב"כ הבעל שהסמכות העניינית לדון בתביעות הכרוכות לרבות בתביעה הרכושית נתונה לבית הדין. ב"כ הבעל טוען שהתביעה הרכושית אשר הגיש לבית הדין קדמה בשלושה ימים לתביעה הרכושית אשר הגישה האישה לבית המשפט. ב"כ הבעל טוען שהמועד הקובע הוא מועד רישום התביעה במערכת המחשוב.
בתגובה לטענת ב"כ האישה שהבעל הכיר בסמכותו של בית המשפט לדון בתביעה הרכושית טוען ב"כ הבעל שבכתב הגנה אשר הגיש לבית המשפט טען שהסמכות העניינית לדון בתביעה הרכושית נתונה לבית הדין.
בכל הקשור למבחני הכריכה טוען ב"כ הבעל שאין ספק שתביעת הגירושין של הבעל היא כנה. ב"כ הבעל טוען עוד שכריכת התביעה הרכושית נעשתה בכנות וכדין והפנה את ביה"ד לכתב התביעה בו ישנה התייחסות אף לחובות.


דיון והכרעה

5. בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון נקבע שהמבחן הרגיל להכרעה ב"מרוץ הסמכויות" הוא מבחן הזמן שלפיו מוקנית הסמכות לערכאה הראשונה שבה נפתח ההליך. עם זאת הכירה הפסיקה באפשרות שתביעה מאוחרת בזמן - המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, היא שתגבר ב"מרוץ הסמכויות" וזאת על פי מבחן כנות הכריכה. (ראו: ע"א 104/54; ע"א 191/57; ע"א 170/56; ע"א 3868/95; בג"ץ 8754/00).
בבג"ץ 58/08 (פסק דין מלפני שנה) כותב כבוד המשנה לנשיאה השופט ריבלין, שקביעת מועד הגשת התביעה כמודד להכרעה בשאלת הסמכות מציעה, דווקא, פתרון מסוים לבעיית מרוץ הסמכויות בשל כך שהוא מסייע בהשגת הכרעה קלה, ברורה וקוהרנטית המפחיתה במידת מה את החיכוך בין הערכאות.לפיכך, כל עוד ניתן להוכיח מהי התביעה שהוגשה קודם לכן ראוי כי הסמכות תוקנה לערכאה שאליה הוגשה תביעה הראשונה בזמן.

אם אנו ממשיכים בקו מחשבה זה דין טענת האישה, ולפיה, התביעה שהיא הגישה בבית המשפט קודמת בזמן לתביעה שהגיש הבעל בבית הדין הרבני להדחות.
הבעל הגיש את התביעה הרכושית הכרוכה לבית הדין ביום 18.7.2010.זהו תאריך הרישום של התביעה במערכת המחשוב של בתי הדין הרבניים. תביעתה של האישה נושאת חותמת 'נתקבל' של מזכירות בית המשפט מיום 21.7.2010. זהו גם תאריך הרשום של התביעה במערכת המחשוב של בתי המשפט.
בית הדין מוצא לנכון לציין שעובדי בית המשפט שבו לעבודה ביום 11.7.2010 - דהינו שבוע לפני שהגיש הבעל את תביעתו בבית הדין - כך שעמדו לאישה חמישה ימי עבודה להקדים ולהגיש את תביעתה בבית המשפט ולא להסתמך על המשלוח בדואר. טענת ב"כ האישה 'שהתור היה ארוך' אינה טענה שיכולה להתקבל.
אין אנו יכולים לקבל את הטענה שתאריך משלוח בדואר רשום או מועד אסיפת כתב התביעה מבית הדואר ע"י פקיד בית משפט ייחשב מועד הגשת התביעה.
אם נקבל טענה זו 'ייפרץ הסכר' ומדוע שלא נקבל טענה שמסירה לשליח של חברת שליחים או לעורך דין עמית - תחשב אף היא כמועד פתיחת ההליך?אם נקבל את טענת ב"כ האישה נצטרך להתמודד חדשות לבקרים עם טענות 'יצירתיות' 'וחדשניות' מהו מועד פתיחת ההליך ואף נאלץ לקיים הליכי הוכחות בעניין.
אנו סבורים שרק עמידה דווקנית על כך שמועד הגשת התביעה הוא- ורק הוא- מועד רישומה במערכת המחשוב של בתי המשפט ובתי הדין, תגשים את דבריו של השופט ריבלין בדבר מבחן ברור וחד משמעי המסייע בהשגת הכרעה קלה, ברורה וקוהרנטית -המפחית את החיכוך בין הערכאות.


6. בית הדין דוחה ואף מביע את תמיהתו על טענת ב"כ האישה ולפיה אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בתביעה הרכושית הכרוכה וזאת נוכח העובדה שהבעל לא הגיש לבית המשפט בקשה נפרדת ומיוחדת להעברת הדיון לבית הדין הרבני. בית הדין מקבל את טענת ב"כ הבעל ולפיה בהזדמנות הראשונה -במסגרת כתב ההגנה- טען שהסמכות העניינית נתונה לבית הדין.


7. ב"כ האישה השלימה את טיעוניה בכך שהתביעה הרכושית של הבעל אינה עומדת במבחני הכריכה.לדברי ב"כ האישה תביעת הגירושין אינה כנה והכריכה עצמה נעשתה שלא בכנות ושלא כדין -לנוכח העובדה שהבעל לא נתן פירוט מספיק בענייניי הרכוש והשמיט קיומם של חובות. בית דוחה טענות אלו.
נוכח נסיבות המשבר בחיי הנישואין והקרע העמוק שאינו ניתן לאיחוי בין בני הזוג, היה מקום לחייב ואולי אף לכפות את בני הזוג להתגרש. בנסיבות אלו, אין כל ספק שתביעת הגירושין כנה.
בית הדין גם מקבל את טענת הבעל כי התביעות שנכרכו לתביעת הגירושין - נכרכו בכנות
וכדין. הבעל כרך את התביעות באופן מפורש וברור. עיון בכתב התביעה מלמד שיש בו פרטים בדבר רכושם של הצדדים ובדבר חובות וכן פרטים בדבר הכנסותיו של הבעל.
יש בכתב התביעה ללמד בבירור על רצונו של הבעל שכל הנושאים שנכרכו לתביעות ידונו בפני בית הדין הרבני.
האישה טוענת שכריכת הרכוש אינה כנה מאחר ופירוט הרכוש והחובות - לוקה בחסר. אף אם נניח שאכן פירוט הרכוש והחובות אינו מלא- אין בעובדה זו כשלעצמה לשלול את היות הכריכה כנה. בשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע שאי פירוט נכסים, אין בו הכרח כדי לשלול את כנות הכריכה, שכן פירוט יכול ויידרש במהלך הדיונים, ואין לקבוע ככלל שהוא חייב לבוא במלואו ובאופן ממצה בתובענה דווקא.
בבג"צ 5747/03 קבעה כבוד הנשיאה, ששאלת כנות הכריכה היא שאלה עובדתית במהותה הנבחנת על רקע נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. הנשיאה קבעה שהכרעה בשאלת כנות

הכריכה תיעשה על פי מכלול הנסיבות האופפות את התביעה תוך בחינת מניעיו של מבקש הכריכה-האם הוא מבקש אך לסכל פניה לערכאה אזרחית, או שהוא מעוניין בקיום התדיינות צודקת יעילה ומעשית בעניין הכרוך.
במקרה אשר לפנינו לאחר בחינת נסיבות המקרה אנו קובעים כי הבעל עמד במבחן הכריכה על כל מרכיביו לרבות מבחן כנות הכריכה.


8. אשר על כן, אנו קובעים שלבית הדין הרבני האזורי בת"א נתונה הסמכות לדון תביעות הבעל הכרוכות לתביעת הגירושין.



ניתן ביום ו' בשבט התשע"א
(11/1/2011)

הרב חיים שלמה שאנן - אב"ד
הרב מרדכי מזרחי בר אור - דיין
הרב שלמה שטסמן - דיין