תביעת מזונות של האשה. האשה דורשת להשיב על כנן את גובה המזונות שנפסקו בעבר (כפי שיפורט להלן), כאשר סך תביעתה עומד על 1200 ש''ח לשבוע, וכן תשלום בריאות, חינוך ושאר הוצאות הבית. כן תובעת הוצאות טיפולי שיניים לאשה בסך 100,000 ש''ח.

ב"כ הבעל טוענת כי הסך המבוקש גבוה מדי עבור יכולתו הכלכלית של הבעל. כן טוענת טענת "ממה נפשך" - אם האשה תובעת גירושין, לא מגיעים לה מזונות, ואם אינה רוצה בגירושין, הרי יש לסגור את התיק (או שמא התיק כבר סגור, להבנתה, כפי שיבואר להלן), וממילא נופלת כל כריכת תביעת המזונות. באשר לתביעת תשלום עבור טיפולי שיניים, מגיבה עניינית בדיון האחרון וכן מבקשת להגיב בתוך 14 יום.

כמו כן קיימת תביעת גירושין של האשה. אמנם נכון להיום תיק הגירושין של האשה סגור, אולם לאחר בדיקה נראה כי התיק נסגר בטעות (מנהלתית). לאור הצהרת ב"כ האשה בסוף הדיון האחרון כי האשה עומדת על תביעתה בתיק הגירושין, בית הדין מורה בזאת למזכירות לפתוח מחדש את תיק הגירושין של האשה.

שינוי מותב בית הדין
טרם ניכנס לדון בגופו של ענין, ברצוננו לציין כי לפני מספר ימים הוחלף הרכב בית הדין הדן בתיק זה. בין חברי ההרכב הנוכחי אין דיין שהיה נוכח במותב הקודם (המותב הקודם כלל את כב' הדיינים: הרב מימון נהרי – אב"ד, הרב יוסף יגודה והרב אברהם מייזלס). בשל כך ולאור התקנות בענין (תקנות הדיון, בתי דין רבניים – התשנ"ג, תקנה עא, ובהתאם להנחיות היועץ המשפטי לשיפוט הרבני – תשס"ח), בית הדין הסב את תשומת לב הצדדים לשינוי שנעשה בהרכב בית הדין ונתן לצדדים אפשרות להביע דעתם בענין. הצדדים נענו להצעת בית הדין לסיכום תקציר טענותיהם מעת פתיחת התיק והצגת עובדות נוספות השייכות לתיק, סיכום שייערך בעל פה. ואכן הצדדים הציגו בקצרה את עיקרי הדברים מצידם. לאחר מכן נמשך הדיון בתיק מהנקודה בה הופסק ע"י המותב הקודם.

כמו כן, בית הדין עיין בכל החומר שבתיק.

השתלשלות הענינים
טרם הכרעת הדין בתביעת האשה למזונות, נזכיר כמה פרטים חשובים השייכים לפסיקת הדין הנ"ל.

להלן ציטוט מפרוטוקול הדיון מיום כ"ז באלול התש"ע 06/09/2010.

"האשה: אני רוצה להתגרש.
הבעל: אני מסכים להתגרש.
ב"כ הבעל: האשה הגישה תביעה למזונות אשה ב- 30.5.2010 ובתאריך 2.5.2010 פנתה לביהמ"ש בתביעה למזונות אשה היא רוצה כנראה להשיג דברים משתי ערכאות.
ב"כ האשה: הגשנו בקשה לתיקון טעות ובקשנו לדון בביהמ"ש רק בענין מזונות ילדים".

ועוד:

"ב"כ האשה: היא רוצה לעכב פסיקת מזונות לאשה שנמצאת על סף התמוטטות נפשית בגלל המצב הקשה בבית ואנו נמצאים ערב חג, כל הזמן הוא מאיים עליה שיסלק אותה מהבית כי הבית רשום ע"ש וע"ש אמו...".

ועוד:

"ב"כ הבעל: יש כאן סיסמאות ריקות מתוכן אין כאן עילה למזונות. הוא מפרנס וממשיך לנהל את רמת החיים שהיתה עד עכשיו, אין שום מצוקה ואין שינוי נסיבות. אם יש הסכמה לגרושין נתגרש אחרי החגים. לא יתכן שהיא תרצה להתגרש ושיפרנס אותה כל החיים, ניהלנו מו"מ והצענו הצעות שחברתי דחתה אותם ולכן פניתי לביהמ"ש שיופנו ליחידת הסיוע, אני אגיש כתב הגנה עד ל-1.10 גם בענין המזונות, היא כרכה הכל בביהמ"ש ולא אצה לה הדרך, אני מבקשת לקבוע מועד לגט".

להלן כמה ציטוטים מהחלטת בית הדין מאותו היום:

"מן המקובץ עולה כי קיימת בין הצדדים הסכמה להתגרש. האשה וב"כ פתחו בבית המשפט תיקי תביעה למזונות הילדים וחלוקת הרכוש, עדיין לא נתנו החלטות....
בין הצדדים וב"כ מתנהל משא ומתן להסכם שעדיין לא הבשיל....
הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, אולם אין ביניהם מערכת זוגיות ראויה....
מנגד, טוענת ב"כ הבעל ... לדבריה הם הגישו לאשה וב"כ הצעות להסכם גירושין ומבקשים לקבוע מועד לסידור גט אחר החגים. ב"כ האשה מגיבה שהצעות הבעל אינן רציניות ומותירות את האשה חסרת כל.
עמדת בית הדין שיש בשלב זה לשמר את המצב הקיים ולהמתין להחלטת בית המשפט במזונות הילדים...
לאחר שבית הדין שקל את המרכיבים בתיק זה, מחליט בית הדין כדלהלן:
א. בית הדין מאשר את הסכמת הצדדים להתגרש.
ב. על הצדדים וב"כ לנהל משא ומתן ענייני להסכם גירושין כולל ולהעבירו לאישור בית הדין...
ג. הצדדים וב"כ רשאים להופיע לאישור ההסכם...
ד. בית הדין מחייב את הבעל להמשיך ולהעביר לאשה 1200 ש''ח לשבוע לכלכלת הבית.
ה. בנוסף, בית הדין מחיב את הבעל לשלם את ההוצאות השוטפות של הבית הכוללות חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, גז, טלפון והוצאות של האשה....
ו. ...
ז. בית הדין ישוב ויבחן את עמדתו בתביעת האשה למזונותיה בהתאם להתפתחויות.

לאחר מתן כתב הגנה מאת הבעל וכן המצאת החלטת בית המשפט וכן חומר נוסף, יצאה החלטה נוספת של בית הדין ביום י"ב טבת תשע"א 19.12.10, וכך נפסק:

"בית הדין עיין מחדש בחומר שבתיק הכולל כתב הגנה של הבעל וב"כ מיום 24.10.10, הודעה מטעם הבעל מיום 21.10.10 ובה הצעה להסכם גרושין, תגובת האשה וב"כ להצעת הבעל והודעה ובקשה ובה צירוף החלטת ביהמ"ש.
לאחר העיון מחליט בית הדין להפחית את הסך בו חויב הבעל ע"י בית הדין במזונות זמניים ולהעמידו על סך כולל של 1,500 ₪ לחודש.
עם קבלת החלטת ביהמ"ש בנושא זה בדיון שייערך ביום 12.01.11 על הבעל וב"כ להמציא לבית הדין החלטת ביהמ"ש, ובית הדין ישוב ויבחן את עמדתו".

להלן יובאו ציטוטים מתוך פרוטוקול הדיון האחרון מיום ג' באדר ב התשע"א (09/03/2011)

"הופיעו הצדדים וב"כ וביה"ד עובר על התיק.
ביה"ד: אנו הרכב חדש, האם אתם מסכימים שנעבור על החומר ונמשיך את התיק מהיכן שהסתיים.
ב"כ הצדדים: אנו מסכימים להמשיך בתיק.
ב"כ האשה: יש בקשות שלנו לטיפולי שיניים ועוד מס' דברים, ביה"ד בהרכב הקודם פסק ביום 6.9.10 1,200 ₪ מזונות לשבוע והוצאות הבית כפי הפירוט בהחלטה, וכן הוצאות האשה, במועד זה לא נקבעו מזונות לילדים, ואח"כ חוייב הבעל בסכום חד פעמי של 6,000 ₪, ומיד הבעל פנה לביה"ד לבטל את מזונות האשה וביה"ד הפחית את מזונות האשה לסך 1,500 ₪ לחודש ושלחתי את תגובתי המפורטת לביה"ד. כיון שלא קיבלתי זכות תגובה לבקשתו, לא הבנתי מה הרלוונטיות של פסיקת ביהמ"ש למזונות האשה, ביהמ"ש פסק 4,000 ₪ למזונות הילדים, מזונות האשה נפסקו ללא קשר למזונות הילדים ואני מבקשת להחזיר את המזונות שנפסקו לה, יש לה הוצאות רבות, כמו"כ יש בקשה נוספת שהיא טיפולי השיניים, וגם את סכום המזונות הוא מבקש לבטל בכלל.
ב"כ הבעל: האשה היא זו שפתחה בהליכים שהיא לא רוצה לחיות איתו, הוא מעולם לא רצה להתגרש ואמרנו שלא נחזיק אותה בכח ואי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו, הוא שכיר ומשתכר כ-9,000 ₪ הוא נושא בהלוואות, ביה"ד לא קבע מזונות בהחלטתו הראשונה אלא הבעל אמר מה הוא נותן ועפ"י זה קבע ביה"ד שימשיך לתת מה שנתן, החלטה זו ניתנה אחר דיון קצר ללא כתב הגנה, האשה הגישה תביעה לגרושין, לאחר מכן היא הגישה תביעה למזונות אשה וקטינים, ובקשה לסגור את תביעת מזונות הקטינים, הבעל מוכן להתגרש בתביעת האשה לגרושין, לאשה אין שום אינטרס להתגרש היא משחקת בכל הערכאות, כל תביעתה למזונות נשענת על תביעת הגרושין ולא ש"ב....
ביה"ד לאשה: למה את לא מתגרשת.
האשה: כשנגבש הסכם נורמלי נתגרש, לא הגענו להסכם שמניח את הדעת, ענין הרכוש נידון בביהמ"ש, אני רוצה להתגרש אבל לא בכל מחיר. אנו נשואים 20 שנה ולא ידעתי על כל הענינים הכספיים שלנו, הוא היה מביא מזומן ובזה הסתדרנו אין לי מושג מה העסקים שלו.
ב"כ האשה: קדם משפט נקבע ליולי.
ביה"ד: אנו מציעים שהצדדים יתגרשו וביהמ"ש יפסוק ברכוש.
ב"כ האשה: ומי יעזוב את הבית הם גרים יחד, אנו לא מוותרים על הכתובה ולא על מזונות, זה לא משנה שהאשה פתחה את התיק לגרושין לשלול ממנה מזונות.
ביה"ד: צריך לקצוב זמן לגרושין לא יתכן להשאיר את בני הזוג במצב כזה....
ב"כ הבעל: צרפתי את החלטת ביהמ"ש, ביהמ"ש כבר מינה מומחים והם בודקים את כל הרכוש, הם גרים בדירה שחצי של אמו, הוא לא עצמאי, העסק של הוריו מדובר במוסך קטן, הוא משלם את הוצאות הבית ונותן לה 1,500 ₪ לעצמה בלבד....
ביה"ד: תיק הגרושין סגור.

ב"כ הבעל: שב"כ האשה תצהיר אם התיק סגור או לא, ואם הוא סגור אז אין לפסוק מזונות.
ב"כ האשה: פעם ראשונה שאני שומעת שהתיק סגור הוא אמור להיות פתוח".

עד כאן הובא תורף השתלשלות הענינים בתיק זה.

ועתה נעבור להכרעת הדין.

גירושין
בשלב זה האשה אינה מוכנה להתגרש, כאמור בפרוטוקול. הבעל עצמו מעוניין להתגרש. טענתה לעיכוב סידור הגט הינה "עד שיסודרו כל הענינים הרכושיים בבית המשפט", כפי שהצהירה בדיון האחרון. לטענתה, לא תלך לסידור גט, אף אם ההליכים הרכושיים בבית המשפט ימשכו זמן רב. במקביל, האשה עומדת על תביעתה להתגרש, ומותירה את תיק הגירושין שפתחה על כנו, כאמור בפרוטוקול. כמו כן, כבר אושרה הסכמת הצדדים להתגרש, בהחלטת בית הדין מיום 6.9.10, כמצויין לעיל.

בדרך כלל בית הדין אינו מקבל עילה זו לדחיית הגט. טענה מסוג זה של משיכת הליכים למשך זמן כה ממושך, אף ששני הצדדים מעוניינים בגירושין, בדרך כלל הינה עילה מובהקת לחיוב גט. אולם, בשלב זה בית הדין אינו נוהג כאמור, שהרי תיק הגירושין הוא של האשה, ובית הדין אינו נוהג להפעיל חיוב גט כאשר אין תביעת גירושין נגדית.

מזונות
באשר לתביעת המזונות, בית הדין בדעה כי אשה התובעת גירושין, אינה זכאית לדמי מזונות, וכל שכן במידה והיא זו שמעכבת בפועל את סידור הגט. צודקת ב"כ הבעל בטענתה כי לא ניתן לאחוז את החבל בשני הקצוות: גם לתבוע מזונות, ובמקביל לדחות עד אין קץ את הגירושין עצמם ולזכות בדמי מזונות אשה למשך תקופה ארוכה.

ואכן, כבר בהחלטתו מיום כ"ז אלול תש"ע 6.9.10 (המצוטטת לעיל, סעיף ז) אמר בית הדין כי "בית הדין ישוב ויבחן את עמדתו בתביעת האשה למזונותיה בהתאם להתפתחויות". ואכן ההתפתחויות ארעו. נכון להיום, בית הדין מתרשם כי האשה היא זו המעכבת את הגירושין, כפי המצוין לעיל. התפתחות זו גוררת בעקבותיה את המסקנה המתבקשת כי יש מקום לקבוע שאין לחייב את הבעל במזונות אשתו, וראה מה שיובא להלן.

דיון
לצורך הוכחת הענין נביא כמה אסמכתאות הלכתיות, מהם עולה כי אשה התובעת גירושין, במקרים מסויימים אינה זכאית למזונות אשה, וכן יש לפסוק גם בנסיבות דידן.

עי' פד"ר טז (עמוד 160), בתוך נימוקיו של הג"ר שלמה דיכובסקי שליט"א (חבר בית הדין הגדול לשעבר), שם כתב כך:

"בנידוננו, אין לחייב את הבעל במזנות האשה, היות ועזבה את הבית, וכדפסק הרמ"א בסימן ע, יב. טענתה כי עזיבתה את הבית מוצדקת משום שבעלה ניסה לשכב עמה בנידתה וגם שלא כדרכה, אינה מתקבלת משני טעמים:
א. לדעת הריטב"א והרמב"ן והאוזן-אהרון, אין לאשה נאמנות במקום שעושה את בעלה רשע. וכך היא מסקנת רוב מנין חברי ביה"ד הגדול.
ב. גם אם נאמנת בטענתה, אין לחייבו במזונות, משום שאינה מוכנה לעשות שלום אתו, אפי' יתקן את דרכיו, וכפי שהסיק הבית יעקב".

סברתו השניה שמביא בשם ספר בית יעקב: "אין לחייבו במזונות, משום שאינה מוכנה לעשות שלום אתו, אפי' יתקן את דרכיו", שייכת גם בנסיבות דידן, הלכך אף אם תביעתה הראשונה לגירושין היתה מוצדקת (מה שלא הוכח עד כה, כפי העולה מעיון בתיק בית הדין), אין בכך כדי לזכות אותה בדמי מזונות אשה.

בנוסף, ראה פד"ר משפטי שאול (הג"ר שאול ישראלי זצ"ל) סימן ה, שכתב כך:

"וצריך להוסיף עוד, שבנימוקי הפס"ד נאמר עוד, שמאחר שהבעל הגיש תביעה לגירושין ואף הוא מונע עכשיו שתחזור, ממילא אין עזיבתה מעלה או מורידה בדבר, ומסתמך על האמור ב"פסקי דין" כרך ו' חוברת א'. אך אין הנידון דומה לראיה דהכלל הוא: "דאין האיש חייב במזונות אשתו אלא כשהיא עמו" (רמ"א סי' ע' סי"ב), "כי היא משועבדת לעמוד תמיד לפניו ולשמש אותו ולאכול עמו על שולחנו" (ח"מ שם סקי"ג), ונמצא שעיקר התקנה של מזונות אינה אלא באופן זה, ואם היא הולכת אין מקום לתקנה כל עיקר. אלא שאם העיכוב הוא ממנו נמצא שהיא אנוסה בדבר, ואינה מפסידה מזונות. משא"כ כשגם היא מונעת, א"כ לא מצד האונס היא נמנעת, והאונס אינו מעלה ואינו מוריד, מאחר שבכה"ג אין מקום כלל לתקנה, שהוא רק בתנאי שמצדה מוכנה למלא מה שהיא משועבדת".

ובכן, מה שכתב "משא"כ כשגם היא מונעת, א"כ לא מצד האונס היא נמנעת, והאונס אינו מעלה ואינו מוריד, מאחר שבכה"ג אין מקום כלל לתקנה, שהוא רק בתנאי שמצדה מוכנה למלא מה שהיא משועבדת", שייך גם בנסיבות דידן, שאף שהם גרים יחדיו, אך מרידתה בבעל, כאשר היא זו המונעת, היא עילה לפטור הבעל ממזונותיה, שהרי בכגון זה, מה לי אם גרים יחדיו או שהיא עזבה את הבית.

וראה גם פס"ד בית דין אזורי טבריה (הדיינים הרב לביא, הרב בזק והרב אריאל), תיק 032372187, שם הסיקו כי לאור האמור ברמ"א אבן העזר סימן ע' סעיף יב שאין האיש חייב במזונות אשתו, אלא כשהיא עמו - אף במקרים של מניעה הדדית לחיים משותפים, לרבות מקרה שהבעל אינו רוצה באשה וכתוצאה מכך האשה אינה רוצה בו, אין הבעל חייב במזונותיה.

לאור האמור, כל שכן בנסיבות דידן, שהאשה היא זו שיזמה את הגירושין ופתחה את התביעה, שיש לפטור את הבעל ממזונותיה.

אולם, למרות כל האמור, בית הדין מאזין בקשב רב לטענת ב"כ האשה כי הצדדים אינם יכולים להתגרש כעת, שהרי הם עדיין גרים יחדיו, כך שאין לתלות בהכרח את כל סיבת עיכוב הגט באשה עצמה, ונתייחס לכך להלן.

לאור האמור, יש להכריע כך:
א. בשלב זה, למרות כל האמור לעיל, בית הדין אינו תולה באשה את כל הסיבה לעיכוב הגט, שהרי למעשה הצדדים גרים תחת קורת גג אחת, ובמצב זה לא יהיה ניתן להביא את הצדדים לכלל גירושין.
ב. בשלב זה בית הדין מותיר על כנה את פסיקת המזונות האחרונה על סך 1500 ש''ח לחודש.
ג. חיוב המזונות האמור הינו זמני ולמשך ששה חודשים מהיום. לאחר פרק זמן זה ולאור ההתנהלות שבתיק, בית הדין ישקול ביטול חיוב המזונות.
ד. במידה והבעל יעזוב את הדירה (ויותיר את ההכרעה הרכושית על הבית לבית המשפט בו מתנהל תיק הרכוש), בית הדין יפטור את הבעל ממזונות האשה וכן מכל ההוצאות השוטפות של הבית. בית הדין יאות לשמוע גם הצעה אלטרנטיבית לתשלום דמי שכירות נאותים לאשה, עד לעת הגירושין או עד להחלטה אחרת של בית הדין בענין הגירושין בהתאם לשיקול דעת בית הדין, ובמידה ותתקבל על דעתו, בית הדין יפעל כאמור.
ה. באשר לתביעת האשה לתשלום טיפולי שיניים, בית הדין ידון בכך במועד אחר, ולאור ההתפתחויות שבתיק והוא מותנה בהם.
ו. באשר לגירושין, בית הדין אינו מוצא סיבה מדוע להותיר את המצב על כנו, ללא גירושין בין הצדדים, כאמור. במידה והבעל חפץ לקדם את הגירושין, הוא רשאי לפתוח תיק תביעה, ובית הדין יפעל לאור הנסיבות, כמקובל.
ז. במקביל לכל האמור, על ב"כ הצדדים לנהל משא ומתן בתוך 45 יום לסיום כולל של התיק, על כל מרכיביו השונים. במידה ותושג הסכמה, יש לדווח לבית הדין לאלתר.
ח. בכל מקרה, על הצדדים לדווח לבית הדין בתוך 45 יום אודות ההתפתחויות.
ט.


ניתן ביום ג' באדר ב התשע"א
(09/03/2011)

הרב מיכאל בלייכר - יו"ר
הרב יצחק אושינסקי - דיין
הרב ישראל דב רוזנטל - דיין