בפני בית הדין מונחות שתי תביעות מנוגדות. מחד תביעת האם ליתן תוקף פסק דין לנספח להסכם הגירושין בנושא מזונות הילדים, ובמסגרת זו לחייב את האב להגדלת סכום המזונות. מאידך, תביעת האב להפחתת מזונות הילדים עקב שינוי נסיבות.

הקדמת פרטים עובדתיים נחוצים:
א. הצדדים התגרשו ביום י"ט כסלו תשס"ט 16/12/08.
ב. בית הדין אישר את הסכם הגירושין ביום ט"ו חשון תשס"ט 13/11/08.
ג. בהסכם הגירושין בסעיף מזונות הילדים נקבע שהאב מתחייב לשלם למזונותיהם סך 4000 ₪ לחודש.
ד. במקביל להסכם הגירושין הנ"ל, נכתב נספח להסכם שנחתם ע"י הצדדים, ובו מתחייב האב לשלם סכום נוסף למזונות הילדים בסך 3000 ₪, כך שבסך כולל חייב האב למזונות ילדיו 7000 ₪ לחודש.
ה. הנספח לא הובא לאישור בית הדין.
ו. האשה וב"כ הגישו תביעה לאישור נספח ההסכם ביום 31/8/09.
ז. הבעל הגיש תביעה להפחתת מזונות ביום 1/9/09.
ח. בהסכם הגירושין נקבע בסעיף 5 יג' "הצדדים מסכימים כי במקרה של מחלוקת בשאלת המזונות, לרבות בשאלה באם חל שינוי נסיבות קיצוני לפנות במשותף לעוה"ד י. שורצברג... והצדדים מסכימים לקבל המלצת המגשר מבלי לפגוע בסמכותו של כב' בית המשפט לענייני משפחה.
ט. לאור האמור בסעיף ח' כתב בית הדין בהחלטתו מיום 9/12/09 "כי מן הראוי שהנושאים הנ"ל השנויים במחלוקת יבואו על פתרונם עם הסכמת הצדדים לקבל על עצמם כל הצעת גישור של המגשר י. שורצברג...".
י. הנסיון לפתור את המחלוקת באמצעות הבורר לא צלח, ובית הדין הציע פשרה לצדדים לסיום ההליך.
יא. התקיימו מספר דיונים בנושאי תביעות הצדדים שבמהלכם הופיעו המגשר שערך את ההסכם, ורואה החשבון של החברה שבשליטת האב. כמו כן הוגשו מסמכים ע"י האב וב"כ להוכחת תביעתם.

א. עמדת בית הדין בתביעת האם לאישור הנספח:
1) מעמדו המשפטי של הסכם גירושין שנחתם ע"י הצדדים, שהוא מחייב את הצדדים לקיימו אלא שלא ניתן לאוכפו כפי שהוא, מאחר ולא הובא לאישור ערכאה שיפוטית.
2) באשר לסעיף מזונות הילדים קיים הבדל משמעותי נוסף בין אם ההסכם אושר ע"י ערכאה שיפוטית, לבין אם לא אושר.
3) והוא עפ"י האמור בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959 סעיף 12 (א): "הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר ע"י בית המשפט".
4) פירושה של הוראה זו, שהסכם בין הורים המסדיר בתוכו את מזונות הילדים, אשר אושר בבית הדין כמוהו כפסק דין לענין מזונות הקטין, וההורים מחויבים לקיים את ההסכם בדבר המזונות, ולא תתקבל מטעמם טענה לאי קיום הליך הוגן לאישור ההסכם.
5) הוא הדין הקטין מחויב לסכום המזונות שנקבע בהסכם ואושר ע"י בית הדין, ולא תתקבל מטעמו טענה סתמית כי הוא אינו מחויב להסכם, מאחר וכביכול לא היה צד לו. ברור הדבר כי הנחת המוצא היא, שהערכאה המשפטית שקלה את כל צדדי הענין וההסכם אושר לאחר שהערכאה המשפטית השתכנעה כי סך המזונות עליהם הוסכם משקף את טובת הקטין בנסיבות הענין.
6) לעומת זאת, כאשר הסכם גירושין נחתם ע"י ההורים ולא הובא לאישור בית הדין אמנם ההורים עצמם מחויבים לקיים את ההסכם מכח חתימתם, אולם הקטין אינו כבול להסכם זה.
7) המקור לאבחנה החוקית בין הסכם אשר עבר הליך שיפוטי לבין הסכם שלא עבר הליך שיפוטי, הוא עפ"י סעיף 12 (א) בחוק לדיני המשפחה הנ"ל.
8) ההגיון הטמון בהוראת הסעיף הנ"ל, נועד להבטיח את טובתו של הקטין והנחת היסוד היא כי על מנת להשיג את טובת הקטין. אין להסתפק בהסכמה שאליה הגיעו הורי הקטין, אם במסגרת הסכם גירושין, ואם באופן נפרד. אלא בהליך מבחן שיפוטי.
9) וזאת מאחר ואין שום ביטחון שההורים בהסכמתם על מזונות הקטין ראו לנגד עיניהם רק את טובת הקטין.
10) שכידוע בהסכמי גירושין בחלק גדול מהמקרים מה שמעניין בעיקר את ההורים הוא הסדרת ענייניהם האישיים והם עלולים שלא לתת תשומת לב מספקת לצרכי הילדים.
11) לכן יש צורך שבית הדין, שהוא אביהם של הקטינים, יבדוק את סעיף מזונות הילדים שבהסכם הגירושין באופן ספציפי, ויוודא כי הוא אכן תואם את טובתו של הקטין ומבטא באופן הראוי את צרכיו, ובמקביל את יכולתו הכלכלית של האב לעמוד בתשלום המזונות.
12) ולפיכך כאשר בית הדין מאשר את סכום מזונות הילדים במסגרת הסכם גירושין, הרי זה כפסק דין למזונות. וכפי שנקבע בחוק הנ"ל 12 (ג) "הסכם בעניני מזונות שאושר ע"י בית המשפט דינו כדין פסק דין של בית המשפט בעניני מזונות".
13) הפועל היוצא מכל האמור שחתימת הצדדים להסכם קושרת אותם לקיומו ללא צורך בהליך משפטי.
14) ובמקרה דנן היות והצדדים חתמו על הנספח להסכם [והאב במשך תקופת זמן לאחר מכן, אף שילם את הסכום הנוסף שבנספח] ברור שהאב מחויב להוסיף ולשלם את הסכום שנקבע בין הצדדים בנספח, ללא הבדל מסכום המזונות שנקבע בהסכם היסודי.

ב. עמדת בית הדין בתביעת האב להפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות:
1) כאמור הסכם הגירושין בין הצדדים נכרת בסוף שנת 2008.
2) בתקופת כריתת הסכם הגירושין היתה בבעלות התובע חברה שעסקה בשיפוץ דירות בשם [...].
3) הומצא לבית הדין מאזן בוחן לשנת 2008 בלתי מבוקר המראה על הפסד נצבר של החברה קרוב ל – 300,000 ₪.
4) חובה לציין שבשנת 2008 רכשה החברה רכב חדש בסך 70,000 ₪. כמו כן השקיע בעל השליטה בחברה סך 150,000 ₪ לצורך כיסוי הפסדים של החברה.
5) בשנת 2008 ממשיך הגידול במחזור ההכנסות של החברה לעומת שנים קודמות. כלומר קיים גידול בהכנסות שמראה על צמיחה בחברה, אך לא נראים רווחים, היות ואחוז הרווח הגלום הוא כ – 10 אחוז בלבד, שאינו שונה משנים קודמות בהם היה הרווח בין 10-15 אחוז.
6) לעומת זאת בשנת 2009 החברה עבדה חמשה חודשים קודם לקריסתה. ומאזן הבוחן מראה על רווח נאה.
7) אולם לפי דברי יועץ המס, מאזן הבוחן אינו משקף את מלוא ההוצאות של החברה, מאחר שחסרות חשבוניות מקבלני משנה .
8) על פי עדותם הכתובה של רואה החשבון ויועץ המס, החברה [...] נקלעה למצב כספי קשה, הפסדים וקשיי נזילות. ועקב כך הפסיקה פעילותה באמצע שנת 2009 .
9) מאזנים מבוקרים למצב החברה בשנים 2008-2009 לא הוגשו עד היום. מסתבר שזה כתוצאה מחוסר אפשרותו של בעל השליטה בחברה לשלם ליועץ המס שכר טרחה.
10) הכנסותיו האישיות של התובע ממשכורת נטו (לאחר כל הניכויים כולל ביטוח מנהלים) נעו בין 4000-5000 ₪ בכל השנים ועד היום, ואף בזמן עריכת ההסכם.
11) אף לא נראו מהמסמכים שהומצאו משיכות מהחברה בשנים 2006-2008 אלא ההיפך רק סכומי הפקדה לחברה ע"י בעל השליטה.
12) לפיכך לא ניתן לקבוע שהתובע בשעת עריכת ההסכם הסתמך על משיכות מהחברה.
13) באוקטובר 2009 הוקמה חברה חדשה בשם [...] מחזור הכנסותיה נמוך מחד, ומאידך היא אינה מפסידה.
14) החברה הנוכחית לעומת החברה הקודמת, הריווח הגולמי שלה שונה לחלוטין, ומחזור הכנסותיה נמוך ביותר, וטרם הומצאו מאזנים מבוקרים.
15) על כל פנים הרושם הוא שבשלב זה מדובר בחברה קיקיונית.
16) גם החברה הנוכחית מצליחה בדומה לחברה הקודמת להפיק משכורת בסך כ – 5000 ₪ לבעל השליטה.
17) בסיכומו של ענין הדבר ברור שחל שינוי לרעה במצבו הכלכלי של התובע, והחברה הקודמת [...] שהיתה בשליטתו קרסה בעקבות קשיים כלכליים.
18) לאחר שמיצינו בתמציתיות את ההתפתחות במצבו הכלכלי של התובע, קיימת כאן שאלה האם שינוי הנסיבות נוצר לאחר כריתת ההסכם או קודם לכן. כי במידה והשינוי במצבו הכלכלי של התובע החל כבר בשעה שהתחייב בהסכם אין מקום לתביעת האב .
19) דהנה בדיון האחרון שהתקיים ביום 23/1/11 שבו הופיע הרואה חשבון שליווה את התובע לצורך שיקום החברה שבשליטתו, העיד שמרבית החובות שהחברה צברה נוצרו בשנת 2008. ואף מהדוחו"ת שהומצאו לבית הדין עולה שהחברה נקלעה לקשיים כבר משנת 2008.
20) יוצא לפי זה שבשעת כריתת הסכם הגירושין חתם התובע על ההסכם מתוך ידיעה שמצבו הכלכלי מצוי במדרון.
21) אם כן לא התחדשו כאן נסיבות שלא היו קיימות קודם חתימת ההסכם, ואין מקום לכאורה לתביעת האב להפחתת מזונות על רקע של שינוי נסיבות.
22) הפיתרון לשאלה זו מצוי בחוק העוסק בשינוי נסיבות לצורך קביעת מזונות.
23) בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 סעיף 13 (א) נכתב "בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם הויתור, או פסק הדין".
24) מלשון הסעיף משתמע באופן ברור שיתכן מצב בו המבקש ידע משינוי הנסיבות בשעת חתימת ההסכם ולמרות זאת יתכן שינוי נסיבות לאחר ההסכם המהווה סיבה לשינוי גובה המזונות.
25) שהרי הלשון הוא "שנודעו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם" המחוקק ציין ב' אופנים המוגדרים כשינוי נסיבות. אופן אחד שהמבקש לא ידע בשעת ההסכם שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בסכום המזונות שנקבע, ולכן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה לשינוי המזונות.
26) אופן נוסף "או שנשתנו אחרי ההסכם" כלומר יתכן והמבקש ידע שחלו שינויים נסיבתיים בשעת החתימה על ההסכם, ואע"פ כן יוכל להגיש בקשה לשינוי נסיבות.
27) שילוב פרדוכסלי שכזה קיים כאשר אמנם המבקש היה מודע לקשיים הכלכליים שהוא מצוי בהם בשעת ההסכם, אולם מצב זה יתכן והוא עדיין אינו צופה את פני העתיד.
28) או משום שהמבקש היה משוכנע שמצבו הנוכחי הוא מצב זמני, שאמור להשתנות בטווח כזה או אחר. או שלמרות שהשינויים הנסיבתיים היו קיימים כבר בשעת ההסכם נוצרה החרפה יתירה במצבו הכלכלי של המבקש שלא נצפתה בשעת ההסכם.
29) המקרה בו אנו עוסקים יכול לשמש דוגמא מעשית לפרשנות האמורה.
30) היות וכאמור בתקופה שבה גובש ההסכם התובע הזרים לחברה שבשליטתו סכום כסף גדול לכיסוי הפסדים, פעולה המוכיחה שהתובע נתן סיכוי לכך שהחברה תתייצב כלכלית.
31) ומתוך שיקול זה הסכים להתחייבות סכום המזונות שבהסכם ובנספח. ואף בתחילה ביצע את התשלומים בהתאם.
32) יחד עם זאת עדיין קינן חשש אצל תובע בדבר יציבותה של החברה לאורך זמן, ולכן ביקש שהמזונות שבנספח לא יובאו לאישור בית הדין.
33) כלומר בשעה שהתובע חתם על ההסכם החברה כבר היתה נתונה בקשיים שלא נעלמו מעיני התובע. אולם התובע לא צפה את הקריסה הסופית של החברה.
34) לאור האמור יש בהחלט מקום לתביעתו של התובע להפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות.

סיכום עמדת בית הדין בתביעות הנגדיות:
א. באשר לנספח להסכם, לא ניתן לתת לו תוקף פסק דין ללא הסכמת שני הצדדים.
ב. האב מחויב לקיום הנספח להסכם, היות והוא חתם עליו, ולפיכך עליו לשלם למזונות ילדיו סך כולל של 7000 ₪.
ג. תביעת האב להפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות מתקבלת, לאחר שהוכח שאכן חל שינוי נסיבות במצבו הכלכלי.
ד. באותה מידה באם יתרחש שינוי נסיבות חיובי אצל האב, היינו שמצבו הכלכלי ישתפר בעתיד, תהא האם רשאית להגיש תביעה להגדלת מזונות הילדים. {במידה ואכן תוגש בעתיד תביעה ע"י האם להגדלת מזונות, ובית הדין יגיע למסקנא שיש בסיס להגדלת מזונות, יצטרך בית הדין לקבוע האם ההגדלה תיעשה רטרואקטיבית מיום ההפחתה. או רק מיום הגשת התביעה להגדלה. וכבר הבעתי עמדתי בנושא זה בהחלטה אחרת, ויש עוד להאריך בשאלה זו לכשיגיע המועד המתאים ( א. מ.) }.

בשולי הדברים נבקש להעיר, כי אף שדיוננו לעיל עסק בניתוח הוראות החוק הקשורות לענין, אין שוני מהותי בדרך ניתוח הדברים ובמסקנה כאשר בוחנים את הענין דנן מנקודת מבט הלכתית. נציין לענין זה כי על פי הוראות החוק הנ"ל, החיוב במזונות ילד שהוריו יהודים הוא על פי הדין האישי שהינו דין התורה.

לאור האמור בית הדין פוסק כדלהלן:
א. למרות היות האב מחויב לקיים את הנספח מחמת חתימתו, תביעת האם וב"כ למתן תוקף פסק דין לנספח נדחית.
ב. תביעת האב וב"כ להפחתת מזונות הילדים עקב שינוי נסיבות מתקבלת.
ג. סכום המזונות החודשיים שעל האב לשלם יעמוד על סך 4,000 ₪ באופן שנקבע בהסכם הגירושין בסעיף 5 א) וקיבל תוקף פסק דין מיום 13/11/08.
ד. הפחתת המזונות תחל מיום הגשת התביעה ע"י האב וב"כ 1/09/09. עד לתאריך זה, כל מה שלא שולם ע"י האב למזונות ילדיו עפ"י ההסכם נזקף לו כחוב.
ה. במידה ויחול שיפור במצבו הכלכלי של האב רשאית האם וב"כ להגיש תביעה להגדלת מזונות הילדים .
ו. בית הדין חוזר על הצעתו מיום 2/3/10 כי על הצדדים לשתף פעולה למכור את הדירה המשותפת בהקדם לכל המרבה במחיר. כאשר מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה לאחר קיזוז יתרת המשכנתא , יתחלקו הצדדים בהתאם לאמור בהסכם הגירושין.


ניתן ביום כ"ה באדר ב התשע"א
(31/03/2011)

מצטרף למסקנות מנימוקים הלכתיים שיינתנו במועד מאוחר יותר

הרב מימון נהרי - אב"ד
הרב יוסף יגודה - דיין
הרב אברהם מייזלס - דיין