לפנינו תביעת כתובה של האישה בסך של מיליון ₪.

רקע ועובדות
הצדדים נישאו לפני כמעט 34 שנים. מנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים, כולם בגירים כיום.

האיש היה במצב בריאותי לא כל כך טוב כבר בתחילת הנישואין, ומצבו הלך והחריף עם השנים, עד שנעשה עיוור לחלוטין. גם הכליות שלו הפסיקו לעבוד, הוא נצרך לתרומת כליה, והאישה היא זו שתרמה לו כליה. האיש גם לקה במחלת הסרטן, והאישה טיפלה באיש וסעדה אותו במשך כל השנים. כיום האיש כמעט ואינו מסוגל ללכת על רגליו, והוא משתמש בכיסא גלגלים.

דא עקא, שבשנים האחרונות התחיל האיש להיות חשדן כלפי אשתו, חשד בה שהיא מנהלת חיים כפולים, שיש לה מאהב וכו'. החיים עימו נהיו בלתי נסבלים לדבריה, והיא עזבה את הבית בשנת 2020. לאחר מכן הגישה תביעת גירושין בינואר 2021.

כך אמרה האישה בדיון הראשון שהתקיים ביום 25/5/2021:

כל יציאה מהבית זה על מנת להיפגש עם גבר, הייתי צריכה לדווח לו איפה אני נמצאת, מה ששבר זה החודש האחרון שהוא פשוט אמר לי במפורש, הוא התקין מצלמות, הוא התקשר לשאול אותי איפה הראוטר, הוא שם מצלמה בחדר שינה, הרגשתי שהפרטיות שלי הופרה, הוא לא נתן לי גישה למצלמות, שבועיים לפני שעזבתי היה חג, הוא אמר לי שהוא עזב, כל ויכוח הוא מאיים בגירושין, מאותו שבוע המצב הלך והידרדר, רואים את הגבר מחכה לי בחניה כמו בובה, אם הם טוענים שזה לא נכון יש מצלמות, הוא יודע מי זה הגבר, הוא יודע איפה הוא גר, הגבר הזה הוא דמיוני, לא היה לי שום דבר, אין לי שום סיבה שאני בוגדת בו, לא יכולתי להיות עם הפלאפון, כל צפצוף זה מהגבר, הוא אמר לי תפקידי את הפלאפון, הפקדתי אצלו, זה לא עזר, הוא עדיין טען שאני בוגדת בו ואני לא אמינה, שבת לפני שעזבתי היה הפסקות חשמל, הוא חשב שהגבר בבית, הוא הזמין את המשטרה, באותו לילה הוא אמר לי את לא חושבת שצריך לפרק את החבילה, לפרק אז נפרק, לקחתי יומיים שלושה ויצאתי מהבית.

האיש לא הכחיש את הדברים שאמרה האישה בדיון ההוא. אומנם בדיון שאח"כ, בנובמבר 2021 הכחיש את הדברים, וכן בסיכומים שהגיש ב-2022. אך שוב חזר לטעון שהיא בוגדת בו ומנהלת חיים כפולים, וכך נאמר בסיכומים האחרונים ששלח בעניין הכתובה:

7. "נתנה עיניה באחר":

כעולה מאשר הובא בפני בית הדין וממעשיה של האישה בפועל, בסתר ובגלוי, ברור הוא כי היא נצלה את מצב בריאותו הרופף של הבעל בכדי לחיות חיים כפולים ונוחים תוך שכתוצאה מכך מצב בריאותו הולך ומחמיר.

ביה"ד נוכח לדעת שהאיש אינו רוצה באשתו, אינו אוהב אותה, ומעכב את הגירושין בגלל סיבות צדדיות, וחייב אותו בגט לפני כשנה, ביום 28/2/2023, על סמך דברי רבנו ירוחם המפורסמים בעניין איש ואישה שאינם רוצים זה בזה.

לדברי האיש האישה אינה זכאית לכתובה היות שהגירושין יצאו ממנה, היא קמה ועזבה את הבית, יש לה דין מורדת, היא מנהלת חיים כפולים וכו'. הוא גם חוזר שוב ושוב שהחלטת ביה"ד שחייבה אותו בגט הייתה מוטעית.

דיון והכרעה
ביה"ד נוכח שאין שום בסיס לטענות האיש כלפי אשתו על בגידה וחיים כפולים. אדרבה, אם כדבריו אז אין מקום לעכב את הגט, ומעשיו סותרים את דבריו. אומנם היה שלב שהכחיש שנהג באובססיביות ובקנאות, אך כיוון שלא הכחיש בדיון הראשון ושוב חזר לטעון כך אין לקבל את הכחשתו באמצע ההליך.

במקרה דנן בלא שום ספק יש לאישה עילות רבות לתבוע גירושין ולקבל את כתובתה, מצבו הבריאותי של האיש, עיוורונו, נכותו, הוא אינו מסוגל לפרנס (ראה שו"ע אה"ע ע א) וכו', ובעיקר הוא אינו מסוגל לקיים יחסי אישות (שו"ע אה"ע קנד). למרות כל זאת ייאמר לזכות האישה כי במהלך השנים האישה מחלה על כך ועזרה וסעדה את האיש במסירות נפש ממש ואף תרמה לו איבר מגופה (כליה). למרות שיכולה הייתה לתבוע גירושין בכל אותם שנים, היא נטתה שכמה לסבול כדי לשמר את שלום הבית. אך לאור התנהגות האיש בשנים האחרונות, הקנאות האובססיבית כלפיה, רדיפתו אותה והשמצתה בדברים שאין להם שחר היא אינה מוכנה עוד להמשיך ולמחול ולסבול את העילות הנ"ל.

ביה"ד גם רואה בהתנהגות האיש כפיות טובה שאין כדוגמתה כלפי האישה שתמכה בו, סעדה אותו, תרמה לו כליה וכו', ובמקום זאת הוא חושד בה ומעליל עליה עלילות מרושעות חסרות בסיס. אין ספק שאישה אינה יכולה לחיות עם בעל שמעליל עליה עלילות שווא כאלו, טוען עליה שהיא בוגדת בו, ומיצר את צעדיה. זו התנהגות אלימה לכל דבר, ובוודאי שאין מדובר בטענת מאיס עליי גרידא, אלא ככל הנהו שנאמר במשנה בפרק המדיר עא ע"ב שיוציא וייתן כתובה מאחר שמצער אותה ואינה יכולה לשבת תחתיו, וז"ל המשנה שם:

המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה, בזמן שהוא עמה בעיר, חודש אחד - יקיים, שנים - יוציא ויתן כתובה; ובזמן שהוא בעיר אחרת, רגל אחד - יקיים, שלשה - יוציא ויתן כתובה. המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה - יוציא ויתן כתובה, מפני שנועל בפניה, ואם היה טוען משום דבר אחר - רשאי. אמר לה ע"מ שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך, או שתהא ממלאה ומערה לאשפה - יוציא ויתן כתובה.

לפיכך עשתה האישה כדין כשקמה ועזבה אותו, והגירושין לא יצאו ממנה אלא ממנה, והריהו חייב במלוא כתובתה.

באשר לטענת האיש כי מדובר בכתובה מופרזת, פוסקים רבים בהם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ועוד רבים מהפוסקים דחו את הטענה של כתובה מופרזת, ומאחר שהתחייב בכתובה בסך זה בעוד שאף אחד לא חייב אותו, עליו הראיה שלא התכוון לכך באמת.

גם יצוין כי הרבנות הראשית פרסמה בעבר שלא לכתוב כתובות מעל מיליון ₪, ואם כן סך זה של מיליון ₪ הינו עדיין בגדר הסביר.

אלא שהצדדים עדיין לא התגרשו, ולכאורה דין הכתובה להיגבות רק לאחר הגירושין או מיתת הבעל, ואיך אפשר לפסוק לאישה שתגבה כבר עתה את כתובתה?

אך ראה מרדכי מסכת כתובות פרק המדיר רמז קצד שכתב בשם המהר"ם מרוטנבורג שאם הדין הוא שחייב להוציא ולתת כתובה, גם אם לא כופין על כך מכל מקום אפשר להוציא ממנו לאלתר כתובה:

כתב הר"ם ז"ל כל היכא דקתני יוציא ויתן כתובה נהי דאין כופין אותו אלא בראיה ברורה מ"מ נפיק ממונא מיניה כאן דכיון דחייבוהו חכמים להוציא ולתת כתובה אם לא הרשינו לכוף להוציא (*אם) [*דאם] היינו כופים ה"ל מעושה שלא כדין מ"מ כתובה מ"ט לא נפיק מיניה כיון דחייבוהו חכמים בממון זה לתת לה.

כיוצא בזה כתב גם הבית יוסף באה"ע סי' קנד:

מצאתי כתוב בשם רבינו ברוך נ"ל דכל היכא דקתני יוציא ויתן כתובה נהי דאין כופין אותו אלא בראיה ברורה מכל מקום נפיק ממונא מיניה (ד)כיון דחייבוהו חכמים בממון זה לתת לה.

וגם הרמ"א הביא זאת להלכה באה"ע קנד סעיף כא.

במקרה דנן האיש חייב לתת להוציא את אשתו ולתת לה כתובתה, ולאור דברי הפוסקים הנ"ל הריהו חייב לתת לה כבר עתה את כתובתה אע"פ שעדיין לא גירש.

לפיכך האיש חייב לשלם לאישה את מלוא סך כתובתה בסך של מיליון ₪.

ניתן לפרסם פסק דין זה לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ה' בשבט התשפ"ד (15/01/2024).

מסמך זה עלול להכיל שינויי עריכה והגהה