לפנינו ערעור על החלטת כבוד בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (הרכב א) מכ"ז בשבט התשפ"ד (6.2.24) שבה נקבע שככל שהאישה לא תסכים להתגרש תיקי הצדדים ייסגרו.

בי"ב באלול התשפ"ג (29.8.23) פתחה המערערת תיק יישוב סכסוך. בו' תשרי התשפ"ד (21.9.23), במסגרת סעד דחוף, פסק בית דין קמא מזונות זמניים כדלהלן:

לאחר העיון בבקשה ובתגובה ובחומר שבתיק, בית הדין מחליט:

א. האב ישלם כמזונות זמניים עבור שלושת הקטינים סך 3,000 ש"ח לחודש (1,000 ש"ח לקטין) מתאריך 1.9.23 ולמשך תשעים יום.

ב. המשך המזונות ייבחן לפי התיקים שיהיו באותה העת בפני בית הדין.

ג. בנוסף יישא האב במחציות חינוך ורפואה כמקובל.

ד. בדבר הצהרון, מבוקשת תגובת האם עד לתאריך 15.10.23 לטענת האב כי אינו חייב לשלם עבור צהרון.

ה. בנושא המדור: הואיל והצדדים חתומים על חוזה שכירות, לפיכך עד לתום חוזה השכירות יישאו בשווה בחובם למשכיר הדירה.

ו. בקשת האישה למזונות אישה נדחית, הואיל והיא עובדת ומשתכרת. כמו כן, הואיל והצדדים מצויים בתקופת יישוב הסכסוך בה אין אפשרות חוקית לתבוע מזונות אישה אלא מזונות ילדים, לפיכך הבקשה הנוכחית נדחית.

החלטה נוספת למזונות זמניים, ניתנה בכ"ד בכסלו התשפ"ד (7.12.23):

התקבלה תגובת האב בהתאם להחלטה מתאריך 29.11.23 ולבקשת האם לחייבו במזונות עבור שלושת הקטינים.

לאחר העיון בבקשה ובתגובה ובחומר שבתיק, בית הדין מחליט:

א. האב ישלם כמזונות זמניים עבור שלושת הקטינים סך 3,000 ש"ח לחודש (1,000 ש"ח לקטין) עד למועד הדיון הקבוע לצדדים.

ב. בנוסף יישא האב במחציות חינוך ורפואה כמקובל.

ג. ככל שיוצג חוזה שכירות על שם האם ייקבעו דמי מדור.

הדיון האמור בסעיף א' להחלטה הנ"ל התקיים בכ"ז בטבת התשפ"ד (8.1.24), וכך: חיוב המזונות שפסק בית דין קמא הסתיים בתאריך הנ"ל.

הצדדים נישאו בשנת התשע"ז (2016), ולהם שלושה ילדים קטינים. בט"ו בכסלו התשפ"ד (28.11.23) תבעה האישה בבית דין קמא תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין, כשהיא כורכת לתביעתה את עניין מזונות האישה והילדים, משמורת וזמני שהות ורכוש. בכ"ז בטבת התשפ"ד (8.1.24) התקיים דיון בבית דין קמא שעסק במגוון נושאים, כך גם בנושא הגירושין. האישה טענה שרצונה תחילה לנסות שלום בית (ראה פרוטוקול הדיון שורה 178 ולהלן), ובית הדין הציע לקבוע מועד לסידור גט לעוד שלושה שבועות, כאשר בזמן הזה האישה תוכל לשכנע את הבעל לחזור לשלום בית. נקבע מועד לסידור גט לכ' בשבט התשפ"ד (30.1.24), ובדיון שהתקיים במועד הנ"ל חזרה האישה וביקשה לנסות שלום בית וציינה את שמו של הרב [...] כמי מטפל בשלום בית של הצדדים.

לאחר הדיון הנ"ל, בכ"ז בשבט התשפ"ד (6.2.24), ניתנה החלטת בית הדין (שבעניינה הוגש ערעור דנן), וזו לשונה:

לאור העובדה שהאישה תבעה להתגרש ובסופו של יום כאשר נקבע מועד לסידור גט חזרה בה מרצונה להתגרש ומאידך ממשיכה להגיש בקשות על גבי בקשות רק בנושא מזונות הקטינים, אין מנוס מהמסקנה כי תביעת הגירושין אינה כנה והיא משמשת רק ככלי להשגת מטרותיה הכספיות.

אין מנוס מלקבוע כי גם סירובה של האישה להתגרש בפועל נובע מחוסר תום־לב ומתוך רצון לסחוט את הבעל ושימוש בגט כמנוף לחץ לשם כך. לפיכך שורת הדין היא לדחות את התביעה ולסגור את כלל תיקי הצדדים, עם זאת ולפנים משורת הדין, התיקים יוקפאו למשך שלושים יום.

ככל שלא תוגש בקשה אופרטיבית בנושא העיקרי – הגירושין, בתוך שלושים יום, בית הדין ישקול לסגור את כל התיקים ללא החלטה נוספת.

במשך תקופת ההקפאה ועקב חוסר תום־הלב כאמור, לא יתקבלו בקשות בנושאים אחרים שאינם נושא הליבה – קרי: הגירושין – שכן בית הדין לא יכול לאפשר מצב בו משתמשים בהליכים משפטיים בחוסר תום־לב.

בתאריך ט"ו באדר ב' התשפ"ד (25.3.24) סגר בית דין קמא את כל תיקי הצדדים.

לאחר ששמענו את דברי באי כוח המערערת והמשיב ולאחר העיון בחומר שבתיק, כולל בתיק בית דין קמא, בית הדין סבור שזכותה של מי שתבעה שלום בית ולחלופין גירושין לבקש למצות את בקשתה לשלום בית, ואינה חייבת להתגרש לאלתר רק מחמת שהגישה בקשה חלופית לשלום בית – גירושין. משכך אין לקבוע שהתנהלותה של המערערת הייתה לא כנה או חסרת תום־לב. זו זכותה לנסות את הליך הייעוץ שבה החלה, ואף בלא הליך ייעוץ, זכותה עדיין לחשוב על אפשרות זו, בפרט כשברקע שלושה ילדים מקטני קטינים.

בכל מקרה, יש להיעתר לבקשת האם לקביעת מזונות הילדים.

ראוי לציין באשר לסמכות של בית הדין לפסוק מזונות ילדים גם אם האישה הייתה מושכת את תביעתה הראשית את הדברים הבאים.

אומנם הפרקטיקה המקובלת היא שכאשר נדחית התביעה הראשית כל התיקים הכרוכים בה ומחמתה מתבטלים. במונח לפנינו: לאחר שבית הדין האזורי דחה וסגר את התיק הראשי (שלום בית ולחילופין גירושין) לכאורה מן הראוי היה לבטל ולסגור את תיק המזונות (כפי שנעשה בהחלטה נשואת הערעור), ואם כן סמכות לדון בתביעת המזונות מניין?

אולם, בדיון שהתקיים בכ"ז בשבט התשפ"ד (6.2.24) נדונה תביעת המזונות ללא שהנתבע טוען טענה כלשהי להעדר סמכות, ואף בדיון שהתקיים לפנינו לא טען להעדר סמכות אלא שיש לפטור אותו בשלב זה ממזונות (טענה שלא התקבלה ונדחתה בבית הדין האזורי, והאב – המשיב לא הגיש ערעור בעניין זה), הרי שאף אם אין להישען על סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים כדי לקבל סמכות לדון במזונות (מכוח הכריכה), יש להשעין את הסמכות על סעיף 9 לחוק הנ"ל שלפיו די בהסכמת הצדדים כדי לדון במזונות.

מכל מקום לדעתנו לא היה מקום לסגור גם את התיק הראשי ללא שמוצו התביעות שבו, וללא שהועבר הדיון מתביעת שלום הבית (שלדעת בית הדין האזורי יש לדחותה) לתביעת הגירושין על כל נגזרותיה (כולל ענייני הרכוש שיש להניח שהם מוקד הסכסוך), וללא שנדחו התביעות שבתיק דחייה מנומקת.

בהתאם, אין מניעה לפסוק מזונות ילדים הן על בסיס הכריכה והן על בסיס העדר טענה כנגד הסמכות לדון במזונות שיש בה כדי לבטא הסכמה.

ראוי לציין גם את זאת: לפי הצהרת המשיב לפנינו בכוונתו להגיש לאלתר תביעת גירושין, וכך אין משמעות לסגירת תיק התביעה של האישה ולא היה בה כדי לסיים את הדיון בגירושי הצדדים.

מסקנות והוראות
אשר על כן, בהתאם לכל האמור, בית הדין פוסק כלהלן:
א. הערעור מתקבל, ויש לפתוח את תיקי הצדדים ולדון בהם בהליך שיפוטי כמקובל.

ב. כסעד זמני בית הדין מחייב את האב לשלם עבור מזונות שלושת ילדיו סכום של 3,000 ש"ח לחודש (1,000 ש"ח לכל ילד).

ג. בהתאם להצהרת הצדדים על גובה דמי השכירות של הדירה, האב ישלם עבור מדור הילדים סכום של 3,250 ש"ח לחודש. סכום זה כולל את דמי אחזקת המדור.

ד. בנוסף יישא האב במחצית הוצאות חינוך או בריאות חריגות. בכללם, הוצאות של מעון, גן ילדים, צהרון, שעורים פרטיים (בהמלצת המוסד החינוכי), חוג אחד (לכל ילד), רפואת שיניים וכל הוצאה רפואית שאינה כלולה בסל הבריאות, ויש עליה המלצה וחוות דעת של מומחה.

ה. החיובים הנ"ל הם במסגרת מזונות זמניים, ותוקפם החל מחודש ינואר 2024 ועד לסוף חודש דצמבר 2024.

ו. תיקי הצדדים מוחזרים לבית הדין האזורי להמשך טיפול ובכלל זה דיון במזונות קבועים לפי שיקול דעתו הרחבה.

ז. בית הדין סוגר את התיק.

ניתן ביום י"ט באדר ב' התשפ"ד (29.3.2024).

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה