החלטה בפנינו תביעות למשמורת, מזונות וצו הגנה מטעם האישה ובקשה לקבוע העדר סמכות בנושאי מזונות הילדים מטעם הבעל. התקבלה תגובה מטעם האישה ובקשה להארכת מועד לתגובה בנושא צו ההגנה מטעם הבעל.

השתלשלות העניינים הינה כדלהלן:
הבעל פתח תביעת גירושין ובכרוך לה פתח תביעות בנושאי המשמורת והמזונות ועוד. האישה הגיבה וניתנו החלטות זמניות בתיק המזונות. הצדדים זומנו לדיון אולם הצדדים ביקשו להקפיא את ההליכים בשל ניסיון לשלום בית ועל כן הדיון בוטל. מזכירות ביה"ד סגרה את תיקי התביעה בתאריך 8.7.2024.

בתאריך 21.7.2024 פתח הבעל תיקי תביעה בבית המשפט.

אולם, מספר ימים לפני הגשת תביעותיו, בתאריך 17.7.2024, הגישה התובעת תביעות למזונות הסדרי שהות ועוד בבית הדין.

הבעל טוען כי לביה"ד אין סמכות לעסוק בתביעות המשמורת ומזונות הילדים, מכיוון שתיק הגירושין נסגר קודם הגשת תביעות האישה, והדבר מבטל את תוקף הכריכה של תביעות אלו שהסמכות בהן הייתה מתוקף כריכתן בתביעה זו.

ביה"ד העביר את עמדת הבעל לתגובת ב"כ האישה, שהגיב כדלהלן:

א. בתאריך 23.11.2023, פתח הבעל תיקי תביעה כרוכה לגירושין בביה"ד, וביה"ד בהסכמת האישה קנה סמכות לדון בתביעה הכרוכה.

ב. בתאריך 8.1.2024 הודיעו הצדדים על ניסיון לשלום בית ועל הקפאת התיקים ל 6 חודשים.

ג. ביה"ד הורה על סגירת התיקים ככל שהצדדים יגיעו לשלום בית, ולא - כל צד יוכל להגיש את בקשות לסעדים והחלטות.

ד. מפנה להחלטת בג"ץ 2919/24 המצטרפת לעמדת ביה"ד הגדול לערעורים כי סגירת התיק אינה מפקיעה את סמכות ביה"ד.

ה. הסגירה הייתה טכנית ואין לראות בה סיום התביעה.

ו. הנהגת הבעל שמקפץ בין הערכאות מבוססת על חוסר תום לב ומהשפעותיהם של גורמים שונים הקובעים כי זכויות הבעל נרמסות בבית הדין.

ז. הצדדים בעלי השקפת עולם חרדית המבהירה את חיובם להלכה ולהדיינות בפני גורמים הלכתיים.

ח. מבקשת קביעת מזונות זמניים לאלתר.

–בית הדין קובע כי הסמכות לדון בתביעות המשמורת ומזונות הילדים נתונה בידי בית הדין הרבני.

ראשית, מכיוון שתביעת הגירושין לא נמחקה וכפי שיובהר להלן, כריכת התביעות עדיין בתוקף.

שנית, אף אם תביעת הגירושין תימחק ולא תהיה תביעה נגדית לגירושין, עדיין בית הדין קנה סמכות לדון בתיקי מזונות הילדים והמשמורת לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, וזאת בשל הסכמת שני הצדדים לסמכות זו. הבעל שפתח את התיקים הסכים בכך לסמכותנו, והאישה שהגישה תביעות מצידה באותם תיקים, הביעה בכך את הסכמתה גם היא. מכוח הסכמה זו, בית הדין מוסמך להמשיך ולדון בתיקים אלו גם ללא כריכה.

בעניין הכריכה נפרט להלן:

בתאריך 8.1.2024 ניתנה החלטת ביה"ד כדלהלן:

"התקבלה בקשה משותפת של הצדדים להקפאת ההליכים למשך 6 חודשים לצורך הליך של שלום בית.

ביה"ד מאחל לצדדים הצלחה בשלום הבית וממליץ שיהיה גורם מקצועי אשר ילווה את הצדדים בהליך זה.

הדיון הקבוע לצדדים ליום י"ח בשבט תשפ"ד (28.01.2024), יבוטל. התיקים יוקפאו למשך 6 חודשים. אם לאחר מועד זה לא תתקבל תגובת הצדדים, התיקים ייסגרו ללא צורך בהחלטה נוספת".

החלטה זו, איננה מהווה הוראה למחיקת התביעה, אלא סגירה טכנית שמטרתה שלא להכביד על מלאכת המזכירות שעמוסה בלאו הכי ולא להשאיר תיקים פתוחים ללא פעילות. לא הייתה בקשה מצד מי מהצדדים למחוק את התביעות ולא ניתנה החלטה למחיקה. הוראה לסגירת התיקים איננה מהווה מחיקה לתביעות שבהן ואף לא מבטלת את ההחלטות שניתנו.

כבר הוזכרה החלטת בג"ץ ע"י כבוד השופטת גילה כנפי שטייניץ כי סגירה טכנית אינה מחיקת התביעה, כדלקמן:

" בענייננו, מדובר בתביעה שהגישה המשיבה לבית הדין הרבני, בגדרה התקיים דיון וניתנו החלטות בהן נקבעו, בין היתר, מזונות זמניים. הגם שנקבע כי נושא המזונות הקבועים יידון לאחר סידור הגט, וכפי שציין בית הדין האזורי בהחלטתו, איש מן הצדדים לא ראה לפנות בבקשה לשינוי סכום המזונות, ולפיכך נותרה ההחלטה בדבר המזונות הזמניים על כנה, ללא פעילות נוספת בתיק. בנסיבות אלה, קבע בית הדין האזורי כי ההחלטה לסגור את התיק בשל חוסר פעילות – מבלי שהמשיבה הודיעה בשום שלב על זניחת תביעתה, ולאחר שנפסקו כבר מזונות זמניים – היא בגדר "סגירה טכנית", שאין בה כדי להפקיע את סמכותו של בית הדין לדון בתביעה. לא ראיתי כי קביעתו האמורה של בית הדין, הנטועה בנסיבות המקרה, כמו גם החלטתו של בית הדין הרבני הגדול, סותרת את ההלכות הנוהגות בסוגיה זו ומצדיקה את התערבותנו."

גם בתיקים שלפנינו, לא ניתנה החלטה למחיקת התביעות אלא רק לסגירה טכנית של התיקים. אנו סבורים כי בהתבסס על כך שלא התקיים שלום בית, והאישה הייתה טרודה בהגשת תביעותיה, ובתום לב הוגשו התביעות בהנחה שהתיק פעיל, ובהנחה שלא תהיה לבעל עילה לקפץ בין הערכאות בחוסר תום לב, סגירת התיקים, שלא ניתנה בגין בקשה למחיקת תביעות, אין בה די כדי להגדיר את המציאות המשפטית כמחיקת תביעה, אלא אף כאן בסגירה טכנית עסקינן.

הבעל נהג בחוסר תום לב כאשר המתין לסגירת התיקים ולאחר מכן פתח תיקי תביעה בבית המשפט.

נציין כי גם אם הבעל יבקש למחוק את תביעת הגירושין, הבקשה תועבר לתגובת האישה והיא תוכל להגיש תביעת גירושין מצידה, תביעה שתותיר את הכריכה על כנה.

יצוין, כי ניתנה כבר החלטה למזונות זמניים ללא התנגדות לסמכות. אמנם לא היה מקום להפעיל את החלטת המזונות הזמניים בעת ניסיון שלום הבית, אך הרי זו לא בוטלה מעולם, ומשכשל ההליך של שלום הבית, יש צורך לקבוע האם לאשר לאישה להפעיל את ההחלטה.

מאחר והצדדים מתגוררים באותה דירה עם ילדיהם, אין מקום כעת להפעיל את אותה החלטה, אולם, לאור טענת האישה כי אין לה הכנסות וכי הבעל מיצר את צעדיה, יש מקום לקבוע החלטה זמנית למזונות האישה והילדים וכדלהלן:

בית הדין קובע כי על הבעל לממן את כל הוצאות הבית בו מתגוררים הצדדים, וכן עליו לחדש את חוזה השכירות ולשלם את מלוא שכר הדירה.

בנוסף ישלם הבעל סכום של 1,000 ש"ח לחודש לאישה לצרכיה האישיים שאינם כלולים בהוצאות הבית, לרבות רכישת ביגוד עבורה בלבד.

הבעל רשאי להגיש בקשה מנומקת, אם הוא מבקש לשנות את ההוראות בעניין המזונות.

הצדדים יוזמנו לדיון בתביעות שהגישה האישה. אם הבעל מבקש לקיים דיון בנושאים נוספים, הוא יוכל לחדש את תביעותיו, והתיקים שבהם הוא מבקש לדון, ייפתחו. אם האגרות הוחזרו יהיה עליו לשלם את אגרת פתיחת התיקים.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י' באב התשפ"ד (14/08/2024).

–עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה