הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2007. מנישואים אלו נולדו לבני הזוג שני ילדים משותפים: הבת ילידת 9/2007, הבן יליד 7/2012. בתאריך 27/3/2019 עזב הבעל את דירתם השכורה ברחובות. הבעל תבע גירושין, מנגד האישה תבעה שלום בית וכתובה ופיצוי. סכום הכתובה 110 אלף ₪.

רקע עובדתי
הצדדים נישאו בשנת 2007 כדמו"י. מנישואין אלו נולדו לבני הזוג שני ילדים משותפים קטינים. הצדדים נפרדו בשנת 2019, התקיימו מספר ניסיונות לניהול הליך של שלום־בית אצל מספר יועצים זוגיים, אולם ניסיונות אלו לא צלחו. הבעל הגיש תביעות בנושאים: גירושין, חלוקת רכוש, משמורת, מזונות. האישה תובעת שלום בית וכן את סכום הכתובה ותוספת בסך 110,000 ₪, ופיצויים. וכן קיימות תביעות כספיות ורכושיות.

על מנת לקבל תמונה רחבה, להלן קטעים מפרוטוקול הדיון מיום 4/3/2021:

''ב"כ האיש: אם בינואר 2019 הם נפרדו, אז ביולי 2019 הם ערכו הסכם...

האיש: יש לנו 2 ילדים בגילאי 8 וחצי, ו-13 וחצי... לפני 3 שנים החלטנו ביחד להתגרש.
...
האישה: גם משקר...

האיש: ...אני חושב שהדבר המרכזי שאני יכול להגיד שהקשר הזוגי והאינטימיות הזוגית שיש בין שני זוג נפגעה בצורה חמורה ביותר... הרגשתי בדידות איומה...

ביה"ד: יחסי אישות היו ביניכם מהחתונה עד שנפרדתם רגיל?

האיש: ...היו הרבה בעיות בנושא הזה... זה העובדה שהאינטימיות הרגשית בינינו מאד נפגעה... שגם האינטימיות הפיזית... הדברים כרוכים אחד בשני... העובדה ששנה לפני שעזבתי את הבית ונפרדנו, החלטנו במשותף להיפרד...

האישה: ...היינו זוג מעולה... הבעיות היחידות היו באמת בחיי האישות... אבל בעלי הגיע עם בעיות בתחום... שידעתי עליהם, עם קשיים מהעבר שלו... בעלי לא אהב הרבה קירבה פיזית אף פעם...

האישה: לי תמיד הייתה חסרה קירבה פיזית, ולבעלי הספיק פחות, היינו זוג טוב, לא בגדנו, לא רבנו...

ביה"ד: הוא אמר שהוא רוצה להתגרש... את מסכימה להתגרש?

האישה: אני יחזיר אותו הביתה עכשיו? ...ואני רוצה את הביטחון שמגיע לי, אני רוצה את ההבטחות שהוא הבטיח לי ואת הכבוד שלי...

האיש: התחלנו טיפולים זוגיים וקרה כך שאני נשארתי לבד... בשנתיים מאז שנפרדנו ההודעות היחידות שאני מקבל זה נאצות וקללות, לא בקשה לשלום בית...

האישה: אני כן רציתי שבעלי יחזור הביתה... הוא החליט לעזוב קצת אחרי יום ההולדת ארבעים שלו... יש לי הודעות ווצאפ שמוכיחות כמה אני שבורת לב... גם רוצה להשאיר אותי כמעט בחוסר כול... אז כתבתי מכתבים לחברים... תזהירו אותו מלעשות גם פשע כלכלי... אני לא ניאצתי ולא קיללתי...

ב"כ האיש: וזה שמרשי הותקף מינית בילדותו, הטיפולים השונים אצל המטפלים הזוגיים באו כשזה נמצא ברקע... בעוד שהאישה חדשות לבקרים נוטשת את הטיפולים, והוא נשאר לבד... היא זו שלפני חצי שנה עקרה לחיפה, עזבה את ביתה עם הילדים... יש לתת פסק דין לגירושין...

ב"כ האישה: ...הקשר היה טוב, הבעל החליט לעזוב... היא אמרה לי במילים שלה, זחלתי על הריצפה כדי שהוא יחזור אלי, היא רדפה אחריו כדי שהוא יואיל לחזור אליה... אבל הוא סירב ועד היום הוא מסרב... היא לא רוצה והיא לא רצתה גירושין עד היום... אבל נכון שאחרי פירוד של שנתיים כבר, מה היא תעשה? עם מי תלך ליעוץ נישואין? עם הילדים? ...ואנחנו נביא הוכחות שהיא לא רצתה ולא הסכימה, והתחננה, והשפילה את עצמה...

ביה"ד: היא רצתה להתגרש, הגברת אמרה זה מה שיש... האם יש אפשרות מבחינת האישה לקבוע מועד לסידור גט... ולאחר מכן כל הטענות שיש...?

ב"כ האיש: אני מוכן.

ב"כ האישה: לא... הבעל עצמו כרך בבית הדין... עכשיו לזרוק אותה ככלי שאין בו חפץ... אני מבקשת מביה"ד לדון בכל העיניים כמכלול...

ב"כ האישה: ...יש דירה בחיפה שהאישה גרה בה היום... הם הבעלים שלה... יש משכנתא... וזה מה שאנחנו הצענו כפשרה, כל אחד יישאר עם מה שהוא כן שילם, לא שילם, חובות, וכו' הדירה תעבור על שמה תמורת כנגד הכתובה והפרשי ההשתכרות והזכויות הסוציאליות...

ב"כ האיש: ...האישה משתמשת שימוש בלעדי בחצי שנה האחרונה, ויש לחייבה מחצית דמי שימוש... אין כאן עניין לכתובה משום שהצדדים כבר 3 שנים פרודים... אני אבקש שמועד הקרע יהיה לינואר 2018...

ביה"ד: מינוי אקטואר מוסכם?

ב"כ הבעל: כן.
...
ביה"ד: בנושא מינוי שמאי, מה תגובת ב"כ האישה?

ב"כ האישה: ...היא מעדיפה שלשה מתווכים ממוצע...

ב"כ האישה: מועד הפרוד הוא 3/2019.

האיש: ...אני מסכים עם המועד של 3/2019.

ב"כ האיש: אני מבקש שינתן פסק דין לגירושין...

ב"כ האישה: מאחר שאין פה עילה לגירושין... צריך הוכחות...''

בתאריך 23/6/21 התקיים בביה"ד דיון הוכחות:

''ב"כ האישה חוקרת את האיש:

שאלה: בכתב הגירושין לא כתבת שום נימוק למה אתה רוצה להתגרש...?

האיש: כתב הטענות כמובן שעו"ד כותב...

ב"כ האישה: האם זה נכון שהאישה ביקשה ובכתה בוא נחזור ונתקן?

הבעל: ...כבר לא היה מה להציל... אני עשיתי מאמצים רבים לנסות ולהציל את חיי הנישואין...

ביה"ד: מה הבעיה בגברת הזו?

האיש: היא בריונה אלימה... משתלחת, מנבלת את הפה, התפרצויות זעם...

האיש: ...אלימות מילולית... צרחה צרחות אימה, יצאה מהאוטו... שאני אפס ומזדיין וחרה של בן אדם...

ב"כ האישה: זה היה אחרי הפירוד...

האיש: אחרי הפירוד...

האיש: אי התחשבות מוחלטת ברצונות שלי, למשל שהיינו נשואים הביאה חולדות משחק הביתה, כשאני לא רציתי את זה... לדוגמא שהבת נולדה לא הסכימה שהורי יבואו לבית החולים, מריבות בארוחות שישי אצל אמא שלה בבית...

ביה"ד: אתה מוכן לנסות ללכת בנפש חפצה... ולראות אם יש סיכוי לשקם את הנישואין ביניכם?

האיש: אין שום סיכוי, אני לא מוכן לכזה דבר...

חקירת האישה:

ביה"ד...מה הבעיה שהאיש "ברח ממנה" שעליה את מדברת?

האישה: חוסר שביעות רצון מחיי האישות שלנו... בעיה באינטימיות... הבעיה שהאיש לא נגע בבעיה בטיפולים...''

בתאריך 8/12/21 התקיים דיון נוסף בביה"ד:

''מופיעה עדה חברת ילדות של האישה:

העדה: אחד הזוגות האוהבים והיציבים שחוויתי מחברים שלי... האישה הייתה בת זוג מסורה, נאמנה, אוהבת... וגם הגם האיש היה אותו דבר... היה ביניהם שותפות, זה היה ממש אמון הדדי...

ב"כ האישה: איך היית מתארת את המצב הריגשי של האישה מאז שהאיש עזב את הבית?

העדה: אסון, ממש נשברה...

ב"כ האיש: מי עזב?

העדה: האיש.

ב"כ האיש: ...גם שנה קודם לכן הם נפרדו בשנת 2018, את זוכרת את זה?

העדה: הם לא נפרדו, האיש חשב להיפרד...

ב"כ האיש: האם את יודעת על קשר רומנטי שיש לאשה בחיפה?

העדה: לא, אין קשר רומנטי, אבל לאיש לעומת זאת היה קשר רומנטי...''

בתאריך 10/5/23 התקיים דיון נוסף בביה"ד:

''ב"כ האישה: ...אנחנו הגשנו תביעה לכתובה, הכתובה לפני הצמדה הייתה 110.000 ₪ ...וגם הגשנו תביעה לפיצויי גירושין... אישה שננטשה בניגוד לרצונה... והיא תובעת פיצויים על עוגמת נפש...''

בדיון מיום 24/1/2024 אמר ב"כ האישה:

''בני הזוג עדיין נשואים. הבעל הוא זה שעזב את הבית. אני רוצה להזכיר פה נשכחות. הוא עזב את הבית ברחובות. הוא זה שפירק את המשפחה, זה לא שהאישה מרדה או משהו כזה, גם לא הייתה טענה כזו, אלא הבעל החליט באופן חד צדדי לעזוב את הנישואין ולפרק את המשפחה, האישה לא הסכימה לזה, האישה לא רצתה בכך, עד היום האישה לא רוצה בכך, עד היום האישה רוצה להישאר נשואה. ואכן בני הזוג עדיין נשואים.''

להלן נדון בפרטים הבאים:
א. תביעת האיש לגירושין והאישה מסכימה בלית ברירה להתגרש לאחר שביה"ד ידון במכלל טענותיה: חיוב כתובה, פיצויים, חלוקת רכוש.
ב. תביעת האיש להתגרש בטענת "מאיסה עלי" צריך שתהיה לטענה זו "אמתלא מבוררת".
ג. זוג שחי בנפרד כמה שנים ולא נראה לביה"ד שיש סיכוי לשלום בית, הרי שעליהם להתגרש.


דיון והכרעה
א. תביעת האיש לגירושין והאישה מסכימה בלית ברירה להתגרש לאחר שיושלמו כל תביעותיה ורוצה לקבל את כל זכויותיה. לדבריה, האיש חייב בכתובה ובחלק גדול מכספי תוספת הכתובה.

הנה כתב הטור (אבן העזר סימן קי"ח):

"מי שהיא תובעת לבעלה לגרשה ויצאו הגירושין ממנה, אין לה מן הדין לגבות זולתו... ואם תבע הוא הגירושין אינו יכול לגרשה אלא לרצונה או לאחר שיפרע לה כל סכום כתובתה עיקר, ונדוניא, ותוספת..."

בסיכום דברי הטור נמצא שבמידה והאיש הוא שיוזם את הליך הפירוד, והגירושין יצאו מן הבעל, אע"פ שהאישה ביקשה לערוך הסכם גירושין בין הצדדים, או אפילו עזבה את הבית - אם הבעל הביא את האישה למצב זה של פירוד, והגירושין יצאו ממנו והוא זה הגורם שמחמתו יצאו הגירושין, אזי אין האישה מפסידה את כתובתה.

במקרה המונח לפנינו, הבעל הוא המורד על אשתו ורוצה להתגרש, והוא אינו חפץ בה וגם בקיום יחסי אישות עימה. וכפי שמשתקף מהדיון שהתקיים בתאריך 4/3/21 בפרוטוקול בשורות 90-94 וכן בשורות 102-107. גם אם הסיבה לכך היא אולי סיבה מוצדקת [התעללות מינית שחווה האיש בילדותו].

הרי דמצות עונה היא מצוה מהתורה, וכך כתב הראב"ד (בעל הנפש - שער הקדושה) וז''ל:

"גם על זו יש קיבול שכר, והיא היא מצוות העונה שאמרה התורה דשארה וכסותה ועונתה לא יגרע שהם צרכי האשה והנאותיה".

וכך כתב בספר אגרות משה לגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג', סימן כ"ח):

"עיקר מצוות העונה היא בשעה שאשתו משתוקקת לו, חכמינו פירשו את הכתוב "ועונתה לא יגרע" שחייב לשמח את אשתו בשעה שהוא רואה שהיא מתאווה לו, מטעם זה הוא חייב לפוקדה בשעה שהוא יוצא לדרך''

וכן כתב הר"ח בפרושו למסכת פסחים (דף ע"ב ע"ב) את מקור הדין של חיוב מצוות עונה מהפסוק "שובו לכם לאהליכם".

וכן מצינו בפד"ר (כרך א' עמוד 220) שכתבו הדיינים הגאונים א. גולדשמידט, ש.ש. קרליץ, י. בבליקי זצ"ל, שהביאו תשובה סימן קכ"ב מתשובת הגאונים הקצרות (מוזכרת בכנסת הגדולה סימן קנ"ד הגהות ב"י כ"ה):

"שאלה הנושא אשה ואינו יכול לבוא עליה. והיא אומרת מה אעשה לך, הרי אני מסרתי עצמי לך, ואינך יכול להזקק עמי.

תשובה: כיון שמסרה עצמה לו והוא אינו יכול לבעול,

נעשה כמי שאינו רוצה את אשתו ויש לה כתובה ותוספת"

[...]
אולם זהו במקרה שעילת הגירושין נולדה שלא ברצונו של הבעל... אבל אם העילה נולדה ברצונו, כגון בנידון הרא"ש שאין לבעל לפרנס... אלא הבעל בהנהגתו

מרצונו, במציאות אינו רוצה בקיום הנישואין, לא נעשה אלא ממש אינו רוצה את אשתו, ואם כן הגירושין הם מחמתו ...

שעל הבעל לשלם העיקר והתוספת...

טעם נוסף יש בנידון דידן לחייבו בתוספת... הרי שאם הגירושין הם בגלל אי מלוי התחייבות שהתחייב עליה הבעל במפורש בשטר הכתובה, אם כי הגירושין הם על פי רצון האשה, אין לומר על דעת גירושין לא התחייב בתוספת.

אלא אדרבא, התחייבות התוספת שבשטר הכתובה היא על דעת התחייבות האחרת שבה, שאם לא ימלאנה, ישלם התוספת...

ועיין חזון איש (כתובות סימן ק"ז ס"ק כ"ב)"

וכן כתבו בפד"ר כרך י"ב (עמוד 207) הדיינים הגאונים הרב ע. בצרי , הרב י. אליעזרוב, א. כהן [בדעת רוב נגד מיעוט]:

"והנה בנידון דידן שטוען הבעל שמאיסה עליו מחמת שגדולה ממנו בי"א שנה... ומחמת זה מואס בה... ודבר זה אמתלא טובה שכיום מואס בה מחמת כן... אבל על כל פנים טענת מאיסא איכא...''

הרי לנו מכל האמור לעיל שאם הבעל טוען שרוצה להתגרש, וטוען טענות על אשתו מדוע אינו חפץ להמשיך לחיות איתה, וביה"ד מתרשם שאין בטענות הללו שמץ מוצדק של סיבה וגורם אמיתי לסיבת התרחקות האיש מן האישה. וכן אין סיבה מוצדקת לרצונו של האיש להתגרש מאשתו ולאי קיום יחסי אישות עם האישה במשך תקופה ארוכה [האיש לא הציג בפני ביה"ד "אמתלא מבוררת" מדוע זה מאס באשה], למעט הסיבה שהעלה ב"כ האיש על כך שמרשו עבר התעללות מינית בילדותו.

וכן בנושא הוויכוח בין הצדדים מי הכשיל את הניסיון להמשיך ולהתמיד במציאת פתרונות על ידי יעוץ זוגי או פסיכולוגי. או מי שיתף, או לא שיתף פעולה עם הניסיונות הללו, לביה"ד אין דעה ברורה בנושא זה, בעקבות הכחשות של הצדדים בדיונים שנערכו בביה"ד.

המורם מכל מה שנכתב לעיל, אם האיש תובע גירושין וביה"ד מתרשם שאין לבעל סיבה מוצדקת לתביעת הגירושין [מלבד אולי סיבה של הבעל מטראומה שיש לו מילדות], וגם הסיבות שהציג האיש בדיון כמו קללות של האישה או ריב שהיה במהלך נסיעה – התקיימו לאחר זמן הפירוד, וביה"ד מתרשם שזה כבר תקופה ארוכה הבעל משתמט מלהתקרב לאשתו ולקיים איתה יחסי אישות, הרי הבעל חייב בכתובתה ותוספת הכתובה של האישה.

ב. תביעת הבעל להתגרש בטענת "מאיסה עלי" צריך שתהיה לטענה זו "אמתלא ברורה וחזקה".
הנה מצינו בספר "לב שומע לשלמה" לגאון הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, חבר בית הדין הגדול, שכתב שם הרב (חלק א' עמוד ק"ו) וז''ל: [ההדגשות אינן במקור]

"המושג אמתלא מבוררת במורד, לקוח ממורדת, האומרת מאיס עלי שדנים בה דינא דמתיבתא... כלומר הצורך באמתלא הוא כדי לברר לנו שבאמת ובתמים הבעל מאוס עליה ושאין כאן דברים בעלמא, וכמו כן באומר שאשתו מאוסה עליו, זקוק לאמתלא כדי לברר לנו שבאמת ובתמים היא מאוסה עליו... בדרך זו פירש החזון איש (אבן העזר ס"ט, ט"ז) את דברי הב"ש שפסק שאם טוענת מאיס עלי ותובעת כתובה ליתא לדינא דמתיבתא, וכתב החזון איש:

"והעיקר תלוי לפי ראות עיני הדיינים, אם יש ריעותא במה דתבעה כתובה, אבל אם נראין הדברים דמאיס עליה, אלא שמבקשת כתובה כדי שתוכל להתפרנס... אינה מפסדא בתביעתה"

כלומר כל ששוכנעו הדיינים שהבעל מאוס עליה, אין תביעת הכתובה מקלקלת את טענתה.
...
בנידון דידן , טען הבעל בפה מלא, שהאשה מאוסה עליו, וביה"ד

משוכנע כי הדבר נכון למעלה מכל צל של ספק לאור ההיסטוריה עקובת השנאה והמרירות הנמשכת לאורך עשרים וארבע שנים ולאור הפירוד הממושך ביניהם, על כן לכאורה אין זקוק הבעל לאמתלא בכדי להסביר את מאיסותו, שכן כל הצורך באמתלא, היא רק לסבר את אזני ביה"ד, אבל כל שנראה לבית הדין שהמאיסות ברורה ומוחלטת, אף על פי שאין שום מום ניכר בה מקבלים את דבריו... כי האמתלא אינה אלא אמצעי עזר לשכנע אותנו במאיסות, ושאנו משוכנעים אזי אין צורך בה"

בנידון המקרה המונח על שולחנו של ביה"ד, הבעל טען בדיונים שאין הוא רוצה לחיות עם האישה, ולשאלת ביה"ד מדוע? התחמק הבעל מלענות רק אמר: ''אני מרגיש שבמהלך השנים האלה הסתדרנו מעולה בגלל הרבה פעמים, האופי הפשרני שלי ובגלל שהיו קשיים בזוגיות שלנו... החיים המשותפים נעשו בסופו של דבר בלתי אפשריים". וכן ב"כ הבעל אמר בדיון הנ"ל: "...לא מספר לכבוד ההרכב את מה שכתוב בכתב ההגנה, וזה שמרשי הותקף מינית בילדותו, הטיפולים ששונים אצל המטפלים הזוגיים באו כשזה נמצא ברקע".

יובהר, שהסיבות שהביא האיש כגון הכנסת חולדות מחמד הביתה על ידי האישה, אינם סיבות לאי קיום יחסי אישות תקופה ארוכה. וכן קללות וצעקות של האישה במכונית שנסעו בצוותא התברר שמקרה זה התרחש לאחר הפירוד בין הצדדים, לפיכך ביה"ד מתרשם שאין שום "אמתלא מבוררת" וסיבה מוצדקת לרצונו של הבעל להתגרש מהאישה, זולת אולי הטראומה שעבר בילדותו, ולכן חייב הבעל בכתובת ותוספת הכתובה.

וכן כתב בספר עיונים במשפט (אבן העזר ח"ב – סימן נ"ו עמוד תל"ח) לגאון הרב חיים שלמה שאנן זצ"ל אב"ד תל אביב, וזה לשונו:

"העולה מכל האמור:
סעיף ז' "אשה התובעת גירושין, אינה יכולה לתבוע תוספת כתובה, אולם שהבעל מונע ממנה את עיקר יסוד האישות, ובידו האפשרות שלא למנוע ממנה זאת, לדברי הכול חייב בכל הכתובה"

וכן כתב במקום אחר(אבן העזר חלק א' סימן כ"ה עמוד רנ"ט) בנושא "חיוב תוספת כתובה כאשר שני בני הזוג רוצים להתגרש'', בעמוד ר"פ סעיף ט':

"גורם שאשתו לא תוכל לחיות עמו, ועל כן תבעה גירושין, לא הפסידה תוספת כתובה"

ועוד כתב (אבן העזר חלק א' סימן כ"ח עמוד רע"ח):

"וכן פסק בנידון דומה מהר"א ששון בתורת אמת שאלה ס"ד... ועל כן כתב:

"הרי שאם הגירושין הם בגלל אי מלוי התחייבות שהתחייב עליה הבעל במפורש בשטר הכתובה, אם כי הגירושין הם על פי רצון האשה,

אין לומר על דעת גירושין לא התחייב בתוספת, אלא אדרבא התחייבות התוספת שהשטר הכתובה היא על דעת התחייבות האחרת שבה שאם לא ימלאנה, ישלם התוספת"

ועיין כיוצא בזה בנודע ביהודה (אהע"ז ס' צ' הובא בפת"ש אהע" ז קנ"ד ס"ק ה')''

.

בסיכום דברי הגאון הרב חיים שלמה שאנן זצ"ל חזינן, שאם הבעל גורם למניעת יחסי אישות וכתוצאה מכך נגרם שהאישה אינה יכולה לחיות עמו, הרי הוא חייב בכתובתה ובתוספת הכתובה.

ג. איש ואישה שחיים בנפרד כמה שנים ולא נראה לביה"ד שיש סיכוי שיגיעו ביניהם לשלום בית, הרי שעליהם להתגרש.

הנה ידוע ומפורסם דינו של רבנו ירוחם בספר מישרים (נתיב כ"ג פרק ח') שכתב:

"כתב מורי הרב רב אברהם בן אשמעאל כי נראה לו שאשה שאמרה "לא בעינא ליה... אלא מיהו משהינן לה תריסר ירחי אגיטא, דילמא הדרי בהו, לאחר שנה כופין אותו לגרש..."

וכך כתב הרב חיים פלאג'י בספר חיים ושלום (חלק ב' סימן קי"ב):

''דבדרך כלל אני אומר: כל שנראה לבית דין שהיה זמן הרבה, נפרדים ואין להם תקנה... והנני נותן קצבה וזמן לדבר הזה, ומתוכו עד זמן ח"י חודשים... ואם בינם לשמים נראה לבית הדין שלא יש תקנה לשום שלום ביניהם, יפרידו הזווג ולכופם לתת גט..."

וכך כתב הגאון הרב נחום פרובר שליט"א אב"ד תל אביב (התפרסם בקובץ כנס הדיינים תשס"ח עמוד 114):

"כפי שכתבנו לעניין חיוב גט לפי דינא דרבנו ירוחם, אין הבדל מי הראשון שהתחיל לטעון שרצונו להתגרש, וכמו כן אין הבדל בסיבת מי המצב שכיום אין צד רוצה את משנהו, והעיקר תלוי אם כיום יש עיגון או לא, דהיינו המצב שבפנינו הוא שהבעל לא מעוניין באשה כלל, אף אם האשה תרצה לחזור אליו או לחילופין כיום המצב הוא שאין האשה מעוניינת בבעל אף אם הבעל ירצה לחזור אליה, זהו מצב שיום שני הצדדים מעוגנים, ולכן יש לחייב גט כל צד המעכב את הגירושין, ללא קשר מי גרם למצב הקיים, היות ואין זכות לכל צד לעגן את משנהו''.

מן הכלל אל הפרט
במקרה המונח לפנינו הצדדים חיו ביחד בשלום ובאהבה ורעות, עד שבתקופה האחרונה הרגישה האישה בריחוק של הבעל באינטימיות שלהם, וריחוק זה גרם להפסקת יחסי אישות בין הצדדים. האישה מבקשת ומתחננת לחזור אל הבעל שכה אוהבת, ורוצה הליך של שלום בית, אך בלית ברירה מסכימה להתגרש רק אם ישמרו לה כל הזכויות הממוניות שלה. ב"כ האיש טען שכנראה לאיש יש טראומה של הטרדה מינית שחווה בילדותו, ואולי זה הגורם לקשיים באינטימיות של חיי הנישואין של הצדדים.

הצדדים פנו לכמה יועצים זוגיים, אך כל צד מאשים את משנהו שהוא זה שגרם לעיכוב בהליכה בפועל ליועצים זוגיים. וכן כל צד מאשים את הצד שכנגד ב"פיצוץ" השיחות של הייעוץ שכבר התחיל ביניהם, ולכן נראה לביה"ד שאין סיכוי שהצדדים יחזרו זה לזה בהליך של "שלום בית", ומשכך חייבים הצדדים להתגרש, ויש לקבל את תביעת הגירושין של הבעל.

מאידך, בעיקרון אין האישה מפסידה את סכום כתובתה והתוספת, אולם בגין כך שיש הכחשה בין הצדדים מיהו הגורם ש"תקע מקלות בגלגלים" וגרם ל"פיצוץ" השיחות של היועצים הזוגיים, או לחילופין מי עיכב את ההליכה ליועצים הזוגיים - האיש חייב עקרונית לשלם לאשה את רוב הסכום של הכתובה בסך 80,000 ₪, בכפוף למה שתקבל האישה במסגרת איזון המשאבים.

4. סיכום – מסקנה
א. האישה חייבת להתגרש.
ב. הבעל חייב לשלם לאשה את רוב סכום הכתובה בסך 80,000 ₪, בכפוף למה שתקבל האישה במסגרת איזון המשאבים.

הרב יאיר לרנר
עיינו בנימוקי עמיתנו הדיין הרה"ג יאיר לרנר שליט"א, ואנו מצטרפים למסקנתו שיש לחייב את האישה להתגרש ולדחות את תביעתה לשלום בית.

יש לציין שהצדדים גרים בנפרד מזה שנים רבות. כמו כן, יש לציין כי כשהצדדים נישאו בשנת 2007, האישה הייתה נשואה באיטליה משנת 2006 באופן חוקי אזרחי לאדם שאינו יהודי, והבעל טען שהוא לא ידע מכך כשהצדדים נישאו בשנת 2007.

כמו כן דעתנו שבאופן עקרוני, הבעל חייב לשלם לאשה את כתובתה. אולם אנו בדעה שאין צורך להחליט על גובה החיוב בפועל, וזאת משום שבתביעות הרכושיות של הצדדים, האישה אמורה לקבל באיזון המשאבים סכומי כסף הרבה יותר גבוהים ממה שבית הדין היה נותן לאשה בגין כתובה ופיצוי. והכספים שהאישה אמורה לקבל באיזון המשאבים, נחשבים ככספים שהיא מקבלת על חשבון הכתובה והפיצוי. (רבים מכנים זאת כיום בביטוי "אין כפל מבצעים").

פירוט הדברים וההכרעה מהו סכום הכסף הסופי אותו תקבל האישה בגין איזון המשאבים, כלל התביעות הרכושיות, ובגין כתובה ופיצוי, ייקבע בפסק הדין הרכושי האמור להינתן בקרוב.

הרב יהודה שחור – אב"ד                 הרב ירון נבון

לאור כל האמור להלן פוסק ביה"ד:
א. האישה חייבת להתגרש מבעלה.
ב. האישה זכאית באופן עקרוני לקבל מהבעל כספים בגין כתובה ופיצוי.
ג. ההכרעה מהו סכום הכסף הסופי אותו תקבל האישה בגין איזון המשאבים, ככל התביעות הרכושיות, כתובה ופיצוי, ייקבע בפסק הדין הרכושי האמור להינתן בקרוב.
ד. אין צו להוצאות.

מותר לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת פרטי הצדדים.

ניתן ביום י"ד באב התשפ"ד (18/08/2024).


עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה