א. לפנינו בקשתו של מר פלוני לבטל באופן מוחלט או חלקי את הצו האוסר עליו להיכנס לדירה ברח' [...].

ב. לשם הבהרת הרקע מוצא ביה"ד לנכון להביא במלואה את החלטת ביה"ד מיום ז' אייר תשע"א (11.5.2011).

"ביום ד' תמוז תש"ע (16.6.2011) נתן בית הדין החלטה כדלהלן:

'לפנינו בקשתה של הגב' פלונית למתן צו אשר יאסור על בעלה לשעבר מר פלוני להיכנס לדירת מגוריה. הבקשה מנומקת בכך שהבעל לשעבר נוהג להיכנס מדי פעם לבית - דבר היוצר מצב בעיתי מבחינה הלכתית. לאור הסכמת הצדדים ולפיה עם סידור הגט יעזוב הבעל את הבית בית הדין נותן בזה צו האוסר על מר פלוני להיכנס לדירה ברח' [...] בה מתגוררים פלונית ובנותיה' .

לאחרונה הגיש הבעל לבית הדין בקשה לביטול הצו בטענה שהוא מנוצל לעיכוב פירוק השיתוף בדירה. ביה'ד בהחלטה מיום כ'ח ניסן תש"ע (2.5.2011) קבע כי:

'באם המשיבה אינה מאפשרת את מכירת הבית רשאי המבקש לתבוע בערכאה הדנה בעניין פירוק השותפות דמי שכירות כפי שימצא לנכון. צו ההרחקה שניתן נגד צד ב' לא יחייב באם המבקש יבקש להיכנס לבית בנוכחות מתווכים ובשעות סבירות'.

כמו כן קבע בית הדין דיון בבקשה.
היום במהלך הדיון הודיע בית הדין שהוא שוקל לבטל את הצו וזאת מאחר וענייני הרכוש נידונים בביהמ'ש והצו - שניתן באופן חריג - ניתן רק למנוע סיטואציה בעייתית מבחינה הלכתית.

אולם במהלך הדיון התפרץ הבעל ואמר כי הוא מתכוון לשוב הביתה על מנת ליצור מצב של 'ספק קידושין' מחודשים עם גרושתו. עוד הוסיף הבעל ואמר כי אין לו בעיה בנסיבות אלו לשוב ולשלם מזונות אישה.

מאוחר יותר 'ריככה' ב'כ הבעל את דברי מרשה והצהירה שהוא לא יכנס לדירה אלא לאחר תיאום עם גורם טיפולי.

בנסיבות העניין ונוכח החשש הממשי מסיטואציה שתיצור בעיה הלכתית חמורה, הרי הצו שניתן בשעתו יישאר בתוקפו עד החלטה אחרת של בית הדין.

ביה"ד מבהיר כי אין במתן הצו משום קביעה רכושית או קניינית כלשהיא."

ג. מר פלוני טוען בבקשתו שגרושתו מבלה חלקים נכבדים מן השנה בחו"ל במחיצת בן זוגה החדש והעשיר בעוד שלו נאסרת הכניסה אף בזמן שגרושתו אינה נמצאת בבית. מר פלוני אף טוען שגרושתו מנצלת את צו ביה"ד על מנת 'להתבצר' בבית ולעכב את פירוק השיתוף בו. מר פלוני מצהיר שאין בכוונתו להתגורר בבית או להציק לגרושתו ובקשתו היא לאפשר לו להיכנס לבית כאשר גרושתו אינה בבית או כאשר היא שוהה בחו"ל.

ד. ביה"ד מוצא לנכון להבהיר שהצו האוסר על הגרוש להיכנס לבית ניתן בהתאם לסמכותו של בית הדין עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991.
סעיפים 2 ו 3(3) סיפא לחוק מאפשרים לבית הדין לאסור כניסת אדם לדירה בה מתגורר בן משפחתו ככל שהתנהגותו אינה מאפשרת לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
בנסיבות העניין סבר בית הדין שקיים חשש ממשי להיווצרות סיטואציה שתיצור בעיה הלכתית ושהדבר אכן עומד בקריטריון של התנהגות שאינה מאפשרת לבן משפחה ניהול סביר ותקין של חייו.

ה. בית הדין קבע דיון להיום בבקשה בהתאם לסמכותו עפ"י פרק י"ד לתקנות הדיון.
תקנה קכ"ח בפרק זה מאפשרת עיון מחודש בהחלטה ביוזמת בית הדין . תקנה קכ"ט מאפשרת לבית הדין לקיים דיון לבקשת בעל דין.

ו. בימים אלו חלפה שנה מהיום בו ניתן הצו אשר אוסר על מר פלוני להיכנס לדירת המגורים. עפ"י סעיף 5 לחוק למניעת אלימות למשפחה, התשנ"א-1991 תוקפו של הצו לא יעלה בכל מקרה על תקופה של שנה אחת.
בנסיבות אלו, אין מנוס מקביעה של בית הדין ולפיה תוקפו של הצו האוסר על מר פלוני להיכנס לדירה, פג.

ז. בסופו של הדיון בקשה ב"כ הגרושה לעכב את החלטת בית הדין עד לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בעניינם של הצדדים שאמור להתקיים בעוד כעשרה ימים.
לאחר שיקול דעת מחליט בית הדין לעכב את החלטתו בדבר פקיעת תוקפו של הצו עד ליום ה' תמוז תשע"א (7.7.2011) על מנת לאפשר לב"כ הגרושה לערער על החלטה זו או לחילופין לבקש סעד חילופי בבית המשפט לענייני משפחה.

ניתן ביום ב' בתמוז התשע"א
(04/07/2011)
הרב שלמה שטסמן – דיין