א. בפס"ד חלקי מיום ג' אב תש"ע 14/7/10 קבע ביה"ד כדלקמן:

1. על הצדדים להתגרש זה מזו.

2. השמאי משה רוזנר יעריך שווי שתי הדירות שבבעלות הצדדים.

3. רו"ח אילן ישינסקי יבצע איזון המשאבים שנצברו לצדדים מיום 29/11/00 ועד ליום 31/12/09.

4. הילדים ימשיכו ללמוד ולהתחנך במוסדות חינוך המזוהים עם אותו זרם חינוכי בו למדו עד עתה.

ב. בסעיף י"ט לפסה"ד חזר ביה"ד ופנה לצדדים לסיים כל המחלוקות שביניהם בהסכם גירושין כולל.

מאז מתן פסה"ד הנ"ל ניתנו החלטות רבות לבקשות הצדדים, וכמעט בכל הזדמנות חזר ביה"ד על המלצתו לצדדים להגיע להסכם גירושין כולל, אולם הצדדים וב"כ לא השכילו לעשות זאת.

ג. עברה שנה מאז מינה ביה"ד את השמאי רוזנר לביצוע השומה, ואת רו"ח ישינסקי לביצוע האיזון, אולם עד היום לא בוצעה השמאות והאיזון בהעדר שיתוף פעולה של הבעל.

ד. ביום י"ג ניסן תשע"א 17/4/11 ניתן צו שאיפשר לאשה להאריך את חוזה השכירות עם השוכרים שגרו בדירת הצדדים ברח' [...], בכפוף לכך שבחוזה יקבע במפורש שניתן לסיים תקופת השכירות בכל שלב שהוא, תוך מתן התראה של חודשיים מראש, והמשך תוקפו של החוזה כפוף להחלטת ביה"ד הדן בענייני הרכוש של הצדדים.

ה. ביה"ד מציין כי בתחילתם של ההליכים הסכימה האשה להישאר מחוץ לדירה ב[...], ע"מ לאפשר את סידור הגט, ובהתאם נקבע מועד לסג"פ ליום ט' אדר תש"ע 23/2/10.

במועד שנקבע לסג"פ הצהיר הבעל לפרוטוקול "...אני רוצה להתגרש אבל אני מבקש קודם להסדיר את העניינים הרכושיים ושל הילדים ". (שורה 11)

ב"כ האשה ביקש לחייב הבעל במתן גט ע"פ דברי רבינו ירוחם, הואיל והבעל מודה שאינו רוצה את אשתו. (שורה 45 לפרוטוקול)

ו. ביום 4/3/10 ניתן בביהמ"ש צו הרחקה במעמד צד אחד כנגד הבעל האוסר עליו "להיכנס לדירה ברח' ב...] ולהימצא במרחק 500 מ'". כמו"כ נאסר על הבעל "להטריד את המבקשת והילדים בכל דרך, בכל מקום ובכל אמצעי, בין פיזי ובין מילולי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים מטעמו".

ביום 11/3/10 התקיים דיון בביהמ"ש בהמשך תוקפו של הצו בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.

לאחר שהצדדים נחקרו ניתנה החלטה, ש"הצו שניתן ישאר בתוקפו עד למתן החלטה אחרת". (ראה פרוטוקול הדיון בביהמ"ש וההחלטה במסמכי התיק).

בסמוך לאותו מועד חזרו האשה והילדים להתגורר בדירה ב[...] ומאז נשארו שם, והבעל התגורר במקום אחר.

ז. ביום כ"ט אדר תש"ע 15/3/10 קיים ביה"ד הליך גישור עם הצדדים וב"כ, והתגבשו עקרונות להסכם גירושין ונקבע מועד לסג"פ ליום כ"ז ניסן תש"ע 11/4/10, כאשר ב"כ הצדדים נדרשו לערוך הסכם גירושין בהתאם לעקרונות שגובשו.

אולם גם הליך זה לא הביא לתוצאה המקווה, וב"כ הצדדים לא הגיעו להסכם גירושין מוסכם.

ח. בדיון ביום כ"ט תמוז תש"ע 11/7/10 , חזר ב"כ האשה וביקש לחייב את הבעל ליתן ג"פ לאשתו ע"פ דברי רבינו ירוחם: "... יש תביעת גירושין של הבעל ושל האשה, שניהם מאוסים אחד על השני, הבעל אומר שהוא לא רוצה לחיות עם האשה הזו. יש מאיסות הדדית. האשה מואסת בו כי הוא אלים כלפיה, יש תלונות למשטרה. הוא נעצר לארבעה ימים. הוא מהווה איום על האשה. היא מסתובבת עם גז מדמיע. היא מבוהלת". (שורות 143-146)

בעקבות דיון זה ניתן פס"ד חלקי ביום ג' אב תש"ע 14/7/10 , ובו הקביעות הנ"ל. כאמור שנה נוספת עברה מאז, ושום דבר לא קרה.

ט. ב"כ האשה בבקשה מיום 28/2/11 ביקש לאכוף על הבעל לשתף פעולה עם השמאי. לדבריו האשה שילמה לשמאי חלקה בשכ"ט השמאי וביקשה לתאם מועד לביקור בדירות לצורך ביצוע השומה, אולם הדבר נמנע מכיון שהבעל לא שיתף עמו פעולה, לא העביר אליו את תיק הדירה וחוזה הרכישה ולא שילם לו שכ"ט.
י.
למרות פניה של השמאי במכתב מיום 25/8/10 ופניות טלפוניות, הבעל המשיך בסירובו לשתף פעולה עם השמאי.

בדיון ביום כ"ו סיון תשע"א 28/6/11 נשאלו הבעל וב"כ "מה קורה בנושא של האקטואר והשמאי"? (שורה 68)

ב"כ הבעל השיב: "ביחס לשמאי רוזנר, פניתי אליו, ביקשתי ממנו שלא יסע לדירות עם צד אחד ובלעדי... אין לנו בעיה שהוא יסיים את עבודתו, בלבד שמי מאיתנו יתלווה אליו...."(שורות 70-71).

ביה"ד העיר לב"כ הבעל שכבר ביום 27/4/11 ניתנה החלטה, ובה הורה ביה"ד לצדדים וב"כ לתאם מועד עם השמאי, ומדוע לא נעשה עד כה דבר?!

ב"כ הבעל השיב: "לא שמתי לב להחלטה זו".

לשאלת ביה"ד "מה עם האקטואר? מיננו את רו"ח ישינסקי". השיב ב"כ הבעל , "אנחנו לא פנינו אליו ואף אחד לא פנה אלינו".

יא. ביה"ד תמה על דרך התנהלותם של הבעל וב"כ. מינוי השמאי והאקטואר נעשה לפני שנה במסגרת פסה"ד החלקי ביום 14/7/10.

לא יתכן שבמשך שנה שלמה הבעל וב"כ לא ממלאים אחר הוראות ביה"ד ולא מאפשרים את ביצוע השומא ואיזון המשאבים, מה שודאי היה מועיל לצמצום המחלוקות ומאפשר הגעה להסכם גירושין, או הכרעה שיפוטית בנושאים השנויים במחלוקת.

האשה מצידה שילמה את שכ"ט השמאי, והעבירה את המסמכים שבידה לאקטואר, ומוכנה למלא כל הוראה שתינתן ע"מ להביא לביצוע השמאות ודו"ח האיזון.

ביה"ד רואה בסחבת המכוונת בה נוקט הבעל נסיון להתיש את האשה ולהכניעה לקבל את תכתיביו או דרישותיו, וביה"ד לא יתן ידו לכך.

יב. בסעיף י"ג (ב) לפסה"ד החלקי קבע ביה"ד: "הואיל והבעל מעונין בגירושין ומוכן ליתן ג"פ לאשה, בכפוף לכך שכל הענינים יוכרעו בביה"ד או יוסדרו בהסכמה בהסכם גירושין כולל, ביה"ד לא יוכל לחייב את הבעל או לאכוף עליו ביצוע הג"פ, הואיל ובקשתו הינה בגדר תנאי סביר".

בדיון לפנינו ביום 28/6/11 טען ב"כ האשה לאור התנהלות הבעל וב"כ שיש לבחון מחדש אם כיום בקשת הבעל נשארה בגדר תנאי סביר.

ב"כ האשה קבל על כך שהבעל וב"כ באמתלאות שונות לא שיתפו פעולה עם השמאי והאקטואר, ולא מילאו אחר הוראות ביה"ד במשך שנה שלמה, ולא פנו כלל לאקטואר.

ב"כ האשה טען: "מדובר בתיק שהבעל מזלזל בביה"ד לאורך כל הדרך. הבעל לא הופיע בדיון שהוא בעצמו ביקש... הבעל ישאר לעולמי עד "בעל" , אם ביה"ד לא יחייב אותו ולא יפעיל עליו סנקציות... אני מבקש פס"ד לחיוב בגט. אני מציע שביה"ד יקבע סנקציות למי שלא פועל ע"פ הוראות ביה"ד." (ראה פרוטוקול הדיון שורות 114-129).

ב"כ הבעל השיב: "הצליחו להרחיק את הבעל מביתו ובניו, השתלטו על שתי הדירות, המצב היום בלתי מאוזן" (שורה 132).

ביה"ד העיר לפרוטוקול: "שהבעל יקח אחת מהן"(שורה 150).

בתחילת הדיון נשאל הבעל אם הוא מעונין לגור בדירה ב[...] והבעל השיב : "אין לי ברירה... זו האופציה היחידה שנותרה לי". (שורות 34, 35, 40 ).

בסוף הדיון שאל ביה"ד את הבעל וב"כ , אם יסכימו שניתן החלטה לפנות את השוכרים מהדירה ברמת אביב, הואיל וחוזה השכירות שלהם הוארך בצו ביה"ד, והבעל יכנס לגור בדירה.

ב"כ הבעל עו"ד שדמי השיב פעמיים בחיוב: "אני חושב שהתשובה להצעה היא חיובית", "התשובה חיובית אנחנו מסכימים". (שורות 191, 195, 202).

יג. בנסיבות אלה כאשר אפשר להתחיל לבצע בפועל את חלוקת הרכוש, כאשר כבר בשלב זה לכל אחד מהצדדים תהא דירת מגורים, אין כל הצדקה לעיכוב סידור הגט עד לסיום איזון המשאבים והכרעה בדרישת הבעל לחלוקה לא שוויונית.

אילו מילא הבעל אחר הוראות ביה"ד והיה משתף פעולה עם השמאי והאקטואר שמונו ע"י ביה"ד כבר לפני שנה, היו בידינו כל הנתונים לצורך הכרעה בדרישה לחלוקה לא שוויונית, כולל קיום דיון הוכחות לצורך כך.

אולם הבעל לא פעל ע"פ הוראות ביה"ד ושנה שלמה מאז ניתן פס"ד חלקי ב 14/7/10 לא עשה דבר, ולא מילא אחר הוראות ביה"ד בפסה"ד המכיל הוראות ברורות לסיום חלוקת הרכוש, כולל קיום דיון בדרישה לחלוקה לא שווה בשווי הדירות. (ראה סעיפים טז' יז' יח' לפסה"ד).

לפיכך אין כל הצדקה להמשיך ולעכב את סידור הגט בגין מחדליו של הבעל, בפרט כאשר כל העניינים הכרוכים בגירושין יכולים לבוא על פתרונם תוך זמן סביר.

יד. האב הודה שלא ראה את ילדיו מחנוכה שעבר והענין נמצא בטיפולם של שירותי הרווחה, ובסמכות ביהמ"ש לעניני משפחה.

בענין חינוכם של הקטינים ביה"ד התייחס בפס"ד החלקי סעיף ט"ו וקבע: "הילדים ימשיכו ללמוד ולהתחנך במוסד חינוכי המזוהה עם אותו זרם חינוכי בו למדו עד עתה. בהעדר הסכמה בענין מקום לימודים של הילדים יחליט ביה"ד בענין".

בדיון האחרון ביה"ד שמע טענות הצדדים ובאי כוחם בעניין כמפורט בפרוטוקול , לעניין מסגרות החינוך בהם ילמדו ילדיהם בשנה"ל הבאה.

האם טענה שהבן הגדול רשום לשנה"ל הבאה ב[...] שהוא המשך לאותו מוסד בו למד בשנה זו וממוקם גם באותו מתחם, והבן הקטן יתחיל באותו גן בו למד אחיו הגדול.

האב טען שהוא מבקש לרשום את בנו הגדול ל[...] שהינה מסגרת יותר תורנית, וביה"ס הזה ממוקם בכמה מאות מטרים יותר רחוק מ[...].

ביה"ד העיר לאב, שיש לבחון אם העיריה מאפשרת רישום למסגרת זו הרחוקה יותר ממקום מגורי הילדים, ואם כן יש לבחון אם טובת הילד מצדיקה מעבר בגיל זה למקום מרוחק יותר, בו יצטרך להתמודד עם חברים חדשים כאשר רוב חבריו ימשיכו ב[...] .

ביה"ד ביקש מהאם להמציא אישור על רישום הילדים כמוצהר על ידה ב[...], ועל היות מוסדות חינוך אלה מיועדים לגרים באיזור מגורי הילדים.

מאידך ימציא האב אישור מהעיריה שבאופן עקרוני ניתן לרשום הילד הגדול ל[...], ויברר כמה ילדים נוספים עוברים לשם.

ביה"ד סבור כי המשכם של ההליכים פוגע בטובתם של הילדים, וגם משום כך יש לבצע את סידור הגט בהקדם, על מנת לאפשר לצדדים להתרכז בטיפול בילדים ובחינוכם ובקשר עמם, באוירה רגועה יותר.

טו. לאור כל האמור כאן, במצורף לאמור בפס"ד החלקי מיום ג' אב תש"ע 14/7/10, הואיל וכל העניינים שנכרכו לתביעת הגירושין ובסמכות ביה"ד הוסדרו בהתאם למתווה שקבע ביה"ד, והואיל והבעל לא שיתף פעולה עם השמאי ועם האקטואר מזה כשנה כאמור לעיל, לפיכך אין לכרוך עוד את סידור הגט בסיום חלוקת הרכוש בפועל, ואין לראות עוד דרישה זו "כתנאי סביר", ויש לסדר הגט בהקדם האפשרי. בפרט כאשר הצדדים פרודים לגמרי כבר שנה וחצי ומואסים זה בזו (ראה רבינו ירוחם נתיב כ"ג ח"ח, הגר"ח פלאג''י בספרו חיים ושלום סימן קי"ב). בפרט שהבעל לא קיים עדיין מצות פו"ר , והאשה הינה צעירה ועגונה.

בהתאם לכל האמור מחליט ביה"ד כדלקמן:

1. הבעל חייב ליתן ג"פ לאשתו. ביה"ד קובע מועד לק"ש וס"ג ביום חמישי ט' אלול תשע"א 9/8/11 בשעה 9.15 .

2. בהתאם להוראות ביה"ד בצו להארכת חוזה השכירות, על האשה להודיע מיידית לשוכרים את הדירה ברמת אביב על סיום חוזה השכירות, ולדרוש מהם את פינוי הדירה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משישים יום מהיום.

השוכרים ישלמו שכ"ד וכל התשלומים החלים על הדירה עד ליום פינויה על ידם.

עם פינוי הדירה ע"י השוכרים, יקבל הבעל את החזקה בדירה ב[...], וישא בכל התשלומים החלים על הדירה מיום זה ואילך, והאשה תשא בכל התשלומים השוטפים החלים על הדירה ב[...].

בתשלומי המשכנתא החלים על הדירה ב[...] ישאו הצדדים בשווה. תשלומי משכנתא ששולמו או ישולמו ע"י האשה לבדה יזקפו לזכותה בלבד, וילקחו בחשבון האיזון בין שתי הדירות ו/או במסגרת איזון הנכסים הסופי בין הצדדים.

3. הבעל וב"כ ישתפו פעולה באופן מיידי עם השמאי ויתאמו עמו מועד לביקור בשתי הדירות.

כמו"כ ימציא הבעל לשמאי את רשימת הליקויים בדירות שמבקש להביא לידיעת השמאי, וכל מסמך אחר הנדרש לצורך ביצוע השומה.

4. הבעל ימציא לאקטואר תוך 30 יום מהיום, את כל המסמכים הנדרשים ע"י האקטואר לביצוע איזון המשאבים, וימציא לו אסמכתאות לכספים שבאו ממקורותיו, כולל אלה שבאו כתוצאה ממימוש זכויות של הבעל או חסכונות שהיו לו לצורך רכישת הדירות.

על האקטואר לדווח לביה"ד על שיתוף הפעולה של שני הצדדים עמו, ויפנה לביה"ד בכל מקרה שיהא צורך במתן הוראות לצדדים.

5. האם תמציא אישור על רישום הילדים לשנה"ל הבאה, והאב ימציא אישור מהעיריה על האפשרות לרשום את הבן הגדול ב[...]. על האב לציין כמה ילדים נוספים שלמדו עם הבן השנה, עוברים למסגרת המוצעת על ידו לשנה"ל הבאה .

6. קובעים מועד לדיון בהוכחות לדרישת הבעל לחלוקת רכוש לא שוויונית, ליום שלישי יח חשון תשע"ב 15/11/11 בשעה 11.30 בהנחה שעד אז יהא בידי ביה"ד דו"ח השמאי ודו"ח האקטואר.



ניתן ביום ח' בתמוז התשע"א
(10/07/2011)
הרב דוד מלכא – דיין
הרב יגאל לרר - דיין
הרב שמואל פופוביץ - דיין

---

---