בפנינו תביעת האשה לכתובתה.

הצדדים גרושים.

נישאו בנישואין אזרחיים לפני 21 שנה בברה"מ לשעבר, ובשנת 2007 נישאו כדמו"י.

הכתובה בגובה 150,000 דולר.

להלן נצטט מתוך החלטת בית הדין הקודמת, מיום 1.5.11.

"בהחלטת בית הדין מיום 1.11.10 (מותב בית הדין הקודם) נאמר כי לאור הסכמת הצדדים, בית הדין ידון ויכריע בכתובה בהתאם לשיקול דעתו הרחב של בית הדין, וכן רק לאחר הכרעת בית המשפט בענין הרכוש.

כיום מצהירים הצדדים כי ענין איזון המשאבים הוכרע. חוות דעת האקטואר (מתוקנת) מחייבת את הבעל בתשלומי איזון של כ 75,000 ש'ח. כמו כן הדירה נמכרה ויתרת התמורה (מליון ש''ח) שמורה אצל הכונס לחלוקת שווה בין הצדדים, כחצי מליון ש''ח לכל אחד.

טענות הצדדים הושמעו בדיון, כך שלטענת האשה, באמצעות ב"כ, היא זכאית למלוא כתובתה, ואילו לטענת הבעל, באמצעות ב"כ, האשה לא זכאית לכתובתה משום שעיקר נישואיה נעשו לטענתם רק כדי להוציא הכתובה מהבעל. לאחר הנישואין כדמו"י, האשה החלה להתנהג לא ראוי כלפי הבעל. כן טוענת ב"כ הבעל כי יש בידיה ראיות לכך שהאשה זינתה עוד טרם הגירושין.

לשם בירור הענין, יש לקבוע דיון להוכחות בטענות הבעל ע"י ב"כ, באשר לבגידת האשה טרם הגירושין.

במקביל, בית הדין ממליץ לצדדים לנהל משא ומתן כולל, כדי להגיע לעמק השווה בשאלת הפיצוי שתקבל האשה. במידה ותושג הסכמה, יש להודיע על כך לבית הדין לאלתר. במידה ולא תושג הסכמה, הדיון יתקיים במועדו".

דיון נוסף התקיים ביום 18.7.11.

הצדדים מצהירים בפני בית הדין כי הם ניהלו משא ומתן וכן באמצעות בית המשפט, אך לא הגיעו להסכמות בענין גובה הפיצוי לאשה בגין כתובתה.

ב"כ הבעל טוענת כי האשה זינתה ולכן אינה זכאית לכתובה וכן טוענת טענת מורדת כנגד האשה, מכיון שעצרו את הבעל עקב טענות האשה. כן מציינת את העובדה כי האשה היא זו שהגישה את תביעת הגירושין.

ב"כ האשה טוען כי האשה הגישה את תביעת הגירושין משום שהיה כבר הסדר בבית משפט כולל גירושין, והבעל לא קידם את תביעת הגירושין.

מכיון שהדיון נקבע היום לראיות, בית הדין מאפשר לאשה להציג את קלטת ההסרטה של הבעל באמצעות הטלפון הנייד שברשותו.

לטענת ב"כ הבעל, האשה זינתה ביום 31.8.09, וזהו יום ההסרטה. מציינת כי הצדדים התגרשו בשנת 2010. הבעל עזב את הבית ביום 1.8.09. ביום זה של ההסרטה, בתאריך 31.8.09, האב ובנו שמעו התרחשות בתוך הבית של האשה, התריסים היו מוגפים. הוא שמע שהתריס ביציאה נפתח, נכנס וראה את הגבר הזר בגינת הבית.

הבעל וב"כ מציגים ההסרטה, בה נצפה גבר זר בורח מהגינה ומסתיר את פניו. האשה טוענת כי הגבר הזר שנצפה בורח מהגינה שלה הוא היה גנן שעבד אצלה בגינה. כן טוענת כי לא היתה בבית בעת ההיא, היתה אצל השכנה, חברה שלה, ורק אחר כך כששמעה צעקות היא באה לבית.

ב"כ האשה טוען כי די לו בתגובת האשה.

בנוסף, טוען כי יש לו הוכחה שהבעל בגד באשה. מציג תמונה עוד לפני הגירושין, לטענתו, בה נראה הבעל מצטלם עם אשה אחרת.

הבעל מודה כי האשה הנראית בתמונה היתה חברה שלו, בשנת 2010. מודה כי היא היתה בביתו והוא היה בביתה.

ב"כ הבעל טוענים כי הם נפרדו בשנת 2008 והבעל הכיר את חברתו רק לאחר הפירוד.

עתה ניגש להכרעת הדין.

בית הדין סבור כי אין לשלול את העובדה כי שני הצדדים פיתחו קשרים עם בני זוג זרים, ברם לא ברור לבית הדין מה היה טיב היחסים של האשה עם אותו גבר זר. הבעל הודה בקשר שלו עם חברתו.

עצם העובדה כי האשה הגישה את תביעת הגירושין, אין בכך כדי לשלול מהאשה את זכאותה לכתובה, בנסיבות האמורות, בהם הצדדים כבר היו בהליך של גירושין מתקדם.

לאחר שיקול הדעת, לאור כל המכלול והחומר שבתיק, ולאור העובדה כי הצדדים הסמיכונו לפסוק בכתובה ע"פ שיקול דעת רחב, בית הדין פוסק לאשה בגין כתובתה סך של 100,000 ש''ח.

ע"פ המקובל בבתי הדין כי האשה לא זוכה גם בזכויותיו הכספיות של הבעל וגם בכתובתה, הלכך מסך זה יש לקזז 75,000 ש''ח שהבעל חוייב לשלם לאשה במסגרת תשלומי האיזון.

לאור האמור, על הבעל לשלם לאשה סך של 25,000 ש''ח בגין כתובתה.

יש לשלם הסך הנ"ל בתוך 5 חודשים.


ניתן ביום ט"ז בתמוז התשע"א
(18/07/2011)


הרב מיכאל בלייכר - אב"ד
הרב יצחק אושינסקי - דיין
הרב ישראל דב רוזנטל – דיין