א. פס"ד חיוב הגט ומניעת סידורו
הצדדים הגיעו לביה"ד בערעור על החלטת כב' ביה"ד האזורי מיום ט"ו בכסלו תשס"ז 6.12.06 בה נאמר בין היתר "מאחר והבעל חויב בגט טרם הגשת התביעה לנזיקין בערכאה אחרת, אין בעובדה זו של הגשת התביעה כדי לבטל את החיוב, אך מאחר ונגד הבעל עומדת תביעת הנזיקין אשר יש לה השלכות כבדות על ביצוע הגט וכאמור לעיל כל הכרוך לביצוע הגט ואכיפתו יידון אך ורק בבית הדין הרבני, על כן כל עוד מונפת על ראשו של הבעל תביעת הנזיקין בערכאה אחרת על הגט לא יסדר גט בין הצדדים. לאחר שתביעת הנזיקין תמחק באופן שגם לא תוגש בעתיד ימשיך ביה"ד במאמציו לסדר גט בין הצדדים כדמו"י על כל המשתמע מכך".

בערעור שלפנינו טוען ב"כ האשה כי תביעת הנזיקין שלה לא נועדה לשמש ככפיה על הגט והראיה שהיא הצהירה ומצהירה שאינה מתכוונת לוותר על התביעה של הנזיקין גם לאחר שתקבל גט.

כמו כן היא מצהירה שתביעת הנזיקין אינה אלא בנזק שעד יום התביעה ולא על כל יום נוסף עד מתן הגט משום כך רואה בא כוחה שאין בתביעתה משום כפיה על הגט. לדעתנו אין לקבל את הטענות דלעיל.

יתכן שהנסוח המלולי של התביעה אינו כורך את הגט לתביעה. אבל המשמעות היא ברורה וברור לנו שהאשה חפצה בגט יותר מאשר בפיצוי הכספי והא ראיה שהיתה מוכנה לויתורים מפליגים במזונות הבנות ובלבד שיתן גט.

לפיכך ברור לנו שבכל רגע נתון אם היה הבעל פונה לאשה ואומר אתן גט אם תמחלי אח"כ על תביעת הנזיקין היתה נעתרת לו.

לכן אין כאן ערך להצהרות אלא להערכות המיוסדות על הכרת הנפשות הפועלות ומטרותיהן. אין שום מקום לטמון ראשנו בחול ולסמוך על הצהרות יבשות ולא לפקוח עין ולראות את המציאות ואת מטרותיהם של הצדדים.

כב' ביה"ד האזורי צדק גם בגישתו העקרונית שיש בהגשת תביעת נזיקין בגין אי בצוע חיוב גט משום ערוב בלתי נסבל של ערכאה שהגט אינו בסמכותה בהליכים של בתי הדין המופקדים על דרכי חיוב הגט ואכיפתו.

כמו כן צדק כב' ביה"ד האזורי בכך שעל פניו לא ניתן מבחינת הלכה לסדר גט במצב כזה כי יש בו ספק כבד של גט מעושה.

וצר לנו עד מאד כי האשה שעתה לעצות אחיתופל שניתנו לה להגיש תביעת הנזיקין שללא כל ספק הרחיקו אותה מהמטרה והיעד המרכזי לקבל גט כשר כדין תורה שרק הוא שמתיר אשה מהקשר עם בעלה, והדרך הזו היתה מנציחה את עגינותה של האשה. ועל כן מי שברצונו אכן לדאוג להתיר ולהושיע אשה מכבלי עגינות להימנע מלהביא למצב ומטרה הפוכים שרק יעמדו לה לרועץ.

בבית דיננו הוגש ערעור גם מטעם הבעל ובו תביעה להבהיר כי ביה"ד הגדול לא דחה את ערעור הבעל על חיוב הגט אלא כתב שאין צורך לדון בו מאחר והבעל הצהיר שהעכוב היחיד הוא הפסיקה בעניני הדירה ולאחר שיגמר ענין הדירה ברצונו יתן גט ומאחר שביה"ד הגדול פסק בעניני הדירה אין יותר עכוב מצד הבעל. אולם מכיון שהבעל לא ויתר על זכות הערעור ולדבריו נוצרו עכובים בבצוע ההסכם הממוני והרכושי מצד האשה לכן לא אבדה לו זכות ערעור ומהבטחה לתת גט ניתן לחזור. כמו כן הוא מביא פסקי דין רבים שביה"ד האזורי וביה"ד הגדול היו מחולקים בשאלה אם ניתן פסק דין של חיוב גט וכל מה שביה"ד האזורי ראה כחיוב גט ראה ביה"ד הגדול בשנים תשס"א-תשס"ג כהסכמים. רק בשנת תשס"ג החליט ביה"ד האזורי על חיוב גט ובערעור לא דן ביה"ד בעצם הערעור של הבעל וזכות הערעור של הבעל לא מוצתה.

לאור הנ"ל פסה"ד של חיוב הגט שניתן ע"י ביה"ד האזורי מיום כ"א בתמוז תשס"ג ועליו הוגש ערעור ע"י שני הצדדים, ערעור הבעל היה על חיוב בגט וההחלטה בדעת הרוב היתה "שלא לדון בו" בגלל הנמוקים דלעיל (כי אין צורך לדון) לפיכך נותרה לבעל זכות ערעור והיא לא מוצתה.

ההחלטה דלעיל שבעצם היא מפורשת בדעת הרוב. בפס"ד של ביה"ד הגדול מיום י"א בחשון תשס"ה 26.10.04 נתנה לנו את היסוד לסדור גט ולא לראות בו גט מעושה.

כיון שע"י כך אין האיום של תביעת הנזיקין איום ברור. הדבר הוסבר לבעל עובר לגט. כמו"כ סידר ביה"ד התחייבויות שלדעת ביה"ד ימנעו איום על הבעל ולפיכך לא היה כאן חשש גט מעושה (ראה "הסכם והצהרה" עובר לגט וראה "התחייבות" עובר לגט).

ב"כ האשה מסר לביה"ד עותק בקשה לדחיית תביעת הנזיקין מצד האשה הופנתה לביהמ"ש.

לאור הנ"ל, מוסבר כי אמנם כב' ביה"ד האזורי צדק בהחלטתו נשוא הערעור ומדוע בכ"ז יכל היה ביה"ד הגדול ללכת בדרך שונה.

ב. פס"ד מזונות הבנות
מזונות הבנות של בני הזוג נדונו ונפסקו ע"י בימ"ש לעניני משפחה במסגרת הליך הגרושין הסופי בפני ביה"ד הגדול הסכימו הצדדים שהסמכות תעבור עם הגט לביה"ד הרבני וביום הגט יערך עובר לגט דיון עניני ומהותי על צרכי הבנות.

ביה"ד שמע שצרכי הבנות במזון ובלבוש והנעלה הם כמקובל לגבי בנות בגיל העשרה אולם במקרה דנן יש הוצאות חינוך גבוהות בשל הלימוד התורני שהאב מעוניין בו. האם תובעת 6,040 שקל למזונות שתי הבנות 1,600 חינוך 2,000 מזון + ביגוד והנעלה + חוגים. 6,040 לא כוללים הוצאות רפואיות. האב טוען שאמנם יש לו מקצוע מיומן בהייטק וגם עבד כעצמאי אולם משבר הנישואין מוטט אותו והוא כיום מוכן לחנוך זול ורגיל ואינו יכול לעמוד בחוגים. הוא מוכן ל - 800 שקל לכל בת.

לאחר העיון נראה לקבוע שצרכי הבנות כולל חינוך הם כיום 4,000 שקל אולם נוכח המשבר שעבר האב הוא זקוק לתקופת התאוששות של 10 חדשים. במשך 10 חדשים מהגט יעמוד שיעור המזונות על השעור שהוסכם בפסקי הדין של ביה"ד האזורי עפ"י ההסכמים של הצדדים (החל מרגע הגט). האב לא ישלם עבור מדור הבנות כלל כי סכום זה מהוון וישולם לאם בבת אחת עם חלוקת תמורתה של הדירה (ראה החלטה נפרדת).

בנוסף לסכום המזונות שעפ"י ההסכם וכל החיובים הנלוים בהסכמים ישלם האב מחצית הוצאות ריפוי חריגות וכן 200 שקל נוספים כהשלמת מזונות.

ג. פסק דין: השלמת עניני ממון בהסכם.
עובר למתן הגט הוסכמו עיניני ממון אחדים בפני ביה"ד וביה"ד היה שותף לחישובים ולהשגת ההסכם.

תביעת הבעל להחזר מחצית תשלומי משכנתא שהוא שילם יתר על התשלומים המשותפים מבוטלת ונמחקת. תביעת האשה בע"פ להחזר דמי שכירות מצד הבעל בתקופה שהתגורר לבדו מבוטלת ונמחקת.

ניתן ביום כ"ד סיון תשס"ז (10/06/2007)

(-) הרב אברהם שרמן, דיין
(-) הרב חגי איזירר, דיין
(-) הרב נחום שיינין, דיין