לפנינו ערעור של שני ילדים קטינים באמצעות אימם על פס"ד של ביה"ד האזורי מחודש חשון תשע"א שבו דחה ביה"ד את תביעת הילדים למזונותיהם, בנימוק שהאב במאסר בבית הסוהר ואינו מסוגל לעסוק לפרנסתו ולא לפרנסת ילדיו. גם בפנינו אישר ב"כ אם המערערים את נכונות הקביעה. הערעור מעלה בפנינו את הצורך הבסיסי בפרנסת הילדים שהם קטני קטנים שלשניהם עוד לא מלאו שש שנים. אם המערערים טוענת שאם ביה"ד יפסוק מזונות הם ישולמו ע"י הבטוח הלאומי, וגם אחרי שהאב יוכל לעבוד, הוא יוכל לקבל ע"י ביה"ד פריסת תשלומים שיוכל לעמוד בה.

השאלה המונחת לפתחנו היא, אם אנו יכולים לקבוע שהאב חייב במזונות ילדיו. ביתר באור: אב שאין לו כסף לכלכל את ילדיו האם הוא פטור ממזונות באופן עקרוני או שזהו רק פטור מחמת אונס אבל קיים חיוב עקרוני. הנובע מכך מתבטא בשני ספקות:

א. האם כשיבריא או ישתחרר ויהיה לו יכולת השתכרות האם יהיה חייב לפרוע את חוב המזונות למפרע לגבי התקופה שלא יכל להשתכר.

ב. אם האם תלוה כספים האם האב יחוייב בשעבודא דר' נתן או בכל צורת שעבוד לפרוע את חובה של האם.

שאלה זו יכולה לידון גם ביחס למזונות אשה נשואה כשהבעל אין לו מאומה לפרנסה ואינו יכול גם להשתכר, אלא ששם יש מרכיבים נוספים.

שאלה זו ממש נדונה בפס"ד של בי"ד ירושלים בראשות אב"ד הגאון ר' שמואל שפירא (פד"ר טז ע' 349 ואילך). בפס"ד מבאר ומוכיח הגר"ש שפירא שבמזונות האשה וה"ה במזונות ילדם ניתן לחייב גם בעל הנמצא במאסר ואין לו ממון לפרנסם. הוא קובע שדין מזונות אשה וילדים הוא ככל חוב שגם כשאין לחייב לפרוע הוא נשאר מחויב ואם האשה לוותה הרי הבעל נעשה משועבד למלוה שלה קבע שמזונות ילדים נדונים כמזונות אשה לענין זה.

הגר"ש שפירא קיצר וציין לסמ"ע חו"מ סימן צז ס"ק נז. הסמ"ע סובר שגם אם מזונות אשה מן התורה היינו שתאכל משלו כשיש לו וכשאין לו לא חייבה תורה ולכן חוב של מלוה קודם למזונות אשה. אולם הנ"מ מן התורה אבל מדרבנן יש חיוב מזונות ככל חוב אחר וגם כשאין לו חייב לפרנסה כמ"ש בכתובה אנא אפלח ואזון ובכ"ז חיוב המלוה קודם כיון שהוא מן התורה. אמנם הסמ"ע לא כתב דבר לענין מזונות ילדים.

הגר"ש שפירא מפנה למה שכתב בפד"ר כרך יד ע' 65. שם נתבאר שלדעת הרא"ש בשם מהר"ם גם אם יש לקטני קטנים ממון להתפרנס משלהם מ"מ האב חייב לזונם דומיא דמזונות אשתו כי חיובם גדר של מזונות אשה. והרשב"א סובר שאם יש לבן לא חייבוהו במזונות אבל השו"ע פסק באה"ע כדעת רא"ש ומהר"ם. ומשמע שזהו חוב ממון, כי אם הוא חוב של מצוה לזונם היה מקום לומר שזה רק כשאין להם ממון משל עצמם וכשיטת הרשב"א. א"כ דהוי כחוב ממון י"ל שגם כשאין לאב מאומה משלו הרי יש לו חוב ממון מתקנתם של קטני קטנים.

נמצא לפי"ז כי לגבי קטני קטנים נפשט הספק ויש על האב חוב ממון לזונם גם אם אין לו ממון אלא שהוא פטור מלעשות מעשה כגון ללוות או לעבוד. לגבי אשתו החמירו חז"ל יותר מחוב רגיל שמחויב לעבוד ולפרנסה אבל לגבי קטני קנטים כתב התוי"ט בפרק נערה שאין האב מחוייב לעבוד כדי לפרנסם. אולי י"ל התוי"ט סובר כרשב"א שפרנסת קטני קטנים הוי מצוה בלבד המוטלת על האב אבל לדעת רא"ש ומהר"ם שהשוה מזונות קטני קטנים למזונות אשתו וחייב בהם גם כשיש לקטנים ממון משלהם אולי צריך גם לעבוד לפרנסם.

מ"מ החובה לעבוד ולפרנס אינה מגרעת בכך שיש כאן חוב ממון אלא רק תוספת על חוב הממון. וכ"ז במזונות דרבנן הן של האשה הן של קטני קטנים.

אבל במזונות אשה דאורייתא אם אין לו אינו חייב לה כלום וכל החיוב שלו הוא שתחלוק עמו במה שיש לו.

העולה מכל האמור, שניתן לפסוק חוב ממון רגיל גם כשהאב אין לו כלום וגם אינו יכול לעבוד, הפסיקה היא עקרונית בעיקרה אבל גם מעשית כי האשה תגבה מן הביטוח הלאומי או תלוה, מאחר וכאשר הבעל יוכל לעבוד ולהשתכר יגבה ממנו הביטוח הלאומי אבל ללא ריבית וללא הצמדה. גם לענין תקופת הגיל של תקנת הרה"ר שיש לחיוב למזונות ילדים עד גיל חמש עשרה הרי זה חוב ממון (אלא שיתכן שאם יש להם לא תיקנו), אבל כשאין להם הרי זה חוב ממון שאם אין לו אזי ג"כ לא נפק מכלל חיובא. בנוסח התקנה שמצאתי נאמר שבאו להרחיב את החיוב של קטני קטנים עד לגיל חמש עשרה (ולא מתורת צדקה). אמנם כאשר היכא שחיובו מתורת צדקה, ברור שאם אין לו, אין שום חיוב והיינו מעל גיל חמש עשרה.

המסקנה העולה כי יש לקבל הערעור ויש לפסוק חיוב מזונות כדי צרכם של שני הקטנים. בשלב ראשון יהיה החיוב עד שיגיע הגדול שבהם לגיל שש, ואז יהיה דיון נוסף בביה"ד הגדול לאור מצב האב וצרכי הילדים.

לענין גובה המזונות נראה לפסוק פס"ד זמני של 2000 ₪ לחודש וגבייתם לא תהיה ע"י לשכת ההוצאה לפועל, רק לפי הזכויות בביטוח הלאומי עפ"י חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972. סכום זה לא ישא ריבית והצמדה כאשר יוטל הפרעון מזונות על הבעל.

ביה"ד יקבע מועד לדיון בצרכי הילדים וגובה המזונות.

(-) חגי איזירר

לאחר העיון, אני מצטרף למסקנת פסה"ד של כבוד הגר"ח איזירר שליט"א.

(-) אברהם שרמן

ניתן ביום י"א בסיון התשע"א
(13/06/2011)

הרב יונה מצגר - אב"ד
הרב אברהם שרמן - דיין
הרב חגי איזירר - דיין